כשהתפקיד קטן עלייך: הדרך של אלישבע ממנהלת משרד למחנכת בתיכון

יש רגעים בחיים שבהם את מרגישה מיצוי עד כדי חנק, כאילו כל שורות האקסל, ניהול היומנים ומשימות האדמיניסטרציה השוטפות נדחסות פנימה ומותירות אותך ללא אוויר. 

אלישבע הכירה את התחושה הזו היטב. 

שנים היא תפקדה כמנהלת משרד מבריקה. הכל היה מתוקתק סביבה: ספקים שסגרו חוזים בזמן, עובדות שידעו בדיוק לאן לפנות, ומערכת שפעלה כמו שעון שוויצרי מדויק. 

אבל מתחת למעטפת הזו, שבה זכתה להערכה רבה על יעילותה, התבשלה תחושת מיצוי עמוקה ושקטה. 

היא הבינה שהתפקיד הזה, על כל יתרונותיו, כבר פשוט "קטן עליה".

היכולות שלה, הרצון שלה להשפיע באמת, לגעת בנפשות ולנהל תהליכים בעלי משמעות חינוכית ורגשית רחבה יותר, נותרו כלואים בין קירות המשרד.

כשהחלום לא מתחבר עם המציאות –

נקודת המפנה הגיעה בדמות מעבר דירה. שינוי מקום הוא לעיתים קרובות הרבה יותר מאשר החלפת כתובת. הוא הזמנה פתוחה לחישוב מסלול מחדש. 

באריזת ארגזי הקרטון ובפריקתם בבית החדש, היה ברור שאלישבע מרגישה שמשהו בתוכה נפתח מחדש. החלטה אחת הייתה חקוקה בסלע: 

לעולם המשרדי והאדמיניסטרטיבי השגרתי הזה – היא לא חוזרת. 

היא רצתה עשייה שיש בה נשמה ושליחות, שבה היכולות והכוחות שלה יבואו לידי ביטוי במלואם.

בשלב הראשון, מתוך חיפוש ראשוני ורצון לבדוק את השטח, אלישבע החלה להשתלב במילוי מקום בהוראה בבית ספר יסודי. 

הצעד הזה נראה על פניו כמהלך הגיוני –

החלום הישן של הכניסה לעולם החינוך, המפגש הישיר עם התלמידות, האפשרות לתת מעצמה. 

אלא שמהר מאוד התברר שהחלום הזה, אף על פי שהיה קסום ומלא כוונות טובות, לא ישב בדיוק על המידות שלה. 

העבודה ביסודי דרשה סוג אחר של התמודדות יומיומית, טיפול ביסודות הראשוניים מאוד של הלמידה וההתנהגות –

ופחות מרחב שבו היא יכולה להפעיל את החוזקות הניהוליות והמנהיגותיות. 

אלישבע מצאה את עצמה מסתכלת על המערכת ותוהה האם כל עולם החינוך בנוי כך, או שמא היא פשוט מחפשת במקום הלא נכון.

מה שמעיר אותך בבוקר

כאן בדיוק נכנס לתמונה תהליך הליווי והדיוק התעסוקתי. 

אלישבע הגיעה לתהליך קידום מתוך תחושת בלבול מסוימת מצד אחד, אך עם רצון עז להבין לאן הלאה. 

בתהליך עבודה עמוק ומובנה, יצאנו למסע של מיפוי מדויק של ה-DNA המקצועי והאישי שלה. 

שאלנו את השאלות הקשות:

מה באמת מעיר אותה בבוקר?

איפה מונחים כוחות העל שלה?

מהי רמת ההשפעה שהיא דורשת לעצמה כדי להרגיש סיפוק אמיתי ועשייה של שליחות?

בשלב הראשון של הניתוח, פרקנו את כל מה שהיה לו פוטנציאל להרכיב את הפאזל החדש. 

זיהינו כי אלישבע אינה אשת חינוך שמתאימה לגיל הרך או ליסודי, משום שהחוזקות שלה נשענות על סמכות מקצועית, יכולת ניהול דיאלוג בוגר, עומק מחשבתי, 

ויכולת להוביל תהליכים ארוכי טווח עם נערות שעומדות על סף בחירות משמעותיות בחייהן. 

לאט לאט הכתובת המקצועית התבהרה: הזירה הראויה והטבעית ביותר עבורה היא הוראה וחינוך בתיכון / בסמינר.

דיוק תעסוקתי, דיוק אישי: להפוך את החסרון ליתרון

המעבר הרעיוני הזה הצריך שינוי תפיסתי. 

התיכון הוא מרחב שבו מתעצב עולמן של נערות, מקום שבו נדרשת דמות חינוכית שיודעת לשלב בין רגישות אנושית עמוקה לבין גבולות ברורים, בין עומק לימודי לבין הקשבה רגשית. 

היכולות שהביאה איתה אלישבע מניהול המשרד, ראייה מערכתית רחבה, יכולת ארגון מושלמת, קור רוח תחת לחץ, אסרטיביות בריאה ויכולת הנעת תהליכים –

התגלו כנכסים יקרי ערך שאין כמותם בעולם התיכונים, בו מנהלות מחפשות נשות עשייה בעלות עמוד שדרה ניהולי וחינוכי חזק.

אולם מרגע שהמטרה הוגדרה, הבנו שהדרך לשם דורשת עבודה תשתיתית מדויקת. 

לא מספיק לרצות להשתלב בתיכון, צריך לדעת איך למתג מחדש את הסיפור התעסוקתי. 

עבדנו יחד על ניסוח מחדש של קורות החיים. 

לקחנו את שנות הניהול במגזר העסקי והמשרדי ולא הסתרנו אותן, אלא הפכנו אותן לכרטיס הביקור המנצח שלה 🙂

הראנו כיצד מי שידעה לנהל מערכות מורכבות, תקציבים, אנשים ומשימות תחת לחץ –

היא בדיוק הדמות המנוסה, הבשלה והראויה ביותר לעמוד מול כיתה בתיכון ולהוביל בנות להצלחה ולבגרות בס"ד.

אלישבע התכוננה לעומק לקראת ראיונות העבודה. 

תרגלנו סימולציות של מפגשים עם מנהלות סמינרים ותיכונים, דיברנו על השאלות המורכבות,  

על האופן שבו היא מציגה את המעבר מעולם האדמיניסטרציה לעולם החינוך כמקור של עוצמה ובשלות ולא כחוסר יציבות, 

ועל הדרך שבה היא משדרת ביטחון עצמי שקט וסמכותי. 

התהליך לא היה נקי מחששות. היו רגעים של ספקות: האם המערכת תקבל מישהי שהגיעה מרקע ניהולי משרדי ולא מהמסלול המסורתי של הוראה בלבד?

האם הניסיון הניהולי אכן ייתפס כיתרון? אבל ההתמדה, הליווי הצמוד, והדיוק הפנימי שעברנו יחד נתנו בס"ד לאלישבע את העוגן להמשיך קדימה במלוא המרץ.

ואז הגיע הרגע המרגש מכל. טלפון ממנהלת תיכון, שחיפשה בדיוק את השילוב הזה ושמעה עליה המלצה – אישה בעלת שיעור קומה, ניסיון חיים עשיר, יכולת ארגונית מעולה, ורצון אמיתי לחנך ולהשפיע. 

הריאיון עבר בהצלחה מסחררת, ולאחר מכן הגיעה הבשורה המשמחת והצעת העבודה הרשמית. אלישבע התקבלה לצוות החינוכי בתיכון כמחנכת מן המניין!

_________________________

משהו לקחת הביתה: 

כשמגיעה תחושת מיצוי, היא לא מגיעה כדי להחליש אותנו, אלא כדי לסמן שהגיע הזמן לגדול. 

כשאת מרגישה שהתפקיד "קטן עלייך", אל תנסי לצמצם את עצמך בחזרה. 

הקשיבי לקול הפנימי, חפשי את השליחות המדויקת לך, ותני לניסיון ולבשלות שלך להוביל אותך קדימה בע"ה.

בהצלחה!

שרי שטרן היא מומחית למיקוד וקידום נשים לתעסוקה איכותית ומותאמת כישורים, ומנחת קבוצות קידום אישי.

לפרטים : 0504183482 / [email protected]