רציתי לדבר על התמודדות לא פופולרית ולא פוטוגנית, אבל אולי נוגעת לכל אישה שהיא מפרנסת יחידה (ואולי לא רק), על הניסיונות שיש לחלקינו, הנשים העובדות והמפרנסות מבחירה.
אז נעים להכיר אני מימי, נשואה+4 כבר כמה שנים טובות לאברך יקר מאד, שתורתו אומנותו כפשוטו. זכיתי ב״ה, ואני מודה על זה כל יום מחדש.
במשך השנים עברנו תהפוכות רבות מבחינת מקורות הפרנסה שלי, מעבר בין עבודות בלי סוף (כל פעם מסיבות חיצוניות, המשרד נסגר, מילויי מקום שהסתיימו) ולא, אני לא עובדת בהייטק לא כי לא רציתי אלא כי זה לא מתאים לי משום כיוון,. אני ב״ה עובדת בעבודה שאני אוהבת, ויש לי בה סיפוק, אבל, היא לא מצליחה לפרנס אותנו, אנחנו מנסים לשרוד את היום יום ובקושי רב, אני גם שכירה וגם עצמאית, עובדת שעות רבות אבל מרוויחה מעט, מעט מידי.
וההוצאות בלי סוף… ואני מדברת על המינימום של המינימום, הכרחיות, מינימליות.
אני מרגישה מיום ליום טובעת.
אבל איך? איך רבונו של עולם כל השכנות והחברות שלי מלבישות את הילדים מהחנויות הכי הכי?
איך בכלל מלבישים את הילדים לפני כל עונה? מאיפה??
איך ההיא מצליחה לשלוח פאה לסירוק?
איך ההיא מפרגנת עוד בגד לעצמה?
ואיך למען ד' עומדים בעוד תשלום לארנונה, חשמל ומים?
אנחנו מנסים מאד להתחזק באמונה ובטחון, ואכן אנחנו רואים את החסדים של ד׳ בכל צעד ושעל
אבל קשה לי לנשום.. אני רוצה לא לחשוב בלב נחמץ על כל שקל שאני צריכה להוציא, או על כל גיהוץ של האשראי שאני מתחרטת אחר כך…
ותאמינו לי אנחנו חיים בפשטות, אין ממה עוד לקצץ…
אבל איך משלמים למטפלת? איך גומרים את החודש?
אני מסתכלת מסביבי ואני מרגישה כל כך לבד בהתמודדות הזאת.
החנויות עמוסות, במיוחד בתקופות של ערב חגים, אנשים קונים וקונים.. ואני רק כל הזמן מחשבת ממה לקצץ, מה אפשר פחות…
מה שמעודד אותי, זה שבעלי מרגיש שלימוד תורה מתוך הדחק הוא באמת מעלה גדולה וזה מרומם אותו.
אבל אני אישה, ולי זה קשה מאד.
תודה על הבמה שמאפשרת לי לפרוק, ואשמח מאד לשמוע בתגובות אם יש נשים שמתמודדות כמוני, ואיך.
רוצה גם לפרסם נושא שמטריד אותך?
כתבי ל: [email protected]
מימי, את צודקת כל מילה! אנחנו הלכנו ליעוץ וחיבת להגיד לך שאת המחיר ששילמנו על הייעוץ כיסינו כבר באותו שבוע בגלל הערנות שהיועץ נתן לנו. אז דבר ראשון זה מומלץ.
חוצמזה, ת'אמת, הרבה הרבה עבודה אישית לבחור על מה להוציא בלי קשר למי שסביבי…. כי אם אקנה כל מה שהשכנות שלי חושבות- זה יהיה מאד עצוב…..
ותמיד יש איזו הרגשה שבסוף להן יש לי אין. אבל כשמגיעים לפרשיית נישואי ילדים יש כאלו שמגיעים עם חובות מהמחיה של מאות אלפי שקלים, ויש כאלו שמגיעים נקיים פחות או יותר וההרגשה ככ טובה….
שהשם יהיה איתך תמיד.
שמחה שהנושא עלה.
ותודה על כל התגובות, כל תגובה מחזקת יותר 🙂
אני אשת אברך, אבל עם עבודה נחשבת יחסית. ועדיין, אני תמיד שואלת –
איך?
איך כל אלה שעובדות לידי, מרגישות 'מסכנות' שהן בעבודה פשוטה ואני כביכול 'מעליהן' עם הרבה יותר שכר לשעה, אבל איך? איך דווקא הן באות עם עגלת בוגבו בלי שאלות, כל הילדים בסטים, כל יום ויום! איך?
ואני, בסה"כ 2 ילדים, תמיד קונה במבצעים וגם ככה מתקמצנת, לא נשארות לי מידות בסוף עונה- לקנות אותו דבר, מנסה לקנות באליאקספרס ביותר זול ומתלהבת עד שאני רואה את המלמלות שלהן.
הבגדים שלי- תמיד מהחנויות כמו 'זוי'ה' והעגלה שלי הכי "מוזנחת" מכל החברייה. איך?
הן, עם משכורת של מינימום עושות את כל זה, ואני מגרדת יום יום.
לא יודעת.
אני שואלת ושוב שואלת. מבינה שיש סדרי עדיפויות, אבל אני שומעת, שהן גם מבשלות, וגם אוכלות נורמלי, לא מזניחות גם בקטע הזה. וגם הרבה מהן נשות אברכים…
יבוא תשב"י ויתרץ…
בינתיים אני מנסה לתת כוחות לעצמי, עם לראות כמה טוב לי בבית, וכמה יש אנרגיות מדברים אחרים ולא רק מ'בגדים/עגלות' וכו'
אין לי תשובה לשאלה, גם אני תוהה בה …
רוצה רק לחזק את ידייך במה שכבר כתבת
הקב"ה אוהב תורה שלומדים מתוך הדחק
מקנאה בזכויות שלך!
וואו, נראה לי כבר נפתחה פה איזה קבוצת תמיכה בנושא…
אני רוצה להביא את הלך הרוח אצלנו בבית, אבל שלא תשמע מטיפת מוסר או משהו…
אנחנו בעד לעשות שבתות בבית, כי שבת היא מקור הברכה! את הקניה השבועית אני עושה לכבוד שבת, מה שנשאר- לכל השבוע
(ואם שואלים אותי, הדבר האחרון שמקצצים בו זה אוכל מזין!)
גם לסעודת ראש חודש יש משמעות גדולה, ואנחנו משתדלים לתרום לאברכים בכולל סעודה קטנה (מובא בשם אחד הגדולים, יכולה לברר יותר פרטים)
אנחנו מקפידים מאוד על מעשרות בצורה מסודרת, וכמה שתורמים למשפחה וכל מיני היתרים, לפחות סכום נכבד מועבר לתמיכה בתורה.
יש הרבה פסוקים:" בחנוני נא בזאת", "עשר בשביל שתתעשר" פשוט לאמץ מה שמתאים לכם
והכי חשוב, אני מזכירה לעצמי כל הזמן- מי שמקבל על עצמו עול תורה מעבירים ממנו עול דרך ארץ, וכשזוכרים את זה ומתאמצים בשביל זה יש השגחה פרטית מיוחדת!
אני מרגישה איזה מלאכית שמדברת אבל לא, אני בדיוק כמוכם, אוהבת להתלבש ולהלביש יפה, ולקנות המוןןןן
ויש לי מלאאא סיפורים של ס"ד בהרבה מאוד תחומים…
ונכון יועצים ומדריכים זה טוב ונכון, רק שלא נאבד את עצמנו בתוך כל הבילבול שיש היום, ואני תמיד מזכירה לעצמי שאני עושה השתדלות (כן גם שכירה וגם קצת עצמאית) ואני לא מכונה של כסף, יש חיים לפני המשכורת…
מעריכה את כל האברכים שרצים בבוקר לכולל ואת הנשים שלהם שכבר עמוק בעבודה…
לא מובן מאליו!
ריגשת!!!
כל מילה, אמת!
תמשיכו ככה ויתן לכם ד' רק כח ובריאות ונחת ופרנסה בהרווחה ובשפע
כל כך נכון וחשוב,
רק רציתי לבקש,
אם אנחנו כלכך לא מבינות איך זה קורה, וגם כל כך הרבה מאיתנו מזדהות עם מה שכתוב כאן,
אולי הגיע הזמן לעשות "סטופ" לכל המופעי ראווה?
גם עגלה לא בוגבו היא עגלה טובה, וגם אם היא מיד 2 במצב טוב…
אין מצוה לקנות בחנויות סטייל, אפשר לקנות בבזאר שטראוס, לידר, וכו', ואפילו לקבל מאחיות/ שכנות עודפים שלהם.
אפשר לקנות במשנת יוסף, אפשר להזמין בעליאקספרס (כמובן לא על חשבון העקרונות)
בואו ניתן גיבוי לחיסכון, לפשטות ולמחשבה על בזבוז כסף כעל משהו שלילי.
אנחנו הציבור, יש לו את הכח לזה, בואו נעשה א זה.
מילת הערכה למישהי שרואים שהיא לא בזבזנית, חינוך לחשיבה מחודשת על הוצאות,
ובעיקר- לשנות את החשיבה כאילו חייבים להראות/להתלבש/לקנות דיור/ לאבזר חדר בצורה מסוימת.
(אין בכל הנ"ל לבטל את הנשיות והאהבה ליופי, אלא רק לצרף ערך חשוב זה למבט הפשוט והמושכל הראדון דלנו)
היית לאחרונה בבזארים החרדייים?
קניתי לתינוקת אוברול מקסים לחג מעלי אקספרס- משהו כמו 20 ש"ח.
אבל הייתי צריכה בגד גוף- בסיס.
הלכתי להכי זול לאחד הבזארים. עלה 30 שח. הזיה…
הרבה מהם לא זולים בכלל. מתקרבים מאוד למחירים של חנויות פופולאריות יותר…
לש.ז- מסכימה איתך לגמרי!
חברות יקרות ואהובות!
אני למדתי בסמינר פסוק שנותן לי כוח גם כמה שנים טובות אחרי שיצאתי מהסמינר, והוא:
דורשי ד' לא יחסרו כל טוב! דורשי ד', לא יחסרו!!!! כל טוב!!!! עלינו זה נאמר!
הם צריכים טיסות ונופשים במלונות וחוגי יוקרה לילדים, וטיפול רגשי כי הילד לא פוגש את ההורים, וכל המחיה שלהם, הריהוט, הביגוד, המשחקים, הכל חייב להיות המילה האחרונה, ומתחלף כל הזמן. הם במרדף!
הם עובדים כל היום! שניהם! והם במינוס!!!
ואנחנו- נשות אברכים מסתפקות במועט, רוכשות עשירית מהבגדים שהן קונות, קונות רק בסופי עונה, מחשבות לפני כל הוצאה! אבל טוב לנו עם זה! לנו יש סדרי עדיפויות שונים.
בעלי מלמד מתחזקים בראש העין והם שואלים אותו איך אתה מסתדר עם משכורת אחת?
הם באמת לא מבינים!
אני לא עובדת בהייטק עם משכורת ענק
אבל ברוך ד' מרגישה שכן, שיש לי כל מה שאני צריכה.
אני מבינה ומזדהה עם כל אילו שמתמודדות,
בתחילת הדרך גם אני הייתי שם,
אבל- רוצה לחזק אתכן-
לאברכים יש סיעתא דשמיא מיוחדת! תפקחו עיניים, אתם תראו את זה!
את שואלת מאיפה כולם מוציאים? כנראה שיש להם מאיפה, או שהן מוותרות על דברים אחרים.
אבל למה לך להכנס לזה?
מחזקת אותך, שתראי ברכה בעמלך,
ותהי מאושרת בתורתו של בעלך,
את והוא מחזיקים את העולם!!!!!
תזכרי מה אמר ר' עקיבא- שלי ושלכם שלה הוא!!!! תדמייני לעצמך את השקים של הזכויות, ימים, חודשים ושנים של עמל בתורה, מי ידמה לך???
עגלה? בגדים? סטים? תגידו, עוד 100 שנים זה יעניין מישהו?
לא שמעתי עדיין בהלוויה של אישה שספדו לה שהלבישה סטים לילדיה.
כן שמעתי על אישה שמסרה את נפשה ללימוד תורה של בעלה! של ילדיה! זה נצח!!!!!!!
נכון, זה קשה לראות את החברה והשכנה והגיסה מרשות לעצמן וקונות, וקונות.
תחזקי את עצמך!
תזכירי לעצמך מה המטרות שלך. למה באנו פה לעולם,
ואת השכר הצפון לך בעולם הבא!
שנזכה!!!
למי שלא רוצה להרגיש לבד במערכה
ממליצה לך להתחבר לקו למען אמהות- שם תרגישי שאת חלק מציבור איכותי, כזה שלא רואה בכל אופנה מתחלפת את היעד הבא שלו,
לנו יש ערכים נעלים יותר.
נותן הרבה כוח!
מס הטלפון של קו למען אמהות- 02-5796551
אשריכן נשות ישראל!
שיהיה לזכות כל אלו שלא זכו לשתות ממי התורה, לזכות אחינו השבויים, הפצועים והחיילים שנלחמים בחזית, אתן, שמקריבות למען התורה- נותנות להם כח! אתן גיבורות, לא פחות!
למי שלא רוצה להרגיש לבד במערכה
ממליצה לך להתחבר לקו למען אמהות- שם תרגישי שאת חלק מציבור איכותי, כזה שלא רואה בכל אופנה מתחלפת את היעד הבא שלו,
לנו יש ערכים נעלים יותר.
נותן הרבה כוח!
מס הטלפון של קו למען אמהות- 02-5796551
אשריכן נשות ישראל!
שיהיה לזכות כל אלו שלא זכו לשתות ממי התורה, לזכות אחינו השבויים, הפצועים והחיילים שנלחמים בחזית, אתן, שמקריבות למען התורה- נותנות להם כח! אתן גיבורות, לא פחות!
מימי יקרה
דברה ראשון מחזקת את ידייך!! אני מאד מבינה אותך ומעריצה אותך!!
בתור אחת שזכתה ובעלה אברך שיושב ולומד יום שלם, הדבר שהכי נותן לי כח, זה להזכר בהרצאות מהסמינר על הזכויות הענקיות של כל שעת של לימוד ולהקשיב להרצאות בנושא, ולפעמים אפילו להסתכל על עצמי מהצד בפרספקטיבה של שנים קדימה ולהבין שוב לעומק את הזכות של לימוד התורה.
בעניין ההוצאות המרובות שאת רואה אחרות שמוציאות ונראה לא הגיוני, ומאיפה יש להן את הכסף לזה, אני חושבת שזה באמת עניין של סדר עדיפיות, כששמעתי על שכנה שלי בכרגע תקופה ארוכה מחפשת עבודה ובעלה אברך ובכל זאת קנתה לכל הילדים סטים יקרים לפסח, ואני שיש לי ב"ה יותר אפשרות לא הרשת לעצמי להוציא סכום שכזה על בגדים לפסח (חיכיתי לשבועות שירדו המחירים…), הבנתי שהכל עניין של סדר עדיפיות בשבילה זה חובה ובשבילי חובה כל יום ארוחה מזינה, או כל דבר אחר.
בכל אופן אם את מרגישה שהכסף כאילו נעלם לך מתחת לידיים ואת לא יודעת לעשות סדר מדויק כמה הוצאות על מזון/בגדים/מוסדות לימוד וכדו' כדאי לך לנסות לתת מסגרות תקציב לכל נושא זה מאד עוזר ומדייק אותך איפה אפשר לחסוך ולהוריד וכו'
המון הצלחה וס"ד בהכל!!
יש לך זכויות בלי סוף…
יקרות!!
קוראית כל תגובה וממש מתרגשת…
פתאום לא מרגישה כל כך לבד…
תודה על החיזוקים שלכן, על המילים החמות, על הרוח גבית!
חשוב לי לציין לגבי כל מה שכתבו פה שאני רחוקה מאד מעגלות בוגבו ובגדים ממותגים… דברתי על הבייסיק של הבייסיק, תשלום למטפלת.. נעל שנקרעה…
הודות לתגובות שלכן אני מרגישה שיש לי נקודות למחשבה להתמודדות היום יומית, מעריכה כל אחת שכתבה תגובה ואם יש עוד תגובות – אשמח.
תודה על הבמה המכובדת הזו, יש פה נשים איכותיות אחת אחת!