רציתי לדבר על התמודדות לא פופולרית ולא פוטוגנית, אבל אולי נוגעת לכל אישה שהיא מפרנסת יחידה (ואולי לא רק), על הניסיונות שיש לחלקינו, הנשים העובדות והמפרנסות מבחירה.
אז נעים להכיר אני מימי, נשואה+4 כבר כמה שנים טובות לאברך יקר מאד, שתורתו אומנותו כפשוטו. זכיתי ב״ה, ואני מודה על זה כל יום מחדש.
במשך השנים עברנו תהפוכות רבות מבחינת מקורות הפרנסה שלי, מעבר בין עבודות בלי סוף (כל פעם מסיבות חיצוניות, המשרד נסגר, מילויי מקום שהסתיימו) ולא, אני לא עובדת בהייטק לא כי לא רציתי אלא כי זה לא מתאים לי משום כיוון,. אני ב״ה עובדת בעבודה שאני אוהבת, ויש לי בה סיפוק, אבל, היא לא מצליחה לפרנס אותנו, אנחנו מנסים לשרוד את היום יום ובקושי רב, אני גם שכירה וגם עצמאית, עובדת שעות רבות אבל מרוויחה מעט, מעט מידי.
וההוצאות בלי סוף… ואני מדברת על המינימום של המינימום, הכרחיות, מינימליות.
אני מרגישה מיום ליום טובעת.
אבל איך? איך רבונו של עולם כל השכנות והחברות שלי מלבישות את הילדים מהחנויות הכי הכי?
איך בכלל מלבישים את הילדים לפני כל עונה? מאיפה??
איך ההיא מצליחה לשלוח פאה לסירוק?
איך ההיא מפרגנת עוד בגד לעצמה?
ואיך למען ד' עומדים בעוד תשלום לארנונה, חשמל ומים?
אנחנו מנסים מאד להתחזק באמונה ובטחון, ואכן אנחנו רואים את החסדים של ד׳ בכל צעד ושעל
אבל קשה לי לנשום.. אני רוצה לא לחשוב בלב נחמץ על כל שקל שאני צריכה להוציא, או על כל גיהוץ של האשראי שאני מתחרטת אחר כך…
ותאמינו לי אנחנו חיים בפשטות, אין ממה עוד לקצץ…
אבל איך משלמים למטפלת? איך גומרים את החודש?
אני מסתכלת מסביבי ואני מרגישה כל כך לבד בהתמודדות הזאת.
החנויות עמוסות, במיוחד בתקופות של ערב חגים, אנשים קונים וקונים.. ואני רק כל הזמן מחשבת ממה לקצץ, מה אפשר פחות…
מה שמעודד אותי, זה שבעלי מרגיש שלימוד תורה מתוך הדחק הוא באמת מעלה גדולה וזה מרומם אותו.
אבל אני אישה, ולי זה קשה מאד.
תודה על הבמה שמאפשרת לי לפרוק, ואשמח מאד לשמוע בתגובות אם יש נשים שמתמודדות כמוני, ואיך.
רוצה גם לפרסם נושא שמטריד אותך?
כתבי ל: [email protected]
וואו איזה שאלה חשובה!!!
גם אני לא מצליחה להבין איך כולם מסביבי מלבישות את כולם סטים!! ועוד בד"כ מתחילת העונה!!!
אני גם בסוף העונה ב 70% מחפשת סט – שתיים לשנה הבאה שיהיה לי להלביש באירועים המשפחתיים, בחול המועד, חנוכה וכו כשנפגשים, וגם אז כואב לי הלב לשלם את המחירים – של ה70%…
יש לי 4 בנות צפופות אז בדכ קונה כמה בגדים בסייל האחרון לגדולה לעונה הבאה וכמעט כל השאר מעבירה מאחת לשניה.
עגלות – קונה מותגים ביד 2 (מצאתי בוגבו ב 500 שח, נכון הצבע לא עדכני בכלל והיום עיקר המשמעות היא לצבע אבל כן רציתי עגלה איכותית ויציבה, וכן הלאה)
פאה – מסרקת אצל מישהי מתחילה.
רואה את גיסות שלי שאני יודעת שמשתכרות פחות קונות בוגבו חדשה, מלבישות מותגים
כן אני יודעת שההורים מ 2 הצדדים עוזרים להם יותר
ואצלי ב"ה ממש משתדלת לא לקחת כסף מההורים, גם ככה הם שקועים בחובות מנישואי הילדים.
יכולה לחזק אותם שרואים ניסים וד' עוזר
והזכות העצומה הזאת שהבעל יושב ולומד נצברים לנמח נצחים
צריך לדעת מאוד טוב מהם סדרי העדיפויות שלנו בחיים
(כן יכולה להגיד שבדברים אחרים (מזון, בייביסיטר, מוניות) שמאוד חשובים לי ומקלים את היומיום אני לא מתקמצנת על השקל ממש כמו בביגוד לדוג (בסוד אני גם יגלה לך שאנחנו גם לא ממש סוגרים את החודש) אבל לפחות אני מרגישה שהדברים שאני משחררת בהם יותר זה דברים של בריאות הנפש שמאפשרים לי להמשיך ולגדל את הילדים באהבה ולרצות עוד ולא משאירים אותי חנוקה.
דבר נוסף שעזר לי זה לגור במקום ובסביבה שזה לא יבלוט מאוד
גרנו בירושלים – שם הפערים הזויים והיה לי הרבה יותר קשה, היום אנחנו בבני ברק והרבה יותר קל מבחינת הפערים אבל עדיין צריך הרבה לעצום עיניים. (ובסוד גם לא לגור ליד המשפחה – הפערים היו קצת יותר מידי)
מאחלת לך הרבה כח והרבה פרנסה!!!
יש הורים שנפגעים אם לא לוקחים מהם כסף
צריך מאוד להיזהר (מניסיון)
חייבת להגיב עוד משהו
התחלתי לאחרונה (בהמלצת האתר!!) לקרוא ספר מדהים – 90 יום למנוחת הנפש
שעושה סדר מדהים בנושא!!!
מסופר שם על סוחר שהגיע לבעל שם טוב לבקש ברכה לקראת נישואי הילדים – הוא עומד לחתן אותם ואין לו מאיפה.
שלח אותו הבעש"ט לסנדלר, שאל אותו הסוחר איך הוא חיתן את הילדים והסנדלר ענה לו בכזאת פשטות
הייתי צריך עוד כסף אז משמיים שלחו לי עוד לקוחות
חושבת שהמסר הזה חזק ונכון לכולנו
לדעת ולהאמין כשצריך עוד – ד' שולח. ככה פשוט!
מימי וכולן…
תפילה!
תפילה מעומק הלב, במילים פשוטות שיתן לנו מה שאנחנו צריכות. ואת הכח להתמודד.
וכמובן- הסגולה הידועה ברכת המזון מתוך הכתוב ובכונה- סגולה לפרנסה!
ועוד משו גשמי: בתור השתדלות:
אמנם נשמע פרימיטיבי אבל חכם!
לחסוך מראש, לשים סכום פעוט שאת מסוגלת לעמוד בו כל חודש במעטפות
ליעד מעטפה לביגוד לחגים, לחופש ולכל מטרה שאת צריכה,
וכשתצטרכי יהיה לך, לפחות את ההתחלה…
וואו, נשמע מוכר 🙂
כשאנחנו רוצות משהו והוא אינו בהישג ידינו.
מה עוזר? להתחזק באמונה ובטחון ממי שהפרנסה שלו.
שזה אומר:
1. ללמוד שער הביטחון בחובת הלבבות כל יום
2. להתחזק בברכת המזון, מהכתוב ובכוונה
3. לומר פרשת המן.
4. וכמו שהזכירה כאן מישהי: ללמוד בספר 90 יום למנוחת הנפש (מבוסס על שער הביטחון).
רוצה להגיב מכוון קצת שונה והלוואי ואזכה לחזק.
יש לנו כסף! ובעלי מאילוצים בריאותיים שאין כאן המקום לפרטם לא יושב ולומד
פעם הייתי כותבת לצערי הענק, , היום שיניתי גישה. למען השלום בבית שהוא מעל הכל.
אבל רוצה להגיד לך שאני קוראת את מה שכתבת ומה שהגיבו נשים מדהימות אחריך. מעריצה אותך ואותן עד כלות ןכן, לא מתכחשת לקנאה עולה בי לשמא התאורים שלך על הלימוד של בעלך וכן גם על הצמצום הכלכלי. הבית שלי הוא בית של תורה מבחינת ההתנהלות הערכים והשאיפות. אבל לא זכיתי לזכיה הגדולה מכל ואני כותבת הגדולה מכל לא כמליצה , לא כדיבור בעלמא. כן שהבעל יושב ולומד מתוך שמחה ורצון זה זכייה הגדולה מכל בעולם הבא ולגמרי גם בעולם הזה.
נכון יש לי כסף לכל מה שכתבת שאולי לך אין, מודה לבורא עולם שנתן לי את החיים האלה ומאמינה שהם הכי נכונים לי.
אבל לו יכולתי לשנות את המציאות ולבחור מציאות שבה בעלי יושב ולומד . הייתי עושה זאת בעיניים עצומות, בעד כל הון שבעולם או יותר נכון בעד כל מינוס שבעולם. ולא כותבת את זה בנאיביות או מתוך בורות מכירה הכי מקרוב משפחות כמוכם ועדיין ללא ספק והכי נחרץ שיש! אין תחליף לאושר שלימוד התורה של הבעל נותן לחיים!!!!!
מעריצה ונושאת עיניים מעריצות לכל אשה כמוך. וכמי שלא זכתה מבקשת שתראי גם את הזווית הזאת.
תודה לך שההעלת את הנושא
לשמוע את זה זה להבין שלא רק אני בהתמודדות הזאת ….
מה שלי עוזר בזמנים שאני מרגישה חנוקה
זה ההחלטה שאני יכולה להיות יותר גדולה מהכסף
שאין סיכוי שהוא עד כדי כך יקבע את המצב – רוח שלי
זה מחייב אותנו לדעת שבידי ה' כל אוצרות תבל והוא ברגע יכול לשלוח לנו מה שאנחנו צריכות…
אגב יש לי חוברת מהממת שכתב הרב אהרון לרנר ששמה "בין בטחון להשתדלות"
אשמח להעביר אותו למי שמעוניינת בכיף בהסכמתו המלאה
הפרטים המלאים במייל
מימי יקרה ומגיבות יקרות,
אני חושבת שמעל הכל החברה מאוד משפיעה
אני כאחת שגרתי באזור חרדי ומרכזי מלא ראווה 🙁
ועברתי לגור בפריפריה – הבנתי את ההבדלים (ולא חסר לילדים שלי כלום- הפוך יש להם אמא רגועה יותר ב"ה )
חוץ מהעניין הכספי גם הלחץ הנפשי…
אז אולי שכל אחת תשים לב לעצמה ותרגיש אם את כל החג הייתה עושה בתוך ביתה שלה בלי שיראו אותה ואת ילדיה בחוץ האם גם אז הייתה מקצצת ממה שאין?
זו נקודה חזקה למחשבה!!!
כמובן שאני לא חולקת על כך שהוצאות שבת וחג חוזרות וצריך להתחזק באמונה כי זה כל החיים שלנו
אבל בל נשכח את בין אדם לחברו – ומספיק כבר לנקר עיניים!!
שיהיה לכולנו שנה טובה מבורכת ושופעת בטוב
וחגים שמחים ורגועים:)
בה אני על סף סבתא רבא. קוראת את הקטעים ובוכה!
איזה נשים מופלאות!!!!
מתפללת עליכן :לא, לא שיהיו לכן סטים אלא שיהיה לכן כח!!!!! המון כח ושמחה ושלווה ושלמות…
מבטיחה לכן שהחיים עוברים כ"כ מהר…
ממש הזוי!
עיצה קטנה:
תבטנה סביבכן על משפחות איכותיות באמת
[לאו דווקא חשובות] ותווכחנה עד כמה הצאצאים שלהם רגילים לחיים פשוטים מאוד!
זה חלק עצום מהאיכות!!!! עולה"ז ועולם הבא הם מאזניים .כף שמושקעת יותר היא תמיד על חשבון הכף השנייה..
חפשו לכן חברות באותו הראש חזקו ועודדו אחת את השנייה..
מחבקת אתכן.
לי יש סוד לספר לכן..
אני גרה בשכונה שרוב המשפחות בה שייכות למגזר מסויים, כולן מלבישות את הילדים סטים גם בחול גם בשבת. אז יום אחד כשישבתי בגינה שמעתי כמה נשים מדברות, על מה? כמובן, בגדים! ואז נודע לי הסוד… הן קונות בתחילת עונה במחירים מופקעים, אבל…. רק 2 בגדים לכל ילד! מכבסות ומכבסות ומכבסות את אותו בגד עד שהוא לא ראוי ללבישה חוזרת! הן לא מעבירות בגדים מילד לילד ואין להן מבחר להלביש (עד כדי כך שמישהי אמרה שנראה לה שנמאס לגננת לראות את הילד שלה..)
אז יצא שכרו בהפסדו, ומאז בכלל לא עושה עלי רושם כל ההופעה הזאת, כי אני יודעת שמאחורי זה יש רק תחרותיות ורושם ותו לא… אז תודה לה' שאני לא שייכת לשם!
ותודו גם אתן!
א. כזו"צ אברכי חמוד, כשאני עוד לא התחלתי לעבוד…
בעלי היה עובד בניקיון בניינים, והיינו סוגרים את החודש ברווח (בכל זאת הוצאות של זוצ…)
נכון שלא לכל אחד זה מתאים. אבל זו דרך להשאר עם הראש בלימוד וגם להרוויח די יפה (כמעט 100 לשעה)
ב. מה הסביבה שלך? בשנים המדוברות ההן היינו בחברת 'כמונו', שאין בושה ביד שניה או לשלוח במייל הקהילתי 'בעלי מחפש עבודה בניקיון, אולי הבניין שלכם צריך?', ועוד כל מיני כאלו…
ג. אני לא אומרת לקמץ במזון, אבל לא חייבים לאכול גבינה צהובה, או חלקי עוף יקרים.. (שוקולד חובה כמובן! בזה לא לחסוך:))