רבונו של עולם,
יותר מכל הקבלות,
יותר מכל הרצונות הגבוהים שעולים לי בלב,
כשהאלול הזה שלנו מתקרב,
אני מרגישה שאני רוצה,
לקבל על עצמי להיות –
יותר
אמא.
חח
מה?
לא.
אל תגידו.
אל תגידו לי עכשיו 'את אמא טובה דיה',
אל תפתחו פה בשירים והודיה.
אל תספרו לי כמה אני טובה ושווה,
אל תזכירו לי למה אני יוצאת לעבודה.
חח
אני יודעת.
אהובה,
אני יודעת.
חח
אבל אני רוצה בחודש אלול הזה
לזכות
להיות
יותר – אמא.
לא יותר מבשלת.
לא יותר מנקה.
לא יותר מכבסת.
לא יותר עסוקה.
חח
יותר אמא.
אמא ודי.
אני יודעת, בעיקרון,
זה לא קשה מדי.
חח
תגידו
זו רק אני שמרגישה לאחרונה שזה קצת גדול עלי??
חח
שלושה שבועות,
בין הזמנים,
לקחתי חופש.
חח
בחרתי להיות רק אמא לילדים.
לא סגרתי הופעות,
לא הסתכלתי לצדדים,
הרגשתי שהחופש הזה הילדים שלי באמת צריכים –
חח
אמא,
בבית,
בלב,
בפנים.
חח
הרגשתי כל כך גיבורה וגדולה ואמיתית.
היו הצעות עבודה קורצות,
אבל אני הייתי החלטית,
אני רוצה להיות בבית!!
חח
והייתי—–
באמת הייתי.
יום, יומיים.
הקטנצ'יק על הברכיים,
המתבגרים צורחים במקהלה,
הקטנה בוכה שהיא רוצה בריכה.
חח
מה אני אגיד לכם??
הייתי קצת נבוכה.
חח
לגלות
שמאוד מאוד קשה לי
להיות.
סתם אמא כזאת.
סתם נמרחת על הספה.
סתם אוספת אשפה.
סתם מחייכת אליה כשהיא קמה בשתים עשרה ועשרה.
סתם,
צורחת 'יש פה מקק' כאילו מי יודע מה קרה.
סתם,
שואגת עליהם 'תעלו הרגע למיטה'.
סתם מטגנת להם חביתה.
סתם שומעת אותם רבים.
סתם קונה להם גרביים.
סתם.
חח
כמה מבייש היה לגלות.
שבאלפיים עשרים ושש למניינם.
מאוד מסובך להיות.
סתם אמא כזאת.
יותר נוכחת.
פחות בורחת.
לחדר או למחשב או לעבודה.
או לטקסטים יפהפיים בשבי רגע.
חח
כמה קשה זה כבר זה יכול
להיות?
חח
סתם אמא כזאת
בסלון מאחורי הוילון
אף אחד לא מראיין אותה לפודקאסט,
לא כותב עליה רשימות,
לא מעלה אותה על במות,
מרוב שהיא סתם,
אמא כזאת.
שאני—
אני
כל כך חולמת
להיות.
לזכות.
לפחות…
בחודש הרחמים והסליחות.
להיות.
סתם אמא
כזאת.
עדכונים שווים ומשמחים:
–היום היום היום!!!!
יום שלישי ה' אלול,
מתנ"ס אשכולות ירושלים.
אני מגיעה לירושלים למופע המלא 'מילים שלא אמרתי' +
מוזיקה חיה,
קטעי סטנד אפ ורגש, צחוק, דמעות, דיבור ותפילה,
ולקינוח פרקי סליחות לסיום.
שירת קהל עוצמתית,
את חייבת לעצמך את השעה הזו לנשמה, לנשימה, לחיים—–
שלא תגידי שלא אמרתי :}
הנה המודעה וכל הפרטים—
יש אפשרות לרכישת כרטיסים במקום על בסיס מקום פנוי:
והנה הלו"ז המלא להופעות לקהל הרחב –
שלא תגידו שלא אמרתי!!
תמשיכו לבקש מרכזות התרבות זה עובד!
ה' אלול – ירושלים!!!
מינהל קהילתי אשכולות ירושלים במופע המלא לנשים.
י"ג אלול – בקרית גת
לכל נשות הקהילה עם האחיות בראון והרכב כלים מלא.
י"ח אלול – ירושלים
מתנ"ס יובלים- מילים שלא אמרתי המופע המלא בליווי קלידים.
כ' אלול – גבעת שאול
מופע אלולי מרגש ומעורר עם הבראוניות הצעירות:}
מחכה לך : )
היה מהמם!!!
אין כמוך אפרת
וואו כל כך הזדהיתי
מרגיע לקרוא שאני לא היחידה…
מהממת!!
וכל הכבוד שאת שואפת….
אוייי
כמה שזה כואב לי…
אני שואלת את עצמי—
אני בכלל אוהבת להיות אמא?
ואם כן- כי עובדה שיש לי יותר מילד אחד-
אז למה אני כל הזמן בורחת מהאימהות הזו?
למה אני לא מסוגלת לראות שהם קמים בבוקר קצת לפני הזמן?
למה אני לא יכולה להיות איתם ברוגע, כמה שעות ברצף?
למה הילדים המתוקים האלו- כל כך מרגיזים אותי??
זאת ממש שאיפה מדויקת
להיות יותר "אמא"
יכול להיות שיש לך קשיים אחרים שמשליכים על האמהות?
ראיתי אצלי שבזמנים של טיפולים או בימים שיש לי עומס רגשי אין לי כח לילדים
אם את שואלת אותי העדר האמהות זה אחד מהכאבים החזקים של הגלות.
אני בטוחה שרוב הנשים הזדהו עם הכאב שהנחת כאן.
אולי צריך להפסיק לדבר את הדיבור האוטומטי–
"אמא תמיד יודעת מה טוב לילדים"
אמא תמיד אוהבת להיות עם הילדים"
להבין שזו עבודת חיים.
לצד הזכות.
חיפה?