שלום וברכה,
אשמח לעזרתכן.
אני אמא לשתי ילדים ב"ה 3 ו 1.5
ואני צריכה עזרה בייעול הזמן שלי ביחד עם הילדים.
הבת הגדולה בוכה הרבה אחרי צהריים מכל דבר הכי קטן שלא הולך לה, או שהיא רוצה ואני לא מרשה, ילדה מאוד חכמה ומפותחת אבל סף תסכול נמוך לדעתי (ואני יודעת שטוב לה בגן).
אולי היא עייפה, אבל אני לא אשכיב אותה לישון כשהיא חוזרת מהצהרון כי לא יהיה לי לילה….
הקטן עקשן וכל דבר שלא הולך לו גורם לו לבכות,
וזה אומר שיש לי הרבה בכיות אחרי הצהריים.
אני מנסה ליצור משחק ועניין סביב משחקים, ציורים וכו’
אבל עדיין אני מרגישה שהזמן איתם לא איכותי, כי כמו שאמרתי יש הרבה בכיות,
הרבה הרגעת רוחות וכיבוי להבות ולצערי לא כיף לי איתם, ופשוט נורא לי עם זה : (
אני רוצה להיות אמא הכי טובה, חמה ואוהבת אבל בתנאים האלו אני לא מצליחה…
גם ככה אני חוזרת מהעבודה באזור 15:15 וגמורה בעצמי…
אני באמת מנסה כמה שיותר, אבל כל ערב אני רק מתוסכלת יותר מהיום הקודם.
אשמח לשמוע עיצות מנשים מנוסות,
תודה רבה רבה!
חיה
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי ל: [email protected] וכולנו ננסה לעזור לך!
מבינה אותך מאוד.
אני חושבת שהשורש הוא ב"גם ככה אני חוזרת מהעבודה באזור 15:15 וגמורה בעצמי…
זה באמת קשה, להיות גמורה ולטפל בילדים גמורים.
אני חושבת שאם תסכימי לתת כמה דק' לעצמך, (אחרי שהם שותים ואוכלים משהו) למרות כל המצפון, לומר לילדים שעכשיו הם בחדר עם ספר, או בפינה של הסלון, "לא מפריעים לאמא כי אמא שותה עכשיו" ולאפשר לעצמך 10 דק' עם קפה ועיתון, ואפילו 'פסק זמן'… שתהיה חבילה מיוחדת לזמן הזה, של פינוקים קטנים.
וכמה שהילדים מגיעים ומבקשים ו… לשים גבול מאוד בטוח ורגוע- ש" לחכות, אמא שותה עכשיו ולא מפריעים".
הם יילמדו להיות כמה דק' נוספות בלעדייך, ואת תראי אח"כ שיש לך יותר סבלנות וממילא יפחתו הבכיות.
לגבי הבכיות- זה נשמע שביתך הגדולה החכמה קצת מנסה לבדוק אותך כמה את חזקה, וכמה את נבהלת מהבכיות שלה.
וכמה שתצליחי לומר את הגבול יותר ברוגע, ולהבין את הכאב שלה יחד עם זה, זה יפחת בעז"ה.
גם אני בצומת כזאת, עם ילדים בגילאים דומים, עבודה מעיפת, וגם בית פיצפון עם פחות אפשרויות תעסוקה.
אני גיליתי שבגינה הם נהנים יותר, עסוקים. וגם פחות נוטים להירדם מאשר בבית.
אז כל יום אנחנו בגינה. ממש כל יום. בחמש אני יוצאת עם ארוחת ערב ארוזה וחוזרים ישירות לאמבטיה.
מה יהיה בחורף? לא יודעת…
רינה,
כשהייתי בשלב הזה
בחורף הייתי הולכת עם הילדים לחברה שלי שיש לה ילדים בגיל דומה
זה כייף לכולם.
גם אני באותו מצב
בחרדותת מהחורף
אם את מספיקה להגיע הביתה קצת לפני הילדים זה בדיוק הזמן לאכול ארוחה טובה, לא נשנוש – ארוחה. אין לך מושג כמה כח זה יתן לך…
גם הילדים – אולי תנסי לתת להם ארוחת ערב כבר בארבע – ארבע וחצי? לפעמים ילדים עצבניים בגלל שהם רעבים. מקסימום בשש תני עוד פרי או משהו קל. תנסי.
תלוי מה אוכלים.. יש ארוחות שגורמים לכבדות ועייפות..
גמני מתמודדת עם אותה בעיה,
גיליתי שכשהם באים הביתה ב4 הם צריכים ארוחה חמה של בית,
אפילו שאכלו בצהרון/מעון
מרגיע אותם כשהם אוכלים משו חם של בית וזה לא חייב להיות ארוחה מלאה,
אפילו רק פסטה/אורז אדום/אורז עם אפונה וגזר,
משו חם של בית. שגם ככה אני מבשלת לי ולבעלי
כך הם נרגעים, ולא מגיעים מורעבים לארוחת ערב, וגם אין את הבקשות לנשנושים כל הזמן – בסקוויט/בייגלה וכד'
וארוחת ערב יכולה להיות יותר קלילה, רק חביתה ומלפפון, בלי לחם..
לגבי התגובה של 'א' שתלמדי אותם שאת צריכה כמה דקות לעצמך > לדעתי הם קטנים מדי בשביל זה ולכן לא באמת יהיה לך שקט של 10 דקות, אלא הרבה בכיות ועוד יותר תסכול שלך (ואם במקרה יהיה לך שקט, אז תתכונני כשתגלי שהם ציירו על הקירות או שיחקו עם אוכל במטבח וכד'..)
קודם כל תדעי שכמעט בכל בית יכול להיות בכיות ומריבות בשעות האלו, אצלי יש ימים טובים ויש ימים מתסכלים..
לדעתי במיוחד בגיל הזה תנסי דרך הבקשות שלהם וההתמודדות מולם להבין איזה כללים את רוצה שיהיו בבית ואז תהייה עקבית ועם הזמן הבכי יירד בנושאים האלו כי הם יודעים שזה קו ברור שלך (לדוג' ילדה רוצה ממתקים בצהריים, אם מבחינתך זה משהו שלא היית רוצה להרגיל אז כבר מעכשיו אל תסכימי ותדעי שיהיו בכיות בהתחלה אבל עם הזמן הילדים לומדים וכבר מפסיקים לבקש )
גינה זה רעיון טוב, אם יש לכם אמבטיה, אז אולי תמלאי להם אותה עם משחקים וזה גם יכול להעסיק אותם יפה (כמובן בהשגחה)
וככל שמראש תחשבי מה את מביאה להם לאכול > זה גם חוסך הרבה בכיות..
הייתי במקום הזה ואני חייבת להגיד משהו הכי פשוט בעולם – זה הגיל. זה הגיל שהם בוכים יותר, עייפים , מתעקשים ואין לך יותר מידי מה לעשות איתם כמו עם ילדים גדולים.
את תראי הם עוד יגדלו עוד 3-4 שנים ויהיה לך בע"ה כייף איתם, לשחק, לפטפט, ולעשות דברים יחד אחה"צ.
בינתיים לדעתי זה יותר למצוא שיטות איך להעביר את הזמן בצורה נוחה, כמו גינה, סדר יום מסודר (חצי שעה משחק, חצי שעה מקלחת, חצי שעה סיפור ועוד) וגם למצוא דרכים להיטען ולהתמלא כוח בעצמך.
בהצלחה!!
אני סיימתי עם השלב הזה לפני כמה שנים (לא מזמן)
זו תקופה לא קלה.
את מותשת, הילדים הם היצורים הכי תלויים שיש ואין לך שום מבוגר באזור שיכול להיות לך גיבוי אפילו לרגע, איזה מבוגר לתקשר איתו,
אליו שעות של רעב, עייפות ובדידות….. ואת מבלה אותם עם הילדים שאת הכי אוהבת בעולם והכי רוצה שיהיה לכם כיף ביחד.
אני למדתי באיזשהו שלב להפוך אותם לשעות של כיף:
בקיץ יצאתי לגינה
בחורף הייתי דואגת להיפגש עם חברה\ שכנה\ אחות שיש לה ילדים בגילאים דומים ובילינו את הזמן ביחד.
הכנו יחד ארוחת ערב, היינו חברה אחת לשניה וגיבוי לכל מקרה עבור הילדים (אפשר ללכת לשרותים או לשתות)
הייתה תקופה שאני ושכנה שלי היינו מקלחות את הילדים בבית המארח. (ארוחת ערב מקלחות ואז חוזרים הביתה)
היה כיייייףףףף!!!!!
מתגעגעת לימים האלו…..
היום הבכור שלי בן 6 ויש לנו סדר יום אחר, בית מלא בחברים וחברות, ש"ב וכו'.
זאת תקופה קצרה ואפשר להפוך אותה להכי מהנה שיש!!!!
וברוו לאשת החיל שגם מפרנסת וגם רוצה שיהיה לה כיף עם הילדים………………..
לברוח מהבית 🙂
גינה, חצר עם בימבות, חברה שיש לה ילדים בגיל…(או אפילו ישיבה בחדר מדרגות לארוחת ערב 🙂
עושה להם את זה..
באמת כמו שאמרת אלו שעות בהן הילדים מאד עייפים ויציאה מהבית מרעננת מרגיעה ומאזנת.
כמו כן-משחק ארוך באמבטיה
אפשר להתקלח ולשחק באמבטיה חצי שעה (+ההתלבשות עוד רבע שעה…)
אחרי אמבטיה בדר"כ כולם רגועים יותר ואז אפשר ארוחת ערב, סיפור מוזיקה
בהצלחהההה
יש את הספר של המחנך הרב הופמן זצ"ל
בנין נפש האדם
זה ממש עוזר להבין את הילדים
לדעת איך כמה ולמה
יש שם פרקים על כל גיל
לי זה ממש עוזר
(יש לי ריאקציה מכל ההנחיות הורים)
לדוגמא: גיל 4 זה גיל שהילד מכבל עצמאות ואז הילד מזדעק ובוכה(מנסה להגן על עצמו)
אז הוא כותב שמאוד עוזר לתת לילד כלים שהוא יודע שלא צריכים כדי שישבור
אז אני אתמול נתתי לילדים עיתונים (כמובן אחרי שהבית היה מוכן לשטיפה)
כולם כולל התינוק נהנו לקרוע ברגע שנמאס נתתי להם לזרוק לתקרה
אחר-כך אופנועים וביבמות ואז מטאטאים לערמה אספו לשקית זבל
והכי חשוב שהילדה המדוברת רגועה יותר (אבל זה למשוגעות 🙂
מבינה אותך לגמרי. זו תקופה כזו שמי שנמצא בה – חווה ומרגיש ומי שטיפהלה יצא ממנה יתן לך עצות ממעוף הציפור… תנוחי, תרגעי כשאת במחילה לא יכולה להיכנס בערך לשירותים איתם…
אז קודם כל, תדכי שאת בחברה טובה והימים האלה יחלפו.
שימי לב שספציפית לבת השלוש- זה גיל מאד מורכב כי זה בטח שנה ראשונה שהיא לא ישנה צהריים, ואת רואה את זה בעיניים.
רעיונות פרקטיים שיש לי להציע:
1. אני גם מצאתי את הגינה בתור פתרון, זה מאד משחרר ומשנה אוירה (במזג אויר נוח- אפילו ממש כל יום)
2. רעיון דומה -למצוא חברה/אחות/שכנה בסטטוס דומה וללכת אחת לשניה ברוטציה
3. לפעמים מוזיקה בבית או שירי גן יכולה להעלות את המורל- לשנות אוירה
4. אם יש לך כח- יצירה מחומרים מגוונים (גלילים, פלסטלינה, ניירות צבעוניים ועוד ועוד) – הם עדיין קצת קטנים בשביל זה ובטח בשביל שיצאו יצירות פאר אבל הגיוון יכול לתת עניין וציפיה.
המון הצלחה
כמים הפנים…..כשאת תביני בידיעה גמורה, שזו המטרה שלך בחיים לגדל ילדים שמחים, בלי להשאיר צלקות ח"ו,
הם ירגישו שאת איתם לאורך כל הדרך, כפי שציינה אחת הקוראות, הם מנסים לבדוק אותך, אם תקריני שמחה ,הרבה אהבה, מכל דבר שהם עושים, ולא רק ביקורת, בחושים הדקים שלהם, הם יקלטו שזו אמת. תעסוקה שתמלא את הזמן בצוותא. לאפות ביחד, הזמן עובר בצורה נעימה ובסוף יש גם תוצאה טובה. לא לשכוח לבקש הרבה ס"ד.