הפרחים נבלו ביחד עם העסק, וגם: את מצליחה או לומדת?

מיכל נכנסה למשרד שלי והתיישבה בקצה הכסא, מכווצת.

"לא יודעת אם יש לך באמת איך לעזור לי… לא נראה שיש סיכוי בכלל להגיע למקום טוב יותר," היא אמרה ביובש כשפתחנו בשיחה ושאלתי אותה למטרת בואה.

"בכל זאת את פה," חייכתי, "אז נתחיל?"

הנהון קלוש, והתחלנו.

מיכל החלה לספר על המסלול התעסוקתי שלה, ולאט לאט משהו בה הפך נינוח יותר, מתרווח.

היא לא למדה מקצוע בסמינר, רק קודש, 

במקביל, עבדה בגן פרטי והתחתנה די מהר.

היא המשיכה לתפקידי שירות לקוחות ומכירות טלפוניות, עד שהרגישה שהגיע הזמן ללמוד מקצוע אמיתי, ולהתחיל לעבוד בתפקיד מקצועי.

הלימודים בהם בחרה היו לימודי עיצוב פרחים. קורס קצר, ממוקד, שהבטיח והפריח בה המון חלומות גדולים, אבל לדבריה:

"כמה שהיה גרוע בכל המוקדים… את לא מבינה מאיזו איגרא רמה לבירא עמיקתא הגעתי, החלטתי לפתוח עסק של שזירת פרחים, קניתי המון סחורה כדי שיהיה לי מלאי מגוון, והפרחים? נבלו 🙁
לא היה ביקוש מספק לזרים המאלפים ששזרתי, ואחרי המון עוגמות נפש החלטתי בלב כואב לסגור את העסק."

הבטתי במיכל.

מאחורי הכתפיים השפופות, ראיתי אישה מלאת רצון להצליח; יזמית בנשמה שלא מפחדת להעיז וללמוד, 

אבל כזאת שנכוותה קשות מהפער שבין החלום המרהיב למציאות השטח.

קניית המלאי המסיבי, הפרחים שנבלו והחלומות שנעלמו יחד איתם – כל אלו הסבירו בדיוק מדוע היא נכנסה למשרד שלי כל כך מכווצת, מתגוננת מראש מכאב האכזבה הבאה.

"מיכל," אמרתי לה בשקט, שמה יתר דיוק על המילים. "בואי נעצור רגע ונסתכל על מה שקרה שם, אבל עם משקפיים קצת אחרות."

היא הרימה אליי מבט מופתע.

"ראית בזה כישלון חרוץ," המשכתי, "אבל מה שאני רואה כאן זה אישה עם חזון, תעוזה ויכולת ביצוע מדהימה. 

הבעיה לא הייתה בכישרון שבידיים שלך, ולא ברצון הטוב שלך לפרוח. הבעיה הייתה במודל העסקי ובחוסר המיפוי המוקדם של המנהלות והשוק.

מה שנקרא במשפט אחד – "או שאת מצליחה או שאת לומדת".

מיכל חייכה, היא לא הכירה את המשפט, אבל אהבה את הרעיון שלו, שלגמרי עשה לה סדר בדברים.

רשמתי על הדף שלפנינו את שלוש השאלות המרכזיות שמנחות אותנו במיפוי תעסוקתי:

מהם הכישורים והחוזקות הטבעיים שלך? (יצירתיות, אסתטיקה, תקשורת בינאישית, שירותיות).

מהן הדרישות והסיכונים בשוק? (הבנה של ניהול סיכונים, תזרימי מזומנים, וביקוש מקומי).

איך מחברים ביניהם בצורה בטוחה ויציבה?

ככל שהעמקנו בניתוח, הבעת הפנים של בינה החלה להשתנות. 

הספק הציני פינה את מקומו לסקרנות. ראיתי איך הכתפיים שלה מתיישרות עוד קצת.

כשהבנו שהחלום שלה ליצירה ולאסתטיקה לא חייבת לבוא לידי ביטוי דווקא בעסק עצמאי עתיר סיכונים ומלאי מתכלה.

הצעתי למיכל כמה חלופות לבחינה, התואמות את ה-DNA התעסוקתי שלה ומתחברים למטרה התעסוקתית שהגדרנו. 

היא בחרה לבחון מחדש את עולם הפרחים, אבל הפעם לא כיזמית לבד במערכה, אלא כמעצבת אירועים וחללים תחת מטריה של חברת הפקה מבוססת, שבה הסיכון הכלכלי על הסחורה אינו נופל עליה.

בנוסף, חשבנו על כיוונים נוספים שמתאימים בול לעין החדה ולכישורים האסתטיים שלה:

הום סטיילינג או עיצוב חללים ממוקד, בלי להיכנס למסלול לימודים ארוך מדי או לעסק עצמאי עתיר סיכון, 

קורס ממוקד המאפשר להשתלב כיועצת עיצוב בחברות ריהוט ואולמות תצוגה גדולים, או לצד מעצבות ותיקות.

ניהול משרד או אדמיניסטרציה בכירה בחברות עיצוב ואדריכלות, תפקיד שמשלב סביבה אסתטית ומעוררת השראה יחד עם הביטחון והיציבות של שכירה.

הפקת אירועים וניהול קשרי לקוחות, שמהווה שילוב מושלם בין ארגון, יחסי אנוש ואסתטיקה, שנותן ביטוי לאסתטיקה בלי עול של החזקת מלאי או לוגיסטיקה עצמאית.

מיכל יצאה לחקר תחום עמוק, לבחון מחדש את השוק והפעם עם ידע מקצועי והבנה מה חשוב לה באמת.

תוך כדי החקר הזדמנה לה הצעת עבודה באולם שמחות בקרבת מגוריה,

המעסיק עובדות בדיוק בתחום חלומותיה – שזירה ועיצוב כסאות כלה ומרכזי שולחן.

נדהמת מההשגחה היא התקשרה לבשר לי על המשרה, בחנו וראינו כי אכן, היא תענה לה ממש על הצרכים באופן מדויק בס"ד.

וזהו, השאר היסטוריה כמו שאומרים 🙂

—

משהו לקחת הביתה:

פעמים רבות אנחנו מגדירים נסיונות שלא צלחו ככישלון מוחלט, 

בעוד שבפועל מדובר פשוט בשיעור יקר בניהול סיכונים. 

כשמפרידים בין הכישרון האישי לבין המבנה הכלכלי/העסקי שבו הוא הופעל,

אפשר לקחת את אותן חוזקות בדיוק, ולנתב אותן למקום מבטיח, יציב ומצליח בע"ה.

שרי שטרן היא מומחית למיקוד וקידום נשים לתעסוקה איכותית ומותאמת כישורים, ומנחת קבוצות קידום אישי.

לפרטים : 0504183482 / [email protected]