"כיף לפגוש בנות בגיל כל כך יפה ומלא חיים", נחמי, מורה בתיכון

נחמי, עובדת לדבריה ב"מקצוע הנכחד בעולם" – בהוראה.

היא אחראית על הבגרות בלשון בתיכון, בודקת מאמרים בהבעה ומבחנים בדקדוק,

אבל בעיקר – רואה חשיבות וערך ביחס לתלמידות, בקשר ובמה שמעבר.

על מקצוע שהוא הרבה מעבר למילים.

נחמי, ספרי במילה על עצמך.

"אני נשואה ב"ה עם שני ילדים בני שלוש ושנה, גרה בפריפריה, בעלי מהמרכז שנגרר אחרי אל הפריפריה הנחמדה:)"

מה את עושה?

"אני עובדת במקצוע הנכחד בעולם: מורה. זה שכבר אף אחת לא לומדת, זה שלא מועיל בשידוכים יותר, זה שאין בו כסף והוא רק שוחק ומתיש—- אז זה מה שאני עושה, ואוהבת כל יום מחדש לעשות:)

ובפועל: אני מכינה בנות לבגרות בלשון – אחד המקצועות הפחות אהודים, מלמדת מכתה ט-י"ב."

מה כוללת הבגרות בלשון?

"הבגרות בלשון היא אחת מבגרויות החובה בתעודת הבגרות. יש חלק שהוא פנימי – עבודות בית ספריות שעושים בכתות ט'-י', ובסוף כתה י"א או י"ב – תלוי מה התיכון בוחר, נבחנים במבחן חיצוני – בגרות. אני מלמדת בכל הכיתות, את כל המקצועות כלומר: תחביר, דקדוק, הבנת הנקרא והבעה."

לכאורה הבעה ודקדוק זה שני עולמו שונים, איך מכניסים את שניהם לתגית של "לשון" ומורה אחת מלמדת את הכל?

"זאת שאלה ממש נכונה. אני אישית אוהבת את כל החלקים (תמיד אני צוחקת עם הבנות שזה פגם מולד). משום מה משרד החינוך איגד את זה למקצוע אחד, בחלק מהמקומות מחלקים במערכת בין הבעה לדקדוק. אצלנו לא מחלקים, ואני מלמדת הכל, דווקא אני רואה בזה משהו טוב כי אני יכולה להכיר כל בת בצד החזק שלה…. ובעצם זה אומר שכל האחריות על הבגרויות של התלמידות בידיים שלי. אם הן מקבלות ציונים גבוהים אני מקבלת צל"ש, ואם הן לא עוברות, אני מקבלת נזיפה…"

מה זה אומר להכין לבגרות בפועל?

"בפועל אני אחראית להקניית והעברת חומר הכרחי, אבל לא מעניין מספיק לדעת העם…. אני צריכה להביא בנות ממצב של חוסר ידיעה מוחלט – לציונים גבוהים בבגרות. אני צריכה לנהל כתה, לשלוט ברעש ובלגן, להיות עם עין על השעון של ההספקים, ללהטט בין דרישות ההנהלה לרצון הבנות ולאנושיות שלי–"

ממה את הכי נהנית בעבודה?

"אני נהנית מהממשק האנושי. מלפגוש אנשים – בנות בגיל כל כך יפה ומלא חיים – ולהיות או לנסות להיות משמעותית בשבילן.

אני נהנית להסביר יחידת חומר קשה ולראות איך פתאום נדלק להן בעיניים ה-אהה!! אהה!!! ואני נהנית לצחוק ולפטפט אתן על אלף נושאים שלא ממש קשורים לחומר של הבגרות שלנו…."

איך נראה אצלך סדר יום?

"אני עובדת בשלוש משמרות: משמרת בוקר שבה אני נורה מהמיטה אל התארגנות זריזה, בגדים לקטנים, קפה ולנסיעה לעבודה. עובדת במשך כשש שעות, בהן אני מוציאה את כולי, קולי ומנסה להשאר קולית;) 

אחר כך חוזרת הביתה למשמרת ב' שכוללת להיות אמא לילדיי המתוקים, לשחק אתם מגנטים ומכוניות, להכין ארוחת ערב, לאמבט, להשכיב וקצת לנשום אותם ואיתם…

הפסקה קצרה בין המשמרות לקצת נשימה, ארוחה, לפגוש את בעלי—

ואז משמרת ג' שכוללת הכנה הכנה הכנה ליום של מחר= שכפולים, פתיחות לשיעור, מהלכים, לבנות הסברים ואם יש מבחן אז— כמה שעות טובות של לחבר אותו 🙂 ולא דברנו על מה קורה כשצריך גם לבדוק אותו—."

מה את עושה בימים האלו?

"כרגע אנחנו בישורת האחרונה של השנה. מבחנים מסכמים, עבודות, שיעורי עזר, בגרות——— קשה. הבנות בקצה ואנחנו גם—-"

ספרי קצת על פרויקטים שעשית בעבר.

"יצא לי להעביר כמה מקצועות עד שמצאתי את שאהבה נפשי. הייתי גם מחנכת לתקופה קצרה ופחות התחברתי, וגם רכזת חברתית – שזו עבודה שראויה לכתבה נפרדת:)"

נקודת שיא –

"לחבר בין אהבתי למקצוע לאהבתי לבנות. לצאת משיעור שבו קרה משהו – בת הבינה, או בת נפתחה, או שיחה טובה, או משהו זרם, או כימיה…. משהו מהעולמות האלו.

כמובן: היום האחרון של השנה!! כשיש חודשיים חופש לפני ואני רוצה רק לישוןןן…

וגם היום הראשון של השנה. כשאני רואה את התלמידות באות חגיגיות ומתרגשות (אפילו שהן מסתירות את זה ממש טוב), ונזכרת שוב למה אני כאן."

נקודת שפל –

"שיעור שלא הלך טוב, או בנות שהפריעו, או שצעקתי, או שלקחתי ללב, או שסתם הייתי עייפה ולא הצלחתי להסביר כמו שאני אוהבת."

מה את הכי אוהבת בעבודה?

"את התלמידות שלי! אין עליהן! (וגם לשתות קפה בחדר מורות ולצחוק על החיים)."

מה את לא אוהבת?

"לבדוק מבחנים——– זוועה!"

איפה למדת?

"למדתי בסמינר, ואני ממשיכה להשתלם וללמוד בהשתלמויות מקצועיות."

איפה עוד את יכולה לעבוד?

"בכל תיכון שמעביר בגרויות, וכן בשיעורי עזר……"

במה עסקת לפני?

"הייתי תלמידה (😊) וחלמתי להיות סופרת."

אלו נקודות באופי שלך עוזרות בהוראה?

"יש המון סוגים של מורות, אז קצת פחות יכולה לענות על מה צריך כדי להצליח. כל אחת באה ממקום אחר ודברים אחרים עובדים לה טוב…

אענה על עצמי: אני חושבת שיש לי סמכות וכריזמה טבעיים שמשרתים אותי טוב. אני אוהבת את התחום ונהנית מהכנת שיעורים, אני יצירתית ויש לי ראש גדול ורעיונות טובים, ואני גם לא רעה בעיצוב בסיסי של הדפים שאני מכינה.

אבל בעיקר אני באמת באמת אוהבת את מה שאני עושה, ואני חושבת שזה מורגש."

ספרי על רגע מרגש.

"תלמידה שהתמסרתי אליה וכתבה לי מכתב מרגש. או תלמידה שכתבה לי במבחן שהיא זוכרת הכי לטובה את היום שבו שמתי לב שהיא מדוכדכת והרמתי לה קצת…."

רגע שבו הופתעת –

"באחת השנים עשו תוכנית בתיכון שהתלמידות היו צריכות להגשים חלומות למורות בהפתעה, והן ממש קלעו בחלום שהן הגשימו."

רגע משעשע?

"שציירו קריקטורה שלי 🙂 מדויקת ממש אני חייבת לומר…."

שתפי אותנו בשלושה טיפים מההוראה.

1. "לאהוב אותו ולאהוב את הבנות
2. להתפלל המון המון המון לס"ד 
3. להשקיע בהכנה ולקצור בשיעור בעז"ה."

מבחינה כלכלית, את מרוצה מהעבודה?

"זו נקודה שממש חשוב לי לדבר עליה. יש סטיגמה בשוק שהוראה לא רווחית, וזה אולי נכון במקצת. אבל – מורה בתיכון, עם BA ווותק, מרוויחה ממש לא רע, ואנשים לא יודעים את זה."

האם לדעתך AI או אמצעי טכנולוגי אחר יכולים לקחת את העבודה שלך?

"אני חושבת שהAI יוכל לתרום לעבודת ההוראה, אבל הוא לא יוכל להחליף את הקשר האנושי הפשוט, את המורה ששואלת מה שלומך היום או מחמיאה על המשקפיים….

וגם, בעולמנו השמור ב"ה, כרגע הוראה הוא אחד המקצועות בו לא צריך מדי הרבה טכנולוגיה. אני יכולה להסתדר רק עם מייל ולא להכניס אינטרנט הביתה – וזה פלוס גדול מאד מבחינתי."

האם את חולמת להתקדם הלאה? מה היעד הבא שלך?

"אני רוצה להיות מדפ"ית וללמד תלמידות איך להיות מורות טובות באמת. אני רוצה להכין את תוכניות הלימוד, להעביר קורסים והשתלמויות, ואני רוצה לחזור לעסוק בכתיבה, שזה התחביב שלי…

כמה מרוויחים? מהו שכר הבסיס ותקרת השכר שאפשר להגיע אליה?

"לא רוצה ממש להיכנס לפרטים, אבל מעל 10,000, שכר הבסיס די נמוך, אבל מרגע שיש BA, אני חושבת שבאזור ה-7,000 וזה עולה עם השנים. אני לא יודעת לגבי תקרת השכר."

יש לך עוד משהו להוסיף? לשתף?

"רק לומר שאנשים נוטים לקנא במורות או לשנוא אותן. אז אין מה לקנא בנו, אנחנו עובדות קשה ונשחקות המון. עכשיו כשסוף השנה מתקרב, אנחנו ממש על אדי הדלק האחרונים. אנחנו עובדות גם בעבודה, וגם מכינות בבית על בסיס קבוע לעבודה. גם אין מה לשנוא אותנו על החופש. התפקיד שלנו הוא קריטי, אנחנו נוגעות בנשמות ואסור לנו לפשל.

וגם מתנה לסוף שנה, מה יש. לא מגיע לנו קצת הערכה על זה שאנחנו כאן בשביל הבנות שלכם, מכילות אותן עם כל השטויות והבלגן של גיל הנעורים, כפול 40 בכתה…."