כח התפילה, הכח של האתר וחכמת ההמונות, שיתוף >>>

מכתב שהגיע אלינו, מתפרסם באישור הכותבת, כמובן.

שלום שבי היקרה!

מתרגשת לכתוב לך.

לפני בערך שנתיים (יכול להיות שיותר), התפרסמה באתר שלך, במדור של חוכמת ההמונות (ניסיתי לחפש את הקישור ולא מצאתי, יכול להיות שזה בכלל עוד לפני שהיה את האתר החדש, לא זוכרת) שאלה שמישהי שכתבה על בעיה שיש לה שהיא לא מצליחה להימנע מקילוף עור מהשפתיים בשבת.

אני באופן אישי התמודדתי עם הבעיה הזו מגיל אפס בערך, עד שגדלתי קצת אפילו לא ניסיתי, אבל מגיל עומדי על דעתי (😅) ניסיתי כל שבת ונחלתי כל כך הרבה כישלונות ואכזבות שחשבתי להתייאש. או שהתייאשתי.

הרגשתי שזה משהו שגדול עלי ואין סיכוי שאני מצליחה, זה משהו בלי שליטה…

ומי שמתמודדת עם זה מבינה במה מדובר.

עברו הרבה שנים עד שפעם ניצתה בי ההבנה שדבר ראשון – אם הקבה נתן לי את הציווי הזה, ברור שאני יכולה לקיים אותו. אבל התחזקה בי עוד הבנה, יותר גדולה – שמה יותר פשוט מלבקש ממנו שיעזור לי בזה?

הרי לבד לא הצלחתי!

התחלתי להתפלל על זה מעומק ליבי, אבל שום דבר לא השתנה 🙁

הייתי מתוסכלת כל כך.

ואז הגיע אלול והימים הנוראים וראיתי הרצאה של רב שמסביר שאם אדם משקיע בימים נוראים בתפילה על משהו רוחני – הוא יענה בעז"ה.

החלטתי שאני עושה עם זה משהו, ובכל הימים האלו פשוט התפללתי מעומק הלב שאצליח לשמור שבת כהלכתה.

הגיע שבת חול המועד סוכות – והלא יאמן קרה!!

השפתיים נשארו שלימות במשך כל השבת, ולא תלשתי אפילו חתיכת עור קטנה!

הייתי מאושרת!

אבל אז החגים עברו ושוב – הכל חזר 🙁

לא כמו קודם, הצלחתי יותר, אבל עדיין נכשלתי בכל שבת מחדש.

כבר לא ידעתי מה לחשוב…

ואז באיזה מייל ששלחת, התפרסמה הבקשה – השאלה המדוברת, שבה השואלת ביקשה עצות מה לעשות עם הבעיה.

נכנסתי לאתר לראות את התגובות, ודבר ראשון פשוט התרגשתי לראות שזה לא רק בעיה שלי – המון אנשים מתמודדים עם זה…

היו שם הרבה עצות שאת רובן ניסיתי כבר (אודם, וזלין לפני שבת וכו' וכו'). 

אבל הייתה מישהי שכתבה שם (אולי יותר מאחת) שהיא החליטה על פרק זמן שבו היא לא נוגעת בשפתיים, ויהי מה! היא הזכירה שם את סעודה שלישית כי אז זה כבר לפני צאת שבת…

החלטתי שאני מאמצת את זה, אפילו שכבר הרבה פעמים ניסיתי לקבל על עצמי לא לגעת ולא עבד.

החלטתי שבליל שבת, עד אחרי הסעודה, אני. לא. נוגעת. בשפתיים!!!

בשבילי זה היה הזמן הכי טוב, כי זה מיד אחרי כניסת השבת והשפתיים ממילא שלימות בדרך כלל ועם אודם / וזלין.

עם הרבה תפילות הגיעה השבת הראשונה – וזה עבד!!!

מאז, ב"ה ישתבח שמו, הניסיון הזה כמעט עבר לי!!

בדרך כלל אני ב"ה מצליחה שבת שלימה, מדי פעם נכשלת עם חתיכת עור קטנה, אבל בדרך כלל מצליחה שלא!!

ולמה נזכרתי לכתוב עכשיו? 

אני מחוברת לקבוצה של 'עשינו זאת יחד', מכירה?

היא שולחת כל יום משימה מעניינת, קצרה וקלה לעשיה, ביום ראשון השבוע זה היה המייל:

בקיצור, נכנסתי לקישור וכתבתי את הסיפור על התפילה, ואחר כך כל כך התרגשתי לראות שזה הסיפור שהכי הרבה נשים הגיבו עליו.

ואז בעצם נזכרתי בי, ובך.

והחלטתי שאני חייבת לשלוח לך את זה, למה?

דבר ראשון – להודות!!! שהיית שליחה טובה כ"כ לעזור לי בעניין הזה, הקב"ה העביר אותי מסע והדלת האחרונה שהייתה צריכה להיפתח – נפתחה דרכך…

וגם לחזק את ידייך, אין לך מושג מה התכתבות אחת באתר יכול לגרום, בפרט בדברים כאלו ענקיים של מצוות, שמירת שבת וכו'.

—

אז סליחה שהארכתי, ותודה שהיית עד כאן 🙂

תמשיכי ככה לשמח ולחזק יהודיות, אני מאד מאד נהנית מהתכנים!

אני בעיקרון לא אחת שמגיבה בדרך כלל, אבל נהנית כל שבוע מחדש (מאמינה שיש הרבה כאלה..)

אז תודה רבה, ושבת שלום ❤

קוראת ותיקה