איך אני יכולה לעזור לילד שלי, שתיארת אותו אחד לאחד בטור שלך?" כתבו לי הרבה נשים לאחר הפוסט הקודם.
היום אתן סקירה קצרה על עקרונות ההתערבות בקשיים בוויסות חושי:
1) העיקרון הראשון והחשוב ביותר הוא המודעות –
קודם כל המודעות שלנו ההורים, לדעת ולהבין שהילד שלנו חווה דברים אחרת, לתת לו את ההרגשה כי מה שהוא חווה הוא "קיים" וזה לא דמיונות שלו, וכמובן, שאנחנו נעזור לו.
מצד שני, גם המודעות של הילד על עצמו – לתמלל במילים פשוטות את מה שהוא מרגיש:
"אתה מרגיש יותר מילדים אחרים את הבגדים ולכן…. / אני יודעת שאתה אוהב מאד לגעת בכל דבר כי המוח שלך ממש מבקש ממך את זה…
זה ממש לא נעים לך שצפוף פה / בטח המוזיקה הזו היא כמו פטישים באוזניים בשבילך" וכדומה.
2) מתן שליטה –
כאשר אנחנו נותנים שליטה על הסיטואציה זה כבר חצי מהפתרון.
ילד עם קושי בוויסות חושי חווה כל הזמן חוסר שליטה על הגוף שלו, ולכן ככל שניתן לו יותר שליטה הקושי יפחת.
תני לילד שלך להחליט איזה בגד ללבוש מתוך שניים, תסבירי לו לפני שהולכים לחתונה שהולך להיות שם רעש גדול, ואולי יעזור לו לצאת כל כמה דקות להתאוורר, תני לו להחזיק את המכונה יחד איתך בזמן תספורת, להכין כל אצבע לפני גזיזת ציפורניים וכדומה.
3) התאמת סביבה –
לחלק מהאמהות זה אמנם קצת קשה ליישום, אבל חשוב להבין שלילד יש קושי אמיתי, הוא לא סתם מקטר, וניתן לעזור לו עם נצמצם את המקומות בהם הוא נפגש בהתנסויות שמטרידות אותו.
לדוגמא: גרביים ללא תפר/ גזירת תוויות/ שמיכת כובד/ מנורה צהובה בחדר/ מכשיר רעש בלילה וכדומה.
4) התערבות ישירה, גרייה ממוקדת – לכל ילד ואדם על פי המערכת החושית שלו, מרפאה בעיסוק תבנה דיאטה סנסורית.
דיאטה? כן בדיוק!
הגדרה של דיאטה היא "תפריט מזונותיו של אדם בהתאם לצרכיו", כך, בהשאלה, המרפאה בעיסוק תבנה: "תפריט תחושותיו של האדם בהתאם לצרכיו" שיתן לגוף את מה שהוא צריך ובשעות קבועות מידי יום.
לדוגמא: ילד עם חיפוש חושי במערכת הפרופריוצפטיבית (תחושה עמוקה), ניתן לו בשעות קבועות "מנה" של גרייה משמעותית לחוש זה עד שהמוח יסמן לסביבה "קיבלתי, אני כבר לא צריך" ונוכל להוריד בהדרגה את הדיאטה.
את זה כמובן עושים אצל מרפאה בעיסוק מוסמכת, שעורכת אבחון מעמיק ובודקת איזו גרייה מתאימה לילד הספציפי.מה שמתאים לילד אחד, לא יתאים לשני – ואפילו יכול להזיק לו!
כדאי מאד כמובן לפנות למרפאה בעיסוק, אם את מזהה שהילד שלך מתקשה בתחום, אבל תוכלי להקל עליו גם קודם בעצמך: השתמשי בהרבה מודעות, שליטה והתאמת סביבה.
לפני שאני מסיימת את סדרת הכתבות בנושא הוויסות החושי,
חשוב לי להזכיר שלא כל ילד שקצת מציקה לו החולצה או זז בכיתה – צריך טיפול.
לכל אחד מאיתנו יש את הפרופיל הייחודי שלו, וכמובן שהמפתח הוא עד כמה הרגישות מפריעה לתפקוד היומיומי.
קיקי שפיגלמן ~ מרפאה בעיסוק BOT
אתן מוזמנות לפנות ולהתייעץ בשמחה פה למטה בתגובות, או במייל שלי:
אני שולחת טיפ שבועי למייל, על דרכים פשוטות וקלות לקידום ילדייך בעצמך במסגרת הביתית. רוצה להצטרף?
שלחי לי מייל עם המילים: "הצטרפות לטיפים" ותקבלי טיפ שבועי במייל שיעזור לך לקדם את הילד שלך בעצמך.
