הסוד שבקשר הנישואין

קשר נישואין, כאשר הוא מתקיים בדרך הנכונה, הוא הדבר המצמיח ביותר, הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית. אם ברצוננו לכונן בית ומשפחה בכיוון רוחני של צמיחה והתקרבות אל ה' – עלינו להשתית אותו על יסודות איתנים של שלום ואהבה אמיתית.

פעמים רבות אשה מגיעה לבנין ביתה עם כל הרצון הטוב שהבית יהיה רוחני ומחובר לתורה, אבל אין לה מודעות לכך שהדרך היחידה לבנות בית כזה עוברת דרך אהבה אחוה ושלום וריעות. בית של תורה חייב להיות בראש ובראשונה בית. בית שבו יש אהבה ואחוה ושלום ורעות – יכול להיות בית של תורה.

בפרקים שבסדרה זו נעסוק ביסודות בנית הבית, ולאחר מכן נבנה את הקומה הנוספת – בית של תורה.

חידת הנישואין

קשר נישואין הוא אחד הקשרים החזקים ביותר בעולם, אם לא החזק שבהם. אפילו הקשר עם ההורים, קשר הדם העמוק ביותר, עומד בדרגה שניה לעומתו. כך אומרת התורה (בראשית ב כד): "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד". כלומר: כאשר זוג נישא, הם במידה מסוימת עוזבים את הוריהם ודבקים זה בזו. בוודאי הקשר עם ההורים ממשיך בעוצמה גם אחרי החתונה, אבל מבחינה מסוימת מתרחשת עזיבה של ההורים לטובת בן הזוג.

מה היחודיות של הקשר הזה? מה מעצים אותו כל כך?

לאמיתו של דבר, כל קשר הנישואין הוא חידה. איך הוא מחזיק מעמד כל כך הרבה שנים ובעוצמה שכזו?

כל קשר בין שני בני אדם מתבסס על קווי דמיון. ככל שהדמיון חזק יותר כך הקשר יציב ואיתן יותר. למרבה הפלא, דווקא בין גבר לאשה, ששם הקשר דורש את מלוא היציבות והביטחון למשך שנים כל כך רבות – ההבדלים בין שני הצדדים רבים ועמוקים. ההבדלים בין גברים לנשים בולטים בכל שיחה, בכל מפגש. כל הגישה לחיים וכל צורת השיח של גברים ונשים – שונים ונבדלים זה מזה לחלוטין. ודווקא בין איש לאשה, נוצר קשר לאורך שנים ארוכות.

מה מחבר כל כך חזק בין האיש לאשה?

בקשר הנישואין יש סוד, שצריך לפצח אותו.

הנישואין בנויים על צורך הדדי

לשם הבנת הענין יש להניח יסוד אחד:

הקשר בין בני הזוג בנוי על כך שהם זקוקים זה לזו. איש זקוק דווקא לאשה לצידו, ואשה זקוקה דווקא לאיש לצידה. הצורך העמוק בחברתו של בן הזוג – הוא זה שיוצר את עומק הקשר ומעניק לו את היציבות.

כך הוא טבע האדם: ככל שמערכת יחסים ממלאת אותו ועונה לו על צרכים חשובים בנפש – כך הוא מחובר אליה יותר.

הדברים מפורשים בתורה, בתהליך החיפוש של הזוג הראשון עלי אדמות.

אדם הראשון מחפש לו בת זוג. הקב"ה מביא לו את כל הבהמות והחיות, והוא לא מוצא שום בת זוג מתאימה. כך מפורש בפסוקים (בראשית ב כ): "ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף שמים ולכל חית השדה, ולאדם לא מצא עזר כנגדו". ואז, אחרי שהאדם רואה שאין לו בת זוג – הקב"ה נותן לו את חוה: "ויפל ה' אלוקים תרדמה על האדם ויישן, ויקח אחת מצלעותיו ויסגור בשר תחתנה. ויבן ה' אלוקים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויביאה אל האדם".

השאלה מתבקשת: הקב"ה הרי יודע הכל מראש. אם הוא יודע שאין לאדם שום בת זוג מתאימה עלי אדמות – למה הוא מעביר אותו את התהליך של החיפוש בין כל היצורים, ולא בורא לו את חוה מראש? על פי האמור התשובה ברורה: כדי שהקשר יהיה יציב – על האדם להרגיש את הצורך בקשר, להיות צמא לקשר אמיתי עם בת זוג.

כך הם פני הדברים אצל האיש, וכך גם אצל האשה. בכדי שהקשר יהיה איתן – הוא חייב למלא את הצרכים העמוקים בנפש שגורמים לאשה לרצות להינשא.

האם ברור לנו מה הצורך?

מה הצורך הזה? למה מתחתנים? מה קשר הנישואין תורם?

בחורות רבות מתחתנות ללא מודעות לצרכיהן הרגשיים, ללא הבנה מה מערכת נישואין אמורה לתרום להן. חלק גדול מהן מתחתנות רק בשביל להחזיק את התורה של הבעל. יש מצוה ללמוד תורה, ויש מצוה לסייע ללימוד תורה, ואם כן – הבה נתחתן כדי שיהיה לנו חלק בתורה. אולי לא מגדירים זאת בצורה כל כך בוטה, אבל באיזשהו מקום פנימי זאת ההרגשה.

ישנן אחרות שמתחתנות בלי סיבה מיוחדת, אלא רק בגלל שזה הגיל המתאים וזה מה שעושים בגיל הזה, אי אפשר להיות שונה מכולן.

המכנה המשותף הוא אחד: מתחתנים לא בגלל שעצם הנישואין מושכים, אלא בגלל שצריך לסדר את החיים, או לדאוג לעולם הבא.

וזו טעות. קשר נישואין חייב להיות בנוי על רצון וחפץ הדדי, על אהבה טבעית שהקב"ה הטביע בלב אשה לבעלה ובלב בעל לאשתו. חיי נישואין שאין להם מטרה נפשית אלא רק מטרה רוחנית, או נישואין שנעשים ללא מטרה כלל אלא מתוך הרגל, או מתוך זרימה עם החברה, וכדומה – לא יכולים להתנהל כראוי.

התשובה לשאלה "למה התחתנתי" צריכה להיות – כי רציתי להתחתן, כי הרגשתי שאני צריכה בעל. כלומר: אני ניגשת לנישואין כי עצם הנישואין חסרים לי.

למה שיהיה חסר לי קשר נישואין?

יש להדגיש, שזה לא כל כך משנה מה היתה התשובה לשאלה הזאת בזמן הנישואין עצמם. יתכן שבגיל הצעיר הבוסרי עדיין היתה חסרה המודעות למשמעותם של חיי הנישואין, וזה לא נורא. עיקר הענין הוא – מה התשובה לשאלה הזו עכשיו, ברגע זה. למה אני רוצה בעל היום.

זאת שאלה שיש להשיב עליה בכל תקופה מחדש. קשר הנישואין צריך להיות חי, להיות מלא רגש, להיות דבר שממלא את הנפש, שמעצים את האישיות. יש לחדד את הצרכים שהנישואין אמורים לספק. כאשר מודעים לצרכים – אפשר למצוא אותם הרבה יותר, ואשה יכולה להתנהל עם בעלה בצורה שתגרום לו לספק את הצורך.

גם אם אשה מוצאת את התשובה בינה לבין עצמה, עדיין לא די בכך. עליה לוודא שהצרכים שלה ברורים גם לבעלה, שהרי הוא זה שאמור למלא אותם. ואם הוא אינו מודע לצרכים – יש ליידע אותו על כך, לשים את הדברים על השולחן.

באותה מידה, יש גם לברר מה חסר לאיש, לשם מה הוא התחתן, ומה הוא רוצה לקבל מאשתו. כי גם האיש מתחתן בגלל צורך עמוק באשה. כאשר אשה יודעת מה חסר לבעלה ומה הוא מצפה לקבל ממנה ומנשיותה – בידיה לנהל את הקשר בבית בצורה כזו שהוא יענה על החסר, וכך הוא יהיה חזק ואיכותי.

בפרק הבא נלמד בעזרת השם על הצרכים הנפשיים של האיש והאשה בקשר הנישואין, ומה הדרך הנכונה לחיות את חיי הנישואין בצורה כזו שהם יענו על הצורך.

סיכום:

קשר הנישואין בנוי על סוד. הסוד הוא – הצורך ההדדי שיש לבעל ולאשה זה בזו. ככל שהצורך הוא משמעותי יותר, כך הקשר נוצר בעקבותיו הוא יציב ועמוק יותר.

מהו אותו צורך? מה חסר לרווק ולרווקה? חשוב מאוד להגדיר זאת כדי להבין את המתרחש בתוכנו.

המאמר נכתב על ידי הרה"ג ר' יעקב בוצ'קובסקי שליט"א, ראש כולל "דורשי ציון" ור"מ ישיבת "תורת רפאל", מחבר הסדרה הנודעת "בעצתך תנחני".

הסדרה לקוחה מתוך ספריו של המחבר, בהסכמתם הנלהבת של גדולי ישראל זצ"ל ויבלחט"א, ובראשם מרן הגרי"ג אדלשטיין זצוק"ל.

להצטרפות לקבלת מאמר שבועי על הפרשה ואקטואליה, ולקבלת החוברת "דרכי ישרים" העוסקת באתגרי התקופה, לחצי כאן >>>

לשמיעת הרצאות לנשים מהרב שליט"א בקול הלשון, לחצי כאן >>>