שלום לכל האמהות האוהבות שיש פה,
אני אמא לנסיך בת שלוש וחצי, פיקח מעין כמוהו,
ה'מפקח' של הגן [הגננת מעידה, אבל גם אני רואה את זה בבית]
אבל –
סופר פחדן (ואני חוששת שזה יושב על משהו).
הוא רק עכשיו (שלוש וחצי) למד לרדת לבד במדרגות, ועדיין רועד מפחד לעשות את זה כשהידיים שלו לא פנויות לגמרי.
כל בור במדרכה מרתיע אותו – אפילו כשאני קרובה אליו, רק שאני אתן לו יד או ירים אותו.
בכניסה למעלית שהוא לא מכיר – הוא לא מעז.
(בבניין שלנו ושל ההורים הוא כבר מכיר, אז הפחד נמוך משמעותית)
הוא 4 חודשים לא התקדם עם ההליכה, מ'ללכת עם להחזיק' עד לעזיבת הכסא או החפץ שהיה איתו,
באזעקות הוא היה נכנס לסטרסים מטורפים שאין כמותם,
כמה שניסינו לדבר על הפחד, להבין אותו, להירגע [חיבוק, מגע, סיפור, אח"כ שחזור של מה שהיה] לא עוזר.
ברמה שכשהיו שתי אזעקות ברצף, וכבר היינו בממד, עם השמיכה והמוצץ שלו, ואמרתי לו שעוד רגע תהיה עוד אזעקה, והוא ישב לידי, עדיין הוא קפץ בבהלה נוראית באזעקה השנייה.
(כמובן שבכל אזעקה זה חיבוק מידי ואח"כ שירים ומשחקים כדי להירגע)
הפחדים שלו נראים לי קצת מוגזמים.
השאלה שלי –
אני רוצה לגמול אותו לקראת עליה לגן חיידר, והילד לא מוכן לשמוע על כך!!!
כל החברים כבר גמולים או בהליכי גמילה, והוא לא מוכן לחשוב על הרעיון.
מוותר על כל מה שהוא חושק בו, העיקר שאני לא אציע לו גמילה.
[משתדלת לא לשגע אותו על זה, אבל כן מידי פעם להזכיר שיש אופציות…]
יש לכן רעיון איך לחתוך את הפחד? עוד משהו שיכול להיות קשור?
[שמעתי פעם מרופאת ילדים שילד שלא יודע לקפוץ טוב, קשה לו בגמילה,
הרופא שלנו היום מכחיש כזה רעיון, אבל הבן שלי באמת לא קופץ מפחד]
תודה לכל המגיבות –
אמא דואגת
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי כאן וכולנו ננסה לעזור לך!


מזדהה איתך מאוד רק מוסיפה עוד מבט בכיוון אחר למרות שמה שנאמר פה נשמע כל כך נכון ומקצועי
יש לי בת בת שנתיים וחצי שיש לה פחדים אבל מוזרים ממש…
למשל הולכת איתה ופתאום היא נעצרת ובוכה ואז אני מגלה שיש שביל של נמלים והיא לא מסוגלת ללכת כי היא לא יודעת מה הם יעשו לה או שתליתי בחדר שלה קצת פרפרים כדי ליפות את הקיר והצרחות שהיא דפקה שראתה אותם הייתי צריכה להוריד הכל בחזרה…
הלכתי למטפלת רגשית והיא הסבירה לי בצורה מאוד רגועה שדבר ראשון הכל בסדר זה גיל שהם עדין מכירים את העולם כל דבר שלנו נראה כל כך רגיל וזניח כמו מדרגות או טרמפולינה כמו שהזכרת להם זה ענק…זה ילדים עם דמיון מאוד מאוד מפותח ולכן הדמיון גורים להם לדמיין כבר 10 שלבים קדימה…אני יסביר…למשל כשהוא רוצה לרדת מדרגות הדמיון שלו לא מסתכם במה יקרה אולי אני יפספס מדרגה או יפול הדמיון שלהם קיצוני יותר אני יתגלגל בכל המדרגות יקבל מכה כואבת ירד לי מלא דם…תפקידנו בשלב כזה זה לתווך להם את הרגש ולהסביר להם צורה הכי פשוטה מזה הדבר שהם מפחדים ממנו….
שהבת שלי פחדה מהנמלים אני פשוט הרמתי נמלה ליד שלי וליטפתי אותה והסברתי לה שנמלה זה חיה קטנה והיא לא מפחידה והיא אפילו חמודה( למרות שהיא לא…) זה משהו שלא עוזר אחרי פעם אחת אבל יצא לי לעשות את זה 3 פעמים והיום הילדה הזאת אני צריכה בערך לגרור אותה לבית שתפסיק כבר לגעת בנמלים…זה רק דוגמא ואת האמת זה לא תמיד קל ובזורם לעשות את זה על כל דבר כי יש מלא סיטואציות כאלה ביום אז לקחתי על עצמי 2 דברים ביום…זה עזר בצורה משמעותית הפחדים שלה הולכים ויורדים וכנראה שהדמיון מתחיל לקבל סוג של פורפורציה…
מקווה שהסברתי את עצמי מספיק טוב
את אמא שנשמעת כל כך מקצועית וטובה כיף לילדים שלך הרבה הצלחה בכל
התגובות כאן חכמות ונשמעות מאד מקצועיות
אמרת שבדקתם ראיה
דחוףף לבדוק שמיעה
ירידה בשמיעה יכולה להסביר המוןןן דברים