שלום לכולן,
אני לא מצליחה להתפלל. יכול להיות שזה יושב על חוויות ילדות, בתכל'ס, היום אני כמעט ולא מתפללת. יש לי קשר מאוד קרוב עם ה', ואני מדברת איתו לאורך היממה, אבל תפילות הלכתיות – שחרית, מנחה או ערבית – פשוט לא קורה. מאה אלף פעמים הבטחתי לעצמי שדי, זה לא לעניין, ואני חוזרת לזה, קיבלתי קבלות קטנטנות שיעזרו לי להיכנס לשם שוב, אבל יום למחרת שוב לא פתחתי את הסידור.
אציין שייתכן שיש לי הפרעת קשב לא מאובחנת וקשה לי לעבור בין מצבים, אבל אין בכוונתי כרגע ללכת לטיפול, אז לא המלצות על מטפלת זו או אחרת. המצב הזה קשה לי מאוד. גם מבחינת מצפון וגם מבחינת פחד שזה יעבור לילדים שלי…
יש למישהי עצה???
תהילה
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי כאן וכולנו ננסה לעזור לך!
קלאסי להפרעת קשב, שתדעי.
טקסט קבוע, לא משתנה.
אולי יום אחד תתני לעצמך מתנה, זה בידיים שלך.
לי אין ה]רעת קשב בשום צורה ואני לגמרי מזדהה עם כותבת השאלה
איך את יודעת שאין לך הפרעת קשב?
תהילה,
אני לגמרי מזדהה איתך ומבינה.
זה יכול לכאוב נורא נורא.
נורא.
תדעי, בזה שאת מדברת עם השם במהלך היום במילים שלך –
גדול לפעמים הרבה יותר מתפילה מתוך סידור.
אני יודעת שלפי דעת הרמב"ם והרמב"ן זה נחשב תפילה לכל דבר.
תאמרי את זה לעצמך.
את קרובה אליו.
מאוד מאוד.
אני מקווה שזה מעודד אותך, העיקר שלא תכעסי על עצמך.
עצות אין לי, גם אני חושבת שלכזו בעיה לא אמורות לעזור עצות. זה דבר שבא רק מתוכך,
עם עצמך.
את חושבת שיעזור לך שאנשים יגידו או יכתיבו לך מה לעשות כדי שיהיה לך קל להתפלל?
לא נראה לי.
זה רק את.
בקצב שלך.
מעריכה אותך מאוד על האומץ לשאול.
את צדיקה וטובה.
בהצלחה ענקית.
איזה תשובה מתוקה!
גם אני ככה
וגם אני עם הפרעת קשב
אין לי עצה לתת לך
לפעמים אני עושה לעצמי "מבצעים" ואז במשך תקופה אני מצליחה להתפלל, אבל זה לא משהו קבוע
אולי אם אלמד קצת ביאורי תפילה זה יעזור, לא בטוחה ואין לי כל כך מאיפה ללמוד
בכל אופן, רק בגלל שכואב לי לראות את המצפון שלך, תדעי שהתפילה היא דרבנן לנשים, ואם את רוצה שהילדים שלך יתחנכו לתפילה את יכולה להתפלל בקול את הדיבורים היומיומיים שלך עם הקב"ה
גם כזאת…🫢
גם אני, הרגשתי כאילו ממש כתבת אותי
אחרי החתונה פשוט הרגשתי שאני לא יכולה יותר, משהו בי פשוט קרס בענין הזה, ובאופן סותר אני מאדד אוהבת להתפלל, אבל אצלי זה מגיע מהמקום שהכרחתי את עצמי כל השנים להיות הכי הכי בתפילה, הייתי מתפללת שעות ועם כל הכוונה ובאיזה שהוא שלב הנפש שלי התעייפה, אני יכולה לעודד אותך שהיום כמה שנים אחרי חזרתי טיפין טיפין לתפילת שחרית, אני מתפללת בדרך לעבודה מה שאני מצליחה, אבל חוץ מזה תמיד תמיד הזכרתי לעצמי שהעיקר זה הקשר עם הקב"ה והשיח מולו, בתקופות שבכלל לא פתחתי סידור שבועות שלמים השתדלתי כל בוקר לדבר כמה משפטים עם ד' ממש לכוון על הודאה ובקשה
ובמהלך כל היום אני מדברת איתו, (זה הרגל ב"V שהתרגלתי אליו וזה דבר שמחזיק אותי תמיד)
ממליצה לך לא להלחם בזה, זה משהו בנפש ומלחמה לא תעזור, תורידי ראש, תנסי לדבר עם ד' במילים שלך כשאת יכולה ולהתפלל שיחזור לך הרצון, אחד הדברים שתמיד אני מבקשת עליהם שד' יחזיר לי את הרצון להתפלל
שנזכה כולנו להרגיש רצויות ואהובות וקשורות להקב"ה תמיד אמן!
גם אני כזאת, ובלי הפרעת קשב,
מדברת המון עם ה' מחוברת אליו מאד וגם מרגישה אותו בחוש.
מזכירה לעצמי וגם לך שנשים לא חייבות בתפילה! זו הנהגה שקיבלו על עצמן אבל לא חובה.
תנסי לעזור לעצמך אבל בעיקר אל תרגישי חוטאת.. כי את לא!
ועצם זה שהענין מציק לך, זה מראה על יראת שמים אמיתית וטהורה שלך, מה שלא בטוח קיים אצל נשים שכן מתפללות 3 תפילות..
לא באה לזלזל באף אחת, אבל חשוב לזכור שמה שחשוב באמת זו יראת שמים א-מ-י-ת-י-ת.
מחזיקה לך אצבעות:)
וואו גם אני לגמרי כזאת
ולא ידוע לי על הפרעת קשב וריכוז (אולי עוד לא עליתי על זה..:)
גם כמוך, משתדלת לדבר הרבה עם ד' במהלך היום
אבל לא מצליחה לפתוח סידור…
אחד המקומות אגב שאני הכי אוהבת להגיע אליהם זה לכותל (אני גרה מחוץ לעיר אז מאוד קשה לי ובכל זאת מתאמצת לפעמים מאוד על זה)
וגם שם אני יכולה לשבת שעתיים ולדבר עם ד', לא להעמד לשמונה עשרה בכלל, לא לפתוח סידור, אפילו לא פרק תהילים
גם מרגישה נורא ואיום לגבי זה
הכי מלחיץ אותי הדוגמא האישית שאני נותנת לילדים
מצד שני ממש לא רוצה לפתוח סידור רק בשביל ההצגה
משתדלת להתפלל בקול במילים פשוטות ליד הילדים
על דברים יומיומיים, שנספיק את האוטובוס, שיהיה לזאת כיף בגן, שיהיה להוא מלא חברים
יכולה להגיד שפה ושם יש לי תקופות של התחזקויות (שנגיד אני מצליחה אחת לשבוע להעמד לשמונה עשרה)
אבל שמתי לב שבהריון כל ההשגים בתחום בורחים לי
אז הכיייי קשה לי עם זה
ואחרי הלידה לוקח המון זמן לחזור להשגים פצפוניים.
משהו ששמעתי שעוזר לי כשאני חושבת על זה
זה שבתפילה סדורה (שמונה עשרה) חז"ל כללו את כלללל הבקשות והתפילות
כשאני מתפללת במילים שלי אני יכולה גם שעה פלוס להגיד המון בקשות ותמיד אני מרגישה ששכחתי דברים
בשמונה עשרה הכול כלול, וגם מה ששכחתי לכוון, העיקר אמרתי וזה מתקבל
מזדהה מאד מאד, וואו זה קשה ומצער!
מה שעוזר לי (חייבת לומר שממש לא תמיד… רק כשאני מצליחה)
דבר ראשון- אני משתדלת להתפלל על זה, לדבר על זה עם ד', ד' הוא היחיד שבאמת יכול לתת לי חשק להתפלל,
אני כותבת את התפילה במילים שלי מה שיצא עכשיו…-
ד' בבקשה בבקשה! אני כל כך רוצה שיהיה לי חשק להתפלל אליך מתוך סידור במילים הקדושות שטבעו אנשי כנסת הגדולה! ד' הייתי כל כך שמחה אם תתן לי שמחה ואהבה ותענוג בתפילה הזאת, תעזור לי להתמיד בזה… כל כך קשה לי שאני לא מחוברת למילים, שמשעמם לי להתפלל, שאני מתחילה לרחף דקה אחרי שאני לוקחת ליד את הסידור, שכואבות לי הלסתות כאילו אני עושה איתם התעמלות ולא אומרת מילים עם משמעות הכי משמעותית! ד' תעזור לי ותגאל אותי! אני יודעת שאפשר להרגיש טעם אמיתי בתפילה, תעזור לי להרגיש את זה!
לא כל יום ולא כל רגע, אבל בכל פעם שקופץ לי הצער על זה, אני משתדלת לנצל את זה לתפילה ולא רק לתסכול.
אני מקווה ומאמינה שד' שהוא שומע תפילה יענה לתפילתי, ויחבר אותי לאט לאט או מהר מהר לתפילה.
ורק לקרוא כמה נשים מרגישות כמוני וכמו הכותבת, זה מראה כמה הדור הזה חייב חייב חיבור אמיתי,
קורע לב לראות את הניתוק מהטקסט התפילתי,
וגם מתוך הצער הזה, אני משתדלת לקרוא לד'- די, תגאל אותנו כבר! אנחנו רק הולכים ומתנתקים, קשה לנו כל כך להרגיש מחוברים לקדושה, לתפילה, למצוות, תראה אותי ותראה גם עוד כמה נשים קשה להם עם זה! בבקשה תסדר שמשהו בלב יתחבר לנו בחזרה!
בבקשה, שכל אחת כאן תתפלל גם על הדבר הזה, עלי ועל כל מי שהזדהתה עם מה שהכותבת כתבה, אני בטוחה שד' יעזור לנו להתחבר ולדבוק בו באמת אחרי קריאה משותפת כזו.
וחוץ מזה, אני משתדלת לשאול את עצמי- מה את כן מסוגלת עכשיו? קריאת שמע- אז רק קריאת שמע, שמונה עשרה? אז רק שמונה עשרה. ברכות השחר? תפילה מקוצרת? דיבור אישי עם ד'? מה שאני מסוגלת עכשיו הרגע הזה. וגם עם זה לא בכוונה- עדיף מבכלל לא. ואם רק בלילה בא לי- אז שיהיה תפילת ערבית, ואם רק באוטובוס- אז שיהיה, מה שיהיה, מתי שיבוא.
ד' שמח וגאה בי עם כל התגברות, עדיף משהו, הכי קטן, מלא כלום.
וואו ריגשת אותי עם המילים הכנות שלך ישר לד'!!
עוד דעה,
בהסכמה עם הדעות הקודמות!
פותחת עוד כיוון –
לפעמים היצר הרע המרושע ששוכן בפתח הלב שלנו מעצבן ומציק לנו שרק 'אמרנו' שמונה עשרה.
מסביר שזה לא שווה, ועדיף במילים שלי, ונשים לא חייבות, ותחכי שזה יבוא לך מהלב וכו—
החזון איש (אני חושבת) אומר ש'התפילה היא מטה עוז ביד אדם' – כמו טיל בליסטי, מספיק שזורקים והוא כבר משפיע. נכון שאם יכוונו, וישקיעו בזה זה יהיה יותר מדויק, אבל עצם התפילה יש לה כוח של מאות ואלפי טונות חומר חיות וס"ד!
גם אם קשה לך לכוון, גם אם את מרגישה יבשה כמו דיקט.
שווה פעם אחת ביום.
שמו"ע שחרית או מנחה (תלוי בלו"ז שלך) להיעמד כמה דקות.
אולי זה יקח 2 דקות בדיוק,
אולי לא תדעי מה אמרת.
אבל. התפללת!
אבל ה' מסתכל על זה ואוהב את התפילה הזאת, אוהב אותך, מחכה לשמוע אותך במילים שמדברות אליו.
אני לא יודעת איזו עדה את,
אבל יש דעות שנשים כן חייבות בתפילה אחת ביום, ולא רק במילים שלנו. מוחרגות רק נשים שמטופלות בילדיהן – בשעת הדחק.
אבל מה שכן רואים עליך- רואים שבוער לך בלב!
שאכפת לך!
שווה לך,
שווה לך רק לומר.
לא לנסות להתכוון. קודם כל שבוע שבועיים לסמן V. אחרי זה להוסיף לפני יהיו לרצון
ה' אני רוצה להתפלל. כל פעם. במילים שלך. בלי דרמות.
את תראי שזה יבוא! תפילה על רצונות רוחניים מתקבלת תמיד!
אגב,
אני באמת חושבת שכשיש ילדים זו ה-דוגמא האישית לחיים.
אז בלי נקיפות מצפון… אבל כן מתוך רצון לחבר גם אותם. אם את נעמדת – אז לידם, או בידיעתם. והדיבור עם ה' בשגרה גם הוא כמובן חשוב לאין-ערוך.
ועוד עצה,
חברה מתוקה שלי, חסידית, אצלם לפני שמתחילים תפילה שומעים שיר של אהבת ה' או משהו בסגנון. אפילו תוך כדי שמונה עשרה!
בתחילה הייתי בהלם,
היום לפעמים אני גם מוצאת את עצמי מדליקה שיר מחבר ורק אז נעמדת להתפלל. שווה לנסות!
בקטע של שירים באמצע תפילה לוידת כמה זה מותר הילכתית
מה שכן הייתי לפני תקופה ביום ירושלים בכותל והיה שם מוזיקה שקטה ומרגשת של הציונות הדתית
עם כל השירים היפים- רחם, שערי שמים פתח וכו'…
וזאת היתה תפילה כזו מתוקה כמו מימות הסמינר
אפשר אפילו רק לשיר שיר לבד לפני התפילה זה מאד מחבר
יכול להיות שזה קורה לך דוקא בגלל שאת מצפה שגם התפילה שלך תהיה קרובה ועם לב פתוח כמו הדיבורים האישיים שלך עם השם.
מטבע הדברים זה לא ככה.
וזה לא מצביע על סתירה פנימית שבדיבור אישי יותר קל ומתוך סידור יותר קשה – עובדה שזה קורה להרבה אנשים.
ואפשר מאד להתחזק מסיפורים על אנשים גדולים שגם הם עבדו על התפילה הרבה מאד ובטוח היו מאד קרובים לד'.
נראה לי שיכול לעזור ללמוד הלכות תפילה, אפילו פעם בשבוע , בשבת אולי. כמו שכשלומדים הלכות שבת יותר קל לשמור את כל ההלכות.