הסיפור של ציפי, בת 25, התחיל בחודש אייר לפני שנים, באימונים למסיבת כיתות ח'. פתאום ציפי הרגישה כאבים איומים בבטן התחתונה, גלי חום, חולשה עד כדי סף עילפון. היא פנתה למזכירה, שתתה תה ושוחררה לביתה. אבל הכאבים חזרו באותו הזמן גם בחודשים לאחר מכן. באחד החודשים היא נשלחה למיון, לאחר שלל בדיקות בבית החולים שחררו אותה בטענה שזה "רק כאבים, הכל בסדר". אך לא הכל היה בסדר. הכאבים השפיעו על ציפי רבות: הם הקשו על הלימודים וציוני המבחנים ירדו, וגם הקשרים החברתיים החלו להיפגע. ציפי הייתה עייפה כל הזמן והחלה לסבול מתסמינים נוספים שהפכו לחלק מהשגרה שלה בנוסף לכאבי הבטן: כאבי גב, תסמיני עיכול, כאבי ראש, תסמינים המדמים דלקות חוזרות (אך עם תרבית נקייה). היא מצאה את עצמה מתרוצצת בין רופאים שלא מוצאים סיבה לסבלה. ולא רק שלא מצאו, אלא טענו לעיתים שמדובר בפינוק ודמיונות, ואף רמזו שכדאי להיוועץ עם פסיכיאטר. ההורים של ציפי לא ויתרו אלא המשיכו להיאבק עבורה, הם שלחו אותה לכל סוגי הבדיקות והרופאים, כולל לרופאים בחו"ל. אין תחום שלא נבדק – גסטרו, נוירולוגיה, אורולוגיה, אורתופדיה, כירורגיה וגינקולוגיה, הכל כמובן אצל הטובים בתחומם.
חולפות השנים וציפי מנסה להתרגל לחיות עם הכאב. אף אחד לא יודע על סבלה מלבד המשפחה, וציפי מרגישה בושה וייאוש על הצער שהיא גורמת למשפחתה, הרי לפי הרופאים היא "בסדר". לאחר כעשור של כאבים, ציפי שמעה במקרה על מחלה בשם אנדומטריוזיס. היא מגיעה למומחה בתחום שמפנה אותה לניתוח, שם מוצאים לה נגעים דלקתיים בכל האגן. אחרי שנים של סבל, לכאב שלה יש סוף-סוף שם.
היום היא לומדת לחיות עם אנדומטריוזיס, לאחר שנים ארוכות של כאב שקוף. ציפי רוצה שכולן יידעו שיש מחלה כזו – כדי לעזור לעוד נשים למצוא מזור לכאבן. אף אחת לא צריכה לסבול כמו שהיא סבלה במשך כל-כך הרבה שנים ללא תשובות.
אנדומטריוזיס היא מחלה גינקולוגית, כרונית, שפוגעת בכ-10% מאוכלוסיית הנשים והנערות, ומאובחנת בישראל באיחור ממוצע של 11 שנים. המחלה מתחילה לעתים כבר בגיל העשרה, מהפעם הראשונה. מדובר במצב פרוגרסיבי, משמע – המחלה עלולה להחמיר ללא טיפול. לכן עד שסוף-סוף מאבחנים, פעמים רבות התסמינים כבר חמורים, ועלולים לכלול כאבי אגן כרוניים אף לכל לאורך החודש, כולל כאבי גב תחתון, בעיות עיכול, בעיות בדרכי השתן, נפיחות בטנית, עייפות כרונית, מגרנות ועוד.
בנוסף, אנדומטריוזיס יכולה להוביל לבעיות פוריות אצל 30-50% מהנשים. נשים רבות אשר הוגדרו עם "בעיית פריון לא ידועה" למעשה סובלות מאנדומטריוזיס לא מאובחן. מודעות למחלה תאפשר לאותן נשים להגיע לרופא מומחה לקבלת טיפול מתאים לתסמינים ולקשיי הפריון, ובמקרים מסוימים גם לעבור ניתוח במידת הצורך.
ניתן להבין שאנדומטריוזיס עשוי לפגוע קשות בכל ההיבטים בחייה של האישה – ביכולת התעסוקה, בתפקוד בבית ובגידול הילדים, בתכנון הילודה, בשלום בית וכן במצב הרוח ובשמחת החיים. זוהי מחלה נפוצה ומורכבת שנמצאת במודעות נמוכה בציבור בכלל, ובפרט בציבור החרדי.
עמותת אנדומטריוזיס ישראל מובילה את תחום האנדומטריוזיס והאדנומיוזיס בארץ מאז שנת 2019, ופועלת באופן מקצועי ובלתי מתפשר למען המטופלות באמצעות קידום ידע, מודעות וזכויות. זו העמותה היחידה הפועלת בארץ לטובת קידום מודעות למחלת האנדומטריוזיס בקהילה הרפואית ובציבור הכללי, שיפור רמת הטיפול הרפואי בה, שיפור איכות החיים וזכויות החולות, ותמיכה בחולות.
העמותה פועלת בשיתוף עם מתנדבות חרדיות עם אנדומטריוזיס אשר חרטו על דגלן להעלות את המודעות בציבור החרדי, ולתמוך בנשים כמותן. העמותה פועלת להפיץ את הבשורה ולעזור לנשים לקבל סוף סוף מענה לכאבן.
כתובת מייל ליצירת קשר : [email protected]




אכן בתור אישה שאובחנה לאחר שש שנות סבל ושוטטות מייעוץ לבדיקה ולרופא וחוזר חלילה, וחוותה הרבה זלזול וחוסר הבנה מכל סוגי הצוותים הרפואיים, יש חשיבות עצומה להעלאת המחלה למודעות אצל נשים ונערות.
חבל שעוד תסבולנה ללא סיבה, מה גם שאיבחון המחלה באיחור גורם להחמרתה.
תפיצו כמה שיותר
תודה רבה.