יש לי ב"ה 2 ילדים צפופים-
אחד בן שנה וחצי ואחת בת 7 חודשים,
אין מעוןןןןןןןן!!!!!
ואני עובדת כלללל השבוע (בלי יום חופשי- גם לא בשישי….)
יוצאת בבוקר וחוזרת באחת וחצי בצהריים—-
ובנוסף במסגרת משרתי צריכה לעבוד גם בשעות הצהריים עם הילדים ו/או בערב.
מרגישה שחוקה, עייפה, מסכנה, עצבנית, מיואשת ועוד כהנה…..
אבל מה שהכי קשה לי זה הבצורת בכיס——-
אין שקל מיותר ומה שיש גם איתו מתחשבנים-
על כל חבילת טיטולים שצריך לקנות נצבט לי הלב,
כל מטרנה מורידים משהו מהקנייה,
אין מצב לחריגות,
וכמובן לא לפינוקים / בגדים / וכו'…..
אומרים לי לכי תשתחררי, תקני, תתפנקי-
אבל כסף מנלן????
איך אפשר לשרוד כשאת חייבת לעבוד את כל השעות בשביל להביא פרנסה מספקת?
כשאת צריכה לעבוד עם הילדים כי אין מעון?
כשעל כל כפית מטרנה את חושבת פעמיים?
מה ההכוונה לניהול כספי? אולי תכתבי פה? מאמינה שהרבה ישמחו לשמוע..
משיבה למי שביקשה פירוט הכוונה בניהול תקציב.
כמו שכתבתי, קודם כל, כל תקופה אנחנו יושבים וכותבים את כל ההוצאות הקבועות שיודעים שעתיד לרדת כמו:
משכנתא/שכירות, ועד בית, ארנונה, סכום משוער של חשמל ומים לפי החודשים האחרונים, גז כנ"ל, טלפון/אינטרנט/סינון אינטרנט, רכב/רב קו /סיטי קאר, מעשרות/הוראות קבע שעתידות לרדת, קופ"ח, מוסדות לימוד/מטפלות, מחיה קבועה כמו טיטולים, מגבונים, מטרנה,
חשוב גם לנסות להבין מה הדברים הקבועים שקונים וכמה, תבנית ביצים לשבוע? לשבועיים? וכמה לחם? וחלב? וירקות, ועוף/בשר? ואם עושים שבת בבית? וחד פעמי, וכו'.
ככה לשבת ולנסות להבין מה ההוצאות הקבועות שאנחנו צופים. כדאי לשבת עם הדפי פירוט חשבון בנק.
וודאי שגם להשאיר טווח ולדעת שיהיו הוצאות בלתי צפויות.
עכשיו אחרי שברור מהם ההוצאות הקבועות, יש איזה טווח של "כמה אנחנו מוציאים בחודש".
עכשיו לחשב את ההכנסות:
משכורת – נטו בלבד (מיסים ופנסיה מופרשים מהמשכורת ולא מגיעים לחשבון בנק). מלגה, קצבה, קצבת ילדים,
ושוב – לשים לב אם חישבנו את המעשרות בהוצאות.
(בעניין זה אעיר הערת שוליים לתשומת לב. במקרה של צמצום וכניסה למינוס ייתכן ואין מצווה לשלם מעשרות, ולהיפך, ומצד שני יש "עשר תעשר כדי שתתעשר", חשוב לבדוק את ההלכה בכל מקרה לגופו.)
חיסכון כללי:
לאחר שברור מה התקציב החודשי אפשר לנסות לרכז קניות במקומות מוזלים, לדוג' מארזי טיטולים בקניה חודשית מרוכזת, ברשת זולה. כנ"ל מגבונים, וכו'.
לנסות למנוע בזבוזים: כיבוי אורות כשיוצאים מחדרים, הפעלת מכונות בערב כשהתעריף חשמל מוזל יותר (לא מבטיחה, ככה ידוע לי), לנסות לצמצם זריקת אוכל מיותר.
אני ישבתי עם הג'מיני, (בינה מלאכותית, פתוח בנטפרי) נתתי לו את הגדרות המשפחה בעל אברך/עובד, אישה עובדת/עקרת בית, חרדים, מספר ילדים, גילאים, הכנסות, הוצאות לפי הטווח שכתבתי למעלה, וביקשתי עזרה בחישוב תקציב.
זה עזר לנו בהבהרה וחישוב חודשי נכון יותר.
מי שרוצה עזרה נוספת, בשמחה. אפשר לבקש את המייל שלי משבי רגע.
בהצלחה.
אנחנו עושים את זה עם אקסל, שעשיתי לו פורמולות שיודעות לחשב, כמה אמור לרדת, כמה כבר הוצאנו, מה הצפי להגיע לסוף חודש,כל חודש אני פותחת דף חדש ומעתיקה מחודש קודם, ומאפסת את הסכומים, וממלאת את הסכומים בהתאם לחודש, ככה תוך 5 דקות כבר בתחילת חודש יש לי תמונת מצב לחודש הקרוב,
מאוד עוזר להשתמש עם קופות פר"י פיקדון כספי בבנק, אני פשוט מפקידה לשם לפי קופות בתחילת חודש לכל הוצאה, וברגע שהיא יורדת לי מהחשבון אני משחררת את הקופה הזו, וכך כבר בתחילת חודש אני יודעת פחות או יותר איך יראה סוף החודש, כי בעצם כל מה שאמור לרדת, יורד לקופות, נותן הרגשה מאוד רגועה,
יש הרבה הוצאות שקטות, שבלי לבדוק לא שמים לב אליהם ויכולים להיות הרבה כסף כל חודש,
להעביר את החשמל לאחת מהחברות הבת של חברת חשמל, ושם יש הנחות משמעותיות בשעות מסוימות,
לשים לב לבויילר שדולק סתם,
לבדוק ביטוחים כפולים בהר הכסף,
להשוות בין חברות פלאפונים,
לרכז קניות שבועיות: עוזר מאוד שיש הכל בבית ולא בכל פעם שקופצים לחנות פתאום יוצאים עם קניה לא מתוכננת, כמובן ללכת רק עם רשימות, ולהיות מודעים למטרת המבצעים בחנויות שזה משרת אותנו ולא אנחנו את החנות
באופן כללי, ממליצה מאודדדד על הספר של הרב ישראל גוטמן, ומי שממש מחפשת שינוי כלכלי אז אין על הקורס שלו בגוטפלוס, אין לי רווחים רק לנו שינה את כל החשיבה על התנהלות כלכלית, שממשיכה ללות אותנו גם היום שנתיים אחרי הקורס, ובכל פעם אנחנו שמים לב למשהו חדש ומודעות חדשה שמתחדשת,
ולזכור שהכל השתדלות ורק עם ס"ד.
רק רוצה להוסיף
שאצלינו בתקופות שהיה חנוק וכו וכו
באמת!
התאמצנו קצת נתנו מעשרות
והיתה סיעתא דישמיא לא נורמלית בענין בכסף
אין לי איך להסביר
אבל ברכה!!!
כמה אני מבינה אותך..גדלתי בבית בלי אמצעים בכלל בכלל להורים שלי לא היה יכולת לשלם לנו דברים בסיסיים ביותר ומגיל צעיר מאוד עבדתי לשלם לעצמי בגדים נעליים וכו' ב"ה זכיתי ולא ירדתי ברוחניות בכלל התעקשתי על מקומות עבודה כשרים לחלוטין ובהמשך על חתן שבאמת יושב ולומד בלי פשרות.
עד עכשיו זה היה רק הקדמה..לאחר החתונה לכאורה המצב הכלכלי לא השתפר ומכל ילד שנוסף למשפחה הרגשתי כמה אני חוזרת לימי הילדות שבהם פשוט לא היה כסף..
בשנה האחרונה זכינו וראינו ישועת ד' באמת ואנסה לתת לך כמה כיוונים שלנו בחסדי שמים עזר מאוד מאוד!
1.קודם כל להתפלל פשוט להתפלל מעומק הלב ולא להתייאש להמשיך להתפלל לד' שיוציא אותנו מהמצב הזה ויאפשר לנו קצת יותר רווחה כלכלית..
2.התחזקות במעשרות במיוחד בחומש
3.התחזקות בכבוד שבת (אנחנו קנינו מצברים פשוט הוספנו למשכנתא וראינו ניסים לא נתפסים!!)
4.מאמינה שיהיה פה זריקת עגבניות..אך בכל זאת אומר תנסו לחשוב על מקום מגורים..בתור אחת שעברה מהמרכז לפריפריה יכולה לומר חד משמעית שבחסדי שמים התחלנו לנשום לרווחה מחירי הדיור במרכז לא מתחילים להיות הגיוניים אך כמובן תבדקו קודם שיש לך עבודה ותתייעצו עם הרב שלכם..
לא יודעת אם מתאים לכל אחד..אך אני בכל פעם של קושי מזכירה לעצמי שאנחנו בסה"כ בעולם זמני יום אחד כולנו נעבור דירה לעולם הנצח ורק נשמח בכל היסורים שהיו לנו כאן בעולם הזה..
אהבתי,תודה
בעיקר הגישה המבינה ולא פטרונית
הסוף שלך מעלה לי דמעות
כמה נכון
קושי כלכלי זה קושי חונק. חונק.
את לא יכולה לנשום מלחץ.
העשירי, ה15, ימים שחייבים לעבור.
אני גם גדלתי בבית בלי אמצעים,
מעריצה את ההורים שלי שגידלו אותנו ככה, יש מאין, עם הרבה אמונה וביטחון –
אבל גם הרבה לחץ.
וקשה לי כ"כ להיזכר בזה.
אותו ילקוט 7 שנים, נעליים שמביש ללכת איתם ו: 'חכי שיגיע העשירי…' , פחד לבקש דברים בסיסיים כי הייתי מודעת למצב…
הייתי ילדה זורמת ומקובלת, וגם אף פעם לא ראו עלינו מבחוץ את המצב.
אבל היום אני יודעת שנחנקתי.
ב"ה לאחר כעשור וחצי המצב התבסס יותר.
הקטנים כבר חיו בצורה אחרת לגמרי.
אבל עד היום כשיש חודשים חנוקים מדי, אצלי בבית, אני מרגישה שאני לא עומדת בזה.
מרגישה לחץ על הסרעפת, אבן על הלב.
למה אני כותבת? סתם כי הכותבת נגעה לי כ"כ, ונזכרתי בעצמי.
שה' ייתן לך המון שפע וכח ושמחה פנימית אמיתית.
שתזכי בעז"ה בקרוב ממש לראות אור בקצה המנהרה.
מתפללת עלייך.
אברכית מאושרת תגובה מדהימה נהנתי!
ואני רוצה לעלות נקודה
המצב הדחוק יכול לגרום בקושי בשלום בית
אך בעלך הוא היחיד שבאמת יודע מה קורה ואני מאמינה שזה כואב לו שהוא לא יכול לפנק אותך בכל מיני דברים והרי יש לו מצוה לקנות לך
תמצאי אצל בעלך את המשענת ובעזרת ה' השפע יבא
הבעל הוא צינור השפע במיוחד כשהוא מאוכלי המן (רבס' בת"ת הם גם מאוכלי המן )
ר' עקיבה אמר לרחל שכשיוכל יקנה לה שרשרת ….
הוא לא אמר אין לי אבא
הילדים לפעמים מבקשים דברים שהלב ניקרע בא לך ללכת ולקנות
אין "אין לנו" יש "בעזרת ה' ניקנה כשירווח לנו"
אנחנו לא, לא קונים כי אבא אברך אלא אנחנו ניקנה עם השפע שה' ישלח לנו
יום אחד הבן שלי החליט שהוא הולך רק עם חולצה חדשה לחידר
לא ידעתי מה לעשות עם העקשן
אז סידרתי שוב את הארון של בגדי החורף ולא האמנתי למראה עיני מצאתי חולצה ח-ד-ש-ה
(אמא שלי לקחה ילד לאומנה והילד עזב אז אמא שלי הביאה לי את הבגדים שקנתה לו)
כל אחד קיבל כוחות להתמודד עם מה שה' נתן לו רק צריך להתפלל "ה' גלה לי את הכוחות "
וה' מגלה מניסיון
ואם את חסידת ברסלב אז לר' יואל רטא הראש ישיבה יש הרבה דברים מחזקים
(אני ליטאית אך שואבת כוחות מימי שיכול לתת לי אני בעיקר קוראת על חינוך)
רק לציין שלא תמיד הבעל יודע מה המצב, ולא מרגיש כמו שאת מרגישה את החניקה הזאת.
הוא בכולל לומד מרגיש שממלא את יעודו נהנה ממתיקות התורה הקדושה.
וגם כשהוא עובר על העוש הוא גבר שלא תמיד מחבר בין הנתונים להרגשה של כל מה שלא ולא. כמו שזה שיש לו איסור יציא מהארץ לא מזיז לו אז אין אז מה.
אם מסבירים בצורה שהוא יכול להבין למה שלא יבין?
אני הייתי נכנסת להיסטריה כל פעם ששמעתי שיש מינוס
היום אני יותר מאוזנת ובעלי גם למד להבין שזה הרגשה חנוקה
למרות שהוא חי עם אמא לחיה מעל הכסף ומעל הזמן
היא אומרת שאין לה אך אינה מבינה מה זה אין היא חיה על הללה לנד
וחמי רץ בגמחים אני כשקלטתי את העניין אמרתי לבעלי
שאני לא מוכנה לחיות ככה אני צריכה בעל רגוע ושיחיה עד 120
הסוף של הריצות האלה זה התקף לב
אז הילדים לא ילבשו את הסטייל של חמותי
לא קרה כלום
זה אומר שהינו צריכים לאט לאט לרדת מהרמה המטורפת שבעלי רגיל אליו
היי תודה לך, אוהבת לקרוא תמיד את התגובות שלך.
מנוסחות יפה וברור
קשה
קשה
קשה
אני בוכה איתך, רק מי שמרגיש את זה – יכול לבכות איתך באמת
ניהול תקציב והגדלת הכנסות ותעשו ותחשבו ותבדקו…ו.. ו…
מי שלא הרגישה מה זה ר-ע-ב בחודש שמיני כשאת משתוקקת ללחמניה(!) של חברה בעבודה וכשאת רואה אותה פותחת בטבעיות שוקולד את מתעלפת…
מי שלא עברה שבת של קידוש על חלות כשאת שבועיים אחרי לידה…
מי שלא צעקו עליה למה לא קנתה ציוד ללידה(רמז: כי לא היה כסף)
והכי קשה – את ממשיכה ללכת לחתונות- לעבודה- לאירועים משפחתיים- לגינה עם הילדים ואת נראית ממש בסדר
אף אחד לא יכול לנחש…
המשחק ממשיך…
חברות!
אתן מקסימות
אבל זה קשה קשה קשה
לא באה להרפות ידיים של אף חברה, כולן כותבות פה באמת מכל הלב ועם כל הרצון הטוב
אבל בבקשה!!!
לפני כל העצות הרוחניות, הסגולות,ההמלצות, הטיפים להתייעלות
תעצרו רגע, תחשבו מה עוברת, תנו חיבוק!!!!!!
אולי פרק תהילים? אולי "אנא השם הושיעה נא"
כמה מילים טובות – אמפתיה, הבנה, הזדהות
קצת כבוד לכאב
לא לרוץ לפתרונות
מחר, מחר אפשר גם לייעץ, לכוון, לעודד,להמליץ
מחר יהיה יום חדש
גם עלינו תזרח השמש בעז"ה
לילה טוב!
התאור הזה…..
זה אמיתי????
הבטן שלי מתכווצת…..
זה אמיתי.אמיתי. אמיתי.
יהי רצון שלא תתנסה בזה אף אישה בישראל. אמן
זה רק חלק…חלק קטן…
אין מטרה לצער נשים יהודיות עם תיאורים
כן מבקשת לקחת נשימה לפני כל העצות ולנסות להרגיש
ואז לבוא עם הטיפים (המקסימים!) ממקום אחר
שפע לכולנו!
ועכשיו? יותר טוב?
ההתעניינות הזו מרגשת וכבר מקילה על הקושי, תודה!
אנחנו מתמודדים בכמה חזיתות לא פשוטות בקטע הכלכלי
מפחדת להחשף יותר מידי…
תודה לכולן!!!
ולא לשכוח את מי שהביאה את כולנו לדיון הזה נראה לי עוד מחכה למענה מנשים טובות…
יקרה,
יש היום קופות צדקה,
הן מיועדות בדיוק בשביל זה,
זה לא בושה ולא עברה להסתייע,
חבל על הסבל.
איתך לגמרי!
וואו העפת אותי חמש שנים אחורה….
זה עובר בעזרת ה'!!!!
ליבי נקרע
אבל כאחת שהייתה במצב קשה (לא עד כדי כך)
ואמרה לא עוד אני יבקש פשוט עזה
והתגובה הייתה אבל את מסתדרת
אני מתחננת אליכם תעזרו לבן אדם במה שהוא מבקש
ולא במה שנראה לכם שיעזור
כל מילה!
וואהו כל הכבוד לכם,
מעריצה וחיבוק ענקקק
וואו את גיבורה!
מי כעמך ישראל, ראה את בנותיך, כמה הן עושות למענך!
אולי הקופה של השכונה או העיר יכולים לעזור??
עסקנים?
פניתם?
קראתי ואני משתוקקת לעזור לך!
אם יכולתי הייתי שולחת עכשיו הכל כולל כל הפינוקים שמגיע לך
המצב שלכם היום ככה לפי התאור?
נגעת לי בלב,
אני מאמינה של כולן…
אבל לגמרי מסכימה איתך, מי שלא חווה את זה קשה מאוד להבין את זה.
מכירה את הסיפור שלך מקרוב, בקושי מצרכים בסיסיים בבית, וחברה שמפטפטת על כך שהיא קנתה (בתחילת עונה) "רק" ארבע סטים לילדים שלה, וזה לא מספיק…
כואב לי גם.
מתפללת לד'.
ד' יפתח לכם מאוצרו הטוב. שיהיה לכם הכל וברווח.
תודהההההההההההההה!!!!!!!!!!
וואו. קראתי ודמעתי.
כמה סמלי השם שהזדהית בו "אין עוד מלבדו"…
יפתח ד' את אוצרו הטוב
דבר ראשון – תדעי שאת לא לבד!
המון אנשים מתמודדים או לפחות התמודדו כמוך בתחילת החיים.
אחד הדברים שהכי קשים זה להרגיש שלכולם יש, כולם קונים בשפע ורק אני…
אז תדעי שבד"כ מי שאין לו מסתיר את זה, ולכן את מרגישה לבד.
דבר שני – להאמין שמגיע לך שפע, שאת ראויה לזה ומכח האמונה השפע יגיע.
תחשבי כמה את רוצה להכניס כל חודש ופשוט תשנני את זה כל בוקר. באופטימיות מלאה, מתוך אמונה שיש לך אבא אוהב שיש לו את כל האפשרויות לתת לך!
הייתי עוקפת את החנויות ומשתדלת לא להסתכל היום התרגלתי
שרק כשיש לי אני מסתכלת
אמאלה, אין עוד מלבדו- צימררת
אם כבר העלו כאן מה דבר שמעמיד פרופורציות אז- זה זה
אישה שכותבת מה שאת כותבת, וכותבת בכותרת "אין עוד מלבדו"
לא- כאובה, או מיואשת, או עצובה
זה פרופורציות
על המעיל החדש שאין לי לקנות וזה קשה לי, או סיכות מתוקות לשיער
זה באמת באמת קשה, כאחת שמגיע ממקום הכי לארג' בעולם
והדבר שאני הכי אוהבת בעולם זה לקנות מתנות (כן, גם לעצמי) ולפנק לפנק
ואת פשוט העמדת מראה- יש מקומות קשים יותר
וגם שם- אין עוד מלבדו
תודה על המילים החמות. חשוב!
ואני מחבקת גם אותך
קשה מאוד שאת צריכה משהו ולא יכולה
כן, קשה גם מעיל וסיכות יכולים לחנוק לך דמעות בגרון
איחולי לשפע מכסף כשר בקלות!
הייתי מאוד שמחה שניקח את זה לכיוון של חמלה והבנה יותר מאשר לענין הפרופורציות
אין בעוה"ז שום אמצעי טכנולוגי או אחר שיכול למדוד קושי או כאב או צער
רק אלוקים יודע ויכול לשקול
יכול להיות שלאחת קשה יותר שלא סרקה את הפאה כמה חודשים יותר מלהיות רעבה
אולי יש מישהי שבגלל שלא חידשה קולקציה לילדים היא על סף התמוטטות נפשית?כן, זה יכול להיות
זה קשה לה? = זה קשה לה!!!
ולא משנה מה אני/ אחותי עברנו ועוברות
שניקח למחשבה שאת לא יודעת עם מה חברה מתמודדת גם אם היא נראית לך עם מלא אנרגיות… ורגילה…
ונזכור בכל סיטואציה שכל אחת באה ממקום שונה – גם כלכלי וגם בכל תחומי ההתמודדות האחרים בחיים:
תמיכה סביבתית, אופי וסגנון בן זוג, סדר עדיפויות, כוחות גוף וכוחות נפש
תודה
את נשמעת אישה עוצמתית ומיוחדת!
כיף למשפחה ולחברות שלך!
תודה
אני עם דמעות בעיניים והפעם- מהתרגשות!
משתדלת לעשות את הטוב…
אני רואה שאני לא היחידה שחווה את הקושי הזה
ורוצה לשאול- מה אתם עושות תכלס
יש לנו היום יום נישואין, ואין- אין ממה לקנות
לא מדברת על מתנה שווה, אפילו סתם אלמנטים לחגיגהף להדפיס משהו, לקנות גלידה…
ואני כל כך רוצה לחגוג, לציין את היום הזה,
כי עם כל הקושי אני באמת שמחה שהתחתנתי 🙂
מה עושים?? איך מתמודדים עם האין? מצליחים לשמוח, לעשות כיף??
פליז תעזרו לי
כל כך רוצה
אני בזמן כזה לויתי משכנה משחק זוגי וחגגנו במשחק פלוס עריכה קצת יותר יפה וחגיגית לארוחת ערב ממה שהיה בבית
אוףףף זה חסום למה?
את צודקת לגמרי, מזדהה עם הקושי,
אז דבר ראשון, אפשר לחגוג בבית, ארוחת ערב את מכינה? תוכלי להגיש אותה יפה יותר? להוסיף סלט/משקה מעניין (שוקו?) לשים כלים של שבת, בלונים יש לך? להתלבש חגיגי יותר? זה סתם רעיונות, מה שמתאים לכם.
אפשר לכתוב מכתב / פתק קשור/ שלט מזל טוב/ לתלות הזמנות מהחתונה בבית…
אפשר גם לצאת לטייל במקום מעניין לכבוד החגיגה,
ואם כן יש כמה שקלים אפשרי לקנות משהו סמלי, אייס קפה? או לקחת מהבית משהו, או כלום:) לפעמים באמת אין אפילו את הכמה שקלים האלו. וזה קורה. ויהיה טוב יותר בעז"ה.
לפעמים הקשר והאחווה לא מצריכים ביטוי חיצוני גדול.
ואם כן יש לך כמה שקלים למתנה, תחשבי
קצת על משהו סמלי, מחזיק מפתחות? מגנט..
בהצלחה. נראה לי העיקר זה החשיבה והמשמעות..
ולעצמי חשבתי בסיטואציות כאלו, יש כנראה זוגות בעולם שנוסעים לטיול בחול לכבוד היום נישואין, יש שנוסעים למלון, יש שנוסעים לסופ"ש, יש שקונים מתנות בשווי עשרות או מאות אלפי ש"ח, ויש באלפים ויש בפחות, וככה יש אינספור אופנים וקצוות, אבל מה אכפת לי מה כולם?
התמקדתי ב'רק אנחנו'. וחשבתי איך בנתונים הקיימים אנחנו יכולים לחגוג את היותנו.
ואמנם יש כאלו שחוגגים גם כדי שכולם יידעו מה עשינו, ותמונות והדפסות וכו'. אבל אנחנו בארמון הנעול שלנו ונעשה מה שמתאים לנו. וזה לא ענינו של כל העולם!.
והכי חשוב, להתפלל, ולהאמין שיכולים להיות ישועות וניסים… ולא חסר לי סיפורים על כסף שנכנס בדיוק!
למשל – דוגמא קטנה, חישבנו את התקציב ויצא שאנחנו ממש אבל ממש מצומצמים. ואז מהמוסד לימוד של אחד הילדים התקבלה הודעה שמסיבה מסוימת נשלם חודש הבא 100 ש"ח פחות (זיכוי על תקלה כלשהיא שקרתה לפני כמה חודשים, ומשמים התפספס הזיכוי עד היום) אמרתי לבעלי – יש עוד 100 ש"ח לחודשי:)
אנחנו ביום נישואין אוהבים להוציא את האלבום של החתונה לדפדף ולהיזכר ואם יש זמן אז גם לראות קטעים נבחרים מהסרט של החתונה!
אם יש לך מי שישמור על הילדים לצאת רגלית למקום קרוב עם אויר ונוף לדבר/לשתוק/להיזכר/להודות מה שמסתדר לכם!
אפשר כמובן לצאת גם למרפסת לאוויר או סתם לשבת על הספה, לקחת דף ברכה גדול וכל אחד בתורו רושם שורה על הודיה ל- ד' על כל הדברים מהחתונה ועד היום עד שהדף מתמלא, אם מתאים לכם אפשר לתלות בחדר שינה או לשמור במזכרת במגירה.
מזל טוב! תהנו!
תודה.
רעיונות מעולים.
אני אוהבת להכין לבעלי עוגה שהוא אוהב במיוחד,
זה יכול להיות העוגה לשבת, אבל הדגש הוא על העוגה שהוא אוהב.
היי אתם נותנות כוח לבוא למצבים שאין כסף בחיוך
אין עליכן
אני ממש אוהבת לעשות משחקים פשוטים אבל נעימים בלב, פשוט ממש עם דף ועט ואם יש לך קצת יותר אפשרויות אז לעצב פשוט ולהדפיס, רביעיות, משחק זיכרון (עם זוגות משלימים ולא זהים כמו של הילדים) כרטיסי שאלה שמוחבאים בבית ואחד מביא את השני, ובעיקר כמו שכתבה כאן מישהי, לשמוח בתוך הארמון הפרטי שלי… טוב פת חרבה ושלווה בה…
אי חושבת שהקושי הוא שכשאין כסף אז מרגישים חנוקים. כי ב"ה גם בשנים שהיה לנו שפע מעולם לא הוצאנו כסף על חגיגות יום נישואים. איכשהו, לא קרה.
נכון אנחנו לא הסגנון של לצאת לצימר (הכי כיף לי במיטה שלי.. תחשבו על זה היגיינית) ומאד אוהבים טבע.
כן מתאמצים למצוא דרך שהילד/ים לא יהיו איתנו בשבת ועושים שבת לבד, עם אוכל אחר (לא בהכרח יקר יותר אבל עושה אוירה מגוונת ושונה, נניח חלות- מכינה לחמניות כי אנחנו רק שניים, זה אותו מתכון… ומורחת מעל שום/בצל/עשבי תיבול) ושקט וכיף לנו ונזכרים ומעלים זכרונות מימי תחילת הנישואים..
ויוצאים ומסתובבים ברגל, לבד, בנחת, נהנים מהשלווה והמקצב שלנו זה הכי כיף בעולם.
וברור לי שאם זה מה שהייתי עושה כי 'אין תקציב'- הייתי מרגישה רע. אבל בגלל שזה במחירה מלאה מרגישים עם זה מעולה.
גם ימי הולדת בדרך כלל זה רק מכתב וצומי (שלט על הקיר ברכות של הילדים וכו' או בוקר שמפנים ונוסעים לים) מתנות אנחנו לא כל כך קונים, לא יודעת למה.. ושוב בגלל שזה לא כלכלי זה לא אישיו.
אז שמה את זה פה כדי שתדעו שזה יכול להיות לכתחילה, הנה אני חושבת שדוקא היתה לנו שנה יותר קשה כלכלית, ודוקא אז לא עשינו כלום, כי זה מהמצב הנפשי ולא כי חוויות עולות כסף.
עוד מהאהובים עלינו: ללכת לאיבוד בירושלים האהובה שלנו, לשוטט על חוף הים, לטייל עם פנס בלילה ביער קרוב לאזור המגורים שלנו.
הכל בחינם מאת השם, ועם ערך שאי אפשר להעביר בכסף.
היי
נזכרתי שביום נישואים הראשון, לא היה לנו כסף.. אז דווקא עשינו משהו מענין ממש,
ובבית, לפני שהוא חזר מהכולל פיתחתי בכמה שקלים תמונות, גזרתי והדבקתי על דפים- וכתבתי ברכה ארוכה- של בערך 10 דפים לפי התמונות, תליתי על הקיר המרכזי ביחידה, הדלקתי נרות פשוטים, ניפחתי כמה בלונים רגגילים אדומים, העמדתי אותם על כוסות של שבת. חתכתי סלט מפירות אברכיים לחלוטין.. היה מהמם!! בעלי מאד התרגש!
אחר כך, הלכנו לאולם שהתחתנו בו ברגל, דיברנו וצחקנו על החיים בדרך, התרגשנו, ואז נזכרנו לפי המקומות באולם והעלינו חוויות- נכנסתי לנשים, ישבתי על הכיסא כלה ( – מי יודע שאני לא קשורה?!) היה נחמד, לא זכורה לי טראומה..
איכשהו תוך כדי שקראתי את השאלה שלך והתגובות המדהימות כאן, נזכרתי באחת התקופות היותר חנוקות כלכלית שהיו לנו, ובאחת היציאות הזכורות לטוב מאותה תקופה.
נסענו ברכבת הקלה למקום שקט (יש חופשי-חודשי ברב קו:), אפשר כמובן גם ללכת ברגל לאיזה פארק או אפילו פינה שקטה מאחורי הבית, לקחנו איתנו מרק כתום רותח בתרמוס, ושמנו בתיק צלחות וכפות חד"פ. וזהו. אני זוכרת את ההלם שהיה לנו, כמה כיף יכול להיות מ-כלום. לשבת ביחד, לאכול מרק רותח (בשיא החורף…) ולנשום את השקט ואת הרוגע ואת הזוגיות.
אפשר גם לקחת מים רותחים בתרמוס, וקפה/אבקת שוקו בשקית, ולהתפנק בצורה הזו.
יש גמחים של משחקים לזוגות למי שאוהבת
היה לנו יום נישואים לא מזמן, ב"ה,
מה שעשיתי – מצאתי משהו שמסכים לשמור על הילדה ( שמסכים בכיף!!)
וארגנתי בהפתעה שבת בבית,(בלי הילדה החמודה) את התינוק השארנו,
שבת באווירה של צימר, להרגיש זו"צ כמו פעם, בלי להוציא כסף (רק הוצאות של אוכל – אבל זה בכל מקרה מוצאים, כי נמצאים בשבתות בבית)
היה ממש נחמד, ממליצה בחום…
אני עושה לבעלי בד"כ ביום ההולדת או ביום נישואין משחקים חמודים כמו מונופול, סולמות וחבלים ועוד- עם כרטיסים מעניינים ומצחיקים- שאלות על חוויות שעברנו, משימות מצחיקות ועוד. לפעמים מכינה הקראה מעניינת שמשלבת כל מיני מושגים/ מילים/ חוויות. מאוד חמוד ולא עולה שקל…
אם את כן יכולה להוציא כמה שקלים- אפשר לעצב לבד בוורד וכו'. יש גם אתר של משחקים ממוחשבים שאת מוסיפה שאלות משלך (הם נותנים נסיון או שניים חינם).
וואו יהודית מדהימה שאת
עשית לי חשק לחגוג
כאילו יש תחושה שאו שחוגגים בגדול, קונים מתנה וכו' או שכלום כי אין
אבל את צודקת שזה כל כך לא נכון…
תודה
פותחת יקרה! ליבי איתך לגמרי. זה נשמע שאת עושה מאמצים מעל ומעבר!
אני בתור אשת אברך (לשעבר, הרגע התחיל לעבוד) שלמד הרבה שנים והיו כמה וכמה ילדים, תמיד ידעתי שכשלי טוב ואני שולחת אותו בחיוך יש לו כוח ללמוד.
ואם אני בעומס מעבר לכוחותי, בהריון מורכב, אחרי לידה או סתם בערב עם בית הפוך ואפס אנרגיה-
אני מבקשת עזרה. ככה פשוט.
לא יעזור לעולם התורה אישה שקרסה.
זה לא יביא ליותר תורה בכמות או באיכות.
בעל שיוצא בידיעה שאשתו נגמרת בבית, עצבנית או מותשת- לא יכול ללמוד ולא ראוי שילמד!
כי א'-ב' של אנושיות זה ואהבת לרעך..
תן יד לאשתך לפני שאתה רץ לכולל. ואני בטוחה שכל בעל עם מידות טובות יבין את זה בשיחה מכבדת ונעימה ברוגע.
ומעבר לזה- בפן הכלכלי:
בעלים יכולים ללמוד ולשלב עבודה במקביל ללא פגיעה בסדרים.
בעלי עובד בנקיון בערבים, עבד בחלוקת חלות בליל שישי, בעבודות משרדיות, השגחת כשרות בבין הזמנים ועוד ועוד… אלו הכנסות שבלעדיהן לא היה לנו אוויר כנראה (תודה לה' שזימן אותן).
חפשו עבודה/עבודות כאלה עבורו ותורידי ממך.
יש הנחות של הרווחה על מעונות תמ"ת במקרים כאלה. פני לרווחה של העיר ובקשי עזרה. מדובר בדרגה כמעט ללא תשלום!
ואחרון חביב- יש ארגונים שומרי תו"צ שמיועדים לזוגות שחווים קושי כלכלי.
המטרה היא לא איסוף תרומות, אלא הם יועצים כלכליים מומחים שיושבים עם הזוג ועוברים יחד על כללל האפשרויות הכנסה, חושבים איך לחסוך או להגדיל הכנסות. ומאזנים אתכם את העו"ש בהתנדבות מלאה.
הקישור לאתר שלהם:
* פעמונים- https://www.paamonim.org/he/%d7%99%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%a5-%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%95%d7%99/
* מקימי- *2835.
תתקשי אליהם בבקשה, ותבקשי ליווי. הם ממש בעלי רצון טוב והמון נסיון. לחלקם יש תוכניות ייעודיות לאברכים! (לדעתי למקימי, תבררי).
זה לא שהדבר הראשון שיאמרו לך זה לעזוב את הלימוד, להפך. יעזור למצוא איך לעבוד בלי לפגוע בלימוד.
בשורות טובות!!!