אם אלול היה יודע לדבר… מה הוא היה אומר?

ת'אמת, מעריצה את כל מי שמרגישה את הליטופים היפים כמו שתארתן פה.
גם אני מנסה לשיר לעצמי שירי אהבה בשם אלול
להניח ראש על הברכיים של אבא
וכל זה.
אבל כל פעם שמנסה לדבר לעצמי איכשהו שומעת שיר ערש במקום שיר אהבה
ואז אני נרדמת.
כי אם אבא אוהב
ואני פחות-או-יותר-ילדה-די-טובה
אז למה לא לישון בשלווה?
המצעים יפים. החיים יפים.
לנחמה הזו של "אלול לא עושה שום דבר רע" יש לחן מרדים.
לחן מעורר יש רק למודעות אבל..
כן
יודעת שאני מתעוררת לחרדות
ולא לתשובה
אבל…
אבל…
עדיף לישון?!?!?!?
לא יודעת מה להגיד לך אפרת.
אולי הייתי באה לשמוע אותך (איפה מופיעה?) רק בשביל הסקרנות איך את מצליחה להרגיע חרדות מהדין .
לא אני אמרתי שזה יום דין ולא יום רחמים, אה?
אולי.
אולי תשכנעי אותי.
אם יש משהו שאני זוכרת משיעורי אלול בתיכון (חסידי!!!) הוא ציטוט של מורה לספרות.
"מי שאומרת אני בסך הכל פחות או יותר טובה, השם יתן לה שנה פחות או יותר טובה…"
מאמינה שהיו שם גם מחנכות אחרות עם ציטוטים אחרים.
לא זוכרת אותן.
רק היא תוקעת לי בשופר כל חודש אלול מחדש…
אה, שכחתי,
יחד עם המורה ההיא שרה בדואט גם את המחנכת מט' שהבטיחה לי לאחר לכל הדלקת נרות בגלל האיחורים לסמינר. מקהלה מנצחת! 🙁

נניח והייתי מקיימת ערב לנשים.
היית יוצאת מהבית לשעה וחצי מזוקקות.
משכיבה ילדים דואגת לסידור, מתלבשת , מתאפרת, יוצאת מהבית…
לערב אלולי נשי.
מה היית רוצה לשמוע בו יותר מהכל?
מה היית רוצה שיקרה בו?
איזה דיבור את מרגישה שחסר היום?

אם תמשיכי לישון אני שוב אעבור כמו שנה שעברה ולפני שנתיים, אל תפסידי תההי איתי בואי, אתן לך יד, התנערי מעפר קומי.

כואב לקרוא את התגובה שלך.
הלוואי שתצליחי להרגיש אלול אחר השנה. להצליח להתקרב מאהבה ולא מחרדה.

אגב, למי שכתבה פה שהיא מחפשת את התשובה האמיתית והנוקבת, זו שאחריה את מרגישה נקיה באמת- לפני שנתיים או שלוש שמעתי לראשונה את השיר 'אני אחר' של אהרן רזאל ואביתר בנאי, שיר שהמילים שלו לקוחות מהלכות תשובה לרמב"ם, ומאז זה השיר של אלול שלי. אני מסוגלת לשבת שעה שלמה ולשמוע אותו בלופ, פעם ועוד פעם, ולבכות את כל הבלגן שבלב שלי עד שאני מרגישה נקיה…

היית אומרת לו עוף מפה.
תחזור כשתהיה לי בהירות אמיתית מה התפקיד האמיתי שלך בעולם.

ופליז.
בלי בלבולי חרדות שהכניסו לי כל כך הרבה שנים מורות תמימות וסביבה חרדה.
בלי פחד עצום ונורא על אימת הדין ומקומם של רשעים.
אני לא מסוגלת להתמודד עם ההפחדות האלו.
וגם לא מצליחה לחשוב על המילים היפות האחרות שכותבות פה נשים,
כי השטן רודף עם שוט ברגע בו אני פותחת צוהר לאלול.

לגבי שמחת תורה –
אפרת, בבקשה.

אין שום מקום לחבר בין האסון לבין נקיפות מצפון.
זה. לא. קרה. כי. לא התפללנו. מספיק.

די עם זה!

אמא יהודייה בכלל לא מחויבת בתקיעת שופר, אז בטח לא בלהתפלל ולקרוע את השמים.