שלום חברות,
כאן אפרת אבוקסיס.
כפי שאתן רואות… אני משתדלת תמיד לשמח אתכן בתכנים שלי, הפעם אני צריכה את עזרתכן.
אני באמצע לכתוב מופע על אלול,
ויש לי שאלה ממש חשובה.
וככל שיהיו לי יותר תשובות אני אוכל בע"ה לגעת בקשת רחבה יותר של רגשות ולהגיע ללב של יותר נשים.
תגידי, אם הייתי מעירה אותך באמצע הלילה,
ושואלת אותך: "אם אלול היה יודע לדבר, מה הוא היה אומר?"
מה היית עונה לי??
ככה אינטואיטיבית,
בלי לחשבן, בלי להתאמץ,
תנו לי כמה שיותר תשובות ספונטניות ונשלפות.
ופליז-לא מתיפייפות.
אין לכן מושג איזו עזרה זו בשבילי!
מחכה לתשובות שלכן כאן.
אלול שמח!
אפרת
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי כאן וכולנו ננסה לעזור לך!
הוא היה עצוב, שחוששים ממנו. שמדחיקים אותו.
הוא היה אומר – מה, לא חיכיתם לי??? שנה שלימה שאני מחכה כבר לחזור אליכם.
הוא היה אומר לי: (ובשכל אני יודעת שזה כ"כ לא ככה.. אבל הררגש…)
למה את לא מנצלת אותי?? למה את ממשיכה רגיל בחיים??
את מפספסת הזדמנויות!!
תתעוררי!
תאהבי אותי, אני לא כזה מפחיד!
תנצלי מהתחלה!
אל תיזכרי בנעילה להתעורר ותשכחי ממני למחרת!
קומי כבררר
את ישנהההה
כבר ט' אלול
ועוד לא זזת מילימטר…
זוזי כבר!!!
את זוכרת את מה שהיה בשנה החולפת?
אם היית מתקרבת ומשתפרת יותר, היית יכולה למנוע את זה!!!
מצד שני , אני מרגישה שמה שביקשתי רק השנה באלול ה' ענה לי מהר ובחיוך…
אז מהר אני חושבת, נווו, אל תפספסי, תתקרבי! תבקשי!
וזה מרגיש כמו מכות… או צעקות או נו נו נו…
באתי אלייך, באתי שוב.
באתי ברוך ובאהבה.
תעצרי שנייה, תתפני אליי, אח"כ את מתגעגעת אליי כל השנה.
עשי"ת הם כבר תמצית הקרבה והקשר הקרוב. בואי נתחיל כבר עכשיו, לאט יותר, בקצב שלך.
נוכל להעמיק, לחשוב, להתחבר יותר.
איזה כיף שבאתי!!
אני מבשר את בוא המלך…
יאללה, תתכונני, תכבסי את הבגדים, תציעי את המיטות, תתקלחי – זריז, הוא תכף כאן!
בואי, אני אעזור לך לעבור על הבית…
ואל תשאירי פינות מלוכלכות, הוא יראה, בואי נשקיע בשבילו, כדי שהוא יבוא אלייך גם בשנה הבאה!
למה בחודש ניסן יש הרגשה של כוננות ניקיון וטיפים.
וכל עקרת בית שמכבדת את עצמה מתקדמת,
ואני אלול, לא פחות חשוב – בכלל לא הופך להיות נושא לשיחת היום???
בואי
אל תשקעי במרוץ היומיום