פותחת את השאלה הזאת אחרי הדיון שנפתח מהשאלה “האם רק אני מרגישה ככה?”
https://shvirega.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%a8%d7%a7-%d7%90%d7%a0%d7%99-%d7%9e%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%9b%d7%9b%d7%94/#comments
באותו דיון התפתח תת-דיון על הלקאה עצמית שמאפיינת בעלי הפרעות קשב, ומכאן אני חושבת שכדאי יותר לפתוח את זה בנפרד, ולו בגלל שכבעלת קשב אני לא מצליחה למצוא את ידי שם בין ההודעות הקשורו ושאינן…
לפעמים אני מרגישה שיותר משמקשה עלי ההפרעה, הקושי בתיפקודים ניהוליים ובעמידה ביעדים, ובטח בלוחות זמנים – אני חושבת שמקשה עלי יותר התחושת אכזבה מעצמי, תחושת כישלון
זה מין פסקול שמלווה את החיים שלי באופן קבוע מאז שאני זוכרת את עצמי, שמפמפם לי כל הזמן משהו בסגנון של-
"דפוקה, למה שוב הבאת מאוחר את הילדים לגן, למה אתמול הבטחת לעצמך לקום בזמן ולא הצלחת, למה בגללך הילדה מפסידה את שעת המשחק לפני התפילה, משוגעת, למה שוב שכחת לקנות חלב, מה חשבת לעצמך, ומתי כבר תכבסי את המעיל שמחכה באמבטיה? למה את דוחה את זה? וגם תנקי כבר את האמבטיה, הרווחה עוד תיקח לך את הילדים בקצב הזה, מה עם למצוא עבודה, את לא נורמלית שעזבת שוב עבודה, מי עוד עוברת עבודות בקצב שלך, כמה סיכוי יש לך למצוא עבודה חדשה? ואל תנסי להיות עצמאית, אין לך סיכוי לנהל את הזמן באופן רווחי, את סתם תתבטלי, איך זה שגם היום אין ארוחה מבושלת בבית, זה לא טוב לילדים, ותקפלי כבר את הכביסה הזאת, כבר שבוע שאת מבטיחה כל יום שזה יהיה היום, את לא נורמלית, למה את כזאת חסרת יעילות? איך זה שאחרות עם פי שלוש וארבע ילדים משלך מצליחות לעמוד בתפעול בית ועבודה במשרה מלאה, ואין להם כאלו ערמות כביסה וגיהוץ? למה את נכשלת כל היום? מה כבר יצא מהילדים שלך אם את ככה?"
כן, ככה, לפעמים אני חושבת שאם מישהו היה מקליט את המוח שלי זה היה נשמע שאני עוברת מערכת יחסים מתעללת, הבעיה הקשה היא שאני עוברת אותה ביני לבין עצמי, אני מתעללת בעצמי ונעלבת מעצמי, אולי אני בעצם סכיזופרנית 🙂
אולי כאן אני יצליח למצוא איזה פיתרון, משהו שיעזור לי קצת יותר לאהוב את עצמי, לא לשפוט את עצמי בחומרה, אולי עוד יש לי סיכוי להיות לא רק אמא טובה, אלא גם אמא שמחה ומסופקת מעצמה?
אה, ואל תחשבו שאני אישה מרירה, אני לא, מבחוץ אני סופר עליזה, אבל העליזות הזאת היא כיסוי להרבה הרבה מצפון גדוש…



שלום לכולן, כיף לקרוא ולהזדהות…
לי יש בעיה נוספת – הבת שלי בת 14 טיפוס מתוקתק ומטופטפ, מתקתקת את הבית כהירף עין, הכל מסודר ומאורגן אצלה….
אני מוצאת את עצמי פשוט מתביישת ממנה
לעומת זאת הבת שאחריה… אוי ואבוי בדיוק כמוני
דרך טובה להעלות את הדימוי העצמי זה להתמקד בטוב.
לקחת כמה דקות ולכתוב כל יום 5 דברים טובים שכן עשיתי היום.