אז מה הילדים שלנו יזכרו אחרי כל הטרחה סביב בין הזמנים?
לא את הצימר היוקרתי, לא את הארוחה השווה, לא את המתנה שקנינו על הדרך, וגם לא את מרכז המבקרים החדשני.
הם יזכרו את החוויות שצברנו.
את הביחד. את הטיפוס המשפחתי על ההר. את השירה (וגם המריבות) ברכב בדרך ליעד, ואפילו את התור הארוך והמתפתל בדרך לרכבת הרים, ואת הצחוק המשפחתי אחרי שטעמנו מהפיצה והיא התגלתה כנוראית –
מחקרים מוכיחים שאנשים לא זוכרים מהנופש את ה"חפצים" – קרי: צימר יוקרתי, נופש מהמם בחו"ל או מסעדה של חמישה כוכבים – אלא את החוויות – ההווי שבדרך, הצחוקים, היגיעה וההנאה המשותפת.
ולכן – הרבה יותר ממה שחשוב למצוא להם את היעד המטורף הבא – כדאי לשים לב לאבקת הקסמים של המילים הטובות שאפשר לפזר על הדרך, לאווירה, ובעיקר לביחד המשפחתי. ממליצה בחום לקרוא את המאמר המעולה של יעל סלע על זה.
במגזין הטיולים החדש שלנו העלנו 25 משחקים שאפשר לשחק בדרך – ברכב, באוטובוס או תוך כדי הליכה במסלול –תוכלו להוריד אותו פה (גם את המגזינים משנים קודמות).
חופש שמח!
שבי
הפוסט הוא חלק מהניוזלטר שלנו שנשלח פעמיים בשבוע – ביום שני וחמישי.
רשומה ולא קיבלת? תבדקי בקידומי מכירות או בספאם.
עדיין לא רשומה? בואי שבי איתנו : ) בלחיצה כאן




