הפוסט הזה נכתב בעקבות תגובה כואבת שמישהי השאירה בפוסט הזה, הנה מה שהיא כתבה:
"אז לי יש שאלה הפוכה: אני כבר בעשור החמישי ועדיין לא מצאתי במה אני טובה… הייתי מורה שנים רבות בבתי ספר רבים, כי בסוף תמיד פיטרו אותי למרות שבאמת ניסיתי. ניסיתי להיות מזכירה מכמה סוגים וגם זה לא הצליח. אין לי כשרון בעיצוב ולא באפיה, לא בכתיבה ולא עם ילדים – ניסיתי הכל והכל נכשל.
כל הצד הריאלי שקשור לטכנולוגיה או מחשבים – לא רלוונטי בכלל. בקושי מצליחה להפעיל את הטלפון… הילדים כבר גדלו כך שאין לי אפילו תירוץ. אז מי שיש לה כשרון או אהבה לנושא כלשהו ורק צריכה אומץ – זכית!!"
להאיר את מה שהיה שם תמיד
את לאה פגשתי לפני כמה שנים.
היא פנתה אלי בעקבות בת משפחה שהייתה אצלי בתהליך קידום, והחליטה שגם היא רוצה לנסות ולהצליח בס"ד.
כשהיא התקשרה, היא הסבירה לי שמאז שהיא התחתנה, בגיל 18 לפני 40 שנה, היא לא למדה ולא עבדה.
למעשה, היא גידלה את ילדיה בנחת ובשמחה. כסף לא היה חסר, כך שמעולם לא היה לה צורך אמיתי לצאת החוצה.
אבל עכשיו – משהו השתנה.
כשרוב ילדיה נישאו והיא סבתא לגדוד נכדים, הבנים הצעירים בישיבות והבית התרוקן – התפנה מקום בלב,
לאה התחילה לשמוע קול פנימי. קול שביקש יותר. לא במקום הבית, אלא בנוסף אליו.
"אני רוצה להרגיש משמעותית גם בעולם שמחוץ לבית", היא אמרה לי בקול מלא תקווה.
"אני רוצה להתעורר בבוקר עם סיבה מעבר לסירים והכביסות. אבל… אין לי מושג מה אני שווה בכלל."
האמת? זה היה משפט שכבר שמעתי בעבר.
נשים רבות מגיעות אלי בדיוק מהמקום הזה – שאין להן מושג במה הן טובות, כי הן לא “עשו” שום דבר רשמי.
אבל בעיניי – זה בדיוק ההפך. הן עשו. ועוד איך עשו.
אם זו לא קריירה – מה כן?
התרגלנו, ורוב חיינו אנחנו נמדדות לפי תעודות, קורסים, שורות בקורות חיים.
אבל אף אחד לא מנפיק תעודה על לילות ללא שינה עם תינוק צורח.
אין תואר בלהכין 3 קופסאות אוכל ב־7 דקות לפני הסעה בבוקר בהול. אין הכרה בשעות ייעוץ עמוקות וארוכות אל תוך הלילה עם המתבגר התורן…
לאה היא מנהלת, מגשרת, חונכת, כלכלנית, דוברת, מארגנת, בעלת אינטליגנציה רגשית –
אבל כל זה, מבחינתה, לא היה רלוונטי לעולם שבחוץ, שבעיניה דורש יכולת טכנולוגית ועוד כל מיני…
השלב הראשון בתהליך שלנו היה להאיר את ההסתכלות הזו – שמבינה שיש לה מה להציע.
רק מתוך מבט כזה – אפשר להתחיל באמת לחפש כיוון תעסוקתי.
כי כל עוד את לא מאמינה שיש בך משהו מיוחד – לא תחפשי עבודה, אלא תתפשרי על כל מה ש"יקבלו אותך". (ותגררי לעוד תסכולים ועוד סיבות למה להרגיש חסר ענק בבטחון עצמי 😐 )
להפוך את הבלתי נראה – לנראה
התחלנו להוציא לאור את מה שהיה שם תמיד.
בכל מפגש צללנו עוד שכבה – לאה התחילה לזהות בעצמה יכולות מופלאות שלא שמה לב אליהן:
איך היא יודעת לגשת לנשים ולחבר ביניהן, איך היא מזהה מי מרגישה בצד, איך היא מייעצת לנשואים, בכל מיני אתגרים ודילמות חינוכיות לנכדים…
בשלב מסוים היא אפילו אמרה לי: "זה מרגש אותי לגלות את עצמי בגיל כזה. מי היה מאמין שיש לי כל כך הרבה מה לתת?"
שלחתי אותה לאתגר אמיץ – לשאול את בנותיה וכלותיה, במה מתאים לה לעבוד 🙂
היא חזרה אלי מופתעת מאד מהתשובות שקבלה – יועצת, מטפלת רגשית, אמנית, מארגנת… כך הן חוות אותי? שאלה בהפתעה, הן, שנמצאות עמוק בעולם התעסוקה יודעות לזהות בי חוזקות שאני לא הכרתי בהן?
השינוי לא היה רק חיצוני – הוא היה עמוק, רגשי, מבפנים.
הוא לקח זמן, עיבוד, ניסוי ותהיה, אבל בסוף הגענו לתוצאות משמחות.
כל אחת יכולה – בכל גיל
יש איזו מחשבה רווחת שמעל גיל 50 כבר "מאוחר מדי".
האמת? לאה הוכיחה אחרת.
היא התחילה להתנדב במסגרת קהילתית, ושם הבחינו בכישרון שלה בהנחיה וניהול.
היא קיבלה הצעה להשתלב כמדריכה בתכנית לנשים – והלב שלה נפתח.
פתאום היא התחילה להאמין שהרצון שלה לעזור ולהשפיע – הוא לא מותרות.
הוא קריאה פנימית.
כשאישה מאמינה בעצמה – כל הבית מרוויח
בתהליך כזה, תמיד קורה משהו מרגש גם בסביבה הקרובה.
הנכדים החלו לשאול אותה מה היא עושה, והיא ענתה בגאווה.
בעלה, שתמיד האמין בה, המשיך לעודד ולתמוך.
ובנותיה – ראו מולן מודל חדש לגמרי לאמהות – מודל של אישה שלא מוותרת על עצמה.
שמחפשת ומגשימה גם קרוב לגיל 60.
אין אישה בלי חוזקות – רק כאלו שטרם גילו אותן
במהלך השנים, ליוויתי עשרות נשים.
מכולן למדתי דבר אחד ברור: אין דבר כזה אישה שאין לה מה להציע.
יש רק נשים שעדיין לא נתנו לעצמן רשות לבדוק, לשאול, לחפש. או שניסו ועדיין צריכות לדייק את עצמן.
והרשות הזו – היא המפתח.
לאה של היום – היא מישהי אחרת.
ולא בגלל מקצוע כזה או אחר.
אלא בגלל שהיא חזרה להאמין בעצמה.
וזה – בעיני – השינוי האמיתי.
————————————————————————–
משהו לקחת הביתה:
אם את קוראת את הדברים שלי עכשיו, ומרגישה שזה מדבר עלייך –
אם את מרגישה שיש בתוכך משהו, אבל את לא יודעת מה –
אני מזמינה אותך לבדוק. מה את עושה באוטומט בלי להרגיש? אם תשאלי במה מתאים לך לעסוק- מה יענו הקרובים אליך?
לא תצטרכי להמציא את עצמך מחדש – רק להסכים לראות את מה שכבר קיים. ולהתחיל.. : )
שרי שטרן היא מומחית למיקוד וקידום נשים לתעסוקה איכותית ומותאמת כישורים, ומנחת קבוצות קידום אישי.
לפרטים : 0504183482/ [email protected]
שרי היקרה,
זה כ"כ חשוב! שנשים יכירו את עצמן, ואת החוזקות שלהן!
לכולנו יש, וזה אף פעם לא מידי מאוחר לגלות במה את טובה ומועילה,
ו-כן. להיות גאה בעצמך,
בעיקר מול הילדים והסביבה,
שחשוב לה לוודא איתך כמה את שווה,
איזו שליחות מדהימה שזאת,להכיר ככה לנשים את עצמן,
ודווקא בגיל מתקדם זה חשוב יותר ויותר,
כי העולם שלנו לא מוותר,
בעיני זה אפילו קצת מבלבל ,
,שהנכדות 'מוכשרות' ומוערכות,
לעומת המבוגרות יותר ,
שלא למדו מעולם מקצוע נוצץ ,
ונשארות מאחור ,לעבוד בעבודות יותר טכניות ופיזיות,
תודה על העלאת נושא כ"כ חשוב!
שלום וברכה,
ראשית תודה על העלאת הנושא והמודעות ,
שנית בתור יועצת ומכוונת תעסוקתית באמת אני עדה לכך שהרבה נשים – וקל וחומר בחורות, לא מודעות לכוחות ליכולת ולכשרונות שלהם, הם אף פעם לא עצרו ושאלו את עצמן מה עושה לי טוב בחיים?! מה יתן לי כח בחיים הטרופים הללו,
ושאני אומרת מה יתן לי כח – אני מדברת על עבודה שתתן כח ואנרגיה לאישה, ולא שהאמהות של הדור שלנו חוזרות סחוטות ומרוטת ומהעבודה ואין להן כח לכלום! , והרי אישה ממוצעת רוב יומה הוא סביב עבודתה – אם היא זאת שיוצאת לפרנס, או בתור תעסוקה, ואין מצב שאישה תחזור מרוקנת כוחות לביתה, ולעומת זאת נשים שעובדות במה שמתאים להם ולכישורים שלהם הן מלאות אנרגיה ועשיה ,
וכבר אמרו חז"ל שאדם שאוהב אומנותו יש לו ברכה מרובה בכך
כתב החובות הלבבות "ולכל אדם יש משיכה אל מלאכה או מסחר מסוים"… ומי שמוצא בליבו או מידותיו תשוקה אל אחת המלאכות….ויעשנה אמצעי לפרנסתו" (שער הביטחון)
לכן זה חובתה של כל אישה לברר עם עצמה מה עושה לה טוב – מה מניע אותה בחיים , למה היא נמשכת מה הכלי עבודה (יכולות וכשרונות ) איתם היא הגיע לעולם וכך תוכל בעצם למלא את תפקידה בעולם הרי כל אחת מאיתנו קיבלה כלי עבודה שונים כי תפקידנו בעולם שונה!
ובתהליך מופלא ברור ומובנה אותו למדתי במכון "עובד חזק" של מירי דייויס אני מעבירה את הנועצת תהליך עומק להכרת הכלים והכוחות, להסיר מחסומים שמונעים מאתנו להתקדם בחיים, – כאשר הנועצת מחוברת חזק למה שמניע אותה ! – היא פורצת קדימה בתעסוקה ומתמלא אנרגיה אשר משפיעה עמוקות עליה ועל כל הסובבים אותה,
בהצלחה !
אמא שלי בגיל 50 למדה סיעוד (אחיות)
ועבדה עד הפנסיה בתור אחות בבית חולים
ובפנסיה היא עובדת פעמיים בשבוע כאחות במוסד של רווחה
אף פעם לא מאוחר ללמוד…