בפרקים הקודמים הנחנו את היסוד לקשר בריא של בעל ואשה: משפיע ומקבל. הבעל מעוניין להשפיע, להעניק, לתמוך. זה מפרה אותו ואת האשה. אלא שהוא צריך פרטנר. שהאשה תהיה מוכנה לקבל, לשחרר, לתת לו לתת.
בפרק זה נעלה לקומה שניה הבנויה על גבי הקומה הראשונה: הערך של "אשה כשרה העושה רצון בעלה". מעבר לרעיון שאשה אמורה להישען על בעלה ולהטיל עליו אחריות, יש חלק נוסף: "עושה רצון בעלה".
למה צריך לשמוע בקול הבעל?
הרעיון הבסיסי, שיש צורך לשמוע לבעל – ידוע ומוכר. אך נניח את השאלה על השולחן: מדוע זה כך? למה יש לשמוע בקול הבעל, אם הוא לא תלמיד חכם ולא צדיק? אנחנו מצווים לציית להורים, למשל, וזה הגיוני ומובן. ההורים הם מעלינו. אנחנו אמורים לציית לגדולי תורה, וגם זה הגיוני ומובן – הם מחוברים לתורה, והתורה מרוממת אותם מעל כולם. אבל למה אשה צריכה לשמוע לבעלה?
ובכן, אם האיש הוא תלמיד חכם – מובן מאוד. אם הוא רוחני וצדיק יותר – גם כן מובן מאוד. אבל מה קורה אם הוא לא תלמיד חכם ולא צדיק, ואולי אפילו האשה יותר צדקת ממנו? האם גם אז נאמרה ההוראה לשמוע לו? לכאורה כן, אבל מדוע?
צורה נכונה של קשר בין בני זוג
התשובה רמוזה בדברי חז"ל, במשפט שהוא המקור לעניין זה (תנא דבי אליהו רבא פ"ט). נצטט אותו במדויק:
"וכי מה טיבה של יעל שבאת תשועה גדולה על ידה? אמרו, אשה כשרה היתה ועושה רצון בעלה. מכאן אמרו אין לך כשרה בנשים אלא אשה שעושה רצון בעלה".
לשון חז"ל תמיד מדוקדק ושקול בכל אות. חז"ל לא אומרים "אשה צדקת היתה", "אשה גדולה היתה", אלא – "אשה כשרה". המושג "כשר" בא לבטא שהדבר מתאים וראוי, שהוא מופיע בצורתו הנכונה, ללא פיתולים וללא עקמומיות.
הדבר מלמד, שהשמיעה אל הבעל אינו מגיע כתוצאה ממידות טובות או ויתור וחסד, אלא ממקום ישר ובריא. זו הצורה הנכונה של התנהלות של בני זוג.
מדוע זה כך?
כי בקשר הנישואין יש מערכת של השלמה הדדית. הנישואין אינם קשר חברי בעלמא, אלא קשר שבנוי בצורה שכל אחד מהצדדים מעניק את הפן הייחודי שלו שחסר לזולתו.
הגבר נותן לבית את ההובלה, המעשיות, ההחלטה. האשה נותנת לבית את הפנימיות, החיבור, המקום המקבל והמכיל. האיש פועל, האשה מעצימה. האיש עושה את המעשים, והאשה יוצקת בהם את העוצמה של הבית.
כדי שהאיש יוכל לפעול – הוא זקוק לאשתו שתקבל את פעולותיו. ממקום של קבלה ואמון, מקום של העצמה נשית. כדי שאשה תוכל להביא לידי ביטוי את יכולת ההעצמה שלה – היא זקוקה לבעל שיפעל, שיעשה, שירגיש את עצמו גבר בבית.
"אשה כשרה עושה רצון בעלה" פירושו: היא מקבלת את המעשים של בעלה, נותנת לו מקום מלא ומרחב בטוח. לא מותחת ביקורת, ולא נותנת תחושה מזלזלת. היא מקבלת את בעלה ורואה בו דמות מוערכת, וכשיש חילוקי דעות היא נותנת לו את זכות ההובלה. זה מה שבונה את הבית המשותף יותר מכל.
התורה קבעה: "כי יקח איש אשה". האיש הוא המקדש את אשתו, הוא קונה אותה. זה לא קנין של בעלות כמובן, אבל זה קנין של אישות. האשה לא מקדשת את בעלה, אלא הבעל מקדש את אשתו. הקשר הוא לא שיויוני, אלא מערכת שבה הבעל לוקח את אשתו, מקבל עליה אחריות ומחויב לספק לה הגנה וביטחון. הארכנו בזה בפרקים הקודמים, ויש להדגיש זאת שוב: מערכת היחסים של בעל ואשה אינה שיויונית. הבעל משפיע והאשה מקבלת.
במערכת יחסים כזו מתבקש שתהיה היררכיה מסוימת, שהבעל יהיה מוביל.
לא "ציות" אלא "שמיעה"
יש מערכות יחסים שבהם התורה הטילה חובת ציות. כגון: בין הורים לילדיהם, ובין רב לתלמידו. "ציות" פירושו ביצוע של ההוראה ללא אפשרות לערעור ולהתנגדות (גם בזה יש הגבלות, ואסור לציית להורים כאשר הדבר מזיק או מנוגד לתורה).
האם במערכת היחסים שבין בעל לאשתו נאמרה חובת ציות, מהתורה או לפחות מדרבנן? התשובה היא חד משמעית – לא. חשוב לשים לב לכך: על חובת הציות של ילדים להוריהם ושל תלמידים לרבם – יש מצוות עשה מפורשות, סוגיות ארוכות בגמרא וסימנים מפורטים בשולחן ערוך. לעומת זאת, על חובת ציות אשה לבעלה – אין כמעט שום מקור. המקור היחיד הוא המדרש שהוזכר לעיל, והמדרש אומר זאת בהבלעה, לא בניסוח של חובה אלא כהדרכה לצורת חיים נכונה וישרה.
הדבר מלמד שאין זו מצוה, אלא דרך חיים, אמיתית ובריאה. זו הצורה הטבעית והנכונה של חיי הנישואין.
מה צורתה של דרך חיים זו? אין הכוונה שבכל מילה שהאיש משמיע האשה אמורה לשתוק ולבצע. בעל ואשתו צריכים לשוחח ביניהם, לדון ולהתווכח בפתיחות. פעמים רבות מאוד אשה מחכימה את בעלה ומאירה את עיניו. הגמרא אף ממליצה לבעל להתייעץ עם אשתו, אפילו אם הוא חכם יותר, כי זוית הראיה הנשית יכולה להאיר לו צדדים שהוא לא חשב עליהם. זה לשון הגמרא (בבא מציעא נט.): "איתתך גוצא – גחין ותלחוש לה". כלומר: גם אם אשתך נמוכה ממך – תתכופף לשמוע אותה. כמובן שכוונת הגמרא מטאפורית.
אשה לא צריכה "לציית לבעלה". מה היא כן צריכה לעשות? לשמוע לבעלה. "שמיעה" פירושה האזנה, שימת לב למה שנאמר, נתינת מקום של כבוד לדברים, והוצאתם אל הפועל בצורה הנכונה ביותר.
ניתן להביא דוגמה לכך מהמעשה המפורסם שהתרחש לרבי אלעזר בן עזריה (ברכות כח.).
החכמים בבית המדרש החליטו ביום מן הימים להעביר את רבן גמליאל מתפקידו כנשיא, והם חיפשו מועמד אחר במקומו. הם ניגשו לרבי אלעזר בן עזריה והציעו לו את התפקיד הרם. תגובתו היתה: "אלך להתייעץ עם אשתי".
מה הגיבה אשתו של רבי אלעזר? נקרא את תגובתה:
אמרה ליה: דלמא מעברין לך? אמרה לו אשתו: אולי מחר יפטרו אותך, ותרגיש לא נעים?
אמר לה: לשתמש אינש יומא חדא בכסא דמוקרא ולמחר ליתבר. אמר לה: עדיף לאדם להשתמש יום אחד בכוס קריסטל, גם אם למחרת היא תישבר. כלומר: אני אשמח להיות נשיא ליום אחד. זה יגדל וירומם אותי, גם אם למחרת זה יתבטל.
אמרה ליה: לית לך חיורתא! חזרה אשתו וטענה: יש כאן עוד בעיה – אתה נראה צעיר מדי, אין לך שערות לבנות בזקנך. זה לא מכובד להיות נשיא הדור עם זקן שחור.
הסיפור מסתיים בכך שהתרחש נס, ובלילה צימח זקנו של רבי אלעזר בן עזריה שמונה עשרה שורות של שערות לבנות.
אשתו של רבי אלעזר לא שותקת ומסכימה בלי להוציא מילה מפיה. להיפך, היא מביעה את מחשבותיה וטענותיה, ובעלה מקשיב, ואף מסכים למה שנראה לו. הם מנהלים דיון.
נשים לב לתוכן הדברים: היא לא באה נגדו, היא באה לצידו. היא עוזרת לו לדייק את השאלה, לבחון מה טוב לו ומה לא: אולי מחר ישתנה המצב ותרגיש בושה, ואולי תיראה מגוחך קצת. הטענה השניה שלה היתה נכונה ודבריה התקבלו, והקב"ה טרח לעשות נס כדי לפתור את הבעיה.
זו הצורה הנכונה של דיון בין בני זוג.
לאחר שהיה דיון ונשמעו הצדדים, ועדיין הויכוח קיים – בסופו של דבר הרי צריכה להתקבל החלטה. הבעל הוא המוביל בבית, כי זו צורתו הבריאה של קשר נישואין. יש לתת לבעל את זכות ההובלה בחיים היומיומיים, בויכוחים הנורמליים שבין בני זוג, שבהם כל אחד יכול להיות צודק. שם יש לתת לבעל להוביל.
השמיעה לבעל מבטאת את הנאמנות של האשה לבעלה, ומעצימה את הברית שביניהם.
נשים שואלות – האם עלי לציית לבעלי גם כשאני רואה ברורות שזו טעות? למשל – כאשר ברור לי שמה שהוא רוצה שאעשה עלול להזיק לילדים, למשל?
בכך נעסוק בעז"ה בפרק הבא.
המאמר נכתב על ידי הרה"ג ר' יעקב בוצ'קובסקי שליט"א, ראש כולל "דורשי ציון" ור"מ ישיבת "תורת רפאל", מחבר הסדרה הנודעת "בעצתך תנחני".
הסדרה לקוחה מתוך ספריו של המחבר, בהסכמתם הנלהבת של גדולי ישראל זצ"ל ויבלחט"א, ובראשם מרן הגרי"ג אדלשטיין זצוק"ל.
להצטרפות לקבלת מאמר שבועי על הפרשה ואקטואליה, ולקבלת החוברת "דרכי ישרים" העוסקת באתגרי התקופה, לחצי כאן >>>
לשמיעת הרצאות לנשים מהרב שליט"א בקול הלשון, לחצי כאן >>>
וואו אני מאוד התרגשתי מהמאמר הזה.
כנה ואמיתי
תודה! מחכה לפרק הבא
גם אני