משפיע ומקבל: הגבר נלחם עם המחבלים, האישה התחבאה

התבאר בפרק הקודם שחיי הנישואין בנויים על הצורך ההדדי שיש לשני בני הזוג: מישהו לצידי לאורך כל החיים. הצורך הזה לחיות בשניים, גורם לכך שקשר הנישואין חזק ואיתן, כי הוא עונה על צורך עמוק בנפש.

זה השלב הראשון בהבנת הקשר. ניגש כעת לשלב ההבנה השני, המעמיק יותר.

גבר ואשה משלימים זה את זה

כדי שהקשר יהיה עמוק ויציב, הקב"ה לא הסתפק בכך שהוא נטע בנו צורך בסיסי בליווי של בן זוג למשך החיים, אלא הוא בנה בנפש הגבר ובנפש האשה צרכים מסוימים שרק בן זוג מהמין השני יכול למלא.

כאשר אנחנו רוצים להצמיד שני חלקי פזל זה לזה, עלינו לייצר בכל חלק מהחלקים שקע ובליטה, כדי שהשקע יוכל להתמלא רק מהחלק השני, וכך הקשר בין שני החלקים יהיה הכרחי. כאשר כל חלק מחלקי הפזל מקבל את השלמות שלו רק על ידי החיבור לחבירו – החיבור הוא יציב.

מה הם הצרכים שאותם ברא ה' בנפש הגבר והאשה, צרכים שרק חיי הנישואין ממלאים?

לשם הבנת הענין עלינו להתבונן בעולם שמסביבנו.

המבנה הבסיסי של כל מערכות הבריאה

כל המערכות בעולם בנויות בצורה של הפריה הדדית, בדרך של "משפיע ומקבל":

השמים משפיעים גשם, והאדמה מקבלת אותו בצימאון. האדמה נוטלת את הגשם, ומשתמשת בו לתת כח לזרעים שבתוכה ולעצים שעליה לפרוח ולהתפתח. הצמחים מקבלים את כח הצמיחה, ומשתמשים בו להוציא פירות, ובכך להעניק לבעלי החיים את מזונם הדרוש להם. כל אחד מקבל, ומשפיע בתורו.

כל מערכת של משפיע ומקבל היא הדדית. התרומה היא לשני הצדדים. המקבל אינו פסיבי, אלא אקטיבי. הוא מפרה ומקדם את הנותן.

הגשם ללא האדמה שקיבלה אותו – היה נשאר מים שהולכים לאיבוד, ותו לא. האדמה שמקבלת אותו היא זו שהופכת אותו ממים גרידא להיות בסיס של יקום, עולם של צמיחה. האדמה ללא הצמחים שעליה שקיבלו את כוחה – היתה שוממה ובורה. הצמחים מעבדים אותה, גורמים לה להוציא את כוחותיה אל הפועל.

גם בקרב האנושות כך הם פני הדברים.

ההורים משפיעים על ילדיהם חום ואהבה, הדרכה והכוונה, קורת גג ומזון. הילדים מקבלים את כל השפע, ומשתמשים בכוחות שהם קיבלו להעניק הלאה חום וחינוך לדורות הבאים, שגם הם בתורם ישפיעו הלאה.

גם בשאר מערכות היחסים באנושות זה כך: הרב משפיע, התלמיד מקבל, וגם הוא בתורו משפיע לתלמידיו. הבוס מעניק, הפועל מקבל. הפועל משלם משכורות לאנשים שנותנים לו שירות, ובכך גם הוא הופך למשפיע.

כך בנוי העולם.

וכפי שנוכחנו לראות ברובד הצומח והחי של מערכות העולם, שהמשפיע והמקבל מפרים זה את זה, ואלו יחסי גומלין – כך פני הדברים גם ברובד האנושי: המקבל אינו רק מקבל, אלא גם תורם למשפיע תרומה מהותית ביותר. לדוגמה: בקשר הורים וילדים – ילדים הופכים את הוריהם להורים, לאחראיים, למשפיעים, לאנשים בעלי אחריות וסמכות, בעלי כח הענקה והובלה. 

המקבל נותן כח למשפיע. הוא אינו סביל, אלא פעיל.

זו צורתה של הבריאה, וצורה זו של יחסים קיימת בכל מערכת שהיא.

וזה קיים גם במערכת הקשר של בעל ואשה.

אמנם שם הדברים אינם חד משמעיים כמו ביחסי הורים וילדים, שבהם החלוקה של הנתינה והקבלה הינה חדה וברורה. אצל בני זוג הדברים יותר דקים ועדינים, אבל הם קיימים.

"משפיע ומקבל" בקשר הנישואין

מה זה אומר "משפיע"? מה בדיוק הבעל נותן לאשתו?

בדורות עברו, שבהם האיש היה המפרנס העיקרי, והאשה היתה יושבת אוהל, החלוקה היתה ברורה ומוחשית: הגבר היה החזק, איש העולם הגדול, זה שמתמודד עם דרישות החיים בעולם האכזר שבחוץ, והאשה היתה מקבלת את השפע ומשתמשת בו לצרכי הבית.

אבל בעשרות השנים האחרונות חל שינוי בכל העולם כולו, ולא פסח עלינו. האשה נוטלת חלק פעיל ודומיננטי בניהול החיים שבחוץ. בכל בית מערבי מקובל להביא שתי משכורות. אין כיום, כמעט, נשים שנשארות בבית.

ואף על פי כן, למרות כל השינויים – העיקרון קיים, גם אם במינון אחר ובאופני ביטוי אחרים: הגבר מעשי יותר, ומשדר ביטחון ויציבות, ואילו האשה רגשית וסוערת יותר. המבט הגברי יותר מביט על התמונה בכללה, והמבט הנשי יותר שם דגש על המצב העכשווי. כל זה גורם לכך שנוכחות של גבר תורמת יציבות. הגבר משפיע יציבות וביטחון, והאשה מצידה רוצה לקבל ממנו את היציבות הזו.

זו נקודה מהותית מאוד בכל מבנה הקשר. בעל ואשה מתחתנים לא משום שהם חפצים בחברה גרידא, אלא משום שהם משתוקקים לדבר היחודי שיש בקשר הנישואין, שאין בשום מערכת אחרת. הבעל רוצה שאשתו תישען עליו, שהיא תראה בו דמות של גבר שאפשר לבטוח בו. האשה רוצה אותו דבר בדיוק, מהזוית הנגדית: היא רוצה מישהו שאפשר להישען עליו, דמות שאפשר לבטוח בה.

בכדי להוכיח את הדברים אין צורך לערוך מחקרים. די בהתבוננות על הצורה שבה ניגשים הבחור והבחורה לפגישה. הבחור משתדל להרשים, כי היא מחפש מישהי שתעריך אותו, שתחפוץ בו ושתישא אליו עיניים. הבחורה לעומתו משתדלת לשאת חן, כי מחפשת מישהו שיאהב אותה ושיחפוץ בה, ושהיא תוכל להישען עליו.

הוא רוצה להשפיע, היא רוצה לקבל

בעל רוצה להביא לידי ביטוי את גבריותו מול אשתו. להיות גבר שמנהל בית, להיות מישהו שצריכים אותו ומחכים לשובו. הוא רוצה מישהי שתתלה בו את עיניה, שהוא יהיה חשוב לה. הוא מוכן לעשות עבור אותה מישהי דברים שהוא לא מוכן לעשות עבור שום אדם אחר, כי היא לא סתם מישהי. היא האשה שלו, היא מעריכה אותו, היא רואה בו מישהו חזק.

וזה גם הדבר שאשה משתוקקת אליו בחיי הנישואין, אותה מטבע מהצד השני: היא רוצה מישהו חזק, שיהיה רק שלה.

בעל נותן עוגן לחיים, יש בו סוג של יציבות. לפעמים הוא פחות מבין בדקויות מאשר חברה קרובה, ולפעמים אין לו סבלנות לשבת ולשמוע עד הסוף כשמשתפים אותו, וממש לא בשבילו לרדת לפרטי פרטים של כל הרגשה וכל אירוע. אבל יש בו משהו יציב שאין בחברה, קרובה ככל שתהיה: הוא מעניק תחושת ביטחון.

כל אשה מוקפת במעגלים רבים של יחסים: אחיותיה, חברות בשכונה וקולגות בעבודה. כולן נחמדות וטובות, אבל אף אחת מהן לא מעניקה את תחושת הביטחון הפנימי; את ההרגשה שיש כאן מישהו שהוא רק שלי, שהוא אמור לעזור לי מתוקף תפקידו כבעל, כי אני אשתו. שיש לו גבריות והוא מעוניין להשתמש בה לטובתי.

כך הם פני הדברים, אפילו בדורנו המערבי, ואפילו בחברה החילונית לחלוטין. אי אפשר לשנות את הטבע.

דוגמה:

בפרעות תשפ"ד היה סיפור מזעזע, שמחבלים חדרו לדירה וניסו לפרוץ לממ"ד, מתוך ידיעה שיש שם אנשים. הבעל ציוה על אשתו להתחבא, והוא יצא להתעמת מול המחבלים הארורים, עד שנלקח בשבי. מכיון שהם ראו אותו והיו עסוקים בו – הם לא שמו לב לנוכחותה בחדר. האשה נשארה בחושך עד שבאו לחלץ אותה.

סיפור כזה מתקבל בהערכה רבה, אך בטבעיות. טבעי למדי שגבר יוצא להילחם ומשאיר את אשתו מוגנת בחושך. אבל אילו הסיפור היה הפוך – שהאשה היתה יוצאת להתעמת עם המחבלים והבעל היה נשאר להתחבא – הוא היה מתקבל בחלחלה וזעזוע: איזה בעל מושחת! איך הוא מרשה לאשתו להפקיר את חייה למען הגנתו!

למה, מה ההבדל?

הדבר מוכיח כמה האינסטינקטים הטבעיים שלנו בנויים על התפיסה שאין שויון בעולם. הקב"ה ברא את מערכת הנישואין בצורה כזו שהבעל משפיע והאשה היא המקבלת. הבעל הוא בעל האחריות. במצבים של סכנה הוא נדרש לשאת בעול ולמסור את עצמו למען אשתו וילדיו, וכך זה מתקבל בטבעיות. 

דילמות מצויות בנושא ההישענות

בנקודה זו, בחלק מהמקרים, תישאל השאלה:

מה ההיגיון שאשען על בעלי? לדעתי אני יותר חכמה ויותר מכירה את החיים ממנו, ויש דברים שאני עושה בצורה הרבה יותר מוצלחת. מה פתאום שאשען עליו?

ויש ששואלות בסגנון שונה: אני מוצלחת ומוכשרת בכל תחום. אני מסתדרת מצוין בכל הבירוקרטיה, בשוק התעסוקה ובעוד אלפי מטלות. מדוע שאהפוך את עצמי ביודעין לחלשה ונזקקת רק בגלל שאני נשואה? 

בכדי לתת מענה להתמודדויות מצויות אלו – יש לדייק יותר את ההגדרה של ההישענות ואת התרומה שהיא תורמת לנפש. כך נוכל בעז"ה למצוא את התשובה לשאלות אלה. בזאת נעסוק בפרק הבא.

סיכום:

כל המערכות בעולם בנויות בדרך של "משפיע ומקבל". המקבל זקוק למשפיע כדי לקבל ממנו, והמשפיע זקוק למקבל כדי להעניק לו.

גם מבנה הקשר של בעל ואשה בנוי כך שהבעל משמש משען, חזק ותומך, והאשה מקבלת ממנו את השפעתו ואחריותו. הגבר מטבעו מעוניין להעניק, לפרוס חסות, לקחת אחריות. האשה מטבעה מעוניינת שהיה לה גבר חזק. זה הדבר שמעצים את הצורך ההדדי, וכשחיים בצורה כזו – הקשר מתחזק.

מקורות

גמ' תענית ו:, יבמות סב., תנחומא וירא יב.

המאמר נכתב על ידי הרה"ג ר' יעקב בוצ'קובסקי שליט"א, ראש כולל "דורשי ציון" ור"מ ישיבת "תורת רפאל", מחבר הסדרה הנודעת "בעצתך תנחני".

הסדרה לקוחה מתוך ספריו של המחבר, בהסכמתם הנלהבת של גדולי ישראל זצ"ל ויבלחט"א, ובראשם מרן הגרי"ג אדלשטיין זצוק"ל.

להצטרפות לקבלת מאמר שבועי על הפרשה ואקטואליה, ולקבלת החוברת "דרכי ישרים" העוסקת באתגרי התקופה, לחצי כאן >>>

לשמיעת הרצאות לנשים מהרב שליט"א בקול הלשון, לחצי כאן >>>