מי שזוכר
לעולם לא ישכח
יום
וליל
שלוש מאות
שישים
ועוד ארבע
—
ועוד יום
—
לב שבוער
וכאב לא ישכך
והנר
הכבוי
הצרוב
דודה סבתא
סבא
—
מי ששכח
אולי
לא חש טעם
בעתת
לילות
חיוך לא נוגע בעין
מספר על היד
—
מי שכך
נושא את פעם
יום
ועוד יום
נר זיכרון מול האין
דור שני
וילד
אחד.
