בניוזלטר הקודם פורסם קורס להכשרות מאמנות לנישואין, שמובילות בחורות עד לשבירת הצלחת בע"ה.
אבל אז הגיעה התגובה של יעל זלץ, שימי לב. לא נגעתי:
"מאמנות לשידוכים צריך או שדכניות?
ההרגשה שלי היא שאין הצעות, לא שאין מי שיודעת איך להתמודד עם הצעה, איך לברר או איך להחליט או איך להתלבט ועל מה.
פשוט אין הצעות!
מסביבי יש כמה וכמה רווקות מגילאי 25 עד 37 [תארי לעצמך מה זה!]
ורווקים – בגילאי 24 וצפונה –
ושלא לדבר על גרושים/ גרושות צעירים מאד וללא ילדים –
או על מי שעזבו שידוך –
אין הצעות! ואין מי שיציע. אני מחפשת אולי יש איזו שדכנית שאני יכולה לפנות אליה, לספר שאני מכירה בחורה נהדרת או בחור מקסים –
אין לי למי להתקשר ועם מי לדבר ולספר שהם קיימים כדי שיציעו להם שידוך!
אפשר לפתוח בית ספר לשדכניות? או – מה צריך לעשות כדי שיהיו יותר שדכנים ושדכניות?"
נושא כאוב וקשה. השוק יבש לחלוטין.
מי מרימה את הכפפה, או מה יש לך לומר על הנושא?
בשורות טובות!
שבי
(הפוסט הזה הוא חלק מהתוכן לקהילה שלנו שנשלח פעמיים בשבוע, עדיין לא מנויה? תוכלי להירשם בלחיצה פה)
מאמנות שידוכים או שדכניות?
ברור שמאמנות!
א' ב' של אימון רווקות זה לפנות לשדכניות, לא לשבת בבית ולחכות להן.
לברר, לא רק בסביבה הקרובה ליעל זלץ… גם ברחוקה. לחפש, למצוא, להגיע לשדכניות ולהכיר את עצמך.
ולהחליט מה את מחפשת, מה 'היית רוצה' ועל מה אל לא מוותרת.
ולהכין מסמך מחייב שאם מצאת את שלושת הנקודות העקרוניות שלך, אבל משהו בזווית של השפתיים כשהוא אומר צ' לא בא לך בקטע טוב…. אז לא מורידים בגלל זה!
להפנים שלכל אדם יש חסרון, ואם גילית אותו, את רק בנקודת פתיחה טובה יותר.
ולא מורידים אחרי פגישה ראשונה, נותנים צ'אנס נוסף, ומותר גם לדרוש את זה מהצד השני לפני שהולכים לפגישה.
אם חותכים עלייך הרבה-לעשות בירור למה זה ככה, שולחים שאלות לברר אצל 'אקס'ים למה הם הורידו.
מה שכן, מי שהולכת לעסוק בשידוכים, במיוחד של הגילאים הבוגרים, אשריה, מה טוב חלקה, עפר אני תחת כפות רגליה, (ואם היא תהיה קצת מאמנת… להפוך קצת גישות, בכלל מעולה!)
בקיצור, שדכניות, שדכניות, פגישות, פגישות, פגישות, לא יעזור, ובהרבה מקרים – רק יפריע.
כ"כ קל להאשים, התגובה מלאה בשיפוטיות ובביקורתיות
זה שנתקלת במקרה כזה או אחר לא משליך על כולם!
ואם יש זוג שמחכה לילדים ולא עושה מספיק השתדלות, את גם מאשימה או אומרת הכל משמים?!
אז שידוכים זה הרבה יותר משמים!!!!
זה שיש צעירים שהתחתנו מהר לא אומר שהם השתדלו יותר! זה אומר שלהם נגזר להתחתן מהר ולאחרים לחכות.
וכן הלכתי לאימונים ולמטפלות ו8 צעדים לחתונה ועשר שערים לחיי נישואין ומה לא…
אני הכי בעד לפתוח את הראש, ולשמוע גם למה שלא נראה (מקיימת את זה הלכה למעשה)
וכן יש מצבים שמורידים עוד בתחילת הפגישה הראשונה (בלב, כלפי חוץ לא מראים כלום וממשיכים לזרום)
תביני דבר אחד, פגישות זה קשה ומתסכל ואם נותרה טיפת אנרגיה אין ענין לבזבז אותה על מה שלא נראה מלכתחילה
אבל יכול להיות שנפלת על בחור/ה שבדיוק נפגשו עם כמה והם מותשים נפשית, פיזית ומנטלית
כמה את יכולה לשמוע שגומרים את ההלל, את באה לפגישה וזה לא זה!!!
ואל תגידי לי להתפשר כי את, ואת ואת כשהתחתנתם לא התפשרתן!!!!
אז לא מספיק שחיכיתי מלא שנים אני אכנס למערכת נישואין כושלת כדי שלך יהיה טוב בעין?
לא מגיע לי להגיע מנוחה ולנחלה סוף סוף? אחרי שנות המתנה ובדידות ארוכות?
לא יודעת מה הסטטוס שלך? מאחלת לך שתבואי לפרק האיש המקדש או האישה נקנית של ילדייך זה ירוץ לך בקלות ובחיים לא תביני אותי ואת חברותיי לסירה!
ממליצה לך: "אל תדון את חבריך עד שתגיע למקומו" ואת בחיים לא תגיעי למקום הזה, בחיים!
לזו שכתבה ״ואל תגידי לי להתפשר כי את, ואת ואת כשהתחתנתם לא התפשרתן!!!!״
את באמת חושבת שיש מישהי שקיבלה בן/בת זוג מושלם? רבות מאיתנו התפשרו (או שבדיעבד גילו דברים שלא ידעו) רק שבצורה בריאה רובינו לא מנופפות בחסרונות או באתגרים שמלווים את חיי הנישואין שלנו. לא הכל רואים מבחוץ.
אם תסתכלי סביבך אולי תגלי שיש הרבה כאלו שהלכו על משהו שלא היה ב-ד-י-ו-ק כמו החלומות שלהן, שהיו צריכות לגשר על פערים ואולי אפילו לבלוע צפרדע או כמה.
החוכמה היא לבחור על מה אני מוכנה להתגמש , מה לא, ומה קריטי עבורי.
וזה באמת משהו שאף אחד לא יכול להחליט בשבילך או לשכנע אותך, כי אלו החיים שלך.
זה לא קל, זה קשה, זה דורש הרבה בגרות, אורך רוח והמון עבודת המידות,
אבל זה בדיוק מה שצריך בשביל להקים בית ולהגיע אל המנוחה ואל הנחלה.
בעז״ה מאחלת לך שבקרוב ממש!
שוב כותבת לך רבקה
כתבת ״אז לא מספיק שחיכיתי מלא שנים אני אכנס למערכת נישואין כושלת כדי שלך יהיה טוב בעין?״
אולי המשפט הזה עצמו מעיד שיש כמה תובנות שיכולות לעזור לך כדי להתקדם לנישואין….
כי מערכת נישואין מוצלחת או כושלת היא תלויה בעיקר בנכונות של בני הזוג להתגמש, לזרום, לקבל אחד את השני ולהתאמץ אחד בשביל השני.
את באמת חושבת שמישהו רוצה שתתארסי כדי שיהיה לו טוב בעין?
מבטיחה לך שהחברות שלך והשכנות והמשפחה רוצים את טובתך! ורק אותה!
אולי דוקא אלו שאומרים לך דברים שלא כיף לשמוע, הם אלו שבאמת אוהבים אותך מאד ומנסים לעזור לך איפה שלא לכל אחד נעים…
יכול להיות שיש דברים שקשה לראות מבפנים?
דיברתי לאחרונה עם מישהי שהיא יועצת/ מאמנת לשידוכים והיא עושה תהליכים מדהימים עם בחורות, יש כאלו שצריכות עזרה כדי להוריד, ויש כאלו שההיפך…
ברור שזה ניסיון קשה שקיבלת משמיים, אבל גם זוגות שאין להם ילדים הרבה פעמים צריכים להיעזר, ולא תמיד בדברים נחמדים…
סליחה רבקה, קצת באיחור, רואה שנפגעת מהתגובה שלי, וממש כואב לי שכך! מעריצה אותך על ההתמודדות הקשה ומאחלת לך מעומק הלב, להגיע לזוגיות מאושרת ומחוברת בקרוב. כן חשוב לי לציין שהגם שלא ידעתי בגיל הצעיר שהתחתנתי שאני מתפשרת, אבל כן כמובן שיש פנים רבות בזוגיות שלא כמו שהייתי חולמת, ולא מעט נקודות שאילו הייתי יודעת אותן לא הייתי נכנסת למערכת הזו, וב"ה שלא ידעתי!! ושוב סליחה, ממך ומכל מי שנפגעה מהתגובה שלי! מעריצה אתכן, רווקות!!!
מאוד קל להאשים שאין שדכנים ושדכניות
ועוד יותר קל להאשים את הבחורים והבחורות שבוררים בלי למצמץ
אני רוצה לשתף אותך ותשתפי כאן בקול רם.
אני מציעה כמעט כל שבוע הצעה למבוגרים ומבוגרות מאודדדדד
ואין פגישה!!!
אפי' לא אחת!!
לא מחפשת אשמים.
אבל משהו כאן לא תקין.
בחור בן 30 שלא מסכים ככה:
לא בחורה בת 32 כי היא מבוגרת – אפי' לא מברר!
לא בת 25 כי היא מורה – עובדת בשעות משלה בביה"ס בבני ברק!!! – לא מברר!!!
גם הבחורה לא בררה. "הוא מבוגר מידי. הגזמת."
לא בת 26 שעובדת בהנהח"ש, כאן זה התקדם צעד אחד נוסף, הוא ביקש תמונה, והוריד!!!!!
אני מוכנה להציע המון, לא מפחדת מהדיפה,
אבל התשובה הקלאסית אצל מבוגרים היא: זה לא הסגנון…
"מה בדיוק לא"? אני שואלת.
התשובה היא : בכללי, חברה שלי פגשה אותו, אין סיכוי.
הן לא מוכנות לצאת לפגישה.
אני יודעת שזה נשמע מאשים.
נשמע גרוע.
לא היה לי מעולם את הניסיון הזה.
נכון.
אבל יש לי רשימה.
ארוכה.
של רווקים ורווקות.
ואין.
אין אפי' פגישה.
לא יודעת מה.
אבל כן.
יש כאן בעיה.
וכן.
אני מוכנה להציע, כל יום, כל היום.
בלי חשש ,
מקסימום יורידו.
אבל אפי' לא עולה.
אז איך ירד?
אישה אחת שאכפת לה.
יש לך רשימה?
דברי איתי!
חני!
לגמרי מסכימה איתך,
לגמרי,
אני מכירה 2 שדכניות שעובדות עם הגיל המבוגר חברה שלי ואחותי, אני עוזרת להן להציע שידוכים,
כל פיפס הכי קטן, לא נשמע לי,
לא מתאים לי,
הוא נמוך מידי,
אין לי כח לברר,
לא בא לי בטוב,
אני עסוקה,
אז לכם הגיל המבוגר,
נכון שיצאתם להרבה פגישות,
נכון שנמאס לכם,
אבל אם ככה אתם מתנהלים מה נראה לכם שיקרה?
אם אתם מורידים בלי למצמץ(וסליחה שאני אומרת אני בגיל 20 לא הורדתי על השטויות שאתם מורידים בגיל 30)
אני מציעה מלא הצעות שאין צורך להתפשר על כללללללווווום,
ואפילו אתם לא מוכנים להיפגש,
כי אין לכם כח
ונמאס לכם,
אז מה הפלא?
ואלייך יעל זלץ,
רוצה שמות של רווקים ורווקותף,
תתקשרי אלי יש לי מלללאאאאא!!
0527157937,
בהצלחה!
מסכימה עם כל מילה, מנסיון אישי
חח וואו איזה תגובות שוות.
אני מסכימה פה עם התגובות של כולן. ככ יפות
תודה על הכול!
כנראה לא שמעתן על קו השידוכים…
קו יחסית חדש עם שיתופי פעולה ויוזמות מדהימות!!!!
025002326
מומלץ בחום!!!!!!!!!! (כמו שהשבי רגע מומלץ….)
הי
אז הפעם ישבתי להגיב ישר
שבי שתדעי שכל מילה שיעל זלץ כותבת היא נכונה
אני כבר מעל גיל עשרים ותשע וסביבי יש אחיות וחברות שכבר מעל שנה לא נפגשנו
כי אין הצעות!!!!!!!!
והכי לא נעים שכשמשהי שמרגישה קצת קשורה אלי כבר מרגישה שמותר לה לחפור ולשאול אם אני נפגשת
כאילו מה חשבה שאם אני לא נפגשת אז אני אומר לה את זה
לכי תספרי שאין בכלל הצעות ואין למי לפנות כי השדכניות לא עונות / מעדיפות לשדך את הגילאים הצעירים כי יותר קל להן
את מוצאת את עצמך עושה סבב שדכניות טלפוני והן אומרות לך שלחי תמונה וכו….
מה שאני עוד מתכוונת לומר שמדובר בבנות טובות לחלוטין לא בררניות , לא עקשניות , לא פתוחות , לא מורידות ולא ולא ולא כל מה שאומרים עלינו בחוץ
זה מה שעלה לי באופן ראשוני
מה זה אין הצעות?? אני עד שנהייתי בת 35 שאז המצב נהיה עגום ביותר שזה גיל קריטי לפוריות וכו'.
עד אז נפגשתי הרבה בערך 6-7 מועמדים לשנה. איך זה? מתקשרים לשדכניות ומזכירים את עצמך.
לא מחכים שתבוא ההשראה לשדכנית 🙂
וחוץ מזה, אין לכם חברות? למה אתן לא מציעות אחת לשניה? יש אחת שיזמה יוזמה "אחותי כלה" מפגשים שמחליפים שמות וידע וכו' ויצא מזה כמה שידוכים.
אני בשידוכים שנים ארוכות, ולא מסכימה עם הקביעה שאין שדכניות, "ומה מטרת אימון?" אלו שני נושאים שונים .
אימון- זה בשביל לפתוח את הלב, שתהיי מוכנה להכניס עוד מישהו לחיים שלך…
ושידוכים זה בשביל לעשות את ההשתדלות המוטלת עליך …
ב"ה יש היום משרדי שידוכים, לצעירים/מבוגרים/פרק א/פרק ב'/ספרדי/ליטאי/חוזרים בתשובה/חוצניקים וכו' וכו'
אני לא חושבת שצריך עוד שדכנים, והמציאות מראה שרוב השידוכים נעשים בסופו של דבר ע"י מכרים : )
חשוב לעבוד שדכנים טובים שלא סתם זורקים הצעות אלא פוגשים את המועמד/ת ועורכים איזה הכרות כדי לבצע התאמה בצורה טובה.
הלוואי שכולם יהיו כך ולא סתם יזרקו שמות את גרושה? הנה גרוש! את נמוכה? הנה נמוך! קחי טלפונים ותבררי, זה לא רציני. אבל גם זה עובד לפעמים 🙂
ונכון, יש תקופות של יובש, לא לחכות שאולי מישהו ייזכר שאת קיימת, תזכירי את עצמך לשדכן/נית מידי פעם…
אם יש סביבך רווק/ה, גרוש/ה ואת מכירה אנשים למה שלא תנסי בעצמך להציע הצעות?
מהמקום שלי אנשים שהם בגיל לפני 27 הם צעירים ממש בכל מה שקשור להקמת בית…
מצחיק אותי לשמוע בחורות בנות 22 לחוצות, צעירות בתחילת החיים, שירגעו.
הפתרון לבעיית המחסור בשדכנים הוא פשוט מאד
לעשות קמפיין מטורף בציבור על תשלום לשדכנים לפי הצעות ולפי פגישות
גם אם לא הוביל לסגירה
חקרתי ובדקתי את הנושא….
לסחוט את הרווקים עד תום?
לנצל את המצוקה שלהם?
יש היום די והותר שדכנים הבעיה היא לא בהם!
זוית שבד"כ לא כותבים עליה, והיא כואבת עד מאד בנושא יובש בהצעות:
יש מועמדים/הורים שמתבלבלים, וכשמציעים להם הצעה- במקום להודות מאד מאד על החסד שעושים איתם-הם הופכים להיות עסוקים/חשובים/חשדנים וחושבים בטעות שכך יעלו את המניות שלהם בעיני השדכנים..
ההיפך הוא הנכון!!
אנשים כאלו בד"כ לא מקבלים יותר הצעות!
לא נעים להציע הצעה אחרי מחשבה וברורים, ואז להיתקל ביחס מתנשא או מתעלם.
וגרוע מזה: תגובה לא מכבדת מרפה את ידי השדכנים הלאה! בגלל יחס לא נאות "שדכנים בפוטנציאל" רבים לא מנסים יותר להציע. מי ירצה להמשיך בעבודה כזו של כפיות טובה?
הציעו לכם שידוך? התנהגו באנושיות!! זכרו שהשדכן עושה עמכם טובה גדולה בעצם ההצעה והישארותכם על המפה! אתם לא רוצים טלפון דומם…
הודו מקרב לב שזוכרים אתכם וחושבים עליכם! קחו פרטים והתחילו לברר ברצינות.
אם לא מתאים לכם – תגידו בנימוס ותמקדו מה אתם מחפשים, ושוב- אל תשכחו להודות ולציין הערכה אמיתית על הנסיון לקדם את השידוך האמיתי. ציינו שתשמחו להצעה אחרת. דאגו להשאיר טעם טוב וזכרון טוב.
והכי חשוב- זכרו שיש לתגובות שלכם השלכות על הצעות נוספות שיוצעו או לא יוצעו לכם בעתיד.
וחמור מכך- אל תקחו על מצפונכם את נשירת שדכנים ושדכניות מהתפקיד החשוב בגלל תחושת עלבון שספגו ממכם!
אני רוצה לומר משהו לשדכניות:
שידוכים זה מצב רגיש מאוד וכאוב מאוד.
וצריך לדעת שעוסקים בדיני נפשות ולהתנהל ברגישות.
ולהבין שלא תמיד המועמדת יודעת איך להגיב להצעה
למשל הציעו לי פעם בחור מעולה ומצוין ואז אני מגלה שהוא עולה להר הבית
מה אני אמורה לעשות? לומר לשדכן או לא?
או אחד שגילינו תוך כדי פגישות שיש לו הפרעה נפשית קשה
מה אני אמורה לעשות?
או כאלה שאנשים לא מפרגנים להם בבירורים, ולא מסכימים לענות עליהם
"אמרתי לפלוני שלא ישלח אלי לבירורים" אמר לי פעם חבר טוב של מישהו.
מה אני אמורה להגיד לשדכן? הרבה שאלות של לשוה"ר שלא לתועלת/כן לתועלת
יש כאן הרבה מורכבויות ורגישויות שלא תמיד יודעים איך להתמודד איתם.
זה מהצד שלנו המועמדים העייפים והמותשים, שרק רוצים משפחה
וכבר אין לנו שום כוח להיפגש סתם. לא לכולם מתאים השיטה של "תיפגשי, מקסימום זה לא"
ודוגמא ליחס משדכנית
יש איזה שדכנית למשל שכל הזמן זורקת לי שמות במייל בעיקר
אבל היא אפילו לא יודעת מה היא מציעה, וזה פוגע.
הרבה מהמועמדים היו ממש לא לעניין, והיא אפילו לא ידעה.
אני פרק ב' ולא צעירה מאוד, באותו מידת רצינות שהיא מתייחסת להצעות שלה
כך אני מתייחסת להצעות.
אין קשר בין הדברים…
יש תופעת רווקות שקשורה גם באחת מחרדות הדור שהיא החרדה מאפשרות טובה יותר (FOBO).
בנוסף, המודעות העצמית העולה בהיבטים מסוימים אינה מתכתבת עם אחרים ונוצר פער שלפעמים מצריך תיווך חיצוני (בין העצמי לעצמי…)
בעוד שהיכולת לעזור למתקשים בשוק הנישואים מצריכה הכשרה,
שדכנות לא מצריכה הכשרה. כל אדם יכול לקחת מחברת שורות ריקה ולכתוב בה את שמות הרווקים סביבו.
בכל פעם ששומעים על רווק או רווקה נוספים, מוסיפים למחברת.
כשהמקרים כתובים קל יותר לעשות הצלבות.
וכך, מרימים טלפון, מבקשים קורות חיים, מנסים להציע, מתנהגים בדיפלומטיות ובלחץ מתון,
וגם אם לא מביאים לגמר טוב, מביאים לדחיפה טובה ולהרגשה טובה.
לא בשמים היא…
תגובה אחת קטנה מניסיון, אישית נמנעתי הרבה פעמים מלהציע בגלל שהורי המועמדים לרוב מעניקים לשדכנים יחס חשדני ולא במיוחד נעים.
(בגילאים האלו אפילו יותר כי חוששים שיש תיק מאחורי העיכוב).
מה שהייתי רוצה לבקש מהורי מועמדים או מועמדים עצמם כשזה מתנהל דרכם –
לבוא בגישה ממש ממש פתוחה בשלב של ההצעה. אח"כ בבירורים וכמובן בפגישות תדקדקו כראוי בעיניכם,
אבל הצעה זה לא חתונה ואני בטוחה שאם יתייחסו בלבביות למציעים יקבלו יותר הצעות (כי כמו שכתבת – שוק עמוס למרבה הצער)
היגיון פשוט – רוב השדכנים הפוטנציאלים לא מכירים לעומק *גם* הרבה בחורים מתבגרים ו*גם* הרבה בחורות, ולכן תנו צ'אנס גם כשהמציע מגיע על סמך היכרות דלילה יותר.
אישית נטשתי את זה כשבידיי אקסל מלא ותיבת מייל מיוחדת לעניין שעדיין בחורים ובחורות פונים ואני פשוט לא מעזה כי בהיכרות דלה ההורים חשדניים נורא בטלפון וזה הרתיע אותי לגמרי.
(וזאת לאחר שלא הצעתי הצעות מעליבות בכלל! רוב ההצעות שהצעתי היו ראויות מספיק וירדו רק בשלב הפגישות.
נטשתי רק בגלל חוסר ביטחון לבוא ולהיתקל ביחס חשדני. כל שיחת טלפון הייתי מסתובבת שבע הקפות סביב השולחן לפני שלוחצת על הירוק. עד שהפסקתי).
ושומעת גם פה ושם שזורקים שמות ורעיונות ואף אחד משום מה לא מתנדב להציע. מאמינה שאין אומץ לבוא בלי היכרות עמוקה, וזה מוריד את כמות ההצעות לכמות לא הגיונית (כנ"ל, מי מכיר גם הרבה מתבגרים וגם הרבה מתבגרות לעומק?)
אז אם יש דרך להשיב את הקריאה בחזרה ולבקש:
קבלו בפתיחות ולבביות גם הצעות עם היכרות דלה, זה לא חתונה
תהיו ידידותיים עם שדכנים צעירים שאינם בעלי שם – אלה מכירים הרבה אבל יש להם פחות ביטחון 🫣
בשורות טובות לכולם לקרוב.
מגיבה כאן בכאב, בתור בת משפחה של כמה רווקות לא צעירות ועוד כמה שב״ה כבר הקימו בית לאחר שנים ארוכות ולא פשוטות
לא באה ממקום מאשים, אבל מחויה אישית וממה שאני רואה במשפחה הקרובה אני מתחננת למשודכים ולהורים – שימו לב ליחס שאתם נותנים למי שמנסה להציע לכם הצעות!
לצערי הרב אני מכירה מקרוב מקרים שבהם צריך להיות צדיק גמור כדי להציע שידוך,
אנשים שמציעים פעם ופעמיים ומקבלים יחס חשדני ומנוכר או אפילו פוגע, צריכים המון כוחות נפש בשביל לנסות להציע בפעם הבאה
אם אתם מגיעים למצב שלא מקבלים הצעות – תעשו חסד עם עצמכם/ ילדיכם, תפנו למישהו שרוצה בטובתכם באמת ויענה בכנות ותבררו- האם נעים להציע לכם הצעות?
פעמים רבות מתוך רצון להנמיך ציפיות, אולי כי מלומדים באכזבות, אנשים מגיבים בצורות לא נעימות, מתעלמים מהצעות, מזלזלים במציע או בהצעה, ושלא במודע – פשוט מקטינים לעצמם את מאגר המציעים הפוטנציאליים.
ולמציעים – אני אומרת – אל תקשיבו לשדר השלילי שקיבלתם, יתכן שיצאתם בתחושה של ״למה בכלל ניסיתי, רציתי לעזור ועשיתי ההיפך״ אבל מקרוב אני אומרת לכם שעשיתם לו ולכל המשפחה את היום, אנשים שיש להם בן/בת מבוגר בשידוכים שמחים באמת ובתמים בכל הצעה, הרבה מעבר למה שהם משדרים,
אל תתיאשו,
ואם קשה ולא נעים להציע, נסו למצוא מישהו אחר להעביר דרכו את ההצעות – אח / אחות/ חבר/ה – מישהו שאכפת לו מהמשודך ויהיה מוכן להתאמץ כדי לקדם הצעות
המילים עומדות לי על הלשון כבר הרבה זמן
לא ידעתי מה לעשות איתם
הלוואי וזה מקום.
בעיני בעיית השדכניות היא קודם כל כספית
כל אישה שרוצה להתפרנס מהשדכנות
ולא רק לעשות חסד – באופן אוטומטי, פונה לשידוכים החלקים
כלומר צעירים, מוצלחים, ובעיקר אצל הבנות
הטריות ביותר בשוק.
כל מי שפג תוקפה (ותוקפן של בנות קצר) אין מספיק זמן ויכולת לנסות לדאוג לה.
ולכן חשבתי שאם נפתור את הבעיה הזאת
תהיינה שדכניות שמוכנות לעשות את מלאכתן עם כל הסוגים
ואיך?
אז לו יצוייר שהיה לי כסף
הייתי תורמת את כספי
ופותחת משרד שידוכים
מעסיקה בתוכו שדכניות שכירות
המקבלות לפי שעה.
באות כל יום
ועוברות על רשימות של פג תוקף.
מנסות מנסות
בלי לחץ לסגור.
הכסף יבוא בין כה וכה.
עכשיו נשאר רק הלב.
יתכן ויהיו גם בונוסים על סגירה.
אבל עיקר התשלום הוא על שעות עבודה וכו.
נכון – ששידוכים זה לאורך היום
א – אפשר לשלם לפי שעות של ערב וצהריים וכו
ב – החלק הקריטי הוא גם לעבור על שמות, בלי לפספס אפשריות.
חלומות יפים לי.
הלוואי מישהו יזכה לעשות עם זה משהו.
אפשר פשוט להגדיל תשלום מגיל מסויים. נניח מי שעבר את גיל 25 משלמת עוד 25%.
מניסיון שלי ( אני כבר כ 10 שנים בשידוכים) 90 % מההצעות יורדות בבירורים בגלל הלחץ לא מפסקים לברר וכל מילה בטעות לא במקום ששומעים גורם לספקות אני עוד לא מדבר על הרבה שידוכים שיורדים בגלל התמונה ואז מורדים אני חושב הפיתרון ההאמיתי הוא לעשות פגישה בין המועמדים לפני הבירורים שהמועמדת תראה במה מדובר ותיתרשם פשוט שנגיע לבירורים בלב יותר רגוע שראינו אותו והוא נראה די בסדר וזה לא כזה מפחיד כמו שזה נשמע