בניוזלטר הקודם פורסם קורס להכשרות מאמנות לנישואין, שמובילות בחורות עד לשבירת הצלחת בע"ה.
אבל אז הגיעה התגובה של יעל זלץ, שימי לב. לא נגעתי:
"מאמנות לשידוכים צריך או שדכניות?
ההרגשה שלי היא שאין הצעות, לא שאין מי שיודעת איך להתמודד עם הצעה, איך לברר או איך להחליט או איך להתלבט ועל מה.
פשוט אין הצעות!
מסביבי יש כמה וכמה רווקות מגילאי 25 עד 37 [תארי לעצמך מה זה!]
ורווקים – בגילאי 24 וצפונה –
ושלא לדבר על גרושים/ גרושות צעירים מאד וללא ילדים –
או על מי שעזבו שידוך –
אין הצעות! ואין מי שיציע. אני מחפשת אולי יש איזו שדכנית שאני יכולה לפנות אליה, לספר שאני מכירה בחורה נהדרת או בחור מקסים –
אין לי למי להתקשר ועם מי לדבר ולספר שהם קיימים כדי שיציעו להם שידוך!
אפשר לפתוח בית ספר לשדכניות? או – מה צריך לעשות כדי שיהיו יותר שדכנים ושדכניות?"
נושא כאוב וקשה. השוק יבש לחלוטין.
מי מרימה את הכפפה, או מה יש לך לומר על הנושא?
בשורות טובות!
שבי
(הפוסט הזה הוא חלק מהתוכן לקהילה שלנו שנשלח פעמיים בשבוע, עדיין לא מנויה? תוכלי להירשם בלחיצה פה)
לא נוהגת להגיב בדר"כ, אבל הנושא שהעלית הפעם ממש "הקפיץ" אותי…
אני אישה צעירה, ומדי פעם מנסה את כוחי בהצעת שידוכים לאנשים שאני מכירה, כמובן, לא סתם "זורקת" שמות,
לא פעם אני מתייעצת לפני השיחה להורים עם מישהו שמכיר מעט את שני הצדדים ויוכל לחוות את דעתו,
וחייבת לשתף שהתגובות והיחס שאני מקבלת פשוט לא עושים חשק.
נדרש לי לא מעט אומץ לפני שאני מחייגת להציע, ולפעמים רק מהמחשבה על התגובה אני מתייאשת ומרימה ידיים מראש.
לא רוצה לפרט יותר מדי, אבל בכנות, די הפסקתי עם זה לאחרונה.
המסקנה שלי היא כזו: אם אתם הורים לרווק/ה או שאתם בעצמכם, וקיבלתם הצעה ממישהו,
ואפילו זה מישהו שנראה לך צעיר מדי או לא מבין בעולם השידוכים או כל סיבה אחרת,
תתייחסו בכבוד, תודו על עצם המחשבה וההצעה ולעולם לעולם אל תזלזלו, כי אולי זו הדרך שבה ה' הועיד לכם את הזיווג שלכם.
ויש לא מעט סיפורים על שידוכים שהגיעו בצורה שונה מה"מקובל" בתחום..
(מכל הכיוונים אני רק שומעת וקוראת על המצוקה, ו"תחשבו על הרווקים/ות ותציעו", אבל בפועל זה מרגיש אחרת…)
ראשית, מסכימה לגמרי.
חסרות מאד שדכניות טובות, וחסרים בחורים טובים.
(שדכניות-כי זו עבודה מאד מתסכלת ולא מתגמלת, ובחורים/בחורות מבוגרים הם כה רגישים, נפגעים מהמון הצעות….
ואז מה שיוצא הוא שהמוני יהודים טובים הציעו הצעה-שתיים, הבחור נפגע, והם משכו ידיהם….
כי לא התכוונו בכלל לפגוע,
ההיפך… רצו כל כך לעזור…..)
בחורים טובים-הגיעה פעם קבוצה מחסידות גור לרב דיאמנט, הציעו לו לעשות שת"פ איתם….
להם יש ריבוי של בחורים טובים, ולליטאים בחורות נפלאות….
ושנית – זו נקודה רגישה מאד.
יש בחורות (חלילה. ללא כל הכללה)
שמציעים להן הצעות טובות.
רק הן מלאות חששות. פחדים.
שאלות.
קשה להן להתקדם.
לא יעזרו כאן הצעות,
תעזור דרך.
יעזור תהליך.
הן נפגשות (ושוב, חלילה, ללא כל הכללה)
עם טובי הבחורים.
מחר-החברה הטובה שלה מתארסת איתו.
והיא מורידה בגלל עניינים זניחים (מה שכל בחורה עושה…. כמעט אין מי שמתחתנת עם מושלם….
בכל בחור יש חסרונות, וזה בסדר.
הרבה מאד פעמים העבודה אינה על בחור אחר,ף אלא על שינוי גישה.
ולכן תהליך אימון לשידוכים דווקא כן יכול לעזור., ויעידו כל מאות הבחורות שנישאות בכל שנה אחרי, ובזכות תהליך.
אני מגיבה במעט כאב לדבריה של יעל זלץ היקרה:
יש הרבה שדכניות!!! וגם שדכנים!!!
יש גם הרבה ארגונים שפועלים בעניין!!
אני שדכנית צעירה כבר עשר שנים במקצוע
ועם כל תחושת הסיפוק שיש לי כשאני זוכה להיות שליחה בהקמת בית יהודי,
יש לי גם הרבה כאב ותסכול ואכזבה!
ונכון שבכל עבודה שהיא יש גם את הצדדים היפים וגם את הפחות,
אבל שימו לב – שדכנות זו עבודת קודש ללא תגמול!!!
אני יכולה להציע בלי סוף, להפגיש במשך חצי שנה וזה במקרה הטוב) ללא קבלת תגמול, ללא תוצאות.
אתם רוצים שדכנים ?? בבקשה – תתגמלו אותם מדי פעם בסכומים קטנים, מתנות נחמדות….
תעריכו מאוד מאוד, תחמיאו, תפרגנו… זה נותן כח להמשיך !!!
ועוד משו – אל תורידו הצעות סתם!!
תשקלו בכובד ראש לפני שאומרים לא!!
דווקא המודעה של הכשרת מאמנות לנישואין דיברה אלי מאוד!!
כי מתוך השטח אני רואה כמה חסרה גישה בריאה לחיי נישואין,
מה חשוב יותר ומה פחות, מה טפל ומה עיקר.
לפעמים, כשההורים קשובים ומבינים שהבן שלהם או הבת צריכים ייעוץ והכוונה,
אני מציעה להם בעדינות ומכוונת אותם ליועצים או יועצות מומחים בתחום ואנשים לא גומרים לי להודות על כך!!
אני חושבת שלא צריך הצעות,
צריך ייעוץ נכון, הכוונה ברורה וגישה בריאה
ואז כשפותחים את הלב לשמוע, לקבל ולעשות את השינוי הנכון לקראת חיי נישואין,
אזי הקב"ה שולח את ההצעות ואת השליחים הנכונים להציע אותם.
וזה עובד!! בדוק ומנוסה!!
מה שכן, חשוב לכל הורה להיות כנה עם עצמו –
האם זה הבן שלו שמוריד על כל שטות ובורר מאוד מאוד וממשיך לחשוב שיקבל את מה שחולם בדיוק בדיוק…..
או שאולי זה הוא? אולי ההורה לא מצליח לשחרר או לשנות את התפיסה המוטעית שלו?
לפעמים ההורים בעצמם צריכים ייעוץ…
אני מדברת לפעמים עם אמהות שמפרטות לי רשימה ארוכה של מה שחשוב להן בחתן העתידי של הבת שלהן
ואני תוהה לעצמי,
רגע, היא מחפשת חתן בשבילה? או בשביל הבת שלה?….
כמובן שכשיש גישה בריאה וברורה בבית לגבי חיי נישואין,
אז הילדים סומכים על ההורים שלהם ויש תמימות דעים בין ההורים לילדים.
אני ממש רואה את זה במציאות!
אנשים כאלו שיודעים להוריד ראש, שיודעים לקפוץ למים כשצריך ויודעים מה באמת חשוב
הם אנשים שזוכים לחתן מהר את הילדים שלהם
ואפילו בלי לפנות לשדכנים.
הקב"ה שולח להם אותם עד פתח הבית!!!!
מאחלת לכולם שמחות בקלות ובלב שמח!!
קפץ לי המשפט שכתבת – חסרה גישה בריאה לחיי נישואין.
וזה כ"כ נכון!!
אבל – איך תהיה גישה בריאה לחיי נישואין אם בציבור שלנו לא מדברים על זה כמעט? (ואני ממש לא מתכוונת לדברים שהצניעות יפה להם – זה יחכה להדרכת כלות)
רק בשיעורי הבית היהודי בסמינר שגם שם הדברים ברב המקרים לא נאמרים בגובה העיניים.
הכל למעלה, גבוה, בית של תורה, אמא יהודיה, אשה כשרה עושה רצון בעלה, אברך, ואני חלילה לא מזלזלת,
אבל קודם כל תלמדו מה זה בית, חיי נישואין, חיי שותפות, ואז תדברו על איך עושים את זה בית של תורה!
אני מדברת מכאב אמיתי!
כי לא מדברים על הדברים האלה, ואז הבחור או הבחורה לא יודעים מה זה מודל אמיתי, ורק משוים כל היום עם החבר/החברה הנשואים,
ומסיקים מפה על מה כדאי להם לשים דגש לפני בחירת בן/בת הזוג.
ואז הלחץ החברתי גובר.
לדעתי בנושא הרווקות המאוחרת יש כמה אלמנטים, היחס של המשודכים, היחס של השדכנים, והצורך הנואש לאימון לנישואין.
אין אשמים.
יש לעשות שנוי תודעתי בנושא.
זו דעתי.
הלוואי שמישהו יפתח ארגון כזה ללא מטרות רווח
כבר היו ארגונים כאלה שביקשו כסף ואנשים נרתעו מכך.
אצל החסידים יש כמה חסידויות שעושות כמו מצ'ינג שמות שכל אחד מהחסידויות צריך להביא כמה שמות של רווקים/רווקות מחוץ לחסידות מעל גיל מסויים
ואז יושבים על זה כמה שדכנים ומנסים להתאים לרווקים והרווקות מהחסידות עצמה
נסגרו כך הרבה מאד שידוכים.
אולי אפשר לחקות אותם, שיקום גוף שנוכל לעדכן אותו על רווקים ורווקות מעל גיל מסויים ושדכנים ושדכניות יקבלו את המאגר וינסו לעבוד עליו.
בית לשמי
ממליצה בחום!!!!!!!!!!!
אני לא חושבת שחסר שדכניות , אני חושבת שאנשים התייאשו מלהציע
היום מצב השידוכים זה לא מה שהיה כשאני התחתנתי לפני 20 שנה
היום יש מלללא סגנונות חרדי פתוח /חרדי סגור /חרדי לייט / צול וכו’
והמון מבררים ומבררים ובסוף בכלל לא נראה להם שיש בשביל מה להיפגש
והם אפילו לא יודעים למה , ”סתם הרגשת הלב ”
אני אישית ניסיתי המון לשדך בין בחורות איכותיות לבחורים איכותיים
שלא מובן אפילו להם למה הורידו את השידוך , חושבים שאולי ימצאו משהו יותר טוב
לכן הרמתי ידיים מלנסות להציע וזה חבל
אם חשבו עלייך ונתנו לך הצעת שידוך , תתני הרגשה טובה ותודי על המחשבה
ולא ההיפך
בהצלחה לכולם
יש הרבה מה לומר על נושא זה כאחת שהתעסקה בשידוכים 7 שנים וגם סגרה הרבה.
1.למה חסר שדכניות- כי אנשים לא מכירים תודה גם על עצם זה שמתקשרים אליהם,הם שוכחים שהשדכן עובד יחנם עד לרגע של סגירה
הוא משריע זמן ומחשבה וכוחות ודיבורים,ומכל המון הצעות יכול לצאת 0 אחד גדול.ואף אחד לא משלם לו על המעמץ,וכשכן סוגר שידוך המחיר לא משו משו(תלוי בקהילה)
אם זה היה ריווחי היו יותר,ועזבו עת הענין המצווה-כי המצווה נשארת ודמי שדכנות הוא כסף הכי כשר.
2.מי שיש לו שדכן שהציע לו תקופה ארוכה הרבה נצעות וחזר עם תשובות והפגיש ולא יצא,מומלץ לתגמל במעטפה עם סכום אפילו כמה מאות ומכתב מעריך,זה רק ידרבן אותו לחשוב עליכם שוב,וגם בשאר הילדים.
3.הורים לרווקים וגם הרווקים בעצמם צריכים להתקשר לדכנים מידי כמה זמן,מתוך השתדלות ולתזכר את השדכן שהוא קיים,מהסיבה הפשוטה ששדכן מנסה ונומר שסירבתם לו על 4 הצעות,הוא מחפש לנצליח,אז הוא עובר ללקוח הכא אולי יהוא לו יותר בקלות,תכלס בסוף החודש הוא צריך הכנסה.
ואדרבא אם זה יהיה מכניס,יקומו עוד הרבה שדכנים.
וטיפ לרווקים…..להתחיל להתפשר בגיל יותר צעיר,כי במילא תתפשרו
בשורות טובות בנקל ובשמחה
שלום שבי בקשר לצורך הגובר לשדכניות ,כאחת שכבר שנים מתעסקת בתחום יודעת שמאד קשה להתמיד להציע ,את עובדת קשה ,מקדישה זמן,אנרגיות והאנשים לא תמיד מעריכים את מחשבתך ,אומרים לך טוב נברר,ואחרי שבוע את חוזרת והם עדיים לא התחילו לחשוב ברצינות ואת שוב מבינה שעמלת לשווא.אני לא מאלה שדוחפים כשלא רוצים ,ואיתי קבוצת נשים שאנו מחליפות שמות ביננו ומגדילות מאגר ,בפועל חסר עקביות גם כי שטף החיים…,והמוטיבציה יורדת עם כל תשובה שלילית.לדעתי יש להכין ולמסד קבוצה איכותית שמעוניינת להציע ולערוך מפגשים קבועים אחת לחודש לשמור על מחויבות ורצינות ,שנית לחלק לכל אחת פנקס שדכניות ובו ניתן לכתוב רעיונות ,למי הצעת מה ומתי כך יש עקביות וסדר. מזה תקופה ארוכה מחפשת שותפה לעניין להרים ולבסס יוזמה זאת אשמח להשתמע.
0548528995 ברשותי טפסים למלא פרטים לבחור וכן לבחורה לקבלת התרשמות ראשונית.
זה באמת נושא כואב ויש בשורה גדולה מאד בדור שלנו,
ישנם 2 אתרים שאני יודעת אליהם וממליצה לכל הרווקים/ גרושים/ עזובים לרשום את הפרטים שלהם שם
יש אתר אפריון ואתר הגפן. אתרים אמינים שיושבים מאחוריהם אנשים גדולים וטובים שמטרתם לעזור בקידום שידוכים.
אפריון נוסד ביוזמת הרבה מאמשינוב שליט"א בדגש לקידום שידוכים עם מורכבת רפואית וגם במטרה לשידוכים רגילים. ההתאמות נעשים בצורה מקצועית ודיסקרטית מאד- התאמה ראשונית ע"י רובוט והצעות וליווי ע"י שדכנים מוסמכים מטעם אפריון. (היה כתבה מאד יפה על זה במרווה לצמא לאחרונה- ממליצה לקרוא!)
הגפן מתאים לכולם וההתאמה היא דרך כל שדכן רשום- שעבר אישור שלהם.
בתפילה לבשורות טובות אצל כולם!
בתור מתכנתת שמשתדלת להתעסק בשידוכים כמה שאפשר אני יכולה להגיד שאין דבר יותר מתסכל מזה,
ולא, לא בגלל השידוכים שלא יוצאים לפועל, בסוף אני מאמינה שכל הצעה וכל פגישה מקדמת
ולא בגלל הכסף, מבחינתי הוא בכלל לא תמריץ, גם בשידוכים שעשיתי ב"ה הרגשתי שאם אחלק את הסכום הזה במספר השעות שהשקעתי זה יוצא כמה שקלים לשעה והרבה פחות ממה שאני מרוויחה בעבודה הרגילה שלי …
התסכול הוא ההתעסקות עם המשודכים ובעיקר בעיקר ההורים. נמאס לי לרדוף אחרי תשובות או תגובות, כואב לי הלב בעיקר כשצד אחר מבקש להמשיך והצד השני פשוט מסנן, לא נותן תשובה שלילית, לא נותן תשובה בכלל, פשוט סוחב וסוחב עד שאני אומרת לצד שרוצה שינסו למצוא שדכן אחר כי אני לא מוכנה להמשיך ולנדנד ככה.
יש אנשים אגב שבנוהל לא מתחילים לברר בכלל עד שהצד השני נותן תשובה, עכשיו תחשבו מה לעשות כאשר שני הצדדים הם ככה, לולאה אין סופית…
התסכול הוא על זלזול בהצעות, על חשדנות, על יחס כאילו באתי למכור את הבת/ובעיקר הבן שלהם בזול, היחס כאילו אני משקרת או מנסה לייפות את האמת. תבינו! אין לי שום אינטרס בזה! אם זה לא מתאים האינטרס היחיד שלי הוא שתבינו את זה מוקדם ושזה לא יגרר סתם, גם הזמן שלי חשוב!
תסכול שאנשים לא מספרים לי את האמת על הילדים שלהם ואני מגלה את זה דרך הצד השני שבטוח שאני זו שהסתרתי את המידע הזה.
ובאופן כללי תסכול מזה שאנשים בטוחים שאני חייבת להיות זמינה להם 24 שעות גם אם הזוג החליט לסיים את הפגישה ב2 בלילה. (סיפור אמיתי! רק אציין שאני כן משתדלת להיות זמינה, בפרט בתקופה שזוג נפגש, אני עונה גם באמצע העבודה למרות שלפעמים אני נשארת אחר כך עם כמה שעות במצטבר להשלים)
בקיצור, אם אתם חושבים ששדכנים לא מתקשרים אליכם מספיק תדאגו שתמיד יהיה להם נחמד ונעים לדבר אתכם, אני בטוחה שזה יעזור.
ואגב, שום בית ספר לזה לא יעזור, זו עבודה קשוחה, מי שלא עושה את זה לשם שמיים לא יכול לעמוד בזה. אולי מי שלוקח כסף על כל הצעה (שמעתי על כאלה, לא שופטת)