בניוזלטר הקודם פורסם קורס להכשרות מאמנות לנישואין, שמובילות בחורות עד לשבירת הצלחת בע"ה.
אבל אז הגיעה התגובה של יעל זלץ, שימי לב. לא נגעתי:
"מאמנות לשידוכים צריך או שדכניות?
ההרגשה שלי היא שאין הצעות, לא שאין מי שיודעת איך להתמודד עם הצעה, איך לברר או איך להחליט או איך להתלבט ועל מה.
פשוט אין הצעות!
מסביבי יש כמה וכמה רווקות מגילאי 25 עד 37 [תארי לעצמך מה זה!]
ורווקים – בגילאי 24 וצפונה –
ושלא לדבר על גרושים/ גרושות צעירים מאד וללא ילדים –
או על מי שעזבו שידוך –
אין הצעות! ואין מי שיציע. אני מחפשת אולי יש איזו שדכנית שאני יכולה לפנות אליה, לספר שאני מכירה בחורה נהדרת או בחור מקסים –
אין לי למי להתקשר ועם מי לדבר ולספר שהם קיימים כדי שיציעו להם שידוך!
אפשר לפתוח בית ספר לשדכניות? או – מה צריך לעשות כדי שיהיו יותר שדכנים ושדכניות?"
נושא כאוב וקשה. השוק יבש לחלוטין.
מי מרימה את הכפפה, או מה יש לך לומר על הנושא?
בשורות טובות!
שבי
(הפוסט הזה הוא חלק מהתוכן לקהילה שלנו שנשלח פעמיים בשבוע, עדיין לא מנויה? תוכלי להירשם בלחיצה פה)
אגיב באותו עניין בנושא מקביל
אייך מגיבים כשמישהו מציע לנו משהו וזה עם סיכוי קלוש להיות מתאים/ לא רלוונטי/?
אני מרגישה שליחות עצומה לעזור לנשים למצוא עבודה ריווחית שהן יודעות ונהנות לבצע, ב"ה הצלחתי בזה הרבה פעמים.
זה סיפוק עצום ב"ה ובמיוחד לנשות אברכים /נערות מבוגרות/וכל מי שרבש"ע אוהב אותו….
בתפקידי, יוצא לי הרבה לשמוע על משרות ובזמני העמוס, אני נהנית לחשוב מי מתאים וישמח לאייש אותן
יש אנשים שכיף להציע, "תודה שחשבת עליי" זה משמח אותי שחשבת עליי וטרחת להתקשר וכו ,
מסבירה לי ברור במה היא טובה כדי שאחשוב מה רלוונטי, וגם אם זה כרגע לא מתאים מסיבה עניינית, תכבד ולא תסובב ותתחמק.
באופן ענייני ולא מקנטר, מלאת אנרגיה, יוזמתית, מתעניינת, שואלת את המידע הקיים ואת מה שאין לי -שואלת אותי אייך תוכל לברר בעצמה, מתעניינת ולא מתמקחת איתי על דרישות שכר ותנאי העסקה וכו'( מזכירה לכן-אני לא בוסית.. לא יעיל להתמקח איתי, אפשר לשאול בכיף מה לדעתי יכול להשפיע על תנאי ההעסקה,. יכולה לספר רק נתונים שיש לי/מה ראיתי מהניסיון בשטח אם זה מקום שמתקדמים בו וכו', אין לי דרך להבטיח קידום ובטח לא להתחייב על זמן קצוב בסטופר, אלא אם כן שמעתי שיש להם נוהל ברור….)
ואם זה רלוונטי /לא רלוונטי עבורן ,חוזרות לעדכן ולא משאירות אותי באוויר הפתוח… אחרי שהתברגו מספרות כמה כיף להן בעבודה וכו'
ויש את "היפוכן בגולם…"- (לצאת בהרגשה שאני עובדת אצלה ומנחיתה עלי הוראות איזו משרה להשיג לה, ואם משהו לא מוצא חן בעיניה תחזור אלי כלקוחה מאוכזבת… ,כאילו אני עובדת באספקת משרות לפי ייצור אישי/ שהפרעתי, או שעשתה לי טובה שטרחה להרים את השפופרת,)
קוראת את התגובות של שדכניות הצדיקות שעובדות קשה בעבודה מאכזבת.
וחושבת לעצמי- האם פעם היה איזה תיאום ציפיות ראשוני בין שדכנית למועמדת?
כמו שבחורה מספרת על עצמה מה היא מחפשת, וכו'.
אולי כדאי ששדכנית תספר על דרך העבודה שלה והציפיות שלה.
כמו: איזה שעות להתקשר, כמה זמן היא מחכה בין השלבים (הצעה, בירור ראשוני, קביעת פגישה, תשובה מפגישה וכו').
שדכניות מספרות כמה מתסכל אותן האכזבות
ובסך הכל ב"ה הן נשואות וזה לא באמת משנה את החיים הם שידוך שהן ניסו להציע הצליח או לא.
ומה אני אמורה להרגיש? אחרי 17 שנה בשידוכים? אם השדכנית שחוקה
אז למה נראה לה שאני ארגיש רעננה ומלאת חיוניות? פגשתי עשרות בחורים, עייף לי.
וכן גם אם נראה שאין לנו כוח אליהן, זה לא באמת כלפיהן,זה כלפי המצב שלנו
הם פשוט פוגשות אותנו בנקודה רגישה, כואבת ועצובה של החיים.
ואולי זה מה שהן מרגישות, גם אם אנחנו שמחות ומעריכות את מה שהן עושות.
ואם את כמוני מועמדת- אז נכון, מישהו הציע לך משהו לא לעניין, אבל עדיין- חשבו עליך
תגידי תודה רבה, תעריכי את הרצון!!! אל תזלזלי באף אחת לעולם לא תדעי מי תהיה השדכנית שלך בסוף.
בואו נתמצת את כל התגובות פה למילה אחת בסיסית = תקשורת!
שדכנים, הורים, בחורות, בחורים תעשו תיאום ציפיות על ההתחלה, מה שעות העבודה? איך מתנהלים? מה העלות?
דיברו פה על אתר השדכן שעושים מלאכת קודש, ואנשים עושים להם חשבון על תשלום סמלי של 18 ש"ח בחודש
יש ביקורת על שדכנים ועל השכר טרחה שהם לוקחים?
תגידו, נפלנו על הראש? חתונה עולה עשרות אלפים, אז עוד אלף דולר לשדכן זה כל הסיפור?
כששדכן/ית אומרים לי אני עושה לשם שמים, אני ישר אומרת במידה ותעשו לי את השידוך אשלם לכם טבין ותקילין
ואני אפילו מוסיפה עוד חמש מאות דולר, רק תהיו השליחים להביא לי את הבאשערט שלי.
זה לא שווה את התמורה????
מחיר הרווקות והבדידות הרבה יותר יקר…
וכל אותם אנשים יקרים שמנסים להציע, רק לקרא פה את כל המיזמים והרעיונות זה פשוט מרגש!
אני באופן אישי מודה מאוד לכל אחד ואחת גם אם זה הצעה לא קשורה (במילים עדינות…)
יש לי רק בקשה אחת, תציעו, וזהו! אל תנסו לשווק, פליז זה פשוט קשה כשמציעים משהו ולמשודך/למשודכת לא נראה
ולפעמים את לא יכולה להגיד את האמת כי את לא רוצה להגיד לשוה"ר, רוצים דוגמאות?
הציעו בחור ונודע שהוא צרך חומרים (ירוקים) בתקופה מסוימת, אמיתי לחלוטין!!
הציעו בחורה ואת במקרה מכירה את המשפחה ויודעת (!) בוודאות (!) שיש שם מחלות נפש תורשתיות…
כזה הצעה לא בא בחשבון, תגידי לא, ילחצו, אז את ממציאה תשובה שמוציאה אותך בררנית/מתנשאת וכו'
כי אין ברירה, את לא רוצה להכשל בלשונך או ללכלך על מישהו אחר… ואז מתחיל מסע לחצים:
תקשיבי אח שלי אמר שהוא שווה פגישה!
אני אומרת לך תלכי לא תתאכזבי,
אחיינית שלי נפגשה איתו ומאוד רצתה אותו….
לא תתאכזבי? איך את מבטיחה כזה דבר? זה בשליטתך?
זה שמישהי רצתה אותו לא אומר שהוא מתאים לי (וזה אחרי בירורים לעומק שהראו על חוסר התאמה)
תבינו דבר אחד שידוכים זה התאמה זהו! ואת זה יכול להחליט רק הזוג שנפגש!
צריך לנסות, לראות לפתוח את הראש, ודאי! ואת זה הרבה עושים מגיל צעיר ומחכים ומחכים כי כך נגזר!
ובואו נשנה את המילה התפשרות להעדפה, אף אחד לא רוצה להכנס לחיי נישואין ממקום של התפשרתי 🙏
ולא תמיד אתם יודעים כמה המשודכים/ות עושים מאמצים עילאיים כולל פניה לאנשי מקצוע והשקעת ממון ומשאבים
רק אף בחורה לא תכתוב ברזומה טופלתי אצל פסיכולוגית/מטפלת/מאמנת.
ואני יכולה להעיד על בחורות שאני מכירה באופן אישי שעשו ים של עבודה בנושא הזה, הן בשלות ומוכנות ושומעות את ההצעות ובודקות ונפגשות, ומנסות ועדיין ממתינות….
כי כך רצה הבורא יתברך!
שדכנית למגזר ספרדי איכותי בני תורה
נא לשלוח רזומה: [email protected]
לעניות דעתי צריך בדחיפות סדרת חינוך לשדכניות לא רגישות, כי אם מחנך דורך על נשמות,
אז חלקן לפעמים דורכות על נשמות כאובות (מתוך כוונה טובה!!)
ישנם אלה שעושות עבודת קודש מתוך רגישות, צריך פשוט לפנות ר ק אליהן,
ולמכרים/ אנשים עם עין טובה ואכפתיות
והכי חשוב- ללא שום שיפוטיות!
ולא לכאלה שאצות רצות להציע/לשדך שידוך, ולא משנה כמה הם יפצעו בדרך…
בנאדם לחברו זה אש. כן. גם בנושא הזה.
למי שכתבה על הלחץ מירידה בפוריות, ב"ה היום יש מה לעשות בנידון גם בשלב הרווקות, לפני שיהיה מאוחר. כמובן על פי ההלכה ובליווי של מידע מקצועי ללא שימוש באינטרנט וברשתות חברתיות. כל המקדים- הרי זה משובח. ניתן לפנות לאחותנו את במייל [email protected]
מה עם ילדים להורים גרושים ? למה אין מי שירים את הכפפה ?
אני מכירה כמה וכמה ילדים ,בנים להורים גרושים , איכותיים מאוד , ( הרבה יותר מילדים שההורים שלהם נשואים …) שלא הולך להם רק בגלל שהקב"ה הועיד אותם לכזה ניסיון , והם אף צמחו ממנו !!
בואו שניה , נשים את כל הסטיגמות בצד , נברר על ה"קרן" (כי בסופו של דבר איתם את מתחתנת … ולא עם ה"שם"…)…
אחת שרואה אותם מהצד ומאוד כאובה בשבילם …
קראתי. והכל כאן ממש יפה… ונובע מניסיון.
אם נתבונן על עצמינו, אנחנו הרווקות, נראה שאנחנו לפעמים באות לשדכנית או לשדכן בגישה מסויימת.
אז מה כדאי בשביל שהשדכן יציע:
1. לבדוק מה בחור מחפש. (וכן, אני לא אחנך אותו ש"שקר החן והבל היופי", אלא אשקיע במראה).
2. לבדוק אם הדרישות שלי הן באמת מה שטוב לי. (מי אמר שצידקות נקבעת על פי הקריטריונים שלי? מי אמר שיהיה טוב לי דווקא עם הצדיק שאני מדמיינת? אולי יהיה יותר נחמד דווקא עם מישהו פשוט? [אחי הוא דוס אבל מאוד פשוט, והרבה בנות פוסלות אותו רק כי הוא לא "הישיבה בוחער" שהיא חלמה עליו… עניינים יותר תדמיתיים שנוגעים לטקט באמת. הוא סיפר לי שחברים שלו הרבה פחות ממנו ברוחניות מקבלים הצעות טובות, רק כי יש להם טקט].
3. אם אני מסיימת קשרים ארוכים בדרך כלל סמוך לתקופת עומס רגשית- שוה להשקיע במאמנת בשביל לא להפסיד בחורים בגלל "ירידה רגשית".
4. כשאני מדברת עם שדכנית, לבוא במצב רוח טוב, לחייך לעצמי ולהצחיק את עצמי, חובה להתפלל כדי לבוא עם ביטחון- שה' יתן לי את הבעל שמתאים לי. ולאהוב את עצמי לא בגלל שיש איזה "עילוי" או מה שזה לא יהיה שיאהב אותי.
אגב, אני נפגשתי עם הרבה עילויים, ועם אף אחד מהם לא היה נכון לעבודת ה' שלי להתחתן.
אני בוגרת סמינר מעלות שלפני שנה פלוס פתח את המיזם של השידוכים ביוזמת 3 בוגרות שהרעיון בו הוא שכל אחת שמפגישה בת מהסמינר מקבלת 200 שקלים.
אינני יודעת אם שידוכים נסגרו בזכות זה כי זה אחרי הכל כבר גזרת שמיים אבל אני כן יודעת ששלושת הבנות הללו כולן היו רוקות וכעט שתיים מתוכן אחת נשואה והשניה מאורסת ב"ה.
ממש כמאמר הכת' אם אתה משמך את שלי אני משמח אותך