האתר בהרצה, אנחנו יושבים על זה עכשיו...

להיות בעלת עסק זה לצמוח גבוה

מרים קטנוב

עצים בג'ונגל

ט”ו בשבט הגיע!! וזה הזמן לבחון כמה היבטים בגדילה העסקית שלנו – כבעלות עסק עצמאיות וכחלק מקהילה של בעלות עסק חרדיות שכל הזמן צומחת.

כשאני נולדתי לפני (…) שנה, ובדיוק בחודש היפה הזה חוגגת יומולדת – לא היה שום מושג של אשה – בעלת עסק – עצמאית. אמא שלי ניהלה מערך של חוגי תפירה בבית. האם היא נקראה עצמאית? בהמשך היא פתחה רשת חוגים והביאה מורות – האם היה זה תחת הכותרת של עסק? כשהלכתי ללמוד ציור בשמן – האם המורה חשבה על הקורס במושגים של רווח כלכלי? האם היא עשתה אי פעם שיווק? והשכנה שמכרה מוצרים בביתה – האם למדה קורס מכירות? אני משוכנעת שלא.

וכיום – מטפלת בבית בתינוקות עובדת עם חוזה לקוחות חתום, מנהלת מכירה שכונתית עובדת עם סליקת אשראי מסודרת וקבלות לבנות וצחורות. כמעט כל מי שעובדת מול לקוחות עברה קורס או שניים ששדרגו את הבנתה בעולם העסקי. 

ובכל זאת, אנחנו עדיין זן נדיר של בעלות עסק: נשים חרדיות עם ערכים משלנו, עם משפחה לגדל לפני העסק, עם מגבלות במדיה שאנו צורכות ומשתמשות, ועם אתגרים ייחודיים שמאפיינים אותנו.

בואי נעבור על האתגרים אחד אחד ונראה איך גדלנו בכל נקודה:

1. גדילה מאתגרים – כשפתחתי את עסק האימון שלי לפני 12 שנה לא תיארתי לעצמי כמה מאתגר זה יכול להיות. לקום בכל בוקר מחדש ולתכנן את הלו”ז היומי והשבועי, ליזום ולהיות במשמעת עצמית מתמדת עד לביצוע. לחפש עובדים ולשלם להם משכורת. לקום מכישלונות, לבדוק מה מצליח, ולשחזר את ההצלחות שוב ושוב. להיות בעלת עסק מכריח אותנו לגדול! להתמודד עם פחדים ולנצח, ללמוד להציג את עצמנו לציבור בענווה אך ללא חשש, להשתמש בכישורים שקיבלנו מהקב”ה עד הקצה, לפתח את התקשורת הבינאישית שלנו ולהביא אותה לשיאים חדשים.

בעבר היתה לי יוזמה חדשנית מעניינת, ופניתי איתה לכמה מנהלות, שכירות ועצמאיות. שמתי לב להבדל דרמטי בתגובות – המנהלות השכירות היו בדרך כלל עסוקות מדי, טרודות מדי, והשיקול שלהן היה – מה יאמר המנהל מעלי ואיך יגיבו הצוות מתחתי? לעומת זאת מנהלות עצמאיות גילו פתיחות, הקשבה ויצירתיות. אלו תכונות חשובות שמתפתחות בד בבד עם היותנו בעלות עסק.

2. משפחה ועסק – יש דילמות רבות שאופייניות רק לנו כנשים חרדיות, בעלות עסק שהן גם נשים, בחלק מהמקרים גם רעיות ואימהות בשלבים שונים: ילודה, גידול הילדים, חתונות… אך טבעי הוא שהאנרגיה שלנו מתחלקת בין העסק לבית ולמשפחה, ולכן לא נהיה תמיד בשיא התפוקה העסקית גם בזמנים שזה ממש נדרש. איך להתייחס לזה? אני ממליצה על גישה של קבלה עצמית, ולהעריך את עצמנו לגמרי!! מגיע לנו שאפו ענק על הגם וגם הזה, שאינו מובן מאליו!!לפני כחודש הגעתי לחתונה משפחתית. בראשי חלפו כל הדברים החשובים שלא הספקתי לפני החתונה: לקנות גרביים תואמות לבגד, לסדר פפיונים וקשתות, לגהץ חולצה חלופית… פתאום ניגש אלי דוד מבוגר וחביב: כל אלו הילדים שלך? ואת גם עובדת? מגיע כל הכבוד לך, אני ממש מעריך! תדעי, הכל זה בזכות האמא!! 

ובואי, בינינו? הוא לגמרי צודק! כל אחת מאיתנו חולשת על כל כך הרבה, אז לעצור ולומר לעצמנו כל הכבוד וכמה מילים טובות זה מאסט!!

3. צניעות ושיווק – כבר הבנו שלהיות בעלת עסק דורש 3 מיומנויות חשובות: שיווק, שיווק, ושוב שיווק. מי שלא גדלה על חינוך של ”כוחי ועוצם ידי” מתקשה מאד מאד להוציא מהפה הצגה עצמית טובה, שהיא כל כך קריטית להתקדמות של עסק. לפרסם בעיתון את השם שלך בעיתון יכול להיות כרוך בהרבה ייסורי נפש. רבות מלקוחותי מסרבות ממש לכתוב את שמן בפרהסיה עד שאנחנו לא עושות איזה תהליך עמוק שפותר את זה. שלא לדבר על ניהול לקוחות מכל מיני סוגים שהופך לפעמים למורכב. לא אשכח את חנה, מטפלת רגשית בחסד, שלא הסכימה לכתוב את שמה בפרסום. איך את רוצה, שאלתי אותה, שנשים יגלו לפנייך את ליבן, אם הן לא יודעות אפילו את שמך? לאחר שהפכה את הראש היא יצאה עם מיתוג חדש עם שמה המלא בלוגו ובכל תוצרי הפרסום.

כקהילה, מצאנו לקונפליקט בין צניעות לשיווק פתרונות יצירתיים: רבים מהעסקים בקהילה שלנו הם עסקים מאשה לאשה. הנחית הורים, עיצוב פנים, קורסים, וכו’. ישנם עסקים אוניברסליים שנותנים שרות לכולם ואיש לא יאמין שמנהלת האימפריה העסקית הזאת היא גברת אחת נחמדה ממשרד ביתי קטן. וכולנו למדנו להתחשל, לשווק ולפרסם יחד עם שמירה על ענווה ואותנטיות.

4. מגבלות שימוש במדיה – פעמים רבות פונות אלי בעלות עסק בשאלה: האם אפשר בלי וואצאפ ורשתות בעסק כמו שלי? יועצים מחוץ למגזר בדר כלל מושכים לשיווק דיגיטלי רחב שגובל באזור האפור. אין פה אסור ומותר, ושאלת רב לא תמיד פותרת את הקונפליקט. גם אם השימוש במדיה מותר ”לצרכי פרנסה” – עדיין ההחלטה האמתית היא של בעלת העסק, מה מותר ועד היכן, כמה שעות ביום להיות על המחשב. מה לפתוח ומה לא בא בחשבון. ליד הילדים או לעולם לא? אלו דילמות אמיתיות שמלוות אותנו, עם הערכה גדולה לכל מי שמתמודדת, שואפת למעלה, ומגלה פתרונות יצירתיים לשווק בדיגיטל הכשר. ”כל עוד לא הפסקת לחלום – אתה מנצח!”

5. תקרת זכוכית – לא בכל מחיר! טובה היא מנהלת קייטרינג גדול. יש לעסק פוטנציאל רווח עצום! אך טובה לא רוצה לגדול בכל מחיר. היא רוצה להישאר אמא בבית, שיוצאת בבוקר וחוזרת בצהריים, יושבת על הזמנות בערב בלבד, ושומרת על איזון בחיים. מכל הכיוונים לוחצים אותה להתקדם, לגדול, לפרוץ קדימה! והיא צועדת על חבל דק, בין התקדמות מתמדת לבין שמירה על איזון בחיים. איזון ששכרו מעבר לכל תיאור. יש אמירה כזאת באוויר העסקי: תגדלי, תפרצי תקרות זכוכית, לרגל תחילת שנת המס שברי את מחסום העוסק פטור ועברי למורשה. ואני מרשה לעצמי להביא כאן אמירה מאזנת. עוסק מורשה לא מתאים לכל אחת, ולא בכל מצב. לאלו שרוצות ומסוגלות להגיע רחוק – נפלא! נשימה עמוקה וקפיצה למגרש של הגדולים. למי שרוצה להביא משכורת טובה הביתה עם שפיות של שעות עבודה, יש לשקול בזהירות ולהתאים מענה לפי שלבי הגדילה בעסק ומעגלי החיים.

לסיכום אני מצדיעה מפה לכל מי שעשתה את הצעד האמיץ הזה והפכה לעצמאית. עברת את מחסום הפחד, ניצחת את הבושה, הבאת את עצמך לעולם, גדלת!!

”אילן אילן במה אברכך? שפירותיך יהיו כמותך!”

מרים קטנוב היא מאמנת עסקית, ומזניקה עסקים באמצעות כלי אימון בינלאומיים לפסגות חדשות בעסק

לתגובות: mk.imunim@gmail.com

מוקדש באהבה לתמך, הארגון שעומד מאחורי כל כך הרבה בעלות עסקים, טופח על קדקדן ואומר להן ”גדל”.

תגובה אחת

  1. מאוד מאוד התחברתי למה שכתבת!!
    כתבת נקודות שכל כך הזדהיתי איתן
    ולא ידעתי להגדיר אותן
    תודה!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לוח חם

אולי יעניין אותך גם?

נותנת מקום

פרק 25: הוא יצטרך לשבת שבעה

שרי וולך

מדברות יהדות

זמן אלול בשבי רגע – המלצה יומית לשיר/ 11

שבי

חכמת ההמונות

הילדה שלי עדיין בוכה כל בוקר…

אפרת

קולינריה מנצחת

מאפה שמרים אישי במלית אנטיפסטי וגבינות

ציפי כהן, הקמפוס הקולינרי