על אילו ספרים גדלת?
אילו כריכות עיצבו את מדף הספרים שלך? אילו ספרים עיצבו אותך? ריפדו את הילדות שלך? ליוו את הנערות?
ברוב המקרים, אם נראה ספר כזה שמעלה בנו זיכרונות טובים, נרוץ לקנות אותו לילדים שלנו, ובסתר בסתר – לעצמנו. (כמו שקרה לי למשל בסדרת הקומיקס של זרקור)
אנחנו נהנה להציץ שוב בספר, וליתר דיוק – להתרפק על זיכרונות טובים ולחזור אחורה.
"נוסטלגיה" על פי ויקיפדיה: "הוא מונח שמשמעותו געגועים והתרפקות על העבר, על פי רוב תוך אידיאליזציה שלו".
אז לא שבילדות שלנו הכל היה דבש, אבל כשמביטים אחורה, זוכרים את הרגעים הטובים והיפים בדרך כלל – והספרים מהעבר שלנו – שואבים אותנו לשם (לא רק ספרים, כמובן).
אבל יש עוד משהו, משמעותי הרבה יותר:
לא כל ספר שקראנו בילדות אנחנו זוכרות ומתפרקות עליו. בדרך כלל אלו ספרים שבאמת שווים את בזבוז תאי הזיכרון שלנו, אלו שיצרו בנו משהו משמעותי, חוללו שינוי, הצליחו לקחת אותנו למקומות רחוקים ולהחזיר אותנו שמחים יותר.
ספרים כמו: 'אבא חוזר'/ 'אפשר לקרוא לך אמא' של לאה פריד, 'הרוח שגברה על הדרקון' של פרל בניש, ספרי רחל פומרנץ: 'פרח בר', 'עת לקרוע ואת לתפור', 'החלום על המגבעת' של יעל רועי, 'הזדמנות שניה' של נעמי צוובנר ועוד ועוד רבים רבים וטובים –
ספרים שרלוונטיים תמיד, והם פה כדי להישאר, למרות עשרות השנים שעברו (רובם) מאז שהם יצאו לאור לראשונה.
כל הספרים שהזכרתי יצאו בשנה האחרונה וחלקם בשנים האחרונות בהוצאה מחודשת ב'יפה נוף'.
גם השנה, החליטו שם לשלוף ספרים מארכיון הנוסטלגיה שלנו, לחדש להם את הכריכה – בכל זאת, עולם העיצוב עבר כמה עדכונים – ולהוציא אותם לאור שוב, לילדים ולמבוגרים.
בין הספרים שיצאו השנה אפשר למצוא את: "נמלה במלמלה" המתוק של אלישבע שטוב, ספרי מופת של חוה רוזנברג ('קו השבר', 'פקעת'), לחובבי המתח: ספרים של מ. ארבל ('קשר גורדי', 'זמן שאול'), 'דפים של נדוניה'/ 'בית מול כרמל' של נעה בארי, 'ניצוץ פמוטי הכסף' של אווה פוגל, 'אסתריקה' של רותי קפלר ועוד…
ספרים שמחזירים אותנו אחורה, ספרים עם המדד הנצחי לספר טוב: כאלו שרלוונטיים תמיד.
להצצה על חלק מספרי הנוסטלגיה לחצי פה.
עוד על פרויקט הוצאת ספרי הנוסטלגיה ביפה נוף אפשר לקרוא בהרחבה פה.
