אז הגעתי לגיל 35,
וממש כמו בגן, בגיל חמש,
בטוחה שכולם מחכים רק ליום שלישי בערב, נרגשים,
בטח מתכננים לי מסיבה עם בלונים.
אולי אפילו יפתיעו אותי עם חברה / מופע
או תוכנית עלומה.
בטוחה שכל החלומות של כל השנה,
יתגשמו.
הרי מידי פעם טרחתי להזכיר,
ולהצהיר,
למה בדיוק אני מצפה.
אז כדי שלא אתאכזב,
ולא אאכזב אותם ששכחו,
אני שולחת שבועיים לפני רמזים,
ואל תטעו,
לא דורשת אירוע מפוצץ,
דבר אחד אבקש –
שאוכל למלא את שתי הידיים,
בלספור מי זכר להתקשר.
או לפחות לקבל,
כמה מיילים כמספר שנותי,
ואל תדאגו שילמתי לגוגל ,
אז יש לי מספיק מקום,
גם סרטונים מהילדות אתם יכולים,
או תמונה של העוגה,
מוותרת על כל שנה,
אפשר בדילוגים של שלוש,
תנסו לחפש לפחות אחת,
למלא את החסך.
האמת שלא משנה,
העיקר תזכרו,
וחיבוק גדול תשלחו,
אפילו אימוג'י…
אבל האמת שבסוף,
גם אם מתקשרים יום אחרי,
ואומרים וואו ממש זכרתי לפני,
אבל בדיוק בתאריך שכחתי,
כי אז פשוט ארגיש בנוח,
כשבעצמי לא אבין את
הרמזים
של האחרים.
4 Responses
צחקתי בקול והזדהיתי עמוקות ; )
כתוב טוב ואמיתי כל כך…
יואו את פשוט צודקת!!!
איזה קטע יש לי היום יומולדת עגול (!)
אז לכל אלו שמרגישות מקופחות ביום הולדתן –
קבלו את איחוליי
מזל טובב איזה כיף לשמוע
שתזכי לעוד המון שנים טובות ומאושרות
ותמיד תמיד יהיו לך רק שמחות!!!
מזל טוב!!!!!!!
אפילו שיום אחרי…