הייתי בהריון
ממש לפני שעה,
אבל היא, חמקה, נעלמה,
השעה,
הבשורה.
—
הייתי בהריון,
את אפילו לא ידעת
רק תמהת
על השפעת הקשה
שתקפה.
—
הייתי בהריון
עכשיו אני ריקה,
מרוקנת
בלי אופק ותקווה
מחכה לבשורה חדשה,
חוזרת לעבודה
ואין צפי לחופשה.
—
מסתכלת עליו
לחלוחית בעיניו
גם דמעתי מצויה,
איך חיכינו, חיכינו ,
חיכינו לך,
(זה לא קרה תוך שנה)
חלמנו , רצינו ,
כמהנו.
—
רק הוא הטוב
יביא ברכה,
הצלחה,
שמחה
וכח להתחיל מהתחלה…
27 Responses
ואו.
כואבת איתך.
לא יכולה לדמיין את המציאות הזו של האכזבה העצומה שאין לתארה במילים.
רק הקב"ה ימלא חסרונכם בקרוב ובבריאות!
שתדעו רק שמחות.
נגעת בי עמוק!
ואאוו
איזה ביטוי נתת לחויה הקשה
כמה כאב
שלא תדעו עוד צער
רוצה לחבק את הכאב והאובדן שמשמשים בערבוביה 🙁
מאחלת לכם בשורה טובה ושמחה גדולה!
אם רלונטי לך, באתר של פורום מעגלים יש מעגל לנשים כמוך.
כואב מאד מאד מאד
ועוד אלף פעם מאד
גם אני הייתי בהריון עד לא מזמן
השבר הוא עצום
מחכה לבורא עולם שיתן את הכוחות לחזור ולנסות וכמובן-את הילד…
ומי יתן שנגיע כבר לרגע בו "בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח וּמָחָה אֲדֹנָי יְהוִה דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים"
וואו נוגע מאד!
ריגשת
בכיתי
איזה קשהההה
ואיך שלפעמים הסביבה אפילו לא יודעת מה עובר עלייך….
בשורות טובות מהר
עצוב ממש:(
תודה על השיתוף
הכתיבה שלך פשוט נוגעת.
רק ה' יכול לרפא את הכאב זה
שיהיה במהרה ובשמחה.
באמת עצוב.
מרגישה אותך כי עברתי דברים דומים.
אבל תזכרי,
את עוד תכתבי פה שירים על התינוקות המתוקים שיהיו לך!
אמן!!!
איתך בתפילה לבשורות טובות❤️❤️
לא יכולה לדמיין את הכאב הזה
שולחת לך חיבוק ענק
ברוך השם לא עברתי כאלה חוויות, רק חווה אותן מהצד עם חברות… יותר מדי הרבה בזמן האחרון… ואני מלאת הערצה! לראות אותן ממשיכות, מגיעות לעבודה, מתפקדות. אף אחד לא ידע, אף אחד לא מבין את עומק הכאב. מצדיעה!
ה❤️ איתך…
הקב"ה נותן כוח ובעז"ה שתרגישו את זה בקרוב!!
מאחלת לך בקרוב ממש בשורות טובות בידיים מלאות!
נגעת בי עמוק
גם אני מחכה. מאוד.
כואבת איתך- – –
כואב ונוגע.
הקב"ה יתן לכם את כל הטוב שבעולם בקרוב ממש.
לכל אשה ולכל הריון סיפור משלו, ממש מסכת נשים…
כמה שאני מזדהה איתך שלפעמים אנו עוברות דברים לא נעימים ואף אחד אפילו לא מדמיין שאת עכשיו בתוך התמודדות ותהליך עיבוד פנימי של אובדן. ואת חייבת לשדר עסקים כרגיל בכל החזיתות אפילו שאת חלשה פיזית, נפשית- הכל צריך להמשיך…
ממשיכה אפילו להגיע לעבודה כרגיל למרות שאת סחוטה וכאובה- תרתי משמע.
ואנחנו צריכות לזכור שבדיוק זו המצוה של לדון לכף זכות- כי לא תמיד אפשר להסביר כל מה שקורה.
וזה יכול להיות בכל הרבה מישורים….
אני בהריון. אני פוחדת. מה יהיה? מה יהיה?? הרופאים מייאשים, אטומים. הם חייבים לומר את הגרוע ביותר כדי לבטח את עצמם. אני מרגישה את התינוק שלי בתוכי, אני קשורה אליו… אני אוהבת אותו… אני לא רוצה לאבד אותו!!! אל תציעו לי להפסיק את ההיריון, אל תכינו אותי לגרוע ביותר. אני . רוצה. תינוק. בריא ושלם. ומתוק ומושלם כמו שאני יודעת שהוא יהיה. בוא כבר לאמא, מתוקי…. בוא אלי…
וואו איזה קששששה
בא לי לבכות איתך ממש
מזדהה עם כל גרם מהרגשות האלו
כאחת שעברה מסלול דומה שהסתיים בתינוק שנפטר בלידה-
ממליצה לך רק בשביל ההרגשה שעשית הכל-
להתייעץ עם רבנים ולשמוע דעת תורה
על המצב המדויק שבו את נמצאת מה הכי נכון לעשות-
וגם על הדרך ממליצה לך על טיפול רגשי טוב ללוות את המסע הקשוח הזה…
בלי קשר שולחת לך המון כוח וירטואלי לא להתייאש- כי מי אם לא אנחנו האמהות לא נוותר אף פעם על הילדים שלנו
אוףףףףףף
כמה שזה קשה,
הכל נעצר בבום… כל מה שחשבת,
אבל יכולה לעודד אותך שזה מקהה עם הזמן, גם כשנראה שא"א לצאת מזה.. ובס"ד אכן מגיעות עוד בשורות ועוד ילדים..
אני מה שנשאר לי מאז, מה שאני לא מצליחה לשכוח, זה הכעס על ההורים של בעלי- כשספרנו להם שנפל, הם לקחו את זה בשאננות, לא נורא, לא צריך לבכות, יהיו עוד..
אנחנו שעוד לא התאוששנו, לא התקשרנו אליהם שוב, והם מצידם גם לא טרחו להתקשר.. כך במשך תקופה קטנה,
במקום לקבל תמיכה מהקרוב אליך- סטירה.
בשורות טובות לכולן!
ותדעי שהכאב שלך הכי מוצדק שיש! ה' ירפא לך.
כואב מאוד.
רק את יודעת כמה זה כואב.
והכאב הזה פוגש אותך שוב ושוב בצמתים לא צפויים…
פתאום את רואה מישהי פה, ומישהי אומרת משהו שם,
ופרסומת בעיתון מקפיצה לך שוב
את האובדן ואת הכאב
ה' ישלח לך נחמה אמיתית.
רק לומר את דבריה של הרבנית נוישטט על הסבתא בשואה-
לנו אין עסק עם חשבונות שמיים.
אנחנו עושים את ההשתדלות שלנו.
ילד הוא נצח. לא משנה כמה זמן הוא היה פה בעולם הזה.
אפילו חודשים ספורים ברחם
וווואו… אין מילים 🙁
אני רק רוצה לשתף – בתחילת דרכי חיכיתי 3 שנים ליום בשורה
3 שנים של צפייה, מדי חודש בחודשו, מדי יום ביומו
ולפעמים – אל תדונו אותי – קנאתי אפילו באלה שעברו הפלה, כי לפחות הן הצליחו להיקלט.. ואילו אני, אפילו את הד"ש הזה לא קיבלתי….
כל אחת והנסיונות שה' מעביר אותה בדרך – רק לזכור תמיד שאנחנו במסע – ולמסע הזה יש מנהיג שיודע ורואה וצופה את הדרך מראש, והוא לא פחות ולא יותר מ…אבא שלנו!
בשורות טובות לכולן!
גם אני ככה…
מתפללת על כולן, עם כולן…
ושהכאב הזה כבר יגמר!
מזדהה איתך מאוד מאוד…
איזה קשה ומאכזב!
מרגישה אותך מאוד.. ומתפללת עליך שתזכי לישועה, ועד אז- שיהיה לך הרבה כח!
וואוו
כמה את כותבת נכון
עכשיו בדיוק זה קרה לי
אחרי 4 שנים של ציפייה וסוף סוף קיבלתי את הבשורה הטובה
ופתאום – אין דופק 🙁
וזה לא בפעם הראשונה אלא הרביעית כבר
וזה כל כך כל כך קשה
כמו שאת כותבת – כבר דימיינתי את החופשת לידה
וכבר עברתי המון ופתאום….
ואף אחד לא יודע
ואני גם לא רוצה שידעו…
מעטים האנשים שיודעים להגיב כמו שצריך….
ד' ימלא חסרוננו ויאמר לצרותינו די
אני כאישה מהצד שרואה את הכאב הנורא הזה,
מאוד אשמח לשמוע מה היית רוצה לשמוע מאחרים,
אולי יותר מדויק מגיסה?
יש לי גיסה (אחות של בעלי) שעברה את זה בלידה שקטה לא עלינו,
איך היית מהמקום שלך רוצה שיגיבו יעשו בשבילך,
אשמח מאוד לשמוע, בכדי שאהיה תקטית מצידה…
ובשורות טובות
נהיתי ממש רגישה לכל דבר ששמו מוות אני רוצה לכתוב 2 תגובות ששמעתי בנושא
1 גיסתי שעברה הפלה הרבנית קולדצקי אמרה לה
אנחנו לא יכולים לדעת אך אולי הילד היה אמור להיולד פגוע וה' החליט שלא לתת לך את ההתמודדות הזו
2 כל אחד חושב שמשהוא אחר יעודד את הבנאדם אנשים לא באמת רוצים להכאיב כי מה לעשות מי שלא חווה לא יודע
אנחנו צריכים לסגור את האוזניים ולא לשמוע את מה שמחליש או מעציב אותנו
זה קשה
מגיבה באיחור… רק עכשיו ראיתי
גם אני עברתי את זה. בצורה מאד קשה. לפני 10 שנים. עם תאומים שחיכנו להם מאד!!!
וזה היה בשלב שכבר ראו… היתה התמודדות גם עם הסביבה….
תני לעצמך לכאוב. לפרוק. לבכות. לכתוב (כתבת מדהים!).
ד"ר זמן הוא הרופא הכי טוב.
בעז"ה יבואו עוד הרבה ילדים, וכל אחד מרפא עוד קצת את הכאב.
אבל צלקת ונקודה רגישה נשארת – נראה לי לכל החיים.
שולחת לך חיבור ענק, שה' ישמח אותך בקרוב!!!!
מזדהה עם כל מילה!!!
אני עברתי את זה פעם
ועוד פעם
ועוד פעם
ועוד פעם בלידה שקטה…
הוצאת לי את המילים מהעט (מקלדת)…
איזה כישרון להוציא את הכאב בכתיבה….
ומי שלא חוותה את הכמיהה
התשוקה
הציפיה
ובסוף
האכזבה הקשה
כמו שכתבת הייתי בהריון לפני שעה
והיא חמקה נעלמה
לא מבינה בכלל על מה הסער…
חיבוק ענק!!!!
מעריכה מאד את הכוחות נפש שלך לצאת ולכתוב את הכאב!!!
תודה ששימשת לי לפה…