הייתי בהריון
ממש לפני שעה,
אבל היא, חמקה, נעלמה,
השעה,
הבשורה.
—
הייתי בהריון,
את אפילו לא ידעת
רק תמהת
על השפעת הקשה
שתקפה.
—
הייתי בהריון
עכשיו אני ריקה,
מרוקנת
בלי אופק ותקווה
מחכה לבשורה חדשה,
חוזרת לעבודה
ואין צפי לחופשה.
—
מסתכלת עליו
לחלוחית בעיניו
גם דמעתי מצויה,
איך חיכינו, חיכינו ,
חיכינו לך,
(זה לא קרה תוך שנה)
חלמנו , רצינו ,
כמהנו.
—
רק הוא הטוב
יביא ברכה,
הצלחה,
שמחה
וכח להתחיל מהתחלה…
נהיתי ממש רגישה לכל דבר ששמו מוות אני רוצה לכתוב 2 תגובות ששמעתי בנושא
1 גיסתי שעברה הפלה הרבנית קולדצקי אמרה לה
אנחנו לא יכולים לדעת אך אולי הילד היה אמור להיולד פגוע וה' החליט שלא לתת לך את ההתמודדות הזו
2 כל אחד חושב שמשהוא אחר יעודד את הבנאדם אנשים לא באמת רוצים להכאיב כי מה לעשות מי שלא חווה לא יודע
אנחנו צריכים לסגור את האוזניים ולא לשמוע את מה שמחליש או מעציב אותנו
זה קשה
בערך הדבר האחרון שאישה רוצה לשמוע זה שהיה עדיף לך שימות מאשר שיוולד פגוע.
שמעתי מהרבה הרבה נשים שאמרו להן את המשפט הזה, והוא ההיפך ממעודד.
אישה רוצה לחשוב על העובר שלה בתור הכי מושלם בעולם. ולא רק שאתם כאילו 'מוחקים' את האבל והאכזבה- אומרים לי 'תשמחי' במקום לתת לבכות, אלא גם הורסים את הזכרונות והדמיונות היפים של הילד שהיה לנו, ואיננו.
מפי אמא לתינוקת מושלמת שנקברה ביום הולדתה. או נולדה ביום קבורתה. ולעוד נשמה שגם לשלב זה לא הגיע.
מגיבה באיחור… רק עכשיו ראיתי
גם אני עברתי את זה. בצורה מאד קשה. לפני 10 שנים. עם תאומים שחיכנו להם מאד!!!
וזה היה בשלב שכבר ראו… היתה התמודדות גם עם הסביבה….
תני לעצמך לכאוב. לפרוק. לבכות. לכתוב (כתבת מדהים!).
ד"ר זמן הוא הרופא הכי טוב.
בעז"ה יבואו עוד הרבה ילדים, וכל אחד מרפא עוד קצת את הכאב.
אבל צלקת ונקודה רגישה נשארת – נראה לי לכל החיים.
שולחת לך חיבור ענק, שה' ישמח אותך בקרוב!!!!
מזדהה עם כל מילה!!!
אני עברתי את זה פעם
ועוד פעם
ועוד פעם
ועוד פעם בלידה שקטה…
הוצאת לי את המילים מהעט (מקלדת)…
איזה כישרון להוציא את הכאב בכתיבה….
ומי שלא חוותה את הכמיהה
התשוקה
הציפיה
ובסוף
האכזבה הקשה
כמו שכתבת הייתי בהריון לפני שעה
והיא חמקה נעלמה
לא מבינה בכלל על מה הסער…
חיבוק ענק!!!!
מעריכה מאד את הכוחות נפש שלך לצאת ולכתוב את הכאב!!!
תודה ששימשת לי לפה…