האתר בהרצה, אנחנו יושבים על זה עכשיו...

אבחון פסיכודידקטי – מה זה ולמי הוא יכול לעזור?

אביטל כהן, פסיכולוגית

בהמשך לסדרת הפוסטים על אבחונים וזיהוי מוקדי קושי אצל הילדים שלנו, הגענו לאבחון הפסיכו-דידקטי.

אבחון זה מורכב משני חלקים עיקריים: פסיכולוגי + דידקטי, והוא מבקש לבדוק שלושה תחומים באדם: יכולות קוגניטיביות, עולם פנימי והישגים אקדמיים, ולבחון את ההשפעה של החלקים זה על זה.

החלק הפסיכולוגי כולל את מנת המשכל (IQ) ואת ההיבטים הרגשיים. החלק הדידקטי מודד הישגים בהיבט הלימודי. המבט האינטגרטיבי על שלושה חלקים אלו, מייצר הבנה חדשה על תפקודו של הילד: מה הם מניעיו, במה החוזקות שלו, היכן הקשיים שלו, כיצד יוכל להתגבר באמצעות חוזקותיו על חולשותיו, לאיזו עזרה או התאמה הוא זקוק, מהן תפיסותיו על עצמו, קרוביו והעולם, ממה הוא חושש, כיצד הוא מתמודד ועוד.

אל האבחון הפסיכודידקטי נפנה כאשר הקשיים של הילד נוגעים בין השאר להיבטים לימודיים.

שאלות האבחון של הפונים לאבחון פסיכודידקטי, הן לעיתים קרובות: 'מדוע הילדה הזו, המרשימה כנבונה, לא משיגה ציונים הולמים?' או 'למה הילד הזה מתקשה כל כך ברכישת הקריאה'? וגם 'כמה גדול הקושי של הילד המדובר, האם הוא מתאים לכיתה רגילה או זקוק לכיתת חינוך מיוחד?', 'האם לילדה הזו ישנה לקות למידה או אולי הנמכה קוגניטיבית?'

האבחון מנסה לענות על כל אלו באמצעות סוללת כלים מתוקפת מחקרית ובעלת נורמות רלוונטיות. למה הכוונה? הכלים נבדקים בכדי לוודא שהם אכן בודקים את היכולת שהם אמורים לבדוק, וכן – מועברים בקרב כמות נבדקים גדולה, במגוון גילאים ותרבויות. כך, שכל ציון מושווה לציון בני גילו של הילד, ובהתאם הוא מוגדר כממוצע, נמוך או גבוה.

מהלך האבחון כולל פגישת אינטייק שבמסגרתה יספרו ההורים על הרקע המשפחתי וההתפתחותי של הילד, לאחריה יתקיימו פגישות האבחון, לרוב בנוכחות הילד בלבד.

אבחון מנת המשכל כולל מגוון רחב של משימות, שאינן דומות למטלות המוכרות מבית הספר. בנוסף, חשוב לדעת שמבחן IQ אינו מבחן טריוויה… רוב המשימות בו אינן מצריכות ידע קודם או ידיעות שרוכשים בבית הספר, ולכן הוא מתאים לכלל המגזרים ומטרתו לבדוק את היכולת הבסיסית של הילד – ולא את תוצאות הלמידה שלו.

נעים לדעת שחלק מן המשימות ידידותיות ומהנות עבור ילדים, אך עם זאת – שימו לב שחווית האבחון עצמה עשויה להיות קשה, בפרט עבור ילדים המאוימים מזרים, מחוויית בחינה או מחוסר ודאות. כמו כן, האבחון צפוי להפגיש את הילד עם מקומות הקושי שלו – ואף אחד לא שש לפגישות כאלה…

במסגרת אבחון ה-IQ יבחנו היכולות השונות הנכללות במנת המשכל. האם היכולת ממוצעת, נמוכה או גבוהה ביחס לאוכלוסייה? כיצד היא ביחס לכלל היכולות של הילד?

במסגרת החלקים הדידקטיים יבדקו ההישגים הלימודים הרלוונטיים לגילו ולכיתת הלימוד של הילד. יבחנו הישגיו בקריאה, כתיבה, חשבון, הבנת הנקרא ואנגלית.

בהמשך, המאבחן יחפש את הקשר בין יכולות ה-IQ להישגים הלימודיים, כך שהיכולות יסבירו מדוע הילד מתקשה במשימת קריאה דמומה/ בעיות מתמטיות מילוליות/ כל קושי דידקטי אחר.

בנוסף, יועברו מבחנים המכונים 'השלכתיים'. מבחנים אלו מאפשרים לילד לבטא את עולמו הפנימי באופן חופשי כך שהפסיכולוג יקבל הבנה על כוחות הנפש, תפיסותיו וחוויותיו של הילד.

גם היבטים אלו יוסיפו מאורם להבנת התנהגותו, תפקודו וצרכיו של הילד.

לסיום, יתייחס המאבחן גם לתחום התפקודים הניהוליים וישים לב ליכולת הקשב, הבקרה העצמית, התכנון, הארגון ועוד.

סיכום האבחון הוא תהליך מורכב, ולכן דו"ח הסיכום של הממצאים צפוי להימסר זמן מה לאחר סיום פגישות האבחון ולא מיד לאחריהן. הדו"ח יכלול את הרקע, הכלים, התוצאות, המשמעות וההמלצות להמשך. בתום תהליך האבחון, המאבחן יזמן אתכם לפגישת משוב שבמסגרתה ימסור לכם את תוצאות האבחון ויסביר את משמעותן. בהתאם לגילו של הילד ולהחלטת הפסיכולוג, יינתן משוב גם לילד הנבדק.

לאחר מכן תוכלו לבחור אם ברצונכם לשתף את המסגרת החינוכית בדו"ח הסיכום כדי שיוכל לעזור גם לצוות החינוכי, לעזור לילד שלכם.

לסיכום, כמה נקודות חשובות שיש לקחת בחשבון:

האבחון הפסיכו דידקטי הוא אבחון מורכב הכולל שימוש במגוון כלים רחב.

אבחון איכותי ימשך כמה פגישות או פגישה של מספר שעות, והפסיכולוג יעביר כלים נוספים לפי הצורך העולה במהלך האבחון.

אבחון פסיכו דידקטי עשוי לכלול מבחני קשב אך לא מוכרח.

כדאי שהילד יגיע לאבחון כשהוא שבע ורענן. ציידו אותו בנשנוש למקרה הצורך, ופנקו אותו בדרך המתאימה לכם, לאחר מכן.

אם הילד נוטל טיפול תרופתי להפרעת קשב, יתכן שהפסיכולוג יוודא שהאבחון נעשה תחת השפעת התרופה.

על אף שהתהליך האבחוני עשוי להיות משמעותי בפני עצמו, עיקר מטרת האבחון היא יישום ההמלצות, וגם אם נזקקתם לדו"ח רק לצורך וועדה – אל תשאירו אותו שם! היעזרו במסמך המתאר את ילדיכם בפירוט, בכדי להבין אותו טוב יותר והכפילו את ערכו של האבחון.

אביטל כהן, אמא לגיל הרך, פסיכולוגית בהתמחות חינוכית ומטפלת משפחתית

לתגובות: avitalcohen.psy@gmail.com

להצטרפות לניוזלטר שאוהב אימהות > https://lp.smoove.io/oq4w 

9 Responses

  1. תודה על הכתבה המפורטת!
    מאיזה גיל ניתן לעבור אבחון פסיכודידקטי?

    1. שלום מלי,

      את החלק הדידקטי מעבירים בדרך כלל רק מכיתה ב',
      כיוון שהוא מבוסס על הנלמד בבית הספר.
      את החלק הפסיכולוגי אפשר להעביר כבר מגיל 3.

  2. תודה רבה רבה על ההסבר הברור!
    אכן זה תהליך לא קל עבור הילדה.
    אצלינו היו 6 מפגשים בני שעתיים כל אחד.
    והאם הגיוני שביתי עברה את האיבחון לפני 7 חודשים ועדיין לא קיבלנו את הסיכום?

    1. שלום חיה,

      תהליך לא קל, אבל אם הפסיכולוגית פגשה אותה ל6 מפגשים,
      זה אבחון מושקע שכדאי להעריך!

      אני לא יודעת דרך איזה גוף נעשה האבחון,
      בשירות הציבורי (כמו בשפ"ח) דברים עלולים לקחת זמן רב.
      מציעה לתזכר בעדינות. שנה חדשה ואתם וודאי רוצים כבר לאמץ את המלצות האבחון.
      בהצלחה והרבה נחת!

  3. אביטל יקרה,
    תודה על ההסבר הברור.
    כל פוסט שלך שווה קריאה לפחות פעמיים!
    שמחה לקבל ממך גם במייל דברים שווים!
    אני מורת שילוב בתיכון רגיל
    איך אני יכולה לדעת האם אכן כדאי להפנות את ההורים לאבחון (עבור התאמות)
    או שיש קושי קל יותר?
    ואיך אני יכולה לדעת אם להפנות לאבחון דידקטי או פסיכודידקטי?
    תודה רבה!

    1. שלום לך ותודה על המילים היפות 🙂

      שאלה קשה!
      למעשה, פעמים רבות אנחנו לא יודעים עד שאנחנו לא מאבחנים,
      בהחלט צפויות לנו הפתעות!
      באופן כללי ניתן לומר שאם נשללה הפרעת קשב, יושמו דרכי הוראה פרטניות מגוונות
      והנערה משקיעה מאמצים אך לא משיגה תוצאות הולמות- כדאי לפנות לאבחון.

      ככל שהצורך הוא בווועדת התאמות – דרוש אבחון פסיכודידקטי ולא מספיק דידקטי.
      אם ישנו קושי דידקטי נקודתי (מה שפחות אופייני בגילאי התיכון), והמטרה אינה לצורך וועדה
      אלא לצורך הוראה מותאמת – אבחון דידקטי יכול להספיק.

      בהצלחה!

  4. לטובת ההורים כדאי היה לציין שכיום כמעט באופן מוחלט, בעלי המקצוע המנהלים את האבחון הם שניים- הפסיכולוג שאחראי על החלק הפסיכולוגי והרגשי והמאבחנת הדידקטית המעבירה ומסכמת את החלקים הדידקטיים הקשורים בתחומי הלמידה האקדמיים וההתפתחותיים.

    1. שלום לאה,

      אכן במכונים רבים נוטים לפצל את העבודה לשני בעלי מקצוע, לרב מהסיבות הלא נכונות…
      בשירות הפסיכולוגי חינוכי (שאני נמנית על שורותיו) העבודה נעשית כולה על ידי פסיכולוגים חינוכיים,
      אלא אם כן מדובר בהרחבת אבחון דידקטי קיים שנעשה קודם לכן מחוץ לשפ"ח.
      כמו כן, פסיכולוגים רבים נמנעים מעבודה מפוצלת גם בשירות הפרטי, מתוך שיקולים מקצועיים.

  5. ילד עם בעיות שונות בלימודים(מטופל עם קליאנית תקשורת)
    ילד שאובחן עם בעית קשב add(בן 7)
    אבל לא יכול להיות מטופל תרופתית בגלל אפילפסיה שחלפה רק לפני שנה.
    יש מה לעשות עוד אבחונים בקטע הדידקטי או הפסיכודידקטי?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לוח חם

אולי יעניין אותך גם?

מדברות יהדות

חודש אלול: לא רק חזרה בתשובה על החטאים

הרב עמנואל ברנשטיין שליט"א

מדברות יהדות

עשרת ימי תשובה בשבי רגע – המלצה יומית לשיר/ 1

שבי

חכמת ההמונות

מה את עשית בחלאקה?

אביגיל

נותנת מקום

פרק 23: סעודת הבראה

שרי וולך