1 )
מה שלומך חברה?
את בטח לא מבינה מה הסיפור שלי בתקופה האחרונה…
אנחנו נראות דומות ממש, באותו שלב, אבל אין לי אומץ לגלות לך שאנחנו שונות. אפילו שונות מאוד.
נשמעת לך מוזרה ודי סנובית נכון?
קבלי התנצלות, אני לא מתכונת להתנשא או להתבדל.
אני אישה רגילה שרוצה להיות הכי טובה בכל דבר אבל ה' שלח לי התמודדות פיזית ורגשית.
אני קיסרית.
2)
אם הייתי רגילה – הייתי נהנית לבוא איתך ליום פינוק המוני של בקורס הכנה ללידה.
אבל כרגע, עד שהמשיח יבוא וכל המומים יתרפאו, אני עסוקה במה שהתחדש בפרוטוקול הידידותי בבית החולים ההוא, בחוות הדעת המעודכנות על סיכות נמסות ובשאלה האם הרופא שאני מכירה כבר הזדקן יותר מדי…
אז תביני – זה לא שאני מתקמצנת על ההוצאה הקטנה (כי יש לי זכאות לקורס, כמו כולן) או רוצה עגלה יקרה, פשוט מנסה להימנע מעוד כמה צביטות בלב.
3)
אם הייתי רגילה – לא הייתה לי בעיה לשתף אותך, לצפות להנהון המתוח שלך בזמן שאני מגוללת את סיפוריh ולהסכים איתך כמה מדהים התהליך הקדוש הזה.
אבל כרגע – כל עוד לא צברתי מספיק אמונה וחסרים לי עוד צעדים עד ההשלמה, אני מעדיפה לותר. לא מספיק בטוחה בתגובה שלך, אם תהיה עדינה מספיק לליבי המצולק.
אז מה את אומרת – יכולה לשים עצמך את במקומי? ברור לי שאת לא מחפשת סיפוק לסקרנות אבל אני באמת אשמח לשמוע את דעתך ולשתף בנושאים בהן אני שוה בין שוות…
4)
אם היינו דומות מספיק – הייתי מתענינת מאוד בסיפורייך שלך, בלבטים המשמעותיים, בניסיון שרכשת מהפעמים הקודמות.
אבל בינתיים – כואב לי. כואב להרגיש כמה אני מפסידה. כמה את מרגישה טבעית ונורמלית.
אני בטוחה שתביני – הרגשות שלי מחפשים תמיכה אצל הדפוקות כמוני. משתוקקים לאחות האחיות שהן מספקות לי (ואני להן).
5)
אם היית מעלה על דעתך את ההבדלים בין האירוע שמחכה לי לאירוע שאת מחכה לו – לא היית מתפלאת שאני מתעקשת לקנות משהו ארוך ארוך שלא מחייב את הירכונים שאנחנו רגילות אליהם. הלואי שהיית אפילו מציעה לי שנעבור בחנות ההיא כדי שאקנה כאלה שאוכל לגרוב בעצמי לפני שאקום מהמיטה.
רק אומרת – את לב הזהב שלך אי אפשר לפספס ואני יודעת שהוא מרגיש את ליבי.
6)
אם היית גם את קיסרית – כמה קל יותר היה לשתינו. היית מציעה את הרעיונות המופלאים שלך ואין ספק שהדרך הייתה קלה יותר..
אבל בינתיים – אני מרגישה לבד בחזית הזו. לא ממש מוצאת בעצמי כוחות להכניס אותך לנעליי.
אז בבקשה – תתפללי עלי שאעבור את האירוע הכי בטוב ואני מבטיחה שאני מתפללת עלייך שלא תצטרפי לסירה שלי.
7)
אם הייתי טבעית – לא היו שואלים על התאריך או משכנעים אותי לשנות אותו.
אם הייתי זוכה – גם אני הייתי רוצה להיות המרכז של הסיטואציה, להעפיל אל התחושה המרוממת של שותפות גוף בנשמה.
אלא שבינתיים אני זוכה להשליך אותי על ה', לזרוק את העצמאות, את השליטה (ועוד כמה דברים…) ולהעשות כרצונו. לתת לו כתר מלוכה של נשמות קדושות ומאוד יקרות, יוצאות דופן.
153 Responses
וואו, התרגשתי!!
שיהיה בעז"ה בשעה טובה, בקלות ובידיים מלאות!!
התאוששות קלה והחלמה מהירה.
מה שהכי תפס אותי זה שהפוסט הזה בעצם פותח פתח לכל כך הרבה התמודדויות "שקופות" –
מידע שהוא ממש לא סוד, אבל אף אחד לא חושב שהוא בעצם התמודדות.
מורכבת.
כואבת.
ובודדה.
אם לילדים שבמשך שנים לא מצליחה עוד ללדת.
אישה צעירה שמתייתמת.
אלו אתגרים שהתחושה היא שמבחוץ – אי אפשר להבין אותם.
והאמת – גם לא ממש מנסים…
סה"כ זו לא טרגדיה.
לא משהו שאי אפשר להכיל.
אבל זה כואב.
ולפחות המעגל הקרוב – מתבקש שירגיש, ולפחות שיהיה מודע.
בטח יש המון דוגמאות.
אולי תעלינה כאן עוד כאלה,
כל דוגמא כאת בטח תגרור כמה – "איך לא חשבתי על זה"
שפשוט נחשוב על מי שקרוב אלינו.
תודה רבה שקראת!
מאוד מזדהה עם מה שכתבת!
אהבתי מה שכתבת!
ההתמודדות שלי היא שלא תמיד הלך לי עם ההנקה וחלק ילדים כמעט לא ינקו.
זה קשה להרגיש שמשהו שטבעי עבור כולן פשוט לא הולך אצלי.
הדרך שלי להתמודד עם זה זה להבין שלכל אחד יש את המקומות שבהם יש לו קושי ובהם הוא מרגיש בדידות.
ואני כמובן לא דפוקה אלא זו ההתמודדות שהקב"ה בחר בשבילי וב"ה שיש דרכים נוספות להאכיל את התינוק.
לא תמיד זה קל לזכור את כל הנ"ל ולא ליפול לתסכול אבל זה הניסיון.
כמובן יש גם את ההתמודדות עם אנשים בכל מקום שמרגישים חופשי להעיר על זה שתינוק כ"כ קטן אוכל מבקבוק ולהסביר לי כמה חשובה ההנקה(אישה שישבה לידי באוטובוס עירוני..) או סבתות שדחוף להן לדעת בדיוק מה התינוק אוכל. לא מצאתי לזה פיתרון.. לפחות נלמד אנחנו להיות יותר רגישות לסביבה.
יכול להיות שזה ירגיש לחלק משהו מינורי ולא משמעותי אבל לא חושבת שצריכה להיות תחרות בענין הזה.
מזדהה
גם אני קיסרית
כמוך 🙂
תודה שקראת!
מוזמנת להצטרף לפורום אם המלכות (תחת פורום מעגלים), חפשי בגוגל.
קבוצת תמיכה עם הרבה ידע קונקרטי 🙂
וואו כמה הזדהיתי ……..כמה נכון…וחשוב להזכיר ….
זה מסוג הקושי\נסיון שאנשים מבחוץ לא מצליחים להכיל או להבין…
וכשתתלונני-יגידו לך –בסה"כ אפשר לחשוב–הרי מדובר בשמחה לא עכשיו איזו טרגדיה, והעיקר שלאם וליילוד שלום….
או- כמה ימים והכל עובר..תוכלי לשכוח מהכל … אף אחד מהם לא יודע על הכאבים שמלווים אותך משך חצי שנה לפחות …על ההשלכות שניתוח כזה גורם….
על התסכול שאת רוצה להניק ולא מצליחה כי אין תנוחה נורמלית ועל כל תזוזה קטנה מורגש כאב חד..
על הרגע שאת רוצה ללכת לתינוקיה להחזיק את התינוק לשהות לצידו ולהתרפק עליו כמו כל חברותייך למחלקה ולא מצליחה לקום מהמיטה או חושבת 6 פעמיים לפני האם כדאי לקום אולי לא אצליח לחזור שוב למיטה….
אז נכון שזה בהחלט העיקר וב"ה שזה המצב ואסור להתלונן חלילה….אבל עדיין הקושי להפנים שבמקום לעבור חוויה טבעית מספקת מרגשת …ממש כמו דרך הבריאה—
עוברים תהליך רשמי מלחיץ וטקסי…
כל החוויה היא אחרת…
כל ההחלמה אחרת…
אבל העיקר ידיים מליאות ובריאות אצל כולם — בקלות!!
מזדהה מאוד עם מה שכתבת!
תודה רבה שקראת והגבת!
מאחלת לך שבפעם הבאה יהיה לך הרבה יותר קל!
נוגע ללב
שמחה שנגעתי בך…
וואו, באמת התמודדות שלא חושבים עליה, אבל אני בפירוש מבינה אתכן אמהות גיבורות!
רק, תגידי למה את חושבת שאת דפוקה??? כתבת אמהות דפוקות כמוני, וכאב לי ממש לקרוא על מציאות שמימית שכל כך לא בידיים שלך והכתרת את עצמך בתואר כזה קשה.
אני חושבת שאת גיבורה וגדולה וצדיקה וזה רצון ה' ממך- ככה להביא ילדים לעולם, זה תהליך אלוקי לא פחות!
שיעבור בקלות ובידיים מלאות בעזרת ה'!
תודה גדולה על התגובה הטובה שלך!
רציתי להיות פה לחברות הקיסריות שלי בפורום "מעגלים – אם המלכות" (כל הקיסריות המהממות – תצטרפו אלינו)
אני עצמי יחסית בטוחה בעצמי שאני לא דפוקה בכלל ומי שחושב שאני דפוק כנראה הוא עצמו לא בדיוק בסדר…
לא שאני אטרח להבהיר לו את זה…
אבל החברות שלי, מספרות הרבה סיפורים כאלה, לצערי.
מקוה שהן קוראות את התגובה שלך ומרגישות יותר טוב מהבחינה הזו.
(הדרך שלי להפוך לקיסרית היא די נדירה ושונה ממרבית החברות הקיסריות שלי)
למה דפוקה? כי ככה אנשים מגיבים 🙂
יצא לי לשמוע יותר מפעם תגובות כמו 'אה, את לא ממש ילדת אותם' (לא, החסידה הביאה) או 'בקטנה, קיסרי זה לא ממש לידה' (נכון, זה ניתוח מורכב יחסית) ואפילו 'לא הצלחת רגיל?' (אין מילים!!)
אבל חשוב לי לכתוב לגיטי- לא דפוקות, נשים מדהימות שעוד לפני הילד שלהן נולד הן מסרו את גופן כדי לבטח את בריאותו. ילדים קיסריים- כמה אהבה קבלתן עוד בטרם פגשנו אתכם!!
תודה לך רייזי המהממת!
גם אני קיסרית…
ילדתי 6 ילדים בניתוח קיסרי ב"ה.
ולא ממש הבנתי מה הקשר בין להרגיש דפוקה וכו'… לקיסרי???
מה הקשר?
ההפך הוא הנכון!
כשאני מספרת לאנשים מבחוץ שיש לי שישה ילדים שנולדו בקיסרי, כולם אומרים שאני גיבורה! וכל הכבוד!!
וחוץ מזה שאני למדתי להסתכל על הצדדים הטובים שבזה – ויש הרבה.
נכון שמלכתחילה לא הייתי בוחרת בזה.
ונכון שנשארת לי בטן עם שרירים רפויים יותר מאלו שיולדות טבעי.
אבל אני יודעת מתי התאריך המדויק ויכולה לצאת מבית מבריק (:
ואני לא צריכה לחכות עד התאריך המשוער ולסחוב את כל התשיעי.
ואני לא עוברת שעות של צירים…
נכון. גם לי קשה להתאושש בימים הראשונים וכואב לי וקשה לי התלות באחיות.
ואני טיפוס מאוד תחושתי ומרגישה חזק כל כאב.
וסליחה שאני אומרת (כותבת…), הזכייה היא לא איזה לידה תעברי – טבעית או קיסרית – אלא עם מה את יוצאת ביד!!!!!
לכל אחת המסע שלה! תרגישי חזקה ושווה ותבואי ממקום יותר מוכן – ותעברי את זה בטוב!
מניסיון…
תודה לך מאוד על הקריאה והתגובה!
מה שכתבת הוא חלק ממסר שאני ממש מתאמצת להעביר לנשים שמדברות איתי.
ובכן, את גיבורה!
אני מרגישה שאת כל כך בטוחה בעצמך ולכן הקושי שלך קטן יותר.
שמחה מאוד מאוד בשבילך!
העיקר אינסוף נחת יהודית מתוקה!
נכון מאד,
גם לי כאב שכל הספרים על לידות התמקדו לחלוטין בלידה רגילה, ואין שום התייחסות לאיך אפשר להתכונן לקיסרי.
עם זאת יש המון נשים שזו צורת הלידה שלהן וצריך פשוט למצא אותן בשביל השיתוף, ההרגשה והידע שהן יכולות לתרום.
היית קונה ספר על קיסרי?
אני מתלבטת אם לכתוב ספר…
יש לי כבר הרבה חומר כתוב.
וואי מבינה לגמרי אני עברתי ניתוח קיסרי פעמיים ולא אשכח את הכאבים אחרי לוקח המון זמן למצוא תנוחה טובה לקום לשכב לשבת ומי מדבר בכלל על לצחוק או להשתעל הכול כואב נורא ועוד כשהייתי צריכה ללכת לפגיה בהתחלה לא יכלו להביא לי את התינוק אבל אחר כך התעקשתי ללכת עד לשם וזה היה ממש מסלול למיטיבי לכת.
מהטור עושה כרושם שניתוח קיסרי זאת בושה מה זה השטות הזאת אם צריך אז צריך אנחנו לא בתיכון שמשנה מה דעת החברה עושים מה שצריך ולא חייבים שום דין וחשבון לאף אחת והעיקר ההכי גדול זה לצאת בידיים מלאות ובמזל טוב.
תודה רבה על הקריאה שלך והשיתוף!
מרשה לעצמי להאיר לך שהרבה קיסריות שזכיתי לדבר איתן מסתירות את עובדת היותן קיסריות מפני תגובות לא מבינות…
קיסריות מבקשות הבנה לרגשות שלהן וזה לגיטימי להרגיש בושה.
הכי מאחלת לכולנו לא להתיחס לדעת החברה בכלל אבל זה לא תמיד פשוט, לצערי…
אכן, הדגש צריך להיות על התוצאה המופלאה שאנחנו לוקחות הביתה בסופו של דבר 🙂
מזדהה מאד
גם אני כמוך, לקח לי כמה שנים להתגבר על האכזבה ואבדן החלום
אחרי הלידה קיסרית הראשונה בכלל לא הסכמתי שידברו איתי על ניתוח, מה קשור אלי, זה בכלל לא אני, ועוד הפסדנו פדיון בגלל זה.. יואו.. היה קשה מאד,
וניסיתי עוד פעם ועוד פעם, וכל פעם בצורה שמימית זה הגיע לאותו חדר ניתוח קר ומנוכר,
עד שהרמתי ידיים והבנתי שזה רצונו, וזו הדרך של הילדים שלי להגיע לעולם
והיום אני קיסרית שמחה, משתפת בשמחה את כל האחיות והחברות, ושומעת מהן סיפורים בשמחה גם.
מאחלת לך שתגיעי ליום הזה של השלמה, של הודיה לה' שאנחנו בדור הזה בו יש פתרונות נפלאים, והילדים שלנו לא נודלו בעלי מומים.. או חס וחלילה..
ואשמח בשבילך אם תגיעי ליום בו תמצאי את המעלות בקיסרי מוזמן, (והן קיימות! כאחת שעברה גם וגם וגם,)
(וההשואה לאחרות פשוט לא רלונטית, אולי ההריון שלה קשה יותר? אולי אחר כך התינוק שלה בוכה יותר? יש אינסופ שלבים וחלקים בתהליך המופלא הזה… שמיותר להוכח למי יותר קשה / כואב.. אבל מבינה אותך מאד.. גם אני הייתי שם עמוק.. בתוך הבחישות האינסופיות האלו)
תודה לך על הקריאה והתגובה!
רק לספר לך שאני מכירה מעולה את המעלות וגם טורחת להכיר לקיסריות אחרות…
היי גיטי , וכל הקיסריות, ושאפו לשבי שנתנה לך במה
כקיסרית בעצמי וכדולה, [כמו שכבר אמרתי:)] ואחות לקיסרית כפול 8
מרגישה אתכן לגמרי.
ואומנם השם הזה – קיסרית, הוא הולם ומעצים,
אבל רק שתדענה, שיש מי שקורא לזה [סיון נבות ופרופ הולנדר]
"לידה בטנית".
למי שמעדיפה את השם הזה – קחנה אותו במתנה.
ואם יש לכן עודף כסף – אז בכלל תבדוקנה את מה שהם מציעים.
רק נקודה אחת היתה קשה גם לי –
למה את חושבת שאתן נחותות או דפוקות?
אתן הרבה יותר גיבורות מכל האחרות!
תודה רבה על הקריאה והתגובה החמה שלך!
את מחזקת!
תודה רבה על הקריאה ועל התגובה החמה שלך!
את ממש מחזקת!
הי, יש כאן עוד מישהי שיש לה מידע או שניסתה בעצמה את הקיסרי הצרפתי?
הפיזיותרפיסטית שלי ממש המליצה לי על זה ומעניין אותי לשמוע ממישהי שניסתה בעצמה
מצטרפת לכל הנל עד שלא עברתי את הלידה אחרונה שלי בקיסרית לא הבנתי כמה צריך להצדיע לאמהות הגיבורות שיודעות למה הן נכנסות מראש!
(אני מטופלת פוריות ואני בטוחה שיש כאלה שיגידו כך על מה שאני עוברת לפני כל תינוק…)
לא אשכח כמה התרגשתי לחזור הביתה אחרי כמעט שבוע בבי"ח והשתרעתי על המיטה בלי לחשוב פעמים ונתקעתי שם למשך שעה עד שהצליחו לחלץ אותי מהכאבים ומהתנוחה – אל תדאגו לא חזרתי על על הטעות הזאת ולא נשכבתי במיטה למשך תקופה ארוכה מדי…
ואמא שלי הביאה לי חוברת מתורגמת מאנגלית על התמודדות אחרי קיסרית אם את מעוניינת אשתדל למצוא לך את זה.
המון כח ומצדיעה לאמהות (בחיריק, שורוק) ולנתינה האין סופית של המציאות הכי אישית שלך כאישה ואמא!
תודה רבה על הקריאה והתגובה החמה שלך!
את מחזקת!
וואו!!
אני כל כך מסכימה איתך!
אני חושבת שאני מכירה את החוברת הזו…
אני עצמי חיברתי חוברת די עבה עם הכנה טובה מכל הבחינות – אחד החלומות שלי הוא להוציא ממנו ספר.
מי שרוצה – אני שולחת אותה במייל כמו שהיא בחינם.
אני לא משאירה כאן את המייל שלי כי זה לא בטיחותי אבל במעגל אם המלכות – אפשר לשלוח לי הודעה פרטית עם המייל לשלוח אליו.
הי שלום
תודה על העלאת הנושא
דווקא אני ב"ה עברתי לידה אחת לא קלה בכלל ושלוש קיסרי
היו דברים בלידה שהיו קשים יותר מהקיסרי
אבל אכן לידה בניתוח היא התמודדות ודרשה ממני יכולת הכנעה והשלמה
הקושי העיקרי שלי הוא דווקא לא הניתוח עצמו היום יש ניתוחים "ידידותיים" ובאמת
החוויה חיובית מאד ב"ה (יחסית לניתוחי חירום)
הקושי העיקרי שלי הוא ההשלמה עם זה שעשיתי את המקסימום כדי לנסות להגיע ללידה טבעית
במקרה שלנו ההחלטה הייתה בידיים שלנו כמובן בהכוונת רופאים, אבל בסוף
המילה האחרונה היא שלכם… וכמובן שאלת רב, שגם התשובה לא הייתה ממש ממש לכאן או לכאן
אלא עפ"י נתונים מסוימים
שלבסוף ההרגשה-הכרעתי בעניין גורלי שמשפיע על כל הלידות (מדובר בהתלבטות לקראת ניתוח שני)
ואולי הייתי צריכה לעשות יותר …
אבל בסוף-למה באמת לקחת סיכון, (במצב שלנו זה היה סיכון) עם הקב"ה הביא לנו את הדרך הנוספת …(זה מה שכיוון אותנו)
בהצלחה לכולן ושנזכה לעשות רצונו
והעיקר ילדים בריאים ואמא בריאה…
סיטואציה מוכרת מאוד!
כתבתי על הנושא הזה שיר אבל אני לא מאמינה שאפשר לפרסם אותו כאן…
רק מספרת לך כדי שתביני כמה התחושה הזו רווחת…
תודה על התגובה שלך!
תודה לך על השיתוף החשוב..
אני מנסה ללמוד מזה על כלללל החיים…
לא לדון!
לא לשפוט!
אין לך שמץ של מושג [גם אם ברור לך שאת יודעת הכל] עם מה הזולת מתמודד.
מה שברור ללא ספק זה, הוא מתמודד!!
זה לימוד חשוב מאוד שלקחתי גם אני לחיי…
תודה על הקריאה!
מעניין, אני עברתי קיסרי אחד בלידה שניה, ודווקא ההתאוששות שלי אחרי הניתוח היתה קלה יותר מאשר אחרי לידה ראשונה! ושמעתי את זה מעוד, אולי בגלל שהרשתי לעצמי לקחת יותר אופטלגין? לא יודעת, מה שכן – לא הרשו לבעלי להיכנס איתי לניתוח, והייתי כ"כ המומה ובודדה (בכלל לא התכוננתי לניתוח, באתי ללידה..) והבנתי שבניתוח מוזמן הבעל כן נכנס.
בכל אופן אני מכירה את התחושה הזו של "כולן נורמליות וטבעיות חוץ ממני" בתחום אחר לגמרי ואישי וזה אכן עבודת חיים, להתחזק באמונה ולא להיות בתסכול.. מאחלת לך את כל הטוב ושה' יתן לך כח ושמחה
תודה על התגובה שלך!
בגלל שיש כאן קהל של קוראות, חשוב לי לציין שאופטלגין נחשבת תרופה מסוכנת ומאוד כדאי להמנע ממנה לגמרי.
גם אם נוטלים אותה – להיות זהירים לגבי המינון ולא יותר מפעם ביום לכל היותר.
תודה על האיחולים החמים!
מה זה אומר תרופה מסוכנת?
ומה עם שאר משככבי הכאבים ממשפת הפרצטמול והאיבופן והזריקות שנותנים בביה"ח?
בלי זה לא הייתי יכולה כמעט…
אנונימית, אני מגיבה לך לשאלה על אופטלגין:
אופטלגין נחשבת בעיתית הרבה יותר משאר משככי הכאבים המקובלים בישראל.
בחו"ל היא נחשבת תרופה מסוכנת ונמכרת רק במרשם רופא ולרוב תחת מעקב הדוק.
כאן בישראל מתו לא מעט אנשים מהרעלת אופטלגין. מצבם מדרדר במהירות רבה ואין כמעט איך להציל אותם.
מדגישה שהסכנה היא בנטילה תכופה.
לאחרונה גם בישראל היא דורשת מרשם רופא.
ממליצה מאוד על אקמול (פרצטמול) בוריד כמשכך כאבים מצוין.
מעבר לזה אפשר את משככי הכאבים המקובלים מלבד אופטלגין או אופטלגין בצורה זהירה.
מציעה לכל הקיסריות ללמוד על צורות שונות לשיכוך כאבים באמצעות נשימות (כמו יולדות רגילות), תנועה, טמפרטורה, משחות וכן הלאה (יוצא לי לדבר עם נשים, בהתנדבות מלאה, על הצורות הללו)
תגובה לגיטי אופטלגין לא תרופה מסוכנת יותר מכל תרופה אחרת פשוט אם מגזימים זה מסוכן אבל לרוב האנשים זה בסדר אלא אם כן יש רגישות אבל בדרך כלל זה בסדר כמובן אסור להגזים עם שום תרופה
על פי אתר כללית אופטלגין אינה חייבת במרשם רופא.
המלצה נכונה היתה אולי: בנות, אל תשחקו בשום אופן עם המינון המומלץ של משככי כאבים מכל סוג,
ולא עם אופן השימוש המומלץ (יש עלון לצרכן!)
כי זה עלול להיות מסוכן עד קטלני
פחות "אל תקחו משככי כאבים כאלה ואחרים"
אני עברתי קיסרי לא מוזמן וכן הכניסו את בעלי…
כנראה שזה תלוי בית חולים ומצב
גיטי יקרה,
שאלת אם הייתי קונה ספר על קיסרי? אז האמת שלפני הקיסרי השלישי שלי חפרתי בהמון חומר כתוב, גם מקצועי באינטרנט וגם בפורומי נשים – שמשם אפשר לקבל המון טיפים ועצות מעשיות.
אני חושבת שהייתי קונה ספר כזה, במיוחד אם הוא היה מכיל גם הכנה טכנית וידע איך להקל לפני, במהלך ולאחר הניתוח, ובנוסף חשוב מאד הכנה רגשית ללידה קיסרית.
הייתי מאד שמחה אם היו קורסי הכנה לקיסרי כמו שיש קורסי הכנה ללידה, אפילו מפגש אחד או שניים יכול להספיק ולהגיע יותר רגועים ומוכנים ללידה הקיסרית.
מה דעתך?
שיהיה לך תמיד בקלות, בבריאות, בידיים מלאות, והרבה נחת מהקיסריים הנולדים 🙂
אני שמחה מאד לבשר כי עומד להיות קורס כזה בירושלים בעוד שבועיים.
בקורס ימסר תוכן ע"י ד"ר כבירי, יעל גריינר- מיילדת ויעל זלץ. כמו כן ינתן חומר כתוב עם הכנה פרקטית ורעיונית.
בנוסף יהיה גם תוכנית סטנדאפ וארוחת ערב מושקעת.
פרטים יבואו…
תודה על האיחולים שלך!
אחד החלומות שלי כבר כמה שנים היו הכנה מקצועית לנשים קיסריות אבל אני לא תומכת לידה בהכשרתי…
לאחרונה זכיתי שיש לי שיתוף פעולה עם מינדי (מנדולינה) שהיא כן תומכת לידה (ותתן קבלות) ואנחנו מפיקות יחד ערב כזה.
לגבי הספר, תודה! בזכותך אני אקדם עוד קצת את החלום שלי…
מאחלת גם לך אינסוף נחת מתוקה!
גיטי היקרה!
כאחת שעברה ניתוח קיסרי אחד-מזדהה עם התחושות שמלוות אח"כ,הכאב שמלווה אותך זמן רב אחרי הלידה(אני ילדתי בחורף,כל יציאה שלי לבחוץ,לקור היתה כמו דקירת סכינים והייתי מתקפלת מרוב כאב).
אח"כ הקב"ה זיכה אותי למרות כל התחזיות ללידה רגילה-שהיתה מאוד מאוד ארוכה.
גם אני מהמקום שלי שמעתי על כאלה שיולדות מהר או יכולות ללכת ללידת מים(אצלי זה לא יהיה אפשרי אף פעם)וברור שקינאתי.
אבל אז יצא לי לשמוע שיחה של הרבנית רות שמש והיא אמרה כך:האישה התקללה על הריון,לידה וגידול בנים-הקב"ה נותן לאישה משהו אחד קשה ומהצד השני משהו יותר קל,והיא סיפרה על אחת שאמרה לה:"אני מגיעה לב"ח מתקלחת ויולדת"-נשמע חלום,לא?
אבל היא המשיכה וסיפרה שכאשר אחד הילדים שלה גדל היא התמודדה עם נשירה כואבת מאוד מאוד(היא לא פירטה רק אמרה שזה לא המקרים שאנחנו שומעים אלא הרבה יותר גרוע).
אז קודם כל,אם מי שקוראת את זה ויש לה לידות מהירות ב"ה-אני לא מנסה להפחיד ולא אומרת שח"ו יהיו דברים כאלו,
אבל אני אומרת על עצמי שאני מעדיפה לסבול(ודר"א היתה לי לידה רגילה השיקום היה יותר קשה מהניתוח קיסרי…)כעת שזה משהו זמני(יחסית) מאשר להתרוצץ עם ילד בגלל בעיה התפתחותית/רגשית/לימודית/וכו'
ותגידי לחברות שלך שהן גדולות מהחיים!!
חמותי ילדה 6 לידות בקיסרי ועצם זה שאתן חוזרות לזה שוב ושוב למרות התיסכול והמילים שאומרים לכן
זה רק מראה את עוצמות הנפש שלכן!!!
תודה רבה על הקריאה!
מוכרת לי מאוד הסיטואציה וגם שומעת מהרבה חברות…
גם אני כל כך הייתי רוצה לידת מים ועוד כמה דברים ולא אוכל ככה שאני מזדהה מאוד מאוד מאוד…
אני מסכימה מאוד עם מה שהעלית!
סבתא של אמא שלי הייתה אומרת שהיא מתגעגעת לכאבים מההריונות כי הייתה להם סיבה כל כך טובה ומשמחת…
אני אומרת להן המון שהן גדולות מהחייים אבל תודה רבה שאת משתתפת במאמץ שלי להגיד להן…
אני בטוחה שהן קוראות.
גיטי, מאוד התחברתי למה שכתבת –
אני ב"ה לא קייסרית אבל גם אני מתמודדת מאוד בהריונות, אני מוגדרת ברפואה כ'APLA' ובעברית יש לי קרישיות
ז"א שמרגע שאני רואה את הסטיק החיובי עלי להתחיל להזריק לעצמי יום-יום קלקסן,
אני במעקב רצוף של בית חולים ובדאגה תמידית שהכל ייגמר טוב ובשמחה (כי כבר קרה שלא…)
אני לא מתלוננת, אני מודה על היכולת שלי להביא נשמות לעולם
וברור לי שזאת האפשרות שה' יתברך נתן לי,
וזה טוב לי, ונכון,
אבל זה התמודדות, והיא קשה,
וכשנשים יקרות מספרות לי סיפורים על קשיים "רגילים"
—-
איפה מתחשק לי ללדת הפעם,
ומתי התאריך המשוער…
מתחשק לאמר להן – תעריכו שיש לכן קשיים רגילים, ומוכּרים, 'וכאילו' בחירות רגילות במתי אני רוצה עוד וכו'…
תודה רבה על הקריאה והתגובה שלך!!
אני מקוה שאת לא מציעה לכולן שיעריכו את הקשיים הרגילים – זה לא עוזר לאף אחת. אבל אני מאוד מזדהה עם החשק המטורף לפלוט את המשפטים הללו לפעמים 🙂
נראה לי שכמעט כל אחת שעברה כבר כמה לידות יכולה לכתוב על התמודדות בשלבי ההריון או הלידה, לא צריך להרגיש כ"כ חריגים..
אני למשל בארבעת ההריונות האחרונים שלי הזרקתי אינסולין במשך כחצי שנה חוץ מדיאטה קשה שעשיתי
והלידות כולם בזירוז מחשש למשקל גבוה גם כן בגלל הסכרת, בלידה שביעית למשל ביליתי יותר משתים שעות בחדר לידה שזה די חריג…
תודה שקראת!
אני הרבה חושבת על מה שכתבת ומנסה גם להעביר את המסר הלאה לנשים שמדברות איתי…
זה עוזר חלקית 🙂
ואוו איך אני מזדהה
אני עברתי קיסרי פעם אחת
התחושה של "דפוקה" היא לא בגלל שאת דפוקה אלא בגלל שיש פה משהו מטורף שכולן עברו ורק את אין לך שמץ!!
ושכולן מסביבך מדברות על החוויה המטורפת הזאת
ברור שאת לא דפוקה אבל את בהחלט צופה מהצד
וזה לא כיף גדול
שמחה שהזדהית…
תודה שאת מוכנה להודות בתחושה הזו!
זה ממש מקל על ההרגשה…
תודה רבה שקראת!
זה!!!
התחושה הזאת שכולן "מבינות" וחוו משהו שאת לעולם לא תחווי
זה שורף. באמת (לי לפחות)
תחשבו על זה שזה הנושא הכי חם אצל נשים… מתחילים לדבר על לידות, זה לא נגמר!!
גיטי אהובה,
תודה על המילים, ועל הרבה מעבר לזה (את יודעת למה אני מתכוונת…)
מזדהה עם כל מילה, מדוייקת ונוגעת כל כך
שולחת לכל הקיסריות באשר הן חיבוק גדול
מוזמנות אלינו לארמון אם המלכות…
לקיצור תהליכי הרשמה, שלחי מייל ל: emhamalchut@gmail.com
מחכות לך!
תודה לך המילים החמות!
את חברה מדהימה!
בואנה לארמון שלנו – יש עוד הרבה חומרים מרפאים…
הסגנון כתיבה שלך כ"כ יפה. ממש התחברתי למילים.
גם אני עברתי לידה קיסרית אחת.
רק משפט אחד לא הבנתי, אולי מישהי תוכל להסביר:
אני מתעקשת לקנות משהו ארוך ארוך שלא מחייב את הירכונים שאנחנו רגילות אליהם. הלואי שהיית אפילו מציעה לי שנעבור בחנות ההיא כדי שאקנה כאלה שאוכל לגרוב בעצמי לפני שאקום מהמיטה
תודה רבה על התגובה שלך!
התלהבתי שרצית להבין הכל!
הנה ההסבר:
בגלל התפרים וכו' מרבית הקיסריות לא יכולות לגרוב גרביים בעצמן ביממה הראשונה.
יש כאלה שמצליחות לגרוב את הגרביים המאוד קצרות.
מאחלת לך לידות רגילות ומדהימות!
שלום אחות!
אומנם אני לא חשה את כל הרשימה המאוד מאוד מובנת ומרגשת(!) שלך.
אבל יכולה לומר שהזדהיתי עם חלק ניכר! ותודה שעלית לבמה בשם כולנו!
את יודעת מה יכול לעזור? לי זה ממש "ניפח נוצות":
– אני מתפארת בעובדה שאני מגיעה ללדת כמו מלכה. קובעת תור, מארגנת את הההההכל לפני, ולא סובלת אפילו טיפה כשהנשמה הטהורה מגיחה לאויר העולם.
– מתפארת בעובדה שאני בורה בענייני כאבים לפני הלידה. ושוכחת מאוד בכוונה לספר לכולם איך זה אחרי… בשביל מה? כרגע שיקנאו בי…
אנחנו גיבורות! אל תשכחי את זה לרגע! נבחרת של נשים "לא טבעיות" עם כוחות מעל הטבע! תרתי משמע.
מתפללת שתרגישי את ההרגשה הזאת- את מ-י-ו-ח-ד-ת-! בקונוטציה חיובית!!
המון נחת! וזה העיקר…
תודה על הקריאה והתגובה החמה שלך!!
שמחה שריגשתי אותך!
האמת שזה חידוש בשבילי אבל אני ממש מסכימה – זה כוחות מעל הטבע!
תודה ששיתפת מה עזר לך! אהבתי מאוד!!
הרבה נחת גם מהקיסריים שלך!
אלוף!!
לפעמים נדמה לי שהעולם נחלק לשניים, מי שעברה לאגף הקיסריות ומי שלא ביקרה שם מעולם.
נגעת במקומות הכי נסתרים בתחושות הכמוסות שגם אנחנו הקיסריות מתכחשות להם עד שמשהי מקצועית חושפת את המיתר ומלמדת אותנו לנגן עליו שיר שמח.
תודה על המקצועיות, ההבנה וההכלה, הדקויות והחמלה.
ויש לי עוד סוד אחד קטן לגלות: ילדים שסבלנו עבורם הם ילדים מסוג אחר. הגידול אחר, הנחת אחרת. ילדים של דמעות ומסירות נפש.
אז כן, זכינו הקיסריות להיות אמהות לבני מלכים וטפח מעל!
כתבת על פורום קיסריות ומדברייך נשמע שאת פעילה בו ויש לך מה להציע לנו, נשמח להיחשף לתכנים וליוזמות!
המון תודה על המחשבה המילים וזוית הראייה המקורית. ועוד מילה אחת על הכתיבה המשובחת: את מרתקת!
המון נחת והרבה הצלחות,
תודה רבה לך על הקריאה!
כבר כתבו כאן החברות שלי מפורום אם המלכות שקיסריות מוזמנות להצטרף…
אני מעתיקה לך את המייל שהדסי שמה כאן emhamalchut@gmail.com
באמת מוזמנות 🙂
יש הרבה תוכן טוב, אין פרסומות וזה בחינם…
גם לי יש סוד קטן לגלות: גם ילדים שנולדו בלידות רגילות שלפעמים הם קשות מאד מאד ולפעמים גם ההריון היה קשה מנשא, הם ילדים שסבלנו עבורם… והם ילדים של דמעות ומסירות נפש. לא הכל מתחיל ונגמר בסוג הלידה..
תמי המהממת!
כל כך מסכימה איתך ושמעתי על לידות מאוד לא פשוטות…
ועדיין לא קל להיות קיסרית שנמנעה ממנה האופציה הביולוגית.
תודה על הקריאה!
חייבת להגיב!
לא נסחפתן??
לפעמים לידה יכולה להיות כ"כ מורכבת ומלאת סיבוכים, כאבים וכו' ובנוסף להגמר בתפרים והמבינה- מבינה…
נגזר על האישה קללת חוה, ולצערינו, כל אחת חווה את הצער במקום אחר ובצורה שונה,
אין ענין לחפש מי הכי מסכנה או מי הכי כאובה,
אבל בואו, נראה שקצת הלכתן רחוק,
ברור שלא קל ולא כיף ומגביל מאד, אבל כל לידה בין אם רגילה ובין אם קיסרית והחבילה שלה☹️
לא שאני באה חלילה להוריד מהתחושות שלכן, רק מאירה נקודה למחשבה…
והכי חשוב, בטח לא להרגיש דפוק בצורת הלידה, זה הדבר הכי שמיימי ואלוקי שיש.
העיקר בבריאות, בידיים מלאות והתאוששות קלה, מזל טוב!
לא חושבת שאפשר לתאר את הפוסט כנסחף אבל אולי התגובות גרמו לך להרגיש ככה…
באתי להאיר למי שעומדת מהצד שיש התמודדות שהיא לא מכירה.
יכול להית שהתגובות גרמו לך להרגיש שהעיסוק סביב הנושא מוגזם.
ברור שלא באנו לשפוט מי הכי סובלת…
בכל מקרה, תודה לך על הקריאה ועל התגובה!
לצערי אף אחת לא נסחפה אלא המציאות.
כתבת כל לידה והחבילה שלה, אבל אשה שיולדת בלידה טבעית מקבלת הכלה ותמיכה ואשה שיולדת שקיסרית יכולה לפעמים לקבל תגובות שנשמע שהיא נכשלה או לחילופין שהלידה שלה היא ללא חבילה.
מגיבה לך רייזי,
תודה על התגובה שלך!
רק אוסיף שקיסריות רבות שאני מכירה מסתירות את עובדת היותן כאלה מחשש לתגובות מציקות.
לצערי לא נדיר שנשים כאלה מספרות לי שמציעים להן לידות בית אחרי שני קיסריים ואפילו שלושה וחמישה…
יש חוסר הבנה בסיסי (ולכן הפוסט הזה נמצא כאן) באשר למושג ניתוח שכולל פתיחת בטן. הרבה קיסריות מקבלות תגובות לא הוגנות כלפיהן אודות ההחלמה הממושכת. זה נושא שלא נגעתי בו בכלל בפוסט. אבל זה רק בגלל שיש גבול כמה הפוסט יכול להכיל בסופו של דבר.
הי גיטי,
מחזקת את ידייך.
המקרה הכי קיצוני ששמעתי מחברה- היא לא ספרה לחמותה שהיא ילדה בקיסרי!
ולכן היה חשוב לי להגיב ולהגיד שאף אחת לא נסחפה, ניתוח קיסרי היא פרוצדורה רפואית מורכבת ולעיתים החלטה לא פשוטה ולפעמים הנשים מקבלות יחס שיפוטי וחוסר הבנה לגבי ההחלמה או קשיים אחרים.
כל לידה והחבילה שלה- ב"ה יש לזה מודעות, עכשיו הזמן לעשות את מה שאת עושה גיטי ולהעלות מודעות לכך גם בתחום הקיסריות, אז תודה גדולה!
האמת שלא קשה לי להאמין…
בתור אחת שפעילה בתחום זה נשמע הגיוני שזה יקרה. אחרי ניתוח יכולות להיות כל כך הרבה התמודדויות שהדבר האחרון שחסר זה ביקורת מהשויגר.
ולמען הסר ספק, לי יש את השויגר הכי מדהימה בעולם!!
האישה הכי חכמה לפחות מהבחינה הזו!
גיטי אהובה!
אני לא קייסרית והכרתי את המושג הזה ממך
לעולם קודם לכן לא חשבתי שמי שלא זוכה ללדת בלידה טבעית יש לה כותרת
מזלי שילדתי בניתוח חרום אחד כי אחרת נראה לי היית מפסיקה לספר לי על חוויותייך ועל הבשורה שאת מביאה להרבה נשים בזכות זה
את כותבת מדהים ונוגע ואת תגיעי רחוק כי את חדורת מטרה עם אמון אומץ!
אחותי שגם היא "קייסרית" להגדרתכן לא גומרת לשבח אותך ולהודות לך על ההכנה המדהימה שעשית לה לקראת הניתוח השני וכמה זה הפך את החוויה שלה לחוויה חיובית ומתקנת לזו הראשונה.
ממליצה לכל מי שלפני לדבר עם גיטי יש לה הרבה כוח לתת לכן!
בידידות
תודה רבה לך על המחמאות הכנות!
זכות גדולה נפלה בחלקי שאני זוכה לסייע לנשים של מסירות נפש…
ואם זכיתי לחברה כמו אחותך, כל הקיסריים שלי היו שוים 🙂
מרגיש לי שנכנסנו לתחרות האשה הכי מסכנה/סובלת????
גם נשים שיולדות בלידה רגילה. עלולות להגיע למצבים קשים.כואבים ביותר וכו'..
אבל זה בהחלט חלק מהחבילה ..לכל דבר בעולם יש יתרונות וחסרונות ..
נסנה להסתכל על הטוב..
אני ארבעה חודשים ראשונים בכל הריון. לא מתפקדת כלל. צריכה עזרה בדברים הכי בסיסיים כמו להתקלח…
ולכן מה?????
לכל אחת יש את מנת הצער שהיא צריכה לעבור עבור הנשמות הטהורות..ןלרגע לא נראה לי שמי שמנותחת זוכה לנשמות גבוהות יותר….קצת נסחפתן!!!!!
תודה שקראת!
רוצה לומר לך שכתוב בפירוש בבן איש חי שאישה שמקיאה בהריון העובר שלה זוכה להיות טהור יותר ככה שזה בפירוש לא הסחפות…
כן חייבת לציין שבמקרה שלנו, אני לא מאמינה שיש לזה מקור תורני אבל נשים כתבו כאן מה שהן מרגישות.
אם את מתכונת למילים האחרונות – נשמות קדושות ומאוד יקרות – התכונתי לרמוז על מספר ההריונות המוגבל שגרם לנו הקיסריות ליקר כל נשמה שזכינו להביא לעולם למרות המגבלה. כל נשמה היא קדושה, בין אם הלידה היא קיסרית ובין אם היא קלה מאוד.
ולגבי המילים "יוצאות דופן" – זה הכינוי הרווח בספרות התורנית כדי לתאר תינוקות קיסריים.
אנחנו מנסות להתסכל על הטוב וחלק מהזמן גם מצליחות.
שמתי דגש ברור על הצדדים הטובים – מוזמנת לקרוא שוב ולשים לב לזה (אחות אחיות, לב זהב, להעשות כרצונו).
מאחלת לך לידות קלות מאוד והרבה נחת!
מדברים פה ספציפית לא על הקושי והכאבים, אלא על הבדידות מול נשים אחרות,
שיח על לידה הוא שיח נשי חזק מאד, ואנחנו מרגישות מחוץ לעניינים
וזה לא קל, במיוחד בפעמים הראשונות,
רק שאלה גיטי, למה את אומרת שמספר הלידות מוגבל?
היום זו כבר לא הגישה,
הרופא ששאלתי (פלוטקין שמערי צדק) אומר שאין הגבלה על מספר הלידות,
לאה, מגיבה לשאלה שלך,
אני מכירה את פלוטקין והוא רופא אחראי ומסור.
אני הייתי פשוט פונה אליו בשאלה – אפילו 15 ניתוחים?
אין לי ספק שהוא יסביר לך שדבר כזה הוא לא עשה אבל הוא לא יכול להוכיח שזה לא יתכן.
בד"כ אחרי חמישה ניתוחים כל הריון מוגדר בסיכון גבוה.
האישה שהיו לה הכי הרבה ניתוחים ויצא לי להכיר – עברה שמונה ניתוחים ואני מכירה רק אחת כזו.
מרבית הנשים לא תוכלנה לעבור יותר משישה ניתוחים וההסבר הרפואי המדויק לא כל כך משנה.
פלוטקין פשוט לא מעלה על דעתו שיש קיסריות שרוצות 10 ניתוחים ויותר.
יש גם את נושא הגיל שמשמעותי מבחינת הפוריות ועוד שיקולים שכאן לא בדיוק המקום לפרטם. רק אמליץ להתייעץ עם רבנים שמבינים בתחום על כל שאלה (פשוט כי רופאים חילוניים לא תמיד יכולים לחשוב על האינטרס החרדי הממוצע).
מעניין. דודה של בעלי עברה 9 קיסריות. (והקטן שלה בן 14…)
כששמעתי על זה, נפעמתי! ואמרתי לה שאני מעריצה אותה שהיא ידעה לקראת מה היא הולכת, ובכ"ז, לא חשבנה חשבונות שמיים.
היא ענתה שהיא כל פעם קיבלה ברכה מאחד מגדולי הדור זיע"א וזה נתן לה את הכח.
[ד"א, כשהתפעלתי מאמונת החכמים שלה היא ביטלה וסיפרה שלפני הלידה ה- 4 היא ביקשה ברכה שהניתוח יעבור בשלום והרב ברך שהלידה תעבור בשלום. לצערה היא לא הבינה את המשמעות של הברכה, כי עפ"י הרפואה היא ידעה שאין לזה סיכוי… וחזרה שוב ושוב על הבקשה, עד שהרב "התרצה" ובירך אותה כבקשתה :0 אאוץ'!]
הדודה הזו מגדלת משפחה ברוכה ושמחה. מי מתעניין איך הם הגיעו לעולם?
שמעתי על זה רק כשצחקו על הבת שלה שילדה רגיל והרגישה יותר מידי טוב עם עצמה… (כי הבכורה ילדה את 2 הראשונים בניתוח. הם פשוט לא הכירו את המציאות של לידה טבעית…)
ועוד משהו, (אם הייתי יכולה הייתי מצרֶפֶת). בספר "כתר מלוכה" הרבנית ניישטאט מספרת על עצמה בחוויה הזו בעמ' 154-156. מחזק!
[בכלל הספר כולו- חובה לכל אם בישראל!!!]
א א,
מגיבה לך:
קודם כל, הייתי שמחה להכיר את האישה הזו!
פעם רופאים נטלו יותר סיכונים מהבחינה הזו כי המטופלת רצתה וגם המטופלות לא שאלו את הרופאים כל כך מה כדאי.
אם היא זכתה – אני שמחה בשבילה אבל המצב היום שונה מהרבה בחינות גם פיזית של הגוף שלנו וגם מבחינת מדיניות של רופאים (רופאים לא מסכנים את השם שלהם על ניתוחים מידי מסובכים, אני יודעת שהם מסרבים, הם גם מתריעים מראש – "זה הניתוח האחרון שאני מוכן לעשות לך" ויש להם סיבות טובות).
תודה רבה על הקריאה והתגובה!
מתחברת להמלצה על הספר כתר מלוכה של הרבנית ז"ל. יש לי אותו בבית.
שלום
אף אחת כאן לא מתמסכנת פשוט העלו את נושא הקיסרי על כל הבטיו ואתגריו
במקביל אפשר לפתוח שרשור נוסף על מורכבויות נוספות
אם עכשיו אפתח שרשור על אמהות לילד מיוחד (שזכיתי)
זה אומר שלכל האמהות גם אלו שלא זכו לאתגר המיוחד החיים קלים? ממש לא..
יש מורכבויות מאד גדולות גם עם ילדים ברמת IQ רגילה….(בעיות רפואיות, נוער מתמודד ועוד…)
כל עסקה בפני עצמה…: )
אי אפשר לשקול כאב
ולא למדוד צער
כולנו פה במסע
במקרה הזה פתחו פה את נושא הקיסרי לא כי זה הדבר הכי קשה, כי אין תחרות ואין דרך לאמוד התמודדויות
אלא כי זה היה עכשיו הנושא :)))
תודה אפרת!
מודה לך על הקריאה והתגובה הרצינית!
הרגשתי שביטאת את מה שרציתי לומר…
ואני אוסיף שהבמה הזו היא למי שיש לה משהו לומר, לחדש לחברות האחרות.
ואני כנראה אקרא טורים של מתמודדות אחרות ואהנה יותר או פחות לפי איכות הכתיבה שלהן וזה לגיטימי מאוד.
אם תכתבי (את או אחת אחרת) פוסט על ההתמודדות שלך ותרצי את חות דעתי או עזרתי (שבי עצמה גם הדריכה אותי מעט) – אני אשמח לעזור, תבקשי משבי את המייל שלי.
מאחלת לך המון נחת מהילד ומכל השאר 🙂
לגבי אופטלגין-
ראיתי שעלה כאן ואני חיבת להוסיף:
מנסיוני האישי, לקחתי אופטלגין לאחר עקירת שן בינה והסתבכות שנקראת מכתשית יבשה- הגלד הראשוני שנוצר- זז ממקומו והעצם חשופה עד שהמקום מתאחה- כאבים מטורפים, כואב יותר מכל הלידות שעברתי!
לקחתי אז אופטלגין (גם זריקת הרדמה קיבלתי) ובגלל שהכאבים הוציאו אותי מדעתי לקחתי כל 3 שעות מקסימום מינון -מעבר למשקל שלי, אבל אל תדונו אותי! סבלתי מכאבים שאי אפשר לדמיין!
תכל'ס, גררתי ככה כשבוע- שבועיים עד שהופיעו לי פצעים על האצבעות ובחניכיים, וכמובן שלר יכלתי לאכול כלום כמעט, בסוף אשפזו אותי בשיבא כי גילו שהמערכת החיסונית שלי כמעט קרסה לחלוטין, אושפזתי בבידוד! בקיצור מאז אני נקראת רגישה לאופטלגין… אבל רופא הסביר לי שאני לא רגישה אלא שהתרופה הזאת פשוט מסוכנת וזה מה שהיא עושה- הורסת את המערכת החיסונית, של כל אחד….
אגב, הפצעים שקיבלתי היו מחלת הפה והטלפיים שתפסתי בעקבות הרס מערכת החיסון….
בריאות שלמה לכולן!
תודה רבה לך!
אני מאוד שמחה שהרמת את קולך!
זה מידע חשוב ואני מאמינה שאין כמו להאמין למישהי מכלי ראשון.
אני מבינה על אלו כאבים את מדברת וטבעי ביותר שאיבדת שיקול דעת. כמובן מצטערת שהגעת למצב כל כך נורא אבל מאוד ברור שלמדת את הלקח.
רוצה ללמד אותך שיש משככי כאבים חזקים מסוכנים פחות מאופטלגין (שאסורים בהנקה ובהיריון) שיכולים לשכך גם כאב מאוד חזק.
פשוט צריך לפנות לרופא שיתן מרשם וכמובן לדעת שהתרופה חזקה מאוד ולא לנהוג או להפעיל מכונות תחת ההשפעה.
דוגמא לתרופה כזו היא "ברקסין".
מאחלת לך בריאות איתנה תמיד ולידות קלות!
ואי, הלחצתן אותי פתאום.
אני לוקחת כדורי נורופן פורטה,
זה גם מסוכן?
ממש חדש לי כל מה שנאמר כאן על אופטלגין.
לא שאני צרכנית של אופטלגין, בכלל לא, אבל אחרי לידות וגם פעם או פעמיים בשנה כשאני לא מרגישה טוב אני כן לוקחת.
אם הוא כ"כ מסוכן איך זה שנותנים אותו ללא מרשם וגם בבתי חולים אחרי לידה?
אגב, מה עם אדויל? גם מסוכן ברמה הזו שאמרתם על האופטלגין?
ודקסמול- אני מבינה שבסדר?
גיטי היקרה,
תודה על הכתבה היפה שלך,
על הנושא החשוב שפתחת,
כקיסרית די ותיקה אני חושבת
שהשוני ביננו לשאר הנשים מתבטא בכ"כ הרבה תחומים
שנשים לא קיסריות ממש לא מודעות להם
זה לא רק הכאבים וההחלמה, זה הרגשות והחרדות,
התקוות והאכזבות, ועוד הרבה מעגלים רחוקים יותר שהקיסרי משפיע עליהם:(
פורום "אם המלכות" הוא אחד המקומות שפשוט נותן כח!
ואת זוכה לעשות מלאכת קודש!
מעריכה מאד!
תודה רבה לך!
מסכימה איתך מאוד!
אני אף פעם לא ארגיש שמישהי לא קיסרית יכולה להבין אותי לעומק…
הפורום באמת מרחב מדהים ואני מאוד שמחה לעזור!
גיטי אני חושבת שחובה שיהיה ספר הכנה כמו שאת מתכננת. מקצועי, מקיף, מלא כלים וחיזוק! גם אם אישה צריכה לעבור רק לידה אחת כזו, זה יכול לתרום לה מאוד. זו זכות עצומה!! אשריך!
אני בדיוק חושבת אם יש סיכוי למיזם מימון המונים לספר כזה.
כי לא יהיו הרבה מכירות, לדעתי.
נקודה נוספת שאני יכלה לשתף – אולי יהיו כאן עוד כמה שיזדהו,
יש לי ב"ה ארבעה ילדים – כולם נולדו בקיסרי.
ואני הרגשתי בשלישי וברביעי שדיברו איתי משפחה/חברות במהלך ההריון והבינו שאני מתכוננת לניתוח עפ"י המלצות הרופאים, הרגשתי שאני תחת לחץ וצריכה לשכנע אותם שבאמת אין לי ברירה….
כאילו השאיפה גם מבחינה רוחנית וגם מבחינת בריאות חייבת להיות רק לידה רגילה ואם אני לא יוצאת למלחמת חורמה מול הגורמים הרפואיים ע"כ- אני לא בסדר…
מאמינה שמי שהיתה במקום הזה מבינה…
ועוד נקודה – המתח לפני…
מרגישה ביחס ללידות רגילות כולם לומדים ויודעם איך להתכונן… ולגבי ניתוח – הרגשתי שאני יותר במין מתח מהלא נודע, שאין לי באמת מידע לגבי מה בדיוק התהליך, אילו סיכונים… מכירה מילים מלמעלה אבל לא מרגישה שהידע מספיק מוצף בבהירות, אולי כאן יש מקום להרים את הכפפה
(מרגישה שיש הרבה מה לדבר בנושא – עד שפותחים אותו חח אבל נעצור כאן בינתיים)
ותודה רבה גיטי על הפוסט
מאוד מזדהה עם התחושה שתיארת!
זה בא לידי ביטוי בעוד תחומים בחיים שאנשים מרשים לעצמם לבקר גם כשהם לא באמת יודעים את החומר כמו שצריך.
אני בעד להציע משהו שאולי לא מוכר למטופלת אבל לא בלדרוש תשובות ולהחליט שבודאות אם היא תנסה זה יעזור.
אני סובלת ממחלת עור כרונית מאוד מציקה שבגללה אני לפעמים עושה פעולות שנראות לא מאה אחוז לגיטימיות וכשאני מנסה להסביר את עצמי אני נתקלת בהתנגדויות שלא היו מביישות את מומחי רופאי העור…
ואם לא שכנעתי אותם סופית, אני ראוןיה לבוז ולא לרחמים על הסבל…
לגבי המתח,
אין מה לעשות. זה אירוע שטבעי להיות במתח לפניו. גם ליולדות רגילות יש מתח ופחד מניתוח חירום (שהוא גרוע מניתוח אלקטיבי עשרות מונים).
מה שכן, הכנה טובה יכולה לשפר את המצב ב40 אחוז לפחות, לפי ההתרשמות שלי (בתור אחת שיוצא לה להכין בהתנדבות).
מוזמנת לפורום אם המלכות באתר של מעגלים (חרדי, נשי, אנונימי, חינמי).
יהיה לך קל יחסית להתכונן ותהיינה חברות שמבינות באמת.
אני והשותפה שלי התחלנו לגבש מוצר הכנה וליווי לקיסריות ומקוות שבקרוב הוא יהיה זמין.
ככל שאני קוראת את התגובות שלכן אני רואה כמה פוסטים עוד יכלו להתפרסם בנושא…
וואו… ממש מזדהה איתך הדס.
גם אני אחרי 2 לידות קיסריות נתקלתי בתגובות של נשים שניסו להגיד לי שכדאי לי לנסות רגיל וזה היה כ"כ מתסכל! מאיפה אתן יודעות את הסיפור שלי שאתן מחליטות שיהיה לי הכי טוב לנסות רגיל? למה אתן חושבות שלא בדקתי את זה? תאמינו לי שאם החלטתי ללכת על קיסרי גם הפעם בדקתי הכל לפני ולא צריך לספר על הדולה הזאת ששמעת שאומרת שאפשר גם רגיל והחברה הזאת שילדה רגיל וכו'. כל אחת והסיפור שלה!
ועוד הגדילה לעשות דולה שדיברתי איתה אחרי הלידה השניה שאמרה לי משו שהמסקנה שלו היתה שהיו יכולים לעשות יותר כדי שאלד רגיל. ועשיתי כל מה שרק היה אפשר. לא אפרט כאן אבל באמת שעשיתי ה-כ-ל-!
בקיצור, מרגישה שצריך רגישות, כמו בכל תחום בחיים…
תודה שקראת!
אני כל כך מסכימה איתך!
אולי ינחם אותך לשמוע ממני שהסיפור שלך כל כך נפוץ…
וכתבתי כבר כאן תגובות לנשים כמוך ואני אכתוב גם לך העולם לצערנו מלא באנשים שהם חושבים שהם יודעים כמעט הכל והם טועים לחלוטין. זה לא הופך אותך לחסרת ידע או טיפשה או חסרת אחריות.
וכאן אני אגיד שקיבלתי ממש לאחרונה דש דומה לשלך אבל הפעם לא מכוון אלי, רק אישה שסיפרה שיש לה מקרה דומה לשלי ועשתה טיפולים וקיבלה אישור ללדת רגיל וממש לאחרונה ילדה רגיל – אומנם עובר קטן יחסית אבל בריא, ב"ה.
המסקנה שלי שאני ממש מנסה להתחזק בה היא שכל הסיפור נגזר משמים גם לה וגם לי. לא במקרה היא עשתה ואני לא. הכל מכוון משמים!
והכי חשוב, לטובתנו!
ובכל כאב רגשי או פיזי תזכירי לעצמך: יסורים מכפרים…
לגבי התגובות על אופטלגין…
כותבת לכן כאחות. כל משכך כאבים שנלקח במינון יתר, הוא מסוכן. וכל סוג של משכך כאבים לפעמים יתאים לאחת ולא לאחרת לפי האזור בגוף בו הוא משופעל/מתפנה. (כבד, כליות)
יש לאופטלגין תופעת לוואי נדירה של דיכוי מערכת החיסון ועדיין זו תרופה ותיקה ובטוחה. שוב בשימוש נכון. בעבר היא היתה ברשימה האסורה לחסרי G6PD ולאחרונה יצאה גם משם.
לגבי תרופות שהזכירו כאן כמו- ברקסין, נורופן ועוד מאותה משפחה הנקראת Nsaid's. גם להן יש תופכות לוואי חמורה של היווצרות כיבים קשים במערכת העיכול (בלקיחה שלא לפי ההוראות). במקרה את תופעות הלוואי שלהן מכירה באופן אישי במשפחה של יולדת, כן, אחרי קיסרי, שדיממה ממערכת העיכול ובמקום להתרגש בברית של הרך הנולד שכבה במצב קשה בטיפול נמרץ…
ועוד משהו, כל משכך כאבים מהמשפחה הזו אסור בהריון!!! במיוחד אחרי שבוע 16. אקמול הוא המומלץ ביותר ולאחריו האופטלגין.
אז לא באה להפחיד אתכן, כן לעורר את המודעות. משככי כאבים צריכים לקחת באחריות ובהתאם להוראות השימוש. אם אין רגישות, הטוב ביותר הוא לשלב בין המשפחות של משככי הכאבים, למשל – אקמול ואופטלגין יחד עובדים בסינרגיה ומשפיעים חזק ממש, ובפעם הבאה לקחת ממשפחת האיבופן בלשון העם…
כל משכך כאבים שנלקח בכמויות ולאורך זמן, יהיה אחראי ביותר להתייעץ עם רופא.
לשמור על מרחק נכון בין סוגי התרופות ( בין אקמול לאקמול מינימום 4 שעות, בין אופטלגין לאופטלגין מינימום 6 שעות ובין איבופן לשני גם 6, תרופות מאותה משפחה במינונים שונים יש לחכות לעיתים גם 8, 12 ו 24 שעות בין מתן למתן) ולהקפיד הכי ליטול איבופן או כל תרופה מהמשפחה על קיבה מרופדת ולא ריקה. (במחלקות היולדות יש בדיוק בשביל זה מאפים גם באמצע הלילה…) ותמיד, לפחות בזמן האשפוז, יש לצוות עוד מה להציע, שאין בבית.
לידות קלות, בכל דרך, בריאות והמון נחת!
תודה שהגבת כאן!
יכולה להסכים עם כל מה שכתבת.
מה שכן חשוב לי להדגיש שאופטלגין כבר הפכה לתרופת מרשם בישראל.
מחזקת שמשככי כאבים יכולים לעזור מאוד אבל בנטילה רצופה – צריך הרבה יותר זהירות.
לגבי תרופות משככות כאבים מלבד אופטלגין (אדויל, אדקס, פוינט וכו') – מה שידוע לכן עליהם – ככל הנראה נכון. לעומת אופטלגין שנחשבה בטעות בישראל כמשהו שאפשר להקל בו ראש.
למה נותנים בבתי חולים אופטלגין – יש כמה סיבות אבל מה שחשוב הוא לא להחליט לבד לגבי זה.
מאקמול צריך מינון הרבה יותר גבוה בשביל למות.
אל תלחצנה ממשככי כאבים – ברור שעדיף להפחית אבל בהחלט לא חייבים להמנע. יש יתרונות משמעותיים להחלמה עם כמה שפחות כאבים.
בהיריון – המצב שונה מאוד. אקנול נחשב בטוח (וגם דסקמול שהוא פשוט מינון גבוה יותר של פרצטמול מאשר אקמול) אבל נורופן פורטה, אם אני זוכרת נכון, נחשב בעיתי.
תרופות משככות כאבים חזקות – עשויות להיות בטוחות יותר מאופטלגין וחזקות יותר אבל אסורות בהיריון ובהנקה.
כל מי שיש לה אופטלגין בבית ואין לה אקמול – אני ממליצה להשאיר את האופטלגין למקרי אין ברירה. למה לא לגשת לבית מרקחת בהזדמנות הקרובה ולקנות משכך כאבים אחר?
זאת אומרת, אני מבינה למה. התרגלנו לחשוב על אופטלגין כאופציה השניה אחרי האקמול ושני השמות ממש הולכים יחד. אבל הגיע הזמן להפריד. אופטלגין היא תרופה מסוכנת יותר.
אתן יודעות איזה נושא שיחה נשים הכי אוהבות?
נכון! לידות!!!
זה הנושא הכי בוער, הכי מצוי, תמיד הוא עדכני ותכלס זה גם נושא מעניין – עם סיפורי הרפתקאות מטורפים.
ולא, אני דווקא לא יכולה ללדת רגיל, רק בקיסרי
ומאוד מעניין אותי לשמוע על לידות רגילות.
(אולי אני מנסה לשדר שאני מבינה מה עוברות יולדות רגילות 🙂
אבל במחילה מכל הנשים היקרות שהיה להן קשה עם השיתוף של גיטי,
היא לא באה להתלונן או לספר שהיא מסכנה.
היא בסך הכל רצתה להעלות את הנושא למודעות הציבורית,
ושנשים תדענה מה מרגישות אחיותיהן הקיסריות.
בסה"כ יש פה רצון טבעי לקבל קצת הבנה ועידוד וכמה מילים טוב מהסביבה
כי זה מה שמגיע לנו וזה מה שאנחנו רוצות לשמוע מהסביבה!
(ולא שיגידו לנו היית יכולה למנוע את הניתוח אם היית הולכת לטיפול רגשי)
ביננו,
החלום הגרוע של רוב היולדות זה שהלידה תיגמר בניתוח,
ואם קיסרי היה פשוט כ"כ לא נשים לא היו מתאמצות כ"כ למנוע אותו,
הרי אנשים מוכנים לשלם הון לרופא פרטי ולהצליח ללדת רגיל.
הידעת?
אישה קיסרית (שיש לה ותק ולא משהו חד פעמי) מכניסה את עצמה מדעת!
למסע ארוך, מפחיד וכואב.
היא הרי יודעת מה הסרט שהולך לעבור עליה, ובאמת זה סרט, גם שהוא טוב.
ואפילו אם היא מאוד גיבורה-
ניתוח קיסרי הוא לא רק חתך פיזי
הוא צלקת פיזית ורגשית שמלוה את הקיסרית מהניתוח הראשון ועד 120
אז בהחלט שנשים קיסריות הן גיבורות על!
גם אם במחלקה אתן רואות אותן מלמעלה כי הן הרי כפופות 🙂
גיטי מהממת תודה על הפוסט
ותודה שנתת לכולן פה את הזכות להביט קצת על היהלומים שאנחנו משבצות בכתר המלכות 🙂
תודה רבה לך על הקריאה!
אני בטוחה ששבי תשמח לפרסם פוסט שלך…
הסברת אותי ואת הקיסריות כל כך טוב!
אני כל כך מסכימה איתך!
ממש אין לי מילה להוסיף אחרייך!!
שמחה שנהנית ומאחלת לך עוד יהלומים לשבץ בכתר כמה שיותר בקלות!
ולמי שעדיין עוקבת כאן
לפני כמה שנים חברה טובה שלי הלכה במודע לקיסרי בלידה שמינית- בגלל טראומה בלידה קודמת שהיו לה השפעות רגשיות חריפות עם השלכות פיזיות –
חוץ מהרב, מבעלה, וממני חברתה – כל העולם תקף את ההחלטה שלה. כאילו היא הולכת לקיסרי כי היא קטנת אמונה, חלשה ולא מתמודדת, וכו וכו.
השם הטוב שם מילים בפי, ואת זה אני מניחה גם כאן:
התפקיד שלך כיולדת, כאמא, הוא להביא חיים לעולם ולחזור הביתה א מ א בריאה ושלמה, בידיים מלאות, ולהיות א מ א לקטנצ'יק החדש ולכל אחיו שבבית.
בריאה ושלמה מכללל הבחינות.
זה בכלל לא רלוונטי איך. לאיך אין שום משמעות.
אם האיך מסכן את התוצאה של אמא בריאה ושלמה ותינוק בריא ושלם – אין לו שום משמעות.
בשורות טובות ושיהיה בידיים מלאות !
תודה שקראת והגבת!
אני כל כך מודה לך שנתת לה את המילים הטובות!
זה חסד שאין כדוגמתו!
קשה לי להסבירלך כמה זה משמעותי לאישה כזו!
מאחלת שתזכי לעשות הרבה חסדים בפה ובחכמה שלך!
מענין שאף אחת לא הזכירה פה את בית החולים בנצרת,שם תהליך הניתוח הוא כמו לידה רגילה,( עד כמה רגילה?האשה בעוררות מלאה ומוציאה את התינוק בעצמה!) וגם ההתאוששות קלה יותר,אני לא קיסרית אבל יש לי חברות מירושליים שנוסעות ללדת שם !
וגיטי לא הבנתי את הטענה של רוצה יותר ילדים,זה לא הניתוח שגורם לכך שלא יהיה לך יותר ילדים,זה רצון שמיים,גם יולדות בלידה רגילה יולדות רק את מספר הילדים שנגזר משמיים! (ביום החתונה נגזר כמה ילדים יהיו לך )
הזכירו את בית החולים בנצרת- זה ד"ר הנדלר (הוזכר כהולנדר בטעות) וסיוון נבות שעובדים ביחד.
הם קוראים לזה לידה בטנית – ניתוח קיסרי צרפתי.
זה עולה המון כסף (פרטי) ובמקום ממש לא סימפטי (ערבי).
בבית החולים אסף הרופא גם ניתן לבצע ניתוח צרפתי קיסרי – שם זה ללא עלות ומבצע את זה ד"ר מוסקוביץ.
פגשתי את שניהם אישית ואני מאד מקווה שפריצת הדרך שלהם תקודם ויבוצעו יותר ניתוחים כאלו.
באמת מדובר בשינוי מהפכני.
וואו
אשמח לשמוע על זה עוד (ניתוח קיסרי צרפתי)
נשמע מהפכני
באסף הרופא זה ללא עלות?
הייתי ממש רוצה לשמוע עוד פרטים!!
הי אושרת,
אני רואה שמינדי כבר ענתה לך.
אני רק אחזק את דברייך שיש לא מעט חילוניות שפונות לשם אבל לחרדיות זה פחות מתאים בגלל הסיבות שנכתבו כאן.
מעבר לזה, הניתוח הזה נידון בועדה לקידום מעמד האישה בכנסת ולכן הייתי ממליצה לבדוק את הענין לעומק כדי לא לצאת קרחים מכאן ומכאן.
תודה רבה מאוד על התזכורת שלך לגבי מספר הילדים – אנחנו מנסות לזכור את זה…
מה שכן, היצר הרע ממש מניח לנו את הענין לפני העיניים והאשליה מאוד מוחשית 🙁
תודה שקראת והגבת!
חשוב לציין לגבי הניתוח שהעלו שאלות לגביו, לפני כשנה משרד הבריאות אפילו עצר אותו לתקופה, כדאי לבדוק היטב.
קודם כל, אני מכירה קיסריות, ואיכשהו אחת אחת הן נשים מדהימות. שנונות, חכמות, מעניינות… לא יודעת איך, אבל מציאות.
נקודה נוספת שהבחנתי בה היא התשוקה הפנימית, ובפרט אצל כאלו שלא ילדו מעולם בלידה רגילה – לחוות את הלידה האמיתית והטבעית, להיות כמו כולן, לממש את הנשיות…
וכאחת שעברה גם וגם, וזכורה לי דווקא לידות רגילות די טראומטיות, לעומת ניתוח חלק עם זכרונות מיוחדים ומרגשים (ילד בריא שנולד אחרי תקופה לא פשוטה, תזכורת למה באמת חשוב…), אני רוצה רק להבהיר לאלו שלא מכירות: לידה רגילה היא דבר כואב מאוד מאוד מאוד. אולי הכי כואב שיש (פיזית כמובן). ויש מעלות מסויימות לניתוח על פני לידה, מבחינת החוויה בעצמה. לא מדברת על ההתאוששות אחרי, וודאי שלא על הצורך להמתין לפני הפעם הבאה שמניסיון אישי זה קשה מאוד מאוד.
לידה בחוויה העוצמתית שלה, אם נוריד את ההתרגשות מעצם התינוק שבעז"ה יש גם בניתוח – הכאב שבתהליך הוא עונש שניתן לנשים מדורי דורות, בעצב תלדי בנים. ובניתוח, בבחינה מסויימת אנחנו עוקפים את זה. זה תהליך אחר. אז אין עניין לרצות את זה כל כך.
אם הדבר היה תלוי בי, אילו לא היה שיקול רפואי ומיילדותי סבוך סביב הנושא, ברור לי שהייתי מוותרת על הצירים וכו' וכו' לטובת ניתוח מתוכנן ומסודר…
בד"כ זורקים עגבניות על מי שאומרת את זה (כלומר, הקיסריות זורקות) אבל אני בעילום שם כך שזה בסדר.
בשורות טובות ורק בריאות ושמחה ומזל טוב וידים מלאות ומחבקות!
תודה שקראת והגבת!
לידה היא צורך ביולוגי כמו שתיארת ויש תשוקה מאוד בסיסית להכיר אותה היכרות אישית 🙂
יש הרבה במה שכתבת אבל חשוב לי לתקן אותך שיש השלכות שכנראה לא טעמת אותן ולכן נראה לך שניתוח הוא אופציה טובה יותר.
ברור שאת יכולה לטעון שאנחנו לא טועמות את הלידות הטבעיות 🙂
בכל מקרה, אין כאן תחרות על הסבל אלא העלאה למודעות של אלה הלא קיסריות.
תודה על האיחולים!
מאחלת לך לידות קלות וטובות שיהיהלך כיף להזכר בהן!
גיטי, אהבתי את התשובה 🙂
שמחה מאוד שאהבת 🙂
תודה שטרחת להחמיא!
הזכירו פה כמה פעמים לגבי זה שנושא שיחה של נשים זה לידות, ואיך זה מרגיש למישהי שיולדת בדרך שונה.
ומה לגבי אלא שעדיין לא זכו ללדת בכלל?
והחברה הנרגשת חייבת לספר להן שהייתה לידה מהממת
והייתה תחושה מרוממת וקרבת ה' ואושר עילאי ואת חייבתתתתת להרגיש את זה גם
אז בלי להגיע לתאורים קיצוניים של כאלה עם פחות רגישות,
סתם בכללי כדאי לקחת לתשומת לב נשים יקרות האם נושאי השיחה האלה- על בית /ילדים/הריונות/לידות וזוגיות תמיד במקום ובמינון המתאים ,
כי תמיד יכולה להיות לידכן מישהי שחסר לה ומתמודדת וזה לא קל בכלל:(
מאוד מסכימה איתך!
תודה שהעלית את זה!
אפילו אנחנו הקיסריות חוטאות בזה לפעמים בהנחה שכל ניתוח שרפ הוא ניתוח קיסרי ולצערנו יש גם כריתות…
גם בספר "הרבה יותר מחלב" המחברת מעלה את הענין הזה ששיתוף הוא לא תמיד כדאי ומביע איזשהו חוסר הכנעה כלפי הקב"ה…
מצד שני – כל מי שאין לה ילדים או בעל – ממש לא רוצה שישתתקו לידה או לא יפטפטו איתה.
אז כמו שכתבת – במינון ובזמן המתאים וברגישות.
יש לי כמה חברות שאני מתפללת עליהן בלידות שלי שעדין לא נפקדו
ונראה לי שיותר נעים להם שמדברים ולא מעבירים נושא
ניתן להעביר נושא אך ברגישות נראה לי שממש לא נעים שפתאום שהחברה מגיעה נהיה שקט
תמיד שאני מזהה את השקט שהולך להיות אני מנסה להזיז אותו במילימטר
לבעלי יש חבר שבמשפחה שלו לכולם ידעו על אחת שבהריון ולא סיפרו להם וגם אחרי הלידה לא טרחו לספר להם
זה זוג מדהים מאוד שלקח הכל בקלות לקח להם זמן לסלוח
המקום הזה הוא ממש חבל דק וכל אחד רואה את ההתחשבות באופן אחר
תודה על המילים שלך!
אכן נושא לא פשוט…
הלואי שנזכה כולנו לבשורות טובות ישועות ונחמות!
כאחת שב"ה עברה 7 לידות קיסריות צריך לדעת להודות לה' שיש לנו אפשרות ללדת דבר ראשון ודבר שני שאם כבר ניתוח ב"ה זה לדברים טובים ולמתנות גדולות מבורא עולם!
הרבה מההחלמה מתחילה מחשיבה חיובית ואפילו בזמן הניתוח עצמו כשחושבים למה אנחנו פה הכל משתנה לטובה .
אני קיבלתי חיזוקים מאוד גדולים מהספר ויתנו לך כתר מלוכה של הרבנית נויישטט ע"ה ומכל הספרים שלה ושם היא מתארת באמונה גדולה את הלידה העשירית שלה שנגמרה בניתוח…
מאחלת הצלחה לכל הקיסריות והעיקר להאמין שהכל לטובה ואם הקב"ה' בחר בנו להיות כאלה זה הכי טוב בשבילנו…והלוואי שהצלחתי לחזק אתכן מהניסיון שלי…
תודה על השיתוף והחיזוק!
מחשבה חיובית משחקת תפקיד מרכזי באירוע כזה ויש כאן לא מעט חיובי! ב"ה!!
מסכימה מאוד לגבי הספר. יש לי אותו בבית ואני תמיד ממליצה עליו לקיסריות וללא קיסריות…
קראתי בעיון רב את הדיון הארוך והמרתק ו את הצדדים לכאן ולכאן. אינני מתיימרת להבין לעומק אף אחד בעולם, כי ב"ה לא התנסיתי בכל הנסיונות הקיימים. אני בהחלט מסתפקת בנסיונות הקשים מאד שעוברים עלי בתחומים רבים ולא מנסה לעשות השוואות! כל אחת עם ה"פעקאלע" שלה…לכל אדם נתן ד' נסיונות משלו ונתן לו גם את כל הכוחות לעמוד בנסיונות הללו!!! אני מאד מאד מאד…… מבינה את התחושה של להיות שונה מכולן! אומנם לא עברתי ב"ה ניתוח קיסרי, אך לכל אחת יש משהו או כמה וכמה משהואים, בהם היא שונה מכולן! כל אחד ואחת בעולם רוצה דברים שאין לו ויש לאחרים (ולא מדובר בדברים גשמיים או ארציים!!!) וכל אחת היתה מאד רוצה שיהיה לה מה שאין לה ויש לחברתה. וכשמדובר על צורת הלידה – אינני חושבת שיש מקום להתחיל להשוות בכלל! כי אינה דומה לידה רגילה אחת ללידה רגילה אחרת, של אותה אישה, בטח לא של חברתה. ובאותה מידה אינו דומה ניתוח קיסרי אחד, עם כל ההשלכות הנלוות לפניו ולאחריו, לניתוח קיסרי אחר של אותה אישה או של אישה אחרת! נכון שכאן התמקדו בלידות קיסריות ובאותה מידה שיולדות בלידות רגילות, לא יכולות לדעת מה עובר על קיסריות, כך קיסריות לא יכולות לדעת מה עובר על היולדות בלידות רגילות! אני מבינה את הכמיהה לחוש את הלידה הטבעית, כי הרי זו הדרך הרגילה ללדת והקיסרית חשה הפסד גדול! בודאי אם הפסידה פדיון! אך צריך להסתכל על מכלול החיים של כולם ולהבין שיש הרבה מאד נסיונות שנשים היו מוותרות עליהם ומעדיפות ללדת בקיסרי במקום דברים אחרים העוברים עליהן! ברור שמעדיפים ילדים בריאים ושלמים ואמא בריאה ושלמה על פני כל סוג של לידה! תחושת ההפסד בקיסרי מובנת מאד! אך מהו הפסד זה לעומת אישה שלא זוכה כלל להביא ילדים לעולם??? כמה היא מרגישה שונה, לא ראויה, לא שווה וכו'… למרות שזו לא אשמתה!!! זה הנסיון שלה! ויתכן שחיי הנישואין שלה וגם של קיסרית, יפים ומאושרים פי אלף, מאשה שיש לה יותר מעשרה ילדים שילדה בלידות רגילות! שום דבר לא חד משמעי וברור שאף אחת לא היתה רוצה להתחלף עם חברתה בשק הנסיונות… צריך להבין שגם לידות רגילות יכולות להיות קשות מאד, עם השלכות רפואיות, רגשיות ונפשיות לטווח רחוק ואולי אף לתמיד. גם ההחלמה יכולה להיות הרבה יותר קשה מהחלמה מקיסרי!!! יש לי חברה שעברה את כל שלבי הלידה הראשונה שלה עד הסוף, אך הילד לא יצא. הוא נכנס למצוקה והיה צורך בניתוח חירום, בו התברר שחבל הטבור ירד לפני הראש ומנע מהראש לצאת! אותה חברה ילדה אח"כ עוד כעשר לידות רגילות והיא אמרה לי שההתאוששות מהניתוח היתה הרבה יותר קלה מאשר מהלידה הרגילה!!! כך שאי אפשר להשוות שום מקרה לשום מקרה, בטח לא אצל נשים שונות! תחושת השונות יכולה להיות בכל מיני סיטואציות והצער, הכאב ותחושת ההפסד, יכולות להיות צורבות וקשות באותה מידה!!!
באנה נסתכל על הטוב שבחיינו ולא ננסה להשוות שום דבר עם אף אחת – כי לעולם א"א להשוות כלום!!! עלינו להודות על הטוב ולהתפלל על העתיד ועל כל מה שקשה בחיינו! אני יודעת וחשה עד כאב, כמה קל לומר וקשה לבצע – כי גם אני באותה סירה!!! וכל מה שכתבתי כאן – לעצמי אמרתי!!! כי עם זה אני נאבקת כל חיי לאורך כל הנסיונות שד' שלח ושולח לי!!! אני לא כזו גיבורה או צדיקה שמצליחה לעמוד ולעבור בכבוד את כל הנסיונות! אני מנסה לשרוד! אני יודעת את האמת, את ה"וידעת", אך קשה לי מאד מאד מאד עם ה"והשבות"… מן מחסום שמפריד בין השכל – ללב ולרגש, ולא נותן לשכל להכנס ללב, לא נותן בעצם לאמת להכנס ולהשפיע על הרגש! זה אכן קשה מאד, אך זו העבודה שעלינו לעשות כאן בעוה"ז!!! באנה נתפלל יחד, כל אחת על עצמה וכל אחת על כל כלל ישראל, שנזכה למלא תפקידינו בעוה"ז ולא נבוש ולא ניכלם לעוה"ב!
ליבי המדהימה!
תודה רבה שקראת את המילים שלי וכנראה את מרבית התגובות…
ריגשת אותי וחיזקת אותי מאוד מאוד!
באמת שהרגשתי ששמת כאן את הלב שלך והלב שלי כותב לך כאן!
תודה רבה מאוד שחיזקת במילים שלך ומילאת את הלב שלי בטוב!
צריך להיות ברמה מאוד גבוהה בשביל להשיג את המדרגה שאת מתארת… אנחנו בדרך לשם…
השואות של סבל – אין בהן כל כך היגיון ולכן לא הלכתי לכיוון הזה במילים שלי – יותר רציתי להעלות למודעות את המסע שקיסרית עוברת כדי שהיא תקבל יותר תמיכה והבנה אמיתית.
אבל אנחנו נשים ורובינו מעדיפות להרגיש הכי גיבורות 🙂
זה טבעי אבל העלית על הכתב מילים שמדברות בדיוק לנקודה הזו ואני מאוד מודה לך!
מאחלת לך מכל הלב שבזכות החיזוק שכתבת כאן תזכי לישועות גדולות ולמנוחת הנפש רוחנית ועמוקה!
אני רוצה באמת להעלות פה את הנקודה להודות לה' על האפשרות ללדת בכלל!
זה לא דבר ברור מאליו, כמה שזה נראה לנו לפעמים דבר טבעי והגיוני וגם כשהכל הולך חלק.. לא לעולם חוסן..
בתור אחת שחוותה 4 הריונות תקינים ולידות רגילות תודה לה' ועכשיו כבר שנתיים וחצי בעמדת המתנה, פתאום אני רואה נשים בהריון וחושבת לעצמי כמה זה פלאי ולא מובן מאליו.. פשוט להודות ולהודות לה' על הזכות ללדת! וזהו! זה לא משנה איך כמה ולמה
בשורות טובות לכל עם ישראל! ותמיד במזל טוב
חבל שאת יכולה לשבת רק לרגע כי ממש נחמד פה 🙂
בכל מקרה, תודה שקראת את המילים שלי!
מסכימה איתך שיש הרבה מאוד הודיה בתהליך במיוחד לנו הקיסריות שבלי ניתוחים קיסריים – כנראה שהיינו אמהות למשפחה ממש קטנה…
מה לעשות שיש לנו עוד דרך לא קצרה כדי להגיע לתיקון השלם וההשלמה עם כל מה שנגזר עלינו לטובתנו…
מה שבטוח, תודה על התזכורת החשובה!
גיטי-
תודה דאמרת את האמת בקול או בכתב,
כן ילדתי בלידות רגילות,
עברתי קיסרי לא פשוט ועכשו אני לפני קיסרי מתוזמן-
ואסור לי יותר ללדת,
לקחתי את זה קשה,
לא מצאתי מקום שאפשר לשתף בו בנושא הזה,
אוחיות שלי מדהימות וגם החברות-
\אבל אין לי את מי ועם מי להשתתף,
וכשבעלי שאל אותי למה ככ קשה לך?
למה את מרגישה כישלון ? בושה? לא בסדר?
אמרתי לו-
קח את הגדולה שלנו-חני,
היא תגיע לגיל שידוכיחם-
ויום אחד יבואו-\יושיבו אותך ברשא השולחן ויגידו לך זה החתן-בא לך?
או שאתה רוצה להתלבט, לברר לחוש ,להיות,
שלא לדבר על המגע ועל ההנקה בחדר לידה.
אז תוה גיטי שכתבת ממש בכיתי איתך,
שלא לדבר שאני הולכלת לביח שלא רציתי רק בגלל שאני צריכה רופא,
ואני מאבדת שליטה לגמרי וזה קשה לי
פרומי המדהימה!
תודה שקראת וריגשת אותי עם המילים שלך!
גם אני הרגשתי ממש כמוך!
ממש כאב לי עד העצם והרגשתי שאף אחד לא באמת מבין אותי!
הריפוי שלי התחיל כשהכרתי את פורום אם המלכות באתר של פורום מעגלים. שם אפשר להעלות את כל הכאב ולקבל הבנה עמוקה ורצינית. זה לא ריפא את כל הכאב אבל מאוד מאוד הקל עלי!
כאן המקום להודות למנהלות שעושות עבודת קודש בהתנדבות מלאה וזוכות בשכר שאין לשער!
מוזמנת מאוד!
(חפשי בגוגל פורום מעגלים אם המלכות – הדסי המהממת גם הגיבה כאן עם המייל לקיצור תהליך ההרשמה – תגללי למעלה))
פרומי – ספציפית לגבי מגע עם התינוק והנקה – זה אפשרי גם בקיסרי. רק צריך לבקש וללכת לבי"ח שתומך בקיסרי ידידותי.
גיטי יקרה
תודה וכל הכבוד שהעלית את הנושא!
כקיסרית בעצמי, קראתי ואספתי המון רעיונות לכנס קיסריות שרציתי להשיק (בדיוק מהמקום הזה שכ"כ הרבה מדברים על לידות טבעיות ואין כ"כ מקום לקיסריות…) ואני שמחה שהרמת את הכפפה וחיברת חזון למציאות!
(רופאת הנשים שלי מאוד תמכה ברעיון כשהצעתי לה אותו בעבר, כך שתדעי שאת ממש קול קורא במדבר)
עוד לא קראתי את כל התגובות היפות כאן, אך מניסיוני – חובה ממש! לתת מקום לאכזבה ולכאב. זה מאפשר ריפוי נפשי וגם פיזי קל ומהיר יותר. השיתוף ואחוות האחיות, כפי שקראת לזה, הם חלקים חשובים ביותר בתהליך הריפוי הזה והם כ"כ חסרים!
(סתם מעניין לבדוק קשר בין דפוסי התנהגות אימהיים לניתוחים קיסריים).
תודה רבה ובשורות טובות לכולן!
לגבי מספר הקיסרים שניתן לעבור-
אני שמעתי על 11 (בת דודה של חברה)
ורופא מלניאדו אמר לי שניתח גם בסדר גודל כזה (למיטב זכרוני).
אז נכון, זה לא פופולארי וברור שיש משמעויות שונות וכל אחת לגופה…
אבל אותי אישית זה לפחות קצת עודד…
ולגבי ספר על קיסרים – אני אישית אשמח מאוד מאוד מאוד!
(בתקווה שחוץ מידע פרקטי יש בו גם היבטים רגשיים, כי בעיני זה החלק הכי קשה)
קיסרית היקרה!
תודה רבה מאוד שקראת את המילים שלי וכנראה גם חלק מהתגובות 🙂
תודה שאת מחזקת אותי ואת השותפה שלי מינדי מארקס המהממת. לא פשוט להפיק דבר כזה בפעם הראשונה וב"ה שאנחנו קרובות לזה מאוד…
הלואי שנזכה לעזור לכמה שיותר קיסריות מדהימות (למרות שהאירוע שאנחנו מפיקות יהיה באוירה אישית עם מספר קטן של משתתפות ככה שנוכל לתת יחס לכל אחת שתרצה לשאול על ענינים אישיים)
אני מאוד מאמינה וגם רואה המחשות די טובות שהכנה טובה משחקת תפקיד משמעותי מאוד מכל הבחינות וברור שנפש משפיע מאוד על הגוף, גם על הגוף וגם על הנפש צריך לדבר ולהתכונן.
אין ספק שהספר שאני אחבר (הלואי! תתפללו עלי שאני אצליח!) ישים דגש משמעותי על הנפש והרגש. מקוה שיהיה גם חיזוק רוחני.
לגבי מספר הניתוחים – טוב שאת מספרת, ככה סיבה להתפלל. גם שאיפה טהורה חזקה יותר.
אני בת לקיסרית אמא שלי ידדה חלק כך וחלק כך
אך כל ההריונות שלה והלידות שלה היו קשים
(חבל שלא היה לה את הפורומים האלה
אני בטוחה שזה היה מקל עליה)
תמיד הערכתי אותה על זה שהיא לא מתייאשת
תמיד שמתפלאים איך זה שאני יולדת בקלות אני עונה בזכות התפילות של אמא שלי
אני הכרחתי את אמא שלי לבא איתי ללידה ראשונה
(היא פחדה היא לא מסוגלת לראות אנשים שסובלים)
היום היא רק מחכה שאתקשר אליה
זה ריפא לה את הטראומות
והיא היתה בעולם אחר כמה חודשים ולא גמרה לספר לכולם את החויה שהיא עברה
אז אם ביתך תבקש שתבואי אז לא כדי לסרב אפילו שנראה לך שאת לא מסוגלת
אולי זו תהיה התרופה שלך
אולי את עוברת את מה שאת עוברת כדי שביתך לא תעבור?
לחמותי יש משפחה ברוכה כולם בלידה טבעית
(והיא טענה לילדים שזה ממש קל ופשוט ואז הן גילו שזה לא מדויק)
היא לא הבינה איך לאמא שלי יש "רק 8 ילדים בלי עין הרע"
אומר את האמת שזה ממש כאב לי (לחתונה שלי לא הלכתי לקניות עם אמא שלי)
וחמותי גם כעסה שהיו צריכים לחכות חודש נוסף (כמו שאתן יודעות לוקח זמן להתאושש)
ולצערה היא לומדת בצורה הקשה כל אחד מילדיה יש קושי כזה או אחר
היא חלמה מינימום 12 ילדים לכל אחד אך כרגע זה אפילו לא מתקרב
"אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו"
תודה שקראת את המילים שלי והגבת מכל הלב…
את יודעת יותר יותר מאישה ממוצעת 🙂
ברור שאם הבת שלי תרצה אותי אני אהיה שם מכל הלב!
מאוד מסכימה איתך על הלקחים שאת מעלה…
מאחלת לכולנו שנעשה את הטוב בעיני ה' ולך לידות קלות מאוד והרבה נחת להורים!
גיטי, ריגשת אותי…
ממש נוגע ללב
הכתיבה שלך סוחפת וחודרת כ"כ.
ב"ה לא מכירה מקרוב אבל פתחת לי צוהר לראות מה עומד מאחורי נשים קיסריות.
לא ידעתי מה עובר עליהם ומה הם מרגישות.
בזכותך אני אהיה רגישה יותר ומבינה יותר.
את שליחה טובה!
וכן בזכותך אני מודה יותר לה' על המתנות שקיבלתי בקלי קלות. ב"ה.
מאחלת לך המון נחת מתוך בריאות ושמחה!
תודה רבה לך על החיזוק!
שמחה שקידמתי משהו למען עם הקיסריות 🙂
מאחלת לך שתמיד תאמרי את הדבר הנכון במקום הנכון ולידות קלות מאוד!!
שתי דברים:
1. אני לא חושבת שבאו למדוד את הסבל, תמיד יש יותר גרוע
באו להראות את הזווית הלא מוכרת הזאת, זה הכל
את ההתמודדות והכאב ולא מצירים, אין שום צורך להשוות ללידה רגילה.
(וגם אם כן לאיזה תשווי? כל אחת והלידה שלה)
ולחזק שהעיקר זה ידיים מלאות, ברור שהם יודעות. מה גורם להם להמשיך לעשות את זה?
ככה שאלו שהרגישו קצת סחף, זה כנראה לא ממש המקום שלכם, לכם מתאים יותר לקרוא רק אשכולות של ההתמודדויות שלכם. זה בסדר ואין צורך לכעוס.
2. לגבי מס' הניתוחים האפשריים:
אמא שלי שתחי' ילדה 11 לידות קיסריות ומבחינתה היא לא סיימה.
הרופא אמר לה שהוא ניתח ניתוח 12 קיסרי.
זה אפשרי, תתפללו להרבה כוחות ובעז"ה תזכו להרבה ילדים.
כמה? כמה שהוא ידע שטוב לכם לקבל. אל תתייאשו ותתפללו, זה אפשרי.
וואו 11 לידות קיסריות!! הלוואי שאני אזכה למספר ילדים כזה ויותר! כאחת שילדה 3 ילדים ב"ה, בניתוחים, זה תמיד מרחף שם…
חוי המהממת!
תודה רבה מאוד!
ממש שימחת אותי שטרחת לכתוב את התגובה הזו!
מאחלת לך לידות קלות ולאמא שלך עוד תינוק אחד לפחות בבריאות ובקלות!
כבירי הסביר אתמול באירוע שהפקתי עם מינדי (- מנדולינה, פורסם בניוזלטר של שבי רגע) שיש מושג של גנטיקה טובה שגם אחרי תשע ניתוחים המצב יהיה כמו אחרי הניתוח הראשון.
למי ששאלה על הרופאים, אז אגלה לכם שלא, היא לא שילמה אף פעם פרטי
כמובן שהניתוחים של פעם והיום הם ללא השוואה (בעיקר מבחינת ההתאוששות, תפרים נמסים סיכות וכו')
כמובן ככל שהלידה היתה מס' מתקדם יותר אז הבי"ח דאג לרופא טוב כי זה אחריותם (בשתי הלידות האחרונות זה כבר היה הכבוד שלהם…) רב מוחלט של הלידות היה במעייני הישועה והניתוח האחרון כבר בתל השומר, אחרי הכל הרגישה שצריכה משהו יותר (זה גם היה אחרי הפלה והיא טופלה שם)
ואגב, אני כותבת כקיסרית בעצמי לילד מהמם שד' יעזור ואמשיך בלידות טבעיות…!! (תתפללו עלי)
ובנתיים, מהבחינה הרגשית היה לי קשה מאוד מאוד, למרות שאמא שלי קיסרית ותיקה ומכירה את זה מקרוב…
אז הנה לכם הבדל בין קיסריות בעצמם
חושבת שיש שלב של השלמה ולהנות מהמעלות ועד אז זה לא יעזור להגיד את זה, יש תהליך פנימי שהנפש צריכה לעבור.
הרבה כוחות לכולם!! (קיסריות ולא)
חוי עודדת אותי!
תגלי לנו איזה רופא ניתח אותה
פלוטקין? עזרא? או כמה רופאים?
גיטי יקרה.
תודה על ההצפה.
היה מעניין מאד לקרוא את שלל התגובות של כולן.
אני חושבת שהמסר העיקרי של גיטי-
הוא רק ההבנה שקיסרית צועדת במסלול אחר.
אין תחרות על מסכנות, מדליות על כאב, או פרס נובל לקיסרית השלטת.
גם אני זכיתי לצעוד במסלול הזה ואני מודה מאד לכל מי ששמה את הנושא על השולחן.
תודה לך על הקריאה והתגובה!
הבנת אותי ממש לעומק 🙂
לא פלא…
ב"ה זכיתי להעלות אתהנושא על השולחן וקיבלתי תגובות כל כך טובות לא רק כאן…
כנראה שזה באמת חשוב.
וואו!
איך לא ראיתי את הטור הזה עד עכשיו?
גם אני קיסרית.
8 פעמים כיכבתי עם התואר!
והאמת, עדיין מככבת:)
הכאבים בקור, תפיסות שרירים, הידבקויות, סוף החוט ושות' (זה אפי' לא קצה הקרחון…)
רוצה לגלות לכן שלי הכי קשה עם…..
האחיות הקיסריות!!
התגובות האלה: היה כיף!, מה את עושה עסק…., קל יותר מטבעית, עד כדי כך? ……………………
כל כך שמחה בשבילך שהלך לך בקלות,
אבל רוצה שתביני שלא, אני לא מפונקת! ובהחלט שאני מסוגלת לשאת כאב,
ויחד עם זה, עברתי משא!
לא קל! אפילו קשה! אפילו קשה מאוד!!!
מוכנה להאמין לי?
זה ינחם אותי כ"כ…..
אפילו יעזור לי להרפא, להחלים….
אז יש מצב?
שרק תאמיני לי בלי להסביר לי שזה לא ממש כך?
ותודה לך גיטי!
על הטור! על התגובות!
על הקורס הנפלא שקראתי אודותיו במקומונים, והצטערתי שאני לא בדרך לעוד קיסרי עכשיו:)
ועוד יותר התאכזבתי שלא הפקתם אחד כזה לפני שנה….
מחכה לספר, אולי אספיק להיות הקונה הראשונה.
מזל טוב לכולן! רב נחת!
לקיסריות ולפשוטות העם:):)
תודה רבה לך רחלי!
תודה שקראת והגבת בגילוי לב 🙂
מאחלת לך שתזכי שוב להוכיח נאנמנות קיסרית למלך העולם והעיקר בקלות!
רק אולי יעודד אותך שגם יולדות רגילות מקבלות תגובות ממין אלו: "לידה היא לא מחלה"…
בואנה ניקח לתשומת ליבנו לא לשפוט ולא להניח שאנחנו מבינות על איזה סבל או כאב מי שמולינו מספר…
אהבתי את האומץ שלך לכתוב את זה..
אני עברתי לידה ראשונה בניתוח קיסרי מבחירה ורק בגלל ההשלכות הרפואיות לטווח הרחוק אני עושה את כל המאמצים (מבחינה רגשית) לנסות לידה רגילה. כרגע לא בטוחה שאצליח..
אם לא זה, הייתי בוודאות בוחרת בקיסרי אלקטיבי שוב כי זאת חוויה הרבה יותר עדינה ובעיני שווה את הכאבים.
אז יש לזה גם מעלות:)
אהבתי את האומץ שלך, מירי!
שמחה בשבילך שמצאת את הדרך שנכונה לך יותר ושמחה מאוד שלא התחרטת ושמחת בבחירה שלך!
אני יכולה לומר לך שאני מבינה מזה שאת צריכה לקרוא ולשמוע שלידה טבעית היא חויה בסיסית שכנשים קשה לנו להתהלך בעולם בלעדיה.
רק אנסה לפקוח את עינייך שאני מבינה שלא ניסית לידה טבעית ולכן לא בהכרח שהשיקול שלך לגבי חויה עדינה יותר – מבוסס. יש לידות מדהימות ובעיני ההבדל נעוץ במרבית המקרים בהכנה טובה להכנה גרועה.
ממליצה לך מאוד למצוא מישהי מתאימה שתכין אותך ללידה בצורה הטובה ביותר ותתאים את ההכנה לאישיות שלך ולנתונים שלך.
מאחלת לך לידות קלות ומדהימות!
לא עברתי על כל התגובות כאן, רק ראיתי שיש כאן נשים שהתעניינו בקיסרי צרפתי.
אני עברתי את הקיסרי צרפתי לפני כשנה ואני ממש ממש ממליצה!! התלבטתי המון המון לפני ובסוף החלטתי ללכת על זה.
עברתי לפני ניתוחים כך שיש לי למה להשוות (מציינת שהם לא היו מוזמנים אך לא חושבת שזה משנה מאד). ההבדל הוא באמת שמיים וארץ.
הרגשתי פשוט מדהים!! נראה לי יותר טוב מלידה רגילה… אחרי שעתיים וחצי פשוט הלכתי בלי כאבים. הייתי בשוק. הכאב כן הגיע בהמשך אבל בכלל בכלל אין מה להשוות לכאבים של אחרי הניתוחים הקודמים.
כשאני עשיתי את הניתוח ד"ר הנדלר עשה אותו רק בנצרת (לא יודעת מה קורה היום. בכלל מישהי אמרה לי שעצרו אותו שוב אבל לא יודעת) ויש לזה חיסרון כמובן שזה לא בי"ח יהודי אבל אני חושבת שזה פשוט היה לי שווה את זה. כמובן שגם המחיר נורא יקר אבל שוב, חושבת שזה שווה את זה.
תודה חיה!
אני אשמח לשמוע יותר פרטים.
אם את מסכימה תשלחי לי מייל לgitty208305@gmail.com
תודה על השיתוף קודם כל.
תמיד טוב להעלות רגישות ומודעות להתמודדות של אנשים אחרים.
מה שמפריע לנשים אחרות כשקוראים את התגובות (הטור עצמו לא דיבר על זה בכלל), על תחושת החוסר כמו: אם אני קיסרית אני מוגבלת במספר הלידות, ואולי הקוראת היא אשה עם לידות רגילות וקלות, אלא שה' לא שולח עוד ילדים, או הריונות.
או שאם אני קיסרית אז ההתאוששות מאד קשה, או שאז אני לא יכולה להניק. וזה דברים שיכולים לקרות לא רק בצורה הזאת…
כלומר, על מה מבוססת תחושת ההחמצה?
על פנטזיה אופטימלית כשהעולם שלנו לא מתנהל ככה בדרך כלל…
כמי שעברה גם קיסרי וגם לידה רגילה, אני מבינה מה שאת אומרת אבל לא כ"כ מסכימה.
קודם כל, יש דברים ייחודיים לקיסריות שנשים שיולדות בלידות רגילות לא חוות אותן בכל מקרה. (חדר ניתוח קר ומנוכר, צלקת ועוד…)
חוץ מזה, נכון שחלק מהקשיים שקשורים לקיסרי, עלולים להיות גם אצל מי שלא קיסרית.
אז מה?
ואם רווקה מבוגרת תשתף שהיא מרגישה בדידות בגלל שהיא רווקה, נגיד לה שאין מקום לתחושה שלה כי יש גם נשים נשואות שמרגישות בודדות?
הדיבור כאן הוא על העלאת המודעות לאתגר של הקיסריות. זה לא אסון, זה אתגר שמגיע בנסיבות טובות ומשמחות ב"ה, אבל עדיין זה אתגר שלא כולן מכירות.
זה שקיימים בעולם קשיים נוספים, זו לא סיבה להמעיט מהקושי הזה.
אני חושבת שחלק גדול מהדיבור כאן, גם בטור וגם בתגובות, לא היה על תחושת ההחמצה אלא על חוסר מודעות והבנה של הסביבה. (וחלק מהתגובות של היולדות ה"רגילות" שיקפו את זה…)
לידות בריאות לכולן:)
נלי, תודה שקראת!
אני מתחברת למה שכתבת.
רק רוצה להוסיף שאומנם העולם לא מתנהל בד"כ לפי הפנטזיה האופטימלית אבל, ויש אבל גדול, ליולדות רגילות יש תקוה לפנטזיה הנ"ל ולקיסריות אין לזה אחיזה במציאות.
כמו שכתבת לא רציתי להגיע למקומות האלה ולכן הפוסט היה ממוקד בהיכרות עם העולם הקיסרי ופחות בתלונות…
טובי, תודה שקראת והגבת!
ממש מסכימה איתך.
רוצה לומר שבחרתי להשקיע בהעלאת המודעות כי יש לזה תועלת גדולה ונוכחתי בזה בתגובות לפוסט.
בטוחה שאם קיסרית תקבל תמיכה והבנה מעוד אישה בסביבתה, המצב ישתפר פלאים. ישראל עם קדושים ואם רק תהיה מודעות – אני בטוחה שהדברים יחלחלו ויגיעו לאן שצריך.
מאחלת לך לידות קלות והרבה נחת!
כותבת אחת שיולדת ב"ה ה' בלידות רגילות אבל הלידות שלה מאוד קשות וההתאוששות גם כן.
בנוסף ההריונות שחורים משחור מסביבי מתהלכות נשים בהריון מלאות אורות ושמחה כשאני מלאת בחילות והחולשה נוראית ועוד ועוד.
זה כאילו הורידו אותך מהרכבת לתשע חודשים ואת בודדה בודדה מרגישה דפוקה ולא רק שאת לא מעושה כלום בבית בעלך עוד צריך לדחוף לך אוכל בכח לפה ולגרור אותך לספה אולי שם תרגישי קצת יותר טוב…
מזדהה עם הבדידות וההרגשה שאת שונה ומה שלכולן בא בכיף ונורמלי לך בא בסיוט ורוצה להדגיש כמו שאחת כתבה פה שלכל אחד יש את הקושי שלו… ואף פעם א"א לדעת מה השני עובר…
ח היקרה מאוד!
רוצה לספר לך שאני מזדהה עם ההריונות הקשים. אני אישית מכירה את החויה הנוראית הזו מעצמי. מכירה גם את הבדידות והיחס הלא תומך ולא מאמין מהסביבה…
רוצה לאחל לך שהפעם הבאה תהיה קלה ומתוקה כמו מה שאת רואה ומקנאה…
ממליצה לך להתחבר למעגל היפראמזיס שתחת פורום מעגלים. זה חרדי חינמי ואנונימי. יכול לעזור לך מאוד!
מי שמענין אותה: ראיון בהדברותשל אפרת ברזל עם אישה שעברה קיסרית
https://www.hidabroot.org/video/225155
אומר את דעתי, אני לא מבינה על מה הסער, עברתי גם לידה רגילה ארוכה ומתישה וגם קיסרית. ההתחלה והלידה קשה יותר, אבל ההמשך, אם יש לך תפרים נוראים בלידה רגילה, לדעתי קשה יותר. בכל אופן, מעולם לא חשבתי להתעסק עם זה כ״כ.אם יש פתרונות והקלות טכניות, איזה יופי! אבל ההתחרבשות הזו בהרגשות נראית לי מוגזמת ולא תואמת מצב. ילדתם ילד בריא ושלם? יצאן בריאות? תודו לה׳ ותתמקדו בטוב!
אחרי שראיתי את הראיון, אמרתי לעצמי, א״א להבין אחרים. כל אחד חווה דברים בצורה שונה. אבל בעיני העינין הוא איך אתה תופס את מה שאתה עובר ולא מה אתה עובר תכלס. אז שימו לב, שמי שיכולה לזכור שב״ה יולדים.. לקחת את זה בקל, אולי חבל לה לעסוק מדי בנושא….
בהצלחה לכולם, ילדים בריאים ולידות טובות! 🙂
אני מרגישה בבירור שהאישה שם עברה טראומה קשה וזה לא נכון לומר לאנשים כאלה – אל תתעסקו עם זה.
הם לא בוחרים להתעסק עם זה. ברירת מחדל של המח הוא להתעסק עם זה. צריך מאמץ גדול כדי להבריא מזה. זו ההסתכלות הנכונה יותר.
אני בהחלט אומרת לקיסריות שאין ספק שיש לידות מאוד קשות שגרועות בהרבה מניתוח קל. הענין הוא שקיסרי קל תמיד הוא סבל לעומת לידה שאם היא קלה – כמה היא מתוקה? מאוד מאוד!
ולהתמקד בטוב זו עצה טובה לחיים מאושרים.
רק השאלה אם העצה קלה לישום בכל מצב…
לא אומרת שזו עצה לא טובה או לא חשובה.
יש הבדל גדול בין מי שעברה קיסרי פעם אחת והמשיכה אח"כ ללדת רגיל, לבין קיסרית שכל הלידות שלה בניתוחים.
גם מבחינת הקושי בהתאוששות (תפרים נוראים כמו שציינת – זה בד"כ בעיקר בלידה ראשונה או שניה, לעומת ניתוח שלא נעשה קל יותר מפעם לפעם אני חושבת…)
אבל בעיקר מבחינת ההשפעה שעשויה להיות על פוריות, סיבוכים שהשכיחות שלהם עולה אחרי כמה ניתוחים, צורך בהמתנה בין ההריונות וכו'.
לכן זה כן דבר שיכול להיות מהותי ומשפיע על החיים יותר ממה שנראה לך, אם עברת רק ניתוח אחד.
אבל את ממש צודקת שבסוף צריך לזכור שלידה, גם בקיסרי, היא שמחה ענקית ואירוע ניסי, גם אם המסביב מורכב יותר.
וגם – לזכור שלפני 300 שנה, כשקיסרי לא היה בנמצא, מצבים כאלו היו נגמרים אחרת לגמרי… אז נגיד תודה על הדרך הניסית והפלאית הזו שה' נתן בדור שלנו.
תודה לך על התגובה הזו!
תודה על הפוסט מרגש ממש!
אני בת לאמא שילדה 8 לידות בניתוחים בלי עין הרע.
ואני – אחת שילדה בווקום לידה ראשונה ולידה שניה בניתוח.
לא אפרט את הפרטים
אבל אני מוצאת את עצמי בלחץ נוראי לקראת הלידה הבאה (שעדיין לא באופק, במסגרת ההמתנה…אבל באופק במסגרת הרגשות)
מה יהיה? יש לי סיכוי ללדת רגיל? האם להתאמץ מאוד? מה לעשות?
טיפול רגשי מומלץ? עד כמה "להילחם" בשביל זה?
אשמח לתגובותיכן .
תודה
ואתן גיבורות!!
לגבי הסיכוי ללידה רגילה, קשה לענות על זה כשבמסגרת הזו אין לך אפשרות לפרט מה היו הסיבות לואקום ולניתוח.
אני חושבת שאם מבחינה רפואית מתאפשר לך לנסות לידה רגילה ללא סיכון רב, שווה לעשות השתדלות ולנסות, מתוך קבלה והשלמה מראש שאולי תצטרכי לעבור לניתוח תוך כדי הלידה ואם זה יקרה, לא נורא. את עושה את ההשתדלות שלך וה' מחליט מה באמת טוב עבורך.
טיפול רגשי לא נשמע לי כ"כ רלוונטי, אבל חשוב להגיע ללידה עם ליווי של דולה מומחית או רופא פרטי.
היו שרשורים ב"חכמת ההמונות" בנושא, כדאי לך לראות.
החודשים שאחרי הניתוח הראשון (בניתוח חרום) יכולים להיות קשה רגשית, הרבה מחשבות של "איך הייתי יכולה למנוע את זה, מה דפוק בי שלא הצלחתי ללדת, מה אעשה בפעם הבאה" וכו'.
אולי את בשלב הזה, אבל אחרי זמן מה זה שוקע ועובר, הופך לעובדת חיים שמשלימים איתה. עסוקים בנחת מהילד בעז"ה ופחות זוכרים איך הגיע לעולם…
אגב, ניסיתי לפני כיותר משבוע להכנס לפורום אם המלכות. מה שהמלצתן פה. רשמתי פרטים ועדין לא חוברתי…
יש מה לעשות?
תודה
לגבי הסיכוי ללידה רגילה, קשה לענות על זה כשבמסגרת הזו אין לך אפשרות לפרט מה היו הסיבות לואקום ולניתוח.
אני חושבת שאם מבחינה רפואית מתאפשר לך לנסות לידה רגילה ללא סיכון רב, שווה לעשות השתדלות ולנסות, מתוך קבלה והשלמה מראש שאולי תצטרכי לעבור לניתוח תוך כדי הלידה ואם זה יקרה, לא נורא. את עושה את ההשתדלות שלך וה' מחליט מה באמת טוב עבורך.
טיפול רגשי לא נשמע לי כ"כ רלוונטי, אבל חשוב להגיע ללידה עם ליווי של דולה מומחית או רופא פרטי.
היו שרשורים ב"חכמת ההמונות" בנושא, כדאי לך לראות.
החודשים שאחרי הניתוח הראשון (בניתוח חרום) יכולים להיות קשה רגשית, הרבה מחשבות של "איך הייתי יכולה למנוע את זה, מה דפוק בי שלא הצלחתי ללדת, מה אעשה בפעם הבאה" וכו'.
אולי את בשלב הזה, אבל אחרי זמן מה זה שוקע ועובר, הופך לעובדת חיים שמשלימים איתה. עסוקים בנחת מהילד בעז"ה ופחות זוכרים איך הגיע לעולם…