המון תגובות קיבלנו (כצפוי) על הניוזלטר הקודם.
רוב האמהות אמרו דבר אחד – תודה על הצפת הנושא, כי הילדים שלי בטוחים שאני האמא הקלפטע היחידה שדורשת בקשות "מוגזמות" כמו לתכנן טוב את מסלול הטיול לפני שיוצאים, לחבוש קסדה כשרוכבים על אופניים, או להיכנס לים רק עם מציל.
אז קודם כל – את כמובן לא לבד, כל האמהות אומרות את אותם דברים לילדים שלהם, תמשיכי.
אבל נראה שהרבה מהכח נמצא במוסדות עצמם – שצריכים לעורר את הבחורים לחיוב "ונשמרתם". מה לעשות? פשוט לדבר על זה שוב ושוב, ואולי אפילו להביא בקעמפים, לדוגמה, צוותי חילוץ שיספרו מהניסיון שלהם ויקנו כלים?
אבל זה לא רק זה. מתברר שגם בטיולים מאורגנים, לא הכל כל כך מאורגן…
כמו שמשתפת אחת הקוראות:
"יצאתי לטיול עם בעלי, הגיעו קבוצה ענקית מהאיגוד של אחד המרכזים החרדיים,
גם בחורים לא מצוידים כראוי, כולל בחור עם כפכפים וגומי של תפירה קשור מאחור…
כמויות בחורים יורדים בצוק ואין צוות של מדריכים וכו' שמכוונים אותם, בודקים שכל הקבוצה הענקית בסדר…
בחור אחד כנראה לא חברותי משהו… לא מוצא את עצמו ומחליט שהוא לא ממשיך עם הקבוצה אלא מטפס על מצוק לא רשמי כחלק מהמסלול.
אף אחד לא ראה אותו ורק אנחנו יושבים ממרחק וצופים באימה איך שהוא מטפס ומטפס… וכל רגע היה נראה שהוא הולך ליפול ואף אחד אפילו לא שם לב! (בסוף הוא ירד אחרי כחצי שעה!)
כשיצאנו מהמקום פגשה אותנו פקחית מטעם רשות הטבע והגנים והיא שואלת בדאגה "ראיתם את הקבוצה הענקית שם? הם בסדר ? כי אני דאוגה, שאלתי אותם האם כולם יודעים לשחות כי יש במסלול בריכה בעומק 2 מטר ואמרו לי שהרבה לא יודעים לשחות…"
מתברר שגם טיולים מאורגנים צריכים פיקוח, וגם שם – חשוב להבהיר לבחורים עצמם איך מטיילים.
מה נשאר לנו?
להעלות את הנושא, לדבר עם הילדים שלנו, וגם להציף את הנושא כלפי אנשי חינוך בתוך המוסדות שלנו – בנפשנו הדבר.
בשורות טובות,
שבי
הפוסט הוא חלק מהניוזלטר שלנו שנשלח פעמיים בשבוע – ביום שני וחמישי.
רשומה ולא קיבלת? תבדקי בקידומי מכירות או בספאם.
עדיין לא רשומה? בואי שבי איתנו : ) בלחיצה כאן
