עד כמה את נהנית בעבודה שלך?

השבוע למדו בגן של הבת שלי על ה'נגר' – יש לו מסור, פטיש ומסמרים והוא בונה איתם כיסאות, שולחנות וארונות.

תהיתי לעצמי איפה בחיים הבת שלי תיתקל בנגר, חוץ מלטוס לפושאן שבסין, או למזרח אירופה למפעלי הייצור של איקאה, והאמת שבאופן כללי נגרים היום פחות משתמשים במסור ופטיש.

אבל המקצוע הזה עוד סביר לעומת לימוד על ה'סנדלר', שבקושי נמצא בשולי הערים הגדולות. כמה שווה לתקן נעל אם מזמינים חדשה בגרושים מאלי אקספרס (או קונים בגרושים פה, לא משנה).

לא, לא באתי פה להציע לשנות את תכני הלימוד של הגנים, שימשיכו ללמוד בגיל 4 על עולם תמים של נגר וסנדלר.

השאלה היא כמה אנחנו מכירות את עולם העבודה שסביבנו.

כולנו שומעות ומרגישות את הטלטלה שעובר עולם התעסוקה בימים האלו ממש עם הכניסה של הבינה המלאכותית, את העובדה שמגמות התכנות צומצמו או נסגרו זמנית בהרבה מהסמינרים, והרבה בנות שחלמו על הייטק ניצבות בפני שוקת שבורה.

יוצא לי לשאול הרבה בנות בי"ב מה הן הולכות ללמוד, והתשובה היא: אדריכלות, כי אין משהו אחר, או חינוך מיוחד כי אין אופציה נוספת.

קודם כל, כואב הלב על הכסף של ההורים, כואב גם הלב על הבת שצריכה להשקיע שנתיים במקצוע שלא מתאים לאופי שלה, אבל האמת, שהרבה מזה נובע מהעובדה שהבנות לא מודעות לתכונות האופי של עצמן, ואני לא מתכוונת רק ל"הומנית" או "ריאלית" אלא לתתי-קווים באופי כמו – יכולות ניהול, רצון להשפיע, צורך בעבודה עם מרכיב שגרה משמעותי או לחילופין צורך עבודה עם ריגוש משמעותי וכו'.

על זה כותבת הרבה שרי שטרן, יועצת תעסוקתית מהוותיקות בתחום בטור המעולה של מחפשת עבודה .

אבל יש עוד נקודה: הרבה מאיתנו פשוט לא מכירות את עולם התעסוקה. על חלק מהמקצועות בכלל לא שמענו, ובחלקם – אנחנו לא יודעות מה עושים בהם בפועל לאורך היום. 

אנחנו לא יודעות מה עושה אדריכלית במשך היום, מה עושה אחות בבית חולים, ואפילו מה כולל התפקיד של מורה מחנכת, שלא לדבר על עשרות מקצועות חדשים שנולדו בשנים האחרונות – יחד עם העידן הדיגיטלי, למשל העיסוק של כותבת השורות האלו 🙂

כדי שנכיר את עולם התעסוקה שסביבנו פתחנו מדור חדש על עולם התעסוקה, שבו כל אחת משתפת מה היא עושה בעבודה שלה. מתברר שרובנו לא יודעות מה עושה השכנה שלנו בעבודה, ואפילו האחות שלנו.

הראיון הראשון יהיה בע"ה עם אחות במחלקה פנימית, ועד אז – נשמח מאד אם תסכימי לשתף בעבודה שלך – לא משנה אם את שכירה או עצמאית לתועלת כולנו – רק עם תנאי בסיסי: אם את אוהבת ומחוברת לעבודה שלך. מתאים לך? כתבי לנו למייל: [email protected]

בשורות טובות ובחירות טובות,

שבי

הפוסט הוא חלק מהניוזלטר שלנו שנשלח פעמיים בשבוע – ביום שני וחמישי.
רשומה ולא קיבלת? תבדקי בקידומי מכירות או בספאם.
עדיין לא רשומה? בואי שבי איתנו : ) בלחיצה כאן