בחודש אלול החלטתי לעסוק גם באמנות בנושאים הקרובים לימים אלו, ובין היתר על תפילה באמנות.

מי שעוקבת אחרי טור האמנות בקטיפה שאני כותבת אחת לשבועיים, תראה מעט חזרתיות, אך יש יצירות שאני פשוט לא יכולה לוותר עליהן.

הקשר בין קודש לחול, בין "אמנות יפה" (מונח מקצועי המתייחס לאמנות שאינה שימושית) לבין היהדות, הוא מורכב.

תחת השם "אמנות יהודית" ניתן לראות הרבה מוצרי יודאיקה, פרוכות יפהפיות, גביעים ומזוזות.

אך האם יש מקום לצייר תפילה?

ליקטתי כאן כמה יצירות ייחודיות. מי שמתעניינת יותר מוזמנת היום למפגש זום נרחב בנושא זה, ללא עלות.

תפילה באמנות – גם באמצע המלחמה

ביצירה ריאליסטית זו, ספק תצלום ספק רישום ריאליסטי, נראים חיילים.

במבט ראשון הם אינם נראים יהודיים דווקא, אך באמנות פרטי היצירה מגלים לנו לעיתים את רובו של הסיפור.

חיילים מוזרים אלו אינם אלא חיילים יהודיים במלחמת צרפת–פרוסיה בשנת 1870, עוד הרבה לפני מלחמת העולם הראשונה.

מתוך היצירה ניתן ללמוד על הפטריוטיות של החיילים, למרות היותם לכאורה שומרי מצוות.

החיילים עצרו באמצע שדה הקרב, הניחו את תרמיליהם ואת החרבות בצד והתקבצו לתפילה.

היכן התפילה מתקיימת?

חדות העין תוכלנה להבחין במגבת המכסה משהו על גבי הקיר. ככל הנראה זהו בית נוצרי מזדמן, וכדי להתפלל כיסו המתפללים את הצלם בבד.

תפילת יום הכיפורים של מאוריצי גוטליב

יצירת מופת נוספת של תפילה, של האמן מאוריצי גוטליב, מובאת כאן בחלקה, ללא עזרת הנשים.

גוטליב, אמן ממשפחה מתבוללת, החל להכיר ביהדותו דווקא בעקבות אנטישמיות שאליה נחשף בבית הספר לאמנויות גבוהות בפולין.

גוטליב מתאר את דמותו שלו בתפילת יום הכיפורים. הוא מצייר את עצמו כילד, כנער וכאדם צעיר, ואף על ספר התורה רקום "לעילוי נשמת משה גוטליב".

היצירה הגשימה את עצמה, והאמן, שנפטר שנה לאחר מכן, זכה שלפחות ציור מרשים ומקדש שם שמיים זה נשאר בזיכרון העולמי.

בית כנסת מרחף מעל ונציה

נסיים ביצירה אודות מקום תפילה, המוצגת בימים אלו ממש ומתרוממת עד לגובה של 25 מטר מעל למי הלגונה בוונציה.

היצירה מוצגת במסגרת תערוכה בינלאומית – הביאנלה של ונציה.

אנה קמישן, אמנית ואדריכלית ילידת אוקראינה המתגוררת בלונדון, יצרה דגם בית כנסת המזכיר את בתי הכנסת מעץ שהיו נפוצים בעיירות מזרח אירופה. הדגם, דמוי עץ ואבן, מרחף באוויר כחלק ממיצב ענק מלא בהליום שנוצר במיוחד עבור התערוכה.

בית כנסת מעץ, שאין לו מקום מסוים, מתנוסס גבוה באוויר.

ליצירה זו, בעיניי, יופי ומשמעות רבים. לתפילה אין מקום קבוע. גם בלב מדבר, בגטו או בממ"ד חשוך בקיבוץ ניר עוז, יכול כל יהודי לשאת תפילה.

תרצי לשמוע עוד?

היום, יום ג' ה' אלול, את מוזמנת למפגש זום חד פעמי – ללא עלות – אודות "תפילה באמנות".

 בלחיצה פה את איתנו >>>

כמו כן, אני מזמינה אותך ליום של רזידנסי ביום ג' הבא – והפעם – כל אחת יכולה!

קרוב לבית, בירושלים, בלי לינה – יום שלם של הרחבת הלב והדעת + סדנאות התנסות מעשיות וארוחה מפנקת – מחכה לך 💛

מרים