1.
לֵב שֶׁלִּי,
כְּשֶׁיִּהְיֶה מִי שֶׁיַּחְזִיק אוֹתְךָ
בִּנְפִילָה.
מַבְטִיחָה שֶׁאֲשַׁחְרֵר.
בֵּינְתַיִם תַּחֲזִיק,
עוֹד קְצָת.
2.
עוֹלָם,
כְּשֶׁאַתָּה מְשַׂחֵק "מְסִירוּת"
עִם הַלֵּב שֶׁלִּי
יֵשׁ מַצָּב שֶׁאַתָּה נִזְהָר בַּזְּרִיקוֹת?
תּוֹדָה!
3.
הַלֵּב שֶׁלִּי חָזַר.
הוּא חֲבוּט
וַחֲבוּל
וְיֵשׁ עָלָיו הַרְבֵּה שְׂרִיטוֹת
שֶׁאֲנִי לֹא מַכִּירָה.
אֲבָל עַכְשָׁיו הוּא בַּבַּיִת.
וואוווו…..
קראתי את הקטע הראשון איזה 10 פעמים ואפילו לא בכיתי מרוב שהלב שלי נעמד דום.
זה הקטע הראשון שנגע במקום כ"כ רגיש שלי.
איך. הצלחת להעביר את זה למילים. כל כך מדויקות.
תמשיכי לכתוב את כולנו מכל זוויותינו.
ריגשת אותי
תודה!
האמת שהתלבטתי כל כך הרבה אם להעלות אותו או לא–
חיזקת אותי שהחשיפה היתה שווה, בשבילך.
יהודית
כתיבה יפייפה
איך החזרת אותו הבייתה?
שאלה מדויקת שאהבתי מאד.
פשוט בחרתי לשמור אותו קרוב.
פירוט בהמשך בעזרת השם.
תשמרי עליו בינתיים..
יהודית
כמה יופי יש בכתיבה הנוגעת שלך!
אהבתי את המקום שנתת גם לחוויה וגם לתהליך.
את מביעה אותם בפשוטת מתוקה ועמוקה כאחד.
בקצב הזה, תמיד יהיה לך על מה לכתוב…
עלית על גל שווה…
תמשיכי לגעת בחוויות אנושיות אוניברסליות בדרכך המיוחדת.
תודדדדהההה
אהבתי שקראת את התהליך שבשלושת השירים.
וואו!
לא ציפיתי—
תודה!
💔
אני קוראת, ופתאום מבינה מה עובר עלי בימים האחרונים,
ולמה הלב שלי קפא.
וכבר פחות כועסת על עצמי.
תודה.
💖
תודה שאת כ"כ עוזרת לי להגדיר את עצמי.
קוראת כמה פעמים
כתיבה קצרה וכ"כ קולעת.
מגלה טפח מכסה טפחיים
תמשיכי, את אלופה!
והציורים נותנים פירוש למילים שנכתבו ולאלו שלא…
מה קורה כשהוא חוזר הפוך, השמאל לימין והימין לשמאל? איזה קצב. אבאאאאא
בנוסף לשריטות שמחייבות אותנו לנשום חזק ולשאוף… לכווץ ולמתוח שיתרפא.
בקיצור לעבוד. מעייף, מאתגר אבל גם מזרים זרמים.
זרמים.
יהודית, זאת ההגדרה שלי למילים שלך.
האם תסכימי לשחרר אותו שוב?
שאלה נוגעת.
אני חושבת שאחרי שהוא יתאושש אני ירשה לו שוב ללכת,
אבל הרבה יותר בזהירות:)
אוי ואבוי אם אני ישמור עליו לנצח בתוך הבית. לבד.
חייבים להמשיך ולקחת סיכונים, אחרי שהסקנו מסקנות.
הלוואי שיפגוש רק טוב בדרכים הבאות שלו, אמן.