אני פוחדת לגדל ילדים
פוחדת מהאחריות האדירה הזאת, מרגישה שאין לי כלים לזה בכלל, לא חוויתי הורות טובה בעצמי וזה שיצאתי ב"ה כמו שיצאתי מקרי לחלוטין, רוב המשפחה לא יצאה כמוני.
בפרט שכל הזמן מלחיצים כמה שהדורות הולכים ונעשים יותר קשים, והחוץ נהיה יותר מפתה.
אני רואה הרבה נשים בפורום שקשה להן עם הריון או לידה ואני רוצה לנער אותן – הריון וגם לידה עוברים. והילד נשאר פה לתמיד. כל קושי מתגמד ליד מתבגר מתמודד
אני אוהבת את הילדים שלי אהבת נפש אבל מרגישה שאני יכולה לתת להם כ"כ מעט, כ"כ לא מספיק, כ"כ הרבה אני לא יודעת, או לא יכולה, או תקועה.
רק אני ככה?
לא חוויתי הורות טובה בעצמי וזה שיצאתי ב"ה כמו שיצאתי מקרי לחלוטין, רוב המשפחה לא יצאה כמוני.
אהובה! את יצאת כמו שיצאת בעזרתו יתברך וברצונו!
וגם ילדיך מקבלים את עזרתו, וימשיכו לקבל אותה!
אני לא מכירה את הסיפור שלך ואת המשפחה שלך, אבל על הנשמה נגזר מסלול חיים ומה שהיא עוברת זה לא בגלל אף אחד אלא כי כך נגזר עליה וזה מה שהיא צריכה לעבור.
ובזמן גידול ילדיך יש לך שותף שלישי, את ממש לא אחראית בלעדית עליהם!
זה שיצאת כמו שיצאת בכלל לא מקרי!
היו בך כוחות נפש מסויימים, אולי פגשת אנשים שקידמו אותך, בחרת בחירות טובות…
ומתוך כך יהיה לך כח בעז"ה גם לגדל את הילדים שלך!
חוצמזה ממליצה על טיפול רגשי..
חוצמזה ב' – הקושי שלך אמיתי ולא צריך לגמד קושי של נשים אחרות בשביל שיהי אמיתי…
לא הייתי חושבת בכיוון של טיפול רגשי בכלל!!
את צריכה פשוט להאמין שאת האמא המדוייקת שנבחרה לגדל את ילדייך ויש בך בתוכך את כל הכלים והיכולת לגדל אותם! את ורק את!
וציינת שלא חווית הורות תקינה ויצאת מזה ב"ה, וזה רק מראה כמה כוחות ותעצומות נפש יש לך, כי להורים שלנו יש השפעה עצומה עלינו ואת הצלחת להתגבר על כל הקשיים ולצמוח מזה.
וכל הכבוד לך על האחריות שאת מגלה בגידול ילדייך, אשרייך!
זה רק מראה כמה את מתאימה מאד לתפקיד.
תאמיני בעצמך, ביכולותיך ובשותף השלישי שמגדל איתך את ילדייך!
מבינה אותך מאוד
אבל אני חושבת שברגע שמודעים לכך שגידול ילדים הוא לא מובן מאליו וצריך ללמוד ולחשוב איך לעשות את זה טוב
אז ממילא ההרות שלנו טובה הרבה יותר
זה יישמע נדוש
אבל אם השם נתן לך אותם משמע שאת האמא המדוייקת בשבילם
תשנני לעצמך
ילדים לא ניתנו רק למנחות הורים יועצות חינוכיות או רבנות דגולות
בלי להכיר אותך רק מלקרוא את המשפט שכתבת אני אוהבת את הילדים שלי אהבת נפש" בטוחה שאת האמא הכי טובה בעולם!!!!!
יותר מזה, בכלל לא רואה שלמנחות הורים וליועצות יש יותר הצלחה בחינוך הילדים. חושבת שצריך להיות בפשטות, חום ואהבה השתדלות ותפילות וזהו. לא כתוב בהלכה שצריך ללמוד להיות הורים וללכת להנחיית הורים וטיפולים רגשיים. שואפים לטוב, משתדלים, מצויין. השאר סיעתא דשמיא!!!
הרב וולבה כותב שחובת ההורים היא ללכת וללמוד איך להתנהל נכון כהורים. אין לי הציטוט המדויק לפניי, אבל הוא כותב זאת בספרו. אין לזה שום קשר להצלחה בחינוך של מנחות הורים, יועצות וכד'. הורים עושים השתדלות, מתפללים, והשאר – בידי שמים. באיזשהו גיל, לילדים יש גם בחירה בסופו של דבר.
אני לא חושבת שאת היחידה שפוחדת, השאלה מה עושים עם הפחד הזה
אם הוא מפעיל אותנו לכיוון חיובי – ללכת ללמוד על חינוך ילדים, לשמוע מנשים עם ניסיון חיים עצות/תובנות וכו' או שהפחד משתק אותנו ואז אני חושבת שהכי נכון להתמודד מולו עם אמונה שהילדים האלו הופקדו אצלך ע"י בורא עולם כי רק את יכולה לתת להם את הכלים לצאת לחיים ולבחור בטוב, אם הוא סמך עליך, אז את לא תסמכי על עצמך?
לעניין ההורות שאת חווית, בעז"ה זה יעמיד לך מראה מול העיניים איך את לא רוצה שהבית שלך יראה ויתן לך כוחות לעבוד ולהתאמץ כדי לחנך בדרך הכי טובה
הפחד שלך מאד מובן,
גם כשאני מסתכלת על המתבגרים היום, אני חושבת על העתיד ונבהלת.
מה יהיה הלאה? איך נצליח לגדל מתבגרים עם כל האתגרים?
זו שאלת קיום.
ומה שמנחם ומעודד אותי זה ששד' מנהל את העולם, הוא נתן לנו מצווה להביא ילדים לעולם, הוא לא ישאיר אותנו לבד, זה בטוח.
אני חושבת שעצם הפחד שלך מראה על תחושת אחריות עמוקה שעשויה להוביל אותך בעז"ה להצלחה
אבל בחיים לא כדאי להיות מונעים מתוך פחדים וחרדות
להבין את גודל התפקיד והאחריות
להבין שהקב"ה בכבודו ובעצמו בחר בך כשותפה שלו לבניית הדור הבא
הקב"ה הפקיד בידייך נשמות כדי ללוות במסע החיים
והקב"ה נותן לך כוחות לעמוד בתפקיד האדיר הזה עם כל מה שהוא דורש
והוא דורש המון ,לאורך ימים ושנים,בלי סוף התמודדויות ואתגרים
אבל זה התפקיד הכי מתגמל עלי אדמות
עצתי לך להתפלל על זה בכל הזדמנות ,לעשות השתדלות וללמוד את נושא חינוך הילדים וגידולם בצורה מעמיקה ורצינית,להתייחס לזה כהתפקיד של החיים,הדבר הכי חשוב
ולא לחשוב יותר מדי על העתיד
להתמקד בכאן ועכשיו
ולזכור שלא עליך המלאכה לגמור
את עושה את המקסימום שלך
כל השאר בידי שמיים
מברכת אותך בנחת יהודית אמיתית
דבר ראשון שום ילד לא גדל לתוהו.
נשמה יהודיה באה לעולם הזה בשביל העולם הבא
והתיקון שכל אחד צריך לעשות הוא בדיוק המסלול שה׳ שלח לו והנסיונות שלו
יש הרבה ילדים שלא קבלו הורות טובה והולכים בדרך הטוב והישר
ויש הרבה הורים נהדרים שהילדים שלהם לא הלכו בדרך.
אל תתני לחרדה לנהל אותך!
אם את מרגישה שאת רוצה עזרה או הדרכה- קחי בשתי ידיים. יש הרבה אופציות.
אבל בלי לחץ ובלי פחד.
קראת לעצמך 'אמא שמפחדת לגדל ילדים לתוהו'
אז קודם כל, אף נשמה יהודיה לא הולכת לתוהו ולריק
גם אם ח"ו ירדה מהדרך…
ההשקעה שלך, האמון והתפילות שלך, שווים בפני עצמם וגם הם ל הולכים לתוהו..