אני פוחדת לגדל ילדים
פוחדת מהאחריות האדירה הזאת, מרגישה שאין לי כלים לזה בכלל, לא חוויתי הורות טובה בעצמי וזה שיצאתי ב"ה כמו שיצאתי מקרי לחלוטין, רוב המשפחה לא יצאה כמוני.
בפרט שכל הזמן מלחיצים כמה שהדורות הולכים ונעשים יותר קשים, והחוץ נהיה יותר מפתה.
אני רואה הרבה נשים בפורום שקשה להן עם הריון או לידה ואני רוצה לנער אותן – הריון וגם לידה עוברים. והילד נשאר פה לתמיד. כל קושי מתגמד ליד מתבגר מתמודד
אני אוהבת את הילדים שלי אהבת נפש אבל מרגישה שאני יכולה לתת להם כ"כ מעט, כ"כ לא מספיק, כ"כ הרבה אני לא יודעת, או לא יכולה, או תקועה.
רק אני ככה?
שמעתי הרבה שיעורים של הנחיית הורים וזה לא שיפר את המצב בכלל, הפוך אם כבר
ככל ששמעתי ככה השתכנעתי שלגדל ילדים זה לאמהות בעלות אופי מסויים, חם, מפרגן, מלא מלל, תקשורת זורמת וכל האמהות שלא נחונו באופי הזה…
הרבה מהעצות כן היו רק חום ואהבה ותתפללי, אבל אלו בדיוק הדברים שחסרים לי ולא מאחלת לאף אחת שלא יודעת במה מדובר להבין מה זה להתקשות לחבק ילד
הילדים שלך הם הילדים שהקב"ה רוצה שאת תהיי אימא שלהם
וגם הטעויות שאת עושה הם חלק מהמסלול של הילדים שלך
וה' שלח לך אותם אפילו שידע מראש את כל הטעויות שתעשי
אימהות זה קשר רוחני, ה' החליט שהקשר בין הנשמה שלך לנשמות של ילדייך יהיה קשר של אימא וילדים, את בעצם קיומך מחזקת את קיום ילדייך גם אם את לא מתפקדת!!! כי זו הנשמה שלך והנשמות שלהם שה' קבע שייקשרו כך.
ומכאן ואילך את לא חייבת להיות זורמת וחמה ומפרגנת ומלאת מלל!!!
אולי את צריכה לשאוף להיות רגישה לצרכים של ילדייך ולהציב להם גבולות- בדרכך את???
בכל מקרה אם כמו שאת כותבת יש לך קושי מהילדות שלך עצמך, תדאגי גם לעצמך, כי זה מגיע לך. והרבה פעמים החור בלב מתמלא לא כשאנחנו מקבלים את החסר אלא דווקא כשאנחנו נותנים ומעניקים לזולת! נשמע הזוי והפוך ממה שרגילים לחשוב, אבל הרבה פעמים זה עובד.
מגיבה רק למשפט האחרון
את נשמעת אמא ואשה מיוחדת שמאד מודעת לעצמה
נשמע שיש לך קושי בהבעת רגשות
אולי יתאים לך לטפל בזה
להתייעץ עם מישהיא שמבינה בתחום(מטפלת רגשית/פסיכולוגית)
יעזור קודם כל לך כבן אדם ובהמשך בקשר עם בני משפחתך
רוצה רק לעודד אותך שזה דבר שניתן לטיפול ושיפור ואיכות החיים שלך יכולה להיות הרבה יותר טובה
הרבה הצלחה