הי ,
אני מורה, מחנכת
ואני שונאת שונאת שונאת שונאת מרחב קולי:(
כמעט בדיכאון מזה, והרבה בחרדה
והי אני מורה ותיקה ונחשבת מורה מאד מאד שווה…
הלוואי ונחזור מהר ללמידה פרונטלית
רק רציתי לשתף אתכם
כי היום במקלט (מפגש חברתי נהיה לנו שם:) אמרו: המורות חוגגות עכשיו
קודם כל אני עושה זום כי אני מורה ב"קרוב"
וזה קשה!
עם הילדים בבית בכלל!!!
(מבטיחה לכם שאני מחכה לצאת מהבית ב 7.20 ולחזור ב 15.30, מאשר הזומים האלו)
וגם כשהשארתי שיעורים במרחב קולי זו הייתה החוויה שלי ושל עוד הרבה הרבה מחברותי המורות!
אני יושבת פי כמה וכמה זמן על מסירת השיעור והקלטתו בצורה מוצלחת
מתקשרת לכל תלמידה ומדברת עם כל הורה ותלמידה זמן ארוך
(בקרוב = ההורים ממש "חברים" שלי…או לחילופין “מטופלים” שלי…)
ולא , אי אפשר לקצר את זה, כל הורה מרגיש בן יחיד ומאריך ומספר וכנ"ל התלמידות
טוב , נשפכתי קצת
עכשיו יבואו כל עובדות המשרד למיניהם וירדו עלי
לא נורא, אני כבר רגילה שיורדים עלי ברגע שאני אומרת שאני מורה והרגלתי את עצמי לא להתגונן ולהתנצל(ככה הייתי פעם מנסה ל"הוכיח" שלהיות מורה זה לא כזה פיקניק)
אלא לרדת על עצמי כביכול גם…
למשל: נכון אני חוגגת עכשיו / נכון יש לי מלאן ימים חופשיים / נכון, אני חופשת בחנוכה וחוגגת וכו'
יאלה בואו להיות גם מורות, רק קחו בחשבון ת'משכורת…
סליחה???????
את מזמינה שירדו עליך,
מה את רוצה להגיד בשיתוף הזה?!
ובתור אמא שמנסה לעבוד אני לא יגיד שמורות בחופש,
אני יתעצבן שהמורות לא בחופש,
למה????????????
למה משאירים שיעורים במרחב הקולי???
למה משגעים את התלמידות וכל המשפחות שלהם???
לנו ממש לא מתאים הרעיון הזה שהילדות צריכות כל אחת קו פרטי להקשיב, וחדר שקט ואם מישהו נכנס או מרעיש הן מתעצבנות כי הן לא שומעות כלום
ואח"כ המורה שולחת אותן לעשות שיעור מלאכה עם כל מיני דברים שקיימים או לא קיימים בבית,
והבלאגן והליכלוך שנשאר במטבח משיעור אפיה …
בבקשה תנו לנו לנהל את הבית שלנו! ואל תנהלו אותנו דרך הטלפון.
גם אני כאמא לא אוהבת את המרחבים הקוליים,זה לא חסר לילדים וזה מקשה מאד על ההתנהלות,במיוחד אם צריך להכנס בזמן נסוים
אבל למה את כועסת על המורה היקרה דהעלתה את השאלה?
העא לא צד בענין
היא מנסה לעשות את מלאכתה בצורה הטובה והמסורה ביותר
כעסתי על הצורה שהיא מתלוננת על זה שיתקיפו אותה,
לא רוצה שיתקיפו שלא תצטדק ..
אבל התקפת את הבן אדם הלא נכון, לא היא קבעה את הצורה הזאת, זה משרד החינוך!
וגם- אולי את לא שמה לב, אבל את מתבטאת בצורה מאוד מאוד תוקפנית. שופכת על המורה את כל העצבים שלך מהמצב….
את רצינית בצעקות האלו?
תמיד את מגיבה ככה?
נראה לך שהיא קבעה את המדיניות ההזויה של משרד החינוך?
היא בסך הכל משתפת שזה לא קל גם לא בתור מורה, והיא מעדיפה ללמד באופן פרונטלי, זה הכל.
ואני חושבת שאם מתייחסים לזה בתור משהו נחמד ולא חובה, הכל טוב.
אף מורה (לא מדברת על תיכון בכיתות הגבוהות)
לא באמת מסתמכת על החומר שמועבר בצורה הזאת.
אני דוחפת את הילדים שלי להקשיב בתור תעסוקה נחמדה, לא מעניין אותי אם הם למדו משהו מזה.
ככה גם עשינו בכל הסבבים הקודמים ולאף אחד לא היה חסר משהו אחרי שהם חזרו ללימודים.
את בטוחה ששום מורה לא מסתמכת על זה???
את יודעת כמה תלמידות נשארו עם חור בלמידה כי המורות המשיכו אח"כ הלאה בלי להשלים את החומר שהעבירו במרחב הקולי, תבדקי כמה פערים קיימים היום אצל תלמידות רבות!!
גם אני מעולם לא בדקתי מה הילדים שלי שומעים במרחב הקולי.
הקשיבו בכיף, כשהיה להם שאלות – שאלו אותי,
ומעולם לא היתה להם בעיה של השלמת חומר.
ולמען האמת, גם אם יהיה להם חסר משהו, יהיה לך יותר קל לשבת ברוגע בימים שפויים יותר, ולהסביר להם את מה שחסר, או אפילו להשיג נערה גדולה שתמורת כמה גרושים תלמד אותם את מה שחסר.
הלחץ סביב הלמידה הקולית מיותר ואין בו טעם.
שחררי…!!
חמודה,נראה לך שאני משקיעה כלכך הרבה מאמצים בשיעוירם
של המרחב הקולי כדי שבסוף
אני אחזור על זה פעמיים?
אני עושה חזרה קצרה בכיתה אחר כך,
ובהחלט בונה על זה שכולן שמעו,
אולי לא הבינו הכי טוב כי זה בלי לוח,
לכן מרעננת את מה שלמדנו, בגדר חזרה,
אבל לא בגדר הקניה חדשה והסבר מושגים שהסברנו בתא הקולי!
לפחות חמישים אחוז מהילדים הם בעלי קליטה חזותית
מה שאומר שבטלפון לא יוצא להם מזה כלום
אפס מאופס
וכשאני רואה את שכנה שלי, בוגרת כיתה א קורונה שעדיין קוראת גרוע יותר מאחותה הקטנה
אני יכולה רק לבכות
ואמא שלה השקיעה בה שעות אבל זה פשוט לא אותו דבר
מורות, אתן יכולות להעריך יותר את העבודה המדהימה שלכן
תראו מה קורה בלעדיה
מקווה מאד שא לא מורה לחשבון/אנגלית או כל דבר שהלמידה שלא היא בשלבים.
את לא רואה שרב התלמידות לא יודעות כלום ??
בקורונה ממש הסתמכו על זה
אני הייתי אחרי לידה ולא הצלחתי לעקוב שכל חמשת "הגדולים" מצליחים ללמוד כמו שצריך
וממש הסתמכתי על זה שיהיו השלמות כשיחזרו
מה שלצערי לא קרה
איזו תגובה איומה וחסרת אמפטיה,
היא בסה"כ באה לשתף בקושי שלה כמורה בזמן מלחמה,
גם אני כמורה עובדת קשה וצריכה להתמודד עם כמה חזיתות גם בבית וגם בביה"ס
וזר לא יבין זאת…
ברור שלאף אחד לא קל עם המציאות ההזויה הזאת,
אם זה כ"כ מורכב לך בבית, בבקשה נשמח מאוד – שתרימי טלפון למשרד החינוך ותסבירי להם כמה זה מקשה עלייך בבית ושאולי יפסיקו עם ההוראה הזאת של המרחב הקולי, ועידות, זומים וכו'
רק לפני שאת עושה את הצעד הזה, תשאלי את הבנות שלך אם הם היו מעונינות לנתק מוחלט עם ביה"ס…
אני כאמא רואה את ההשתוקקות של הבנות שלי לשמוע איזו שהיא אות חיים מהמורה ומביה"ס,
אל תשכחי שזה מחצית מהיות שלהם בימים רגילים של שגרה,
אז לפני שאת כועסת עלינו – על המורות,
דבר ראשון אנחנו לא הכתובת, פני למשרד החינוך,
ודבר שני – תבדקי שזה מוצדק באמת…
וכן גם תחשבי טוב טוב מה תא מגיבה לפני שאת משפריצה מילים על המקלדת—-
אני גם בעד יצירת קשר
אבל לא למידה מחייבת
אף מורה לא מסתמכת על החומר שנלמד במרחב הקולי (אצלינו בכל אופן)
והלמידה מחייבת מצד משרד החינוך ולא מצידנו – המורות,
כל מורה היא גם אמא ויודעת מה קורה בבית וחווה את הקשיים גם מהצד השני—
הפערים שנוצרים מהלמידה הם בעיקר חברתיים,
מנסיון מתקופת הקורונה, הקשיים המהותיים ביותר היו בעיות של חברה ותקשורת וכן בעיות ה. הנקרא וקריאה.
סתם שתדעי, שאם אני לא אשאיר הקלטה במרחב, אני לא אקבל משכורת על אותו היום.
זה לא נתון לבחירתנו
זו הוראה של מחלקת החינוך
זה ההזיה ולא של המורות אלא של משרד החינוך, שיפסיקו עם ההקלטות מבחינתי שישלמו למורות משכורת בלי שיעשו כלום או לחילופין שישלימו בחופש אבל הלמידה מרחוק הזו פשוט סיוט לכל הצדדים
סתם שתדעי, שמחוץ למערכת החינוך- מקבלים כסף רק על הזמן נטו שעבדו.
כלומר, אם עבדתי מ 08:00 עד 17:00- קיבלתי משכורת על תשע שעות.
אם עבדתי מ 08:00 עד 10:00- קיבלתי משכורת על שעתיים.
אין חוץ מזה עוד שום סעיפים בתלוש, לא תוספת ביגוד ולא שום דבר!!!
בשביל לקבל משכורת על היום הזה, אני לא צריכה להשאיר הקלטה במרחב אלא לעבוד תשע שעות!!! כמו ביום רגיל!!!
וזה שלילדים שלי אין בית ספר, זה לא מעניין את המעסיק, הוא לא מסתפק בעבודה מרחוק והוא צריך שאתן את התפוקה שבשבילה הוא משלם לי.
יפה מאוד שהמורה משאירה הקלטה במרחב ומקבלת כסף
והאימא משגיחה על הילדים ומפסידה כסף.
אני חושבת שלא יפה לצאת על מורה
כי מבטיחה לך שלא היית רוצה להיות מורה…
זה ממש לראות את הגהינום בעיניים יום יום
אז להתעצבן עליה??
וחוץ מיזה שצריך להיות לך פיתרון עם הביטוח לאומי על החזרים של מי שלא עבד בגלל ילדים קטנים
המקום לתלונות על הממשלה הוא לא על המורה המיסכנה …
נו אל תגזימי
מי שרואה גהנום בעיניים יום יום בורחת כמו מגהנום
מי שעובדת בהוראה עושה את זה מבחירה מושכלת
ומשלמת בעיניים פקוחות על היתרונות ועל החסרונות
זה לא הנושא בכלל,
אז בבקשה לא לסטות!!!
קודם כל את נשמעת כאובה, בטח לא קל לך כלכלית ופיזית בתקופה הזו.
יש משהו אירוני בעליהום על מורים-
מצד אחד אף אחד לא רוצה להתחלף איתם
ומצד שני לכולם נוטפת קינאה המחופשים והתנאים.
אז בואו נאמר את האמת:
אם בחרת לא להיות מורה זה משתי סיבות כנראה:
א. המשכורת
ב. חוסר כישורים בניהול כיתה.
כך או כך, זה בסדר גמור. לא כולנו נצליח לעמוד מול 30 מתבגרות ולרתק אותן.
אבל בואו נהיה כנות וישרות לא להכפיש. אם את רוצה גם להנות המתנאים המפנקים לדעתך, יש אלפי משרות פנויות..
למה בעצם את לא מורה חנהלה?
הכישורים שלי ב"ה גבוהים מאוד מהממוצע. ואני מחזיקה כיתה נפלא. בחרתי בזה לגמרי ואני שמחה בכך.
ובהחלט הסיבה העיקרית היתה להיות פנויה לגידול הילדים.
ואכן, אני פנויה ב"ה.. זו לא סיבה לקנא.
זאת תגובה שאני בהלם שאושרה!
בהלם!
מינימום כבוד לאדם שמולך!
מסכימה מאוד.
גם לי לא ברור איך אושרה תגובה כזו.
הסרנו, צודקת.
אגב, אישה שדורשים להסיר את התגובה שלה, רק בגלל צורת ההתבטאות, כדאי שתשים לב על המילים שלה להבא, זה לא אות כבוד מחמיא כל כך.
לכל אלו שלא מצליחות להפריד,
הקטע הראשון היה תגובה למורה, שהתלוננה שמתקיפים אותה – אבל כתבה שיתוף שממש מזמין התקפות
הקטע השני דיבר על המרחב הקולי בלי קשר למורות,
אלא למי שהמציא אותו וממשיך להחיות אותו (משרד החינוך / החינוך העצמאי וכו..)
לא לשכוח שהולך להיות שבוע וחצי חופש לפני פסח…
היה הרבה יותר קל לנו לשרוד את הימים האלה אם היינו יודעות שיש לנו קצת פחות ימים למצוא להם סידור לפני פסח.
תחשבו על הנשים שעובדות עד יום בדיקת חמץ ובמשרד בחרדות שהילדים שלהם מסתובבים בבית שהם ניקו עד שהשעות הקטנות של הלילה ומי יודע איזה חמץ יש איפה.
היי
אז אני מתכנתת
וגם מלמדת תכנות מדיי פעם בשביל הספורט 🙂
ואין כמו שיעורים מוקלטים (אצלי זה מוסרטים במחשב)
פשוט חוויה!
בשביל 2 סמינרים, 3 קבוצות בכל סמינר בו זמנית – הקלטה של שעתיים וחצי
וקיבלתי משכורת של 3 שיעורים * 6 קבוצות * שכר מרצה (גבוה פי חמש משכר של מורה לפחות)
ובסוף הבנות יודעות את החומר כפול שתיים טוב (כי אם הן לא הבינו הן יכלו לחזור למקום המתאים בהקלטה ולהקשיב שוב, ונאלצו לשלוח שעורי בית מושלמים בלי משחקים)
מה ההבדל?
זהו שיש הבדל משמעותי
כשאנחנו מייללות על המורות
אנחנו שוכחות שהן לא רק מעבירות חומר (כמוני בעצם)
אלא הן מחנכות, הן לוקחות אחריות ואכפתיות חינוכית על הילדות שלנו
אז בואו נזכור את זה דבר ראשון לפני שאנחנו טוענות את כל מה שיש לנו בבטן
תכלס כל המורות, גננות ומטפלות שהיו לילדים שלי
כולן כולן כולן היו אכפתיות, טובות, נעימות, רוצות לתת לילדים את המקסימום,
חשות את השליחות ובאמת באמת רוצות להיטיב
נדירות המורות שבאות כדי להעביר חומר וזהו
אז אנחנו מעריכות אתכן
ומודות לכן מאוד
וגם אם לפעמים קשה לנו כשיש לילדים שלנו חופש
ואנחנו מתוסכלות מזה שהם מסתובבים סביבנו
והמנהלים דורשים תפוקה רגילה (וגם התלוש משכורת)
עדיין אנחנו מעריכות אתכן ואת העבודה המדהימה שלכן ביום יום!
יישר כח.
מצטרפת.
אני לא מורה, לא הייתי מוכנה לשלם את המחירים של העבודה הזו- עבודה קשה, במשך כל שעות היום, ושכר נמוך. כן, למרות החופש הגדול.
מעריכה מאד את הנשים שנמצאות חצי יום ויותר עם הילדים שלי, אוהבות אותם, דואגות להם, חושבות עליהם וגם מלמדות אותם ומוסיפות להם ידע (זה לא הכי חשוב, אבל גם חשוב מאד).
לכל המתלוננות- כדאי לכן להציץ מה קורה בציבורים אחרים במדינה שלנו- גם בממלכתי דתי, שלא לדבר על בתי ספר ממלכתיים- יש המון המון מורים ערבים!!! עקב חוסר עצום בכוח אדם יהודי במקצוע.
ב"ה אצלינו יש עדיין נשים צדיקות מלאות ערכים, מסירות ואהבה לילדי ישראל שמתמסרות אליהם ואל החינוך שלהם.
אם לא נשכיל להעריך את זה, גם אנחנו ח"ו נמצא את עצמינו עוד כמה שנים מול שוקת שבורה, כשהמורות והגננות של הילדים שלנו יהיו במקרה הטוב הבנות הכי חלשות שלא התקבלו לשום מסלול אחר, ובמקרה היותר גרוע- פשוט לא תהיינה…
מצטרפת
קשות לי ההקלטות מאוד, בפרט המחשבה שכל בני הבית של הילדות שומעים אותי מתפללת תפילה של גן…
וכן, גן של 35 בנות, להתקשר לכולן, בימים שהם ככה מורכבים עם הילדים שבבית, לא פשוט
כן…
גמני אחרי כל מלחמה מקבלת תגובות :
"כללל הילדים ישבו להתפלל איתך"
"אשרייך איך העסקת אותם כשבעלי שמר עליהם"…
לא נורא, זה חסד ששווה את הבושה
באמת אני תמיד מרחמת על הגננות שמשאירות מכל הלב ויודעות שכולם שומעים אותם, אבל הילדים שלי שומעים שוב ושוב את הגננת זה נותן להם איזה יציבות בתוך הבלגן
לכל הגננות אני רוצה לומר:
ההקלטות שלכן הן חסד! הילדים מתקבלים צביון של שגרה ברוכה. אני מתפעלת מהאומץ לשיר כל פעם מחדש ומתמלאת הערכה!
שואלת יקרה!!
אני ממש מבינה אותך ושולחת לך חיבוק והערכה
תמשיכי בשליחות הקודש שלך ושכרכך שמור לך בשמיים
תודה רבה שהעלת לי כיוון למחשבה על מה שעומד מאחורי ההקלטות במרחבים…
בתפילה לחזרה מהירה לשגרה מבורכת!
רבונו של עולם, מישהי יכולה להסביר לי למה בית יעקב עושות מרחב קולי היום?
משרד החינוך הוציא חוזר מנכ"ל שאין למידה מרחוק השבוע אלא אולי רק שבוע הבא
בבקשה תפני למנהלת ותבקשי לעבוד עוד כמה ימים ביולי במקום הסבל (של כולנו!!) מהמרחב הקולי.
על החתום,
אמא עייפה שצריכה לתת תפוקה של 8 (+) שעות עבודה + לתת כיסוי לעובדים במילואים + בלי עין הרע ילדים ובלאגן של פורים בבית + מידי פעם אזעקה + להאכיל פה את כולם + להשלים חומר של מרחב קולי + להתמודד עם ילדים מתוסכלים מהלמידה הלא מוצלחת הזאת. +++
(מעריצה!!!!! את צוות ההוראה, יהי חלקי עימכן. כשאני יצאתי לעבודה הוראה היתה רק לפרוטקציונריות ונשרתי מהמקצוע כשגיליתי ש 4 שעות מילוי מקום בביתר ושעתים באלעד לא משלמים לחם וחלב)
יש לך את החוזר מנכ"ל של משרד החינוך?
חשוב לי לראות אותו!
תודה!
הבנתי שיפה בן דוד דאגה למסמס אותו.
כנראה שהיא חושבת שללמד במרחב הקולי (או בזום) עדיין יותר קל מללמד עוד כמה ימים בחופש הקדוש
מורה יקרה,
למה דחוף לך להוכיח לכל העולם שלהיות מורה זה לא כזה פיקניק?
כשאני הייתי בשידוכים הרבה משפחות לא הסכימו לשמוע על בחורה שלא הולכת להיות מורה (אני מתקרבת ל 40)
למה? כי אמרו "מי יגדל את הילדים?"
אני זוכרת את הצקצוקי לשון האלה..
הוראה היתה אידיאל, הרבה דיו נשפך על השחיתות שהלכה, הפרוטקציות, השמור לי ושמור לך. תקן בחינוך העצמאי היה סמל סטטוס.
היום העולם קצת התהפך, דברים השתנו, העולם גלגל.
עדיין, יש למקצוע ההוראה אידיאל שאי אפשר להתמודד איתו בשום עבודה אחרת. המורות של בנותי הן נשים גדולות, אני מעריצה אותם בכל ליבי, הן משקיעות את נשמתן וזוכות לזכויות עצומות.
אני מקנאה בהן באמת על הזכות העצומה.
הלוואי שמישהו ירים את הכפפה ויעלה את שכר המורות, ודחוף! אתן אחראיות על החשוב והיקר לנו מכל!
(היה את כל נושא אופק חדש, שבמעשה שטן התבטל, היה צריך לתקן את העיוות הנורא הזה)
כשאנחנו משוות את תנאי העבודה שלנו אליכן (בטעות, כי באמת אין מקום להשוות כי זה כל כך פלנטה אחרת) זה ממש לא להקטין, ממש לא לפגוע חס ושלום.
תמיד בסוף יולי אוגוסט אני קורסת נפשית, הילדים נודדים מקיטנה לקיטנה אני עם 14 ימי חופשה בשנה, בעלי ב"ה לומד גם בבין הזמנים.
כשאני מתלוננת אני לא באה בביקורת למורות האהובות!!! חס ושלום, מעריצה אותכן אוהבת אתכן.
אני פשוט קורסת..
וכשאתם באות אלי ב "אני עובדת כל כך קשה, השארתי הודעה וזה מתיש אותי"
זה ממש מרגיש לי מנותק..
כשאני עובדת משרה מלאה ואם אני לוקחת שעתים חופש מתוך ה 9 זה פוגע לי במשכורת משמעותית. לא, לא כולן הייטקיסטיות בתל אביב, הרבה עובדות כמזכירות בקופת חולים או עבודות דומות, מוזמנת לבדוק את המשכורת הממוצעת.
אז בואו נשמח בחלקינו, וב"פעקלה" שד' נתן לנו, כל אחד במידות המדויקות שלו.
רק מורה יקרה, כשאת בוכה לי על המרחב הקולי, קצת מרגיש לי כמו אמא לתינוק שבוכה כל הלילה בוכה לאישה שממתינה 10 שנים לילדים.
מקווה שהועלתי עם הפוסט הארוך הזה.
למה התגובה הרעה הזאת?
היא לא באה לומר שהוראה יותר קשה מעובדות משרד, וגם לא דברה על יולי-אוגוסט, את זאת שהזכרת את זה!
היא בסך הכל אמרה שיותר קשה לה להיות מורה בצורה כזאת מאשר לימוד בצורה פרונטלית. סה טו.
ואני, בתור מורה לשעבר, שעזבה אחרי הקורונה, יכולה להעיד שמה ששבר אותי זה היה הלמידה בקורונה (אבל הייתי מורה בתיכון, שהייתה צריכה לדפוק חומר בקצב מהיר, וגם הייתה לנו מנהלת שבמקום להוריד הילוך, דרשה בקורונה להעלות הילוך, זה בהחלט שבר לי את גב הגמל)
בכל מקרה – היום אני מודה לה' על כל יום שאני לא מורה, אפילו שאני נאלצת לעבוד כל השנה כולה.
ואגב, מפתיע אותי קצת.
אם את קרובה ל-40 אין לך ילדים גדולים שעוזרים בשמירה על הילדים בחופש? או שכל הגדולים אצלך בנים?
ואגב, גם לפני 40 שנה (גם אני קרובה לזה) כבר העריכו הייטקיסטיות יותר ממורות. הרבה יותר.
וזה שיש והיתה שחיתות (כמו בכל מערת ציבורית, אגב) זה לא אומר שצריך להשחיר את הכל – ה"רבה דיו נשפך על השחיתות שהלכה, הפרוטקציות, השמור לי ושמור לך".
למה צריך לשפוך כל כך הרבה רוע?
אם את קרובה ל-40 אין לך ילדים גדולים שעוזרים בשמירה על הילדים בחופש? או שכל הגדולים אצלך בנים?
המתנתי הרבה שנים לילדים, הם קטנים למרות שאני מבוגרת. וזו שאלה לא כל כך רגישה.
ומאוד כואב המילים החריפות. כתבתי בהמון כבוד והערכה, השליליות פה מיותרת.
הרגשה שלי שיש פה שיח חרשים והמון המון מוגלה. לא מבינה למה
מתנצלת ממש. השאלה על הילדים הייתה באמת לא רגישה. סליחה!
אבל גם לא חוזרת בי משאר הדברים שכתבתי…
כתבת בנימה מקטינה –
"למה דחוף לך להוכיח לכל העולם שלהיות מורה זה לא כזה פיקניק?"
"זה ממש מרגיש לי מנותק.."
"רק מורה יקרה, כשאת בוכה לי על המרחב הקולי, קצת מרגיש לי כמו אמא לתינוק שבוכה כל הלילה בוכה לאישה שממתינה 10 שנים לילדים."
וכבר כתבו כאן בפורום עשרות פעמים –
מותר לאישה להתלונן על כל מה שקשה לה – גם אם לשנייה כואב יותר או כואב אחרת.
מותר לאישה להתלונן על עומס של ילדים צפופים (שאגב, יכול להכריע נשים טוטאלית ולהוביל לדיכאון וכו') גם אם יש מישהי שמחכה לילדים….
ובאמת מצד המורות יש המון מוגלה, כי היחס למורות הוא בשפל של כל הזמנים, בציבור הכללי וגם החרדי, ושוב, את זה אני כותבת כמורה לשעבר.
תפתחי כל פורום חרדי – לא משנה מה מורה תכתוב – מיד יתנפלו עליה בצעקות ויזכירו לה שיש לה חופשה ביולי-אוגוסט ולכן שתשתוק מיד.
(אגב, אף פעם החופשה לא מלאה, המון מורות לוקחת הרבה פעמים הוראה בבית ספר של החופש הגדול / בקיטנה של בית הספר, מחנכות בתיכונים נוסעות למחנות, ובסוף החופש מכינות לשנה הבאה –
ואם יש להן חופש גדול – איזה כיף, בואו נשמח בשבילן!)
החופש של המורות הוא במימון מלא שלהם כי יורד להם אחוזים כל חודש למי שיודעת לקרוא תלוש…
הן יכולות או לומר שהן מקבלות שכר נמוך
או לומר שהן לא מקבלות תשלום על חופשה
מסכימה איתי?
אי אפשר לספור את השכר של החופשה פעמיים
זה לא באמת משנה איך את מחשבנת
סך סופי – תשלום לשעה הן מקבלות גבוה מאוד
תשלום שנתי – נמוך מאוד (בטח, כי חצי שנה חופשה)
מסכימה איתך
זה צורם הרבה פעמים ולגמרי עבר את גבול הטעם הטוב
בשכירה שכמעט כל משפחתה מורות
נמאס לשמוע עד כמה המורות מסכנות ועד כמה ההוראה שוחקת וכו'
לא רוצה? אל תהי מורה,
אני עובדת גם החנוכה, גם בערב פסח , גם בין יוכ לסןכות וגם עכשיו במלחמה…
אה, ויום חופש שאני לוקחת זה על חשבוני בלבד!!!
כנ"ל יום מחלה
לכל עבודה יש מעלות וחסרונות משל עצמה
לא ברור למה המורות לא מפסיקות להתלונן
די, שמענו הבנו
נמאססס
המעניין הוא גם שרבעס כמעט לא שומעים מהם
תהיתי פעם מה ההבדל
מכירה כמה מהמשפחה
השכר לא גבוה וואו
שיחות מההורים בערב על בסיס קבוע בדיוק כמו מורות
הכנת שעורי גמרא לוקחת שעותתת
וכמעט שום חופשים
התלמידים קשים לפעמים, והעבודה איתם מאתגרת גם כן
אז למה באמת לא שומעים מהם תלונות?
פשוט מאד, נשים יותר מתלוננות ומדברות באופן כללי.
גברים גם אם קשה להם בכולל לא ישתפו מדי הרבה, בטח את הסביבה הלא ממש קרובה.
ובמחילה, הרבעס מצביעים ברגליים – הרבה יותר ממש שקשה להשיג היום מורות טובות, קשה לצערנו מאד להשיג רבעס טובים, גם מהמגזר החסידי.
את זה בעלי שמע מהרב חנוך דרורי.
לא רוצה? אל תהיי מתכנתת.
קשה לך שאין חופשים?
בואי להיות מורה.
נראה לי שהיום לא צריך
מנת משכל או ידע יותר מידיי,
אפילו לא תעודה,
לוקחים את מי שבאה
(בעיקר בגלל שהרבה כבר לא רוצות להיות מורות)
אז בהצלחה לך.
אימהות יקרות ואהובות
(שאוהבות להתלונן:)
אני מוכרחה להגיב כמורה ולזעוק מקירות הלב
שבתגובה הראשונה ודומותיה אני רואה
כפיות טובה לא נורמלית, מזעזעת.
מותר לאימהות שיהיה להן קשה בבית עם המרחב הקולי,
הגיוני ומובן, ולכן השיעורים שלנו מותאמים-
קצרים הרבה יותר, מעניינים, בלי הרבה ש.ב…
אבל!!!
אם קשה לך ואת נוטה לשפוך הכול על המורה-
תעצרי רגע ותחשבי:
גם למורה יש ילדים שלומדים במרחב הקולי,
והיא מתמודדת בדיוק עם אותו קושי כמוך.
ובנוסף:
להיכן שיעורים שהיא צריכה ללמד
(דורשים פי מאה יותר השקעה! הקניה קשה מאוד!)
להתקשר ולדבר עם כל אימא ועם כל תלמידה
ולקבל צעקות ותלונות מאימהות.
אולי אתן לא יודעות מה אני מרגישה כלפיכן,
אז אגלה לכן: אכזריות.
לפחות פעם בחודש נתקלת בכפויות טובה כאלו,
שלאורך כל השנה יש להן רק דרישות,
ותמיד יהיו להן הערות שפוצעות לי את הלב.
אז כנראה אני לא בנאדם, אלא רובוט.
אל תתפלאנה אם לא תהיינה מורות אנושיות עוד מעט.
אולי עם המורים הרובוטים תסתדרנה טוב יותר,
הם לא משתתקים מאכזריות וכפיות טובה…
וסליחה אם פגעתי.
מורה פגועה מאוד.
לא מאמינה שאת מורה בבית יעקב
באמת? לא קיבלת אפילו משלוח מנות אחד עם מכתב מחמם לב?
לא אמרה לך אף אמא מילה טובה באסיפת הורים?
לא קיבלת שום פידבק מתלמידה שאמרה לך המורה תודה על השיעור?
היא כנראה מורה מקצועית…
מורות מקצועיות הן שקופות.
כמה אמהות כבר מגיעות למורה מקצועית
עם תלונות וכפיות טובה ודרישות ואכזריות?
נשמע מקרה חריג מאוד
אולי כן ואולי לא אבל האנשים שהם אחד בפה ואחד בלב בם הכי קשים לנו…
כתבתי כבר תגובה בהמשך,
אבל דרך אגב, כל המשלוחים
היו עם מכתבים מועתקים מגי'פיטי,
רואים ומרגישים,
או שתי מילים ושם ההורה…
(אבל בכל אופן תודה על המשלוח!)
שלום למורות היקרות שבינינו !!
מעריכה אתכן ואת העשיה המבורכת שלכן בכל השנה ובמיוחד בתקופה זו
וזה לא סותר שלי בתור עובדת משרד שחייבת להתייצב בעבודה -זה קשה מאוד (אבל זה לא קשור אליכן )
רק רוצה לעודד אתכם לגבי המרחב הקולי שהשיעורים בשביל הבת שלי ומאמינה שבשביל עוד רבות
זה פשוט הצלה
היא נהנית ,ומקשיבה לכל מילה וזה מכניס אותה למינימום של שגרה
רק אם אפשר לא להסתמך על הנלמד במרחב
היות שמאוד קשה בתוך הבלאגן בבית גם להבין את החומר כמו שצריך ,
ולגבי הברכות למשלוחי מנות שמישהי רשמה שהכל מגי'פיטי
אז שתדעי שלברכה המצורפת במתנה ששלחתי למורה של ביתי
מושקע חצי שעה של מחשבה של איך להביע את הערכתי על
השקעתה בתלמידות
ואני מאמינה שאני לא היחידה
בשורות טובות
ושנוכל בעז"ה בקרוב לחזור ללמידה רגילה ,וירווח לכולנו
כן אני מורה מתקנת לשעבר שלא קיבלה כמעט שום משלוח מהורים שהשקעתי מאד בבנות שלהם ואפילו דווקא שלחתי לילדות, והיו שם הורים שלהתקשר להתלונן או סתם להטריד בבקשות ושאלות ועדכונים הם ידעו מצוין, ואת ההשקעה הם ראו במיוחד במלחמות הקודמות שהייתי צריכה להתקשר ולתרגל קריאה וכד' בטלפון מס' שעות בשבוע (שרק תחשבו מה לא עושים בשביל עבודה.. היה לי נורא לא נעים לעשות את זה)
אולי כי לא הייתי ביום של המסיבות אבל מאד כאב לי כי במקום שבו עבדתי ההנהלה לא נתנה שום מתנות לשום חג וככה יצא שלא קיבלתי שום פידבק ושום הערכה מאף אחד עד שנשחקתי ועזבתי בכלל את התחום..
לא תמיד המורות מקבלות הערכה ומילים טובות
סתם זה היה הערת סוגרים..
מתוך 20 + תגובות, מכבדות, מעריצות, מוקירות טובה
היתה אחת שהביעה תסכול גדול שהרבה אמהות מרגישות אותו.
אולי היה מקום להתנסח יותר בעדינות, אבל התלונות היו יותר על המערכת ולא אישית על המורות.
(לא צריך להתעלם שיש גם כאלה שעושות לצאת ידי חובה, אולי המורה של הבת שלה כזאת)
למה הביקורת הקוטלת הזאת?
האמהות העובדות מתמודדות עכשיו עם משהו ממש קשה!
"אימהות יקרות ואהובות
(שאוהבות להתלונן:)"
"לפחות פעם בחודש נתקלת בכפויות טובה כאלו,
שלאורך כל השנה יש להן רק דרישות,"
"אכזריות."
"אכזריות וכפיות טובה…"
הכללה כואבת ופוצעת.
על החתום, אמא פגועה
שמבקשת שתקראי שוב את התגובות במקום נקי
תקשיבי,
אתן לא מבינות כמה אמוציות יש לאימהות בנושא הזה.
אמא שנראית נורמלית ונחמדה יכולה לפתוח עלייך פתאום ולפנות לפיקוח וכו' על כלום. באמת כלום!
אני גם אמא, ונתקלתי בגננות שמאוד לא התחברתי לגישה שלהם- אז היו לי 2 אפשרויות:
שום דבר לא מצדיק השתלחויות חסרות רסן ופגיעה.
אני כגננת גם בנאדם, ויש המון המון אכזריות מצד ההורים. אני מגבה את מה שהיא כתבה.
תודי לה' שאת לא מההורים האלו!
יש לי באופן אישי אימהות בגן שגרמו לי נזקים מאוד גדולים כשהכפישו אותי בפני ההנהלה, וכשהן מדברות עם אימהות הן אומרות עלי שאני מקסימה, אז מה? מי שמסוגל לעבור על שפיכות דמים מסוגל גם לשקר.
תגיבו מה שתרצו. לא מתנצלת.
אחרי 10 שנים במערכת, מחכה לסופשנה, כי שנה הבאה בעז"ה- לא חוזרת לחינוך!
שפע ברכות
יש נושאים שלא כדאי להעלות אף פעם בפורום ציבורי ברשת.
הנושא הזה הוא מהראשונים שבהם.
א. אני לא מקצועית, אלא מחנכת.
השנה לא קיבלתי משלוחים, בגלל המצב,
וודאי שזו לא פונקציה.
ב. מילים טובות? מתוך כיתה של 23
יש רק 2 אימהות שתמיד מפרגנות.
כל השאר שותקות ומייללות רק כשקורה משהו –
למשל: ילדה פגעה בתלמידה שלהן.
אז זה נהיה: "את לא משגיחה",
"אין לך שליטה", "אתם לא יודעים להתמודד עם פגיעות"…
כאילו אנחנו הן אלה שפגענו בכוונת מכוון בילדה…
והגרועות ביותר – שמהן הכי הרבה כאב לב-
האימהות לבנות הדורשות מ-א-ו-ד,
עם ליקויי למידה או רגישות חברתית
(יש כאלה בכל כיתה)…
שפעם אחת!!!! לא שמעתי מהן תודה,
תמיד זה רק הערות ותלונות,
ותמיד על דברים לא נכונים, היפך המציאות.
רק לפני שבועיים בכיתי מאימא כזאת
והתפללתי לה' שלא תנסה אפילו לשלוח לי משלוח מנות…
(והנה ה' שמע את תפילתי:))
ג. אימא יקרה, אם את לא כזאת,
לא אלייך התכוונתי.
ההתנהגות הכפוית טובה והאכזרית לא קשורה אלייך,
ותודי לה' על כך.
דיברתי על האימהות השותקות ועל האימהות המתלוננות,
שמניסיוני הן הרוב,
אבל יכול להיות שלא בכל מקום.
מעריכה אותך מאוד!
בתור גננת –
בד"כ ההורים לילדים הקשים הם ההורים הקשים
ואחר כך יבקשו ממנו לשלב תלמידים, לכוון ולהדריך…
ההורים של אלה שעושים להם טובה הכי גרועים,
מניסיוני…
אני גם חושבת שכל הלמידה מרחוק הזו מיותרת ומכבידה מאד.
קשה לי מאד בתור מורה למסור שיעורים עם חמישה קטנים בבית,
וקשה לי בתור אמא לדאוג ששתי ילדות בבי"ס +ילד בגן יקשיבו למרחב קולי
גם ככה מורכב ועמוס ה"חופש" הזה…
נראה לי המחליטים שם במשרד החינוך שכחו מה זה להיות בבית עם ילדים קטנים בלי מסגרת או שאולי מעולם הם לא גידלו ילדים, בטח שלא כמה ברצף…
ברור שמשרד החינוך לא מודע לזה,
מה את מצפה מהם?!
הם מהאוכלוסיה שמגדלים ילד ו-3 כלבים,
כך שאין להם אופציה לא להבין את האימהות(שצריכות לעזור/לתת לכל אחד פלאפון וכו')והמורות
(שצריכות להשאיר שיעורים ותוך כדי להיות אמהות לילדים שלהם ברקע)למשפחות מרובות ילדים…
אין לי עדיין ילדים בביה"ס אבל אני חושבת שזה לא פשוט לנהל בית ושיעורים במרחב הקולי יחד(במיוחד שאת מחפשת חדר "פנוי" ומתפללת שאף ילד לא ירביץ לאחיו ויבואו אלייך בצעקות שתעזרי להם…),
יש למורות ולגננות עבודת קודש ויש לכן חלק בעיצוב של ילדינו-ומעריכה אתכן מאוד