שלום,
יש לי בעיה שלאחרונה היא די מציקה לי, הנהיגה שלי מדי גברית… מהירה, חותכת, הכל לפי החוק אבל לפעמים לא נעים לי שרואים אותי…
וגם מול עצמי אני לפעמים מרגישה רע עם זה, לא מצליחה לפענח את התחושות רק זה מה שאני מרגישה.
אצלינו במשפחה לעשות דברים מהר זה היה ממש ערך עליון, בין לעשות דבר מהר או לאט – זה עולם ומלואו.
וכנראה זה גם משפיע על הנהיגה שלי, רק ששם אני מעדיפה להיות יותר מתונה ופחות סוערת ומהירה.
אודה לעצותיכן
כמו כל שינוי
לבחור משהוא קטן והכי קל
להתמקד בו ורק בו ורק אחרי שהוא מוטמע בך לעבור לעוד משהוא קטן
בעניין הנהיגה לדוג' פעמיים בכל נסיעה שרצית לצפור אל תצפרי כנ"ל לגבי עקיפה
את מכירה את עצמך הכי טוב
בהצלחה
אם זכרי בימים שהיית נהגת טירונית וכל עקיפה הלחיצה אותך, ותחשבי עלי, נהגת מתחילה שגם ככה לחוצה, אולי ככה ברחמים ותרגיעי קצת את הנהיגה, אני מאוד אודה לך 🙂
וואו,
כשלמדתי נהיגה המורה שלי ממש עמדה איתי על זה, לא לחתוך עיניינים…
תתאמני למשל בתחילת הנסיעה להתחיל באיטיות, לקחת יפה את הכיכר, משהו כמו דקה שניים אח"כ תמשיכי רגיל, אני מאמינה שזה יטפטף לך לאט לאט
בנסיון שלי כשנוהגים בצורה שאת מתארת ( לדוג' מזגזגים בנתיבים ועוד)
במקרה הטוב חוסכים דקות מאוד ספורות לנהיגה.
אני ובעלי בדקנו את זה כמה פעמים בצורה יזומה, יצאנו יחד, הוא מזגזג, צופר כשצריך, בשמאל מעל המותר……ואני בסבלנות.
בהרבה מהמקרים הוא הגיע כמה דקות לפני, בחלק מהמקרים הגענו יחד ): כי הוא נתקל בכל הרמזורים האדומים וכו'.
המסקנה שלנו הייתה שגם אם מאחרים למקום כלשהו ב5 דקות זה לא שווה את הנהיגה הזו.
וחוץ מזה: כשמתחשק לי לסחוט את הגז אני אומרת לעצמי: הקב"ה קבע לך כבר באיזה שעה תגיעי ליעד. אז כבר תעשי את זה בסבלנות.
ממליצה בחום לאמר את זה לעצמך כל פעם שאת יוצאת לדרך.
ועוד משהו- בעיני לצפור זה בדיוק כמו לצרוח באמצע הרחוב. אם מישהו עומד למות אז ברור שצריך לצרוח.
אבל חוץ מהמקרה הזה? לצפור כי את רוצה לעבור? זה הרבה יותר מ"לא צנוע".
אויש את האמת אני בחיים לא צופרת… ב"ה זה לא בדפוסי הנהיגה שלי, אלא רק מהר וזריז
לפעמים צפירה יכולה להציל חיים…
נראה לי שאנשים כ"כ התרגלו לרעש הזה שלא מסבים לב לצפירות שיש להן באמת משמעות.
רב האנשים צופרים כשרואים שהרמזור הולך להתחלף כדי לזרז את מי שלפניהם. כאילו הם לא רוצים לנסוע וסתם עומדים שם לכיף שלהם
או שרואים מישהו שניה מוריד טרמפיסט.
הצפירות זה סימפטום לחוסר סבלנות וחוסר אדיבות ולא הבעיה בעצמה
קודם כל לא להיות בלחץ
לזכור שהכביש הואלא משחק
הייתי ממליצה לך לנסות להיות אדיבה…
יש הרגל כזה לדחוף להיכנס להזדרז…
להגיד לעצמך בתחילת הנסיעה אני אדיבה בכביש..
אני גיליתי שיותר כיף להיות אדיבה(לאפשר למישהו להיכנס.. לאפשר לעקוף) מאשר להיות בלחץ ובמירוץ
גם אני הייתי טיפה ככה בתור בחורה אבל התחתנתי עם הבעל הכי סבלן בעולם והרבה נסיעות לידו כשהוא נהג פשוט הרגילו אותי, למתינות לסבלנות ולאדיבות בכביש
ברב הפעמים אנחנו לא עד כדי כך ממהרים אלא סתם איזשהו צורך לנצל כל מה שאפשר לנצל (רמזור מהבהב, קצת פער בין מכוניות בנתיב השני)
צפירות אף פעם לא סבלתי, הילדים שלנו שואלים אותנו למה כולם צופרים ואנחנו לא.
מתי ישלך רענון נהיגה? רענון נהיגה עם מורה טובה יכול ממש לאפס
אני מתחילה לחשוב שהנהיגה היא התרפיה שלי ומשחררת לחצים ולכן כנראה גם הנהיגה מעט פרועה ומהירה
אני גם נוהגת ככה,
ומישהי שהייתה איתי ברכב אמרה לי שזה קשור לקש‘‘ר,
ולאימפולסיביות.
נסעתי לאחרונה עם מישהו
שנוהג כמו שאת מתארת…
ירדתי מהרכב עם כאבי ראש מרוב לחץ וחרדה…
אולי תנסי לחשוב על האנשים שנוסעים איתך,
עד כמה לא נעים להם בצורה הזאת,
עם כל הבלימות הפתאומיות והקפיצות….