"לא לימדו אותנו בסמינר להתמודד עם בעל שיושב בכלא בשביל התורה"

כל כך הרבה מלל ותיעוד מסתובב בחודשים האחרונים סביב גזירת הגיוס.

"הנציגים שלנו—", "היועמ"שית…", "הרבנים…", "רוב בקואליציה", "צבע שחור", "לצאת מהממשלה", "להישאר", "להיאבק", "להתפלל", "להפגין", "למחות"—-

אבל אולי צריך רגע אחד לעצור ולהביט מבחוץ על המצב הנורא בו נמצאת "מדינת היהודים", כשהיא הופכת את לומדי התורה לפושעים הנתונים למסע ציד.

אז לא, זאת לא גזירת הקנטוניסטים, והשוטרים הם לא נאצים, חשוב גם בתוך הכאב העצום, להכניס את הכל לפרופורציות, וכמו שהגיבה מישהי באתר – כדאי שניתן כבוד לחרדה הנוראית של אמא ברוסיה שלפני מאה וחמישים שנה שרעדה מפחד שיחטפו את הילד שלה בן ה-7 לצבא הרוסי לעשרות שנים, בידיעה שאין סיכוי שהוא יחזור משם יהודי, ספק אם יחזור בצורת אדם – 

ועדיין, העובדה שהמדינה היחידה בעולם שמתיימרת להיות נציגת העם היהודי, משליכה לומדי תורה לכלא, וממשיכה את המשטרים האפלים בהם לומדי תורה היו צריכים להתחמק מלובשי המדים – היא בלתי נתפסת!

והנה שאלה שעלתה השבוע לאתר:

"נהיה בימים האחרונים שיח על כך שהולכים להגביר את המעצרים – גם בלב הערים החרדיות.

ואתמול העליתי בפני בעלי את הפחד שיש לי מכך שייעצר,

והוא אמר לי שזו תהיה בשבילו הגאווה הכי גדולה!!

שהוא-נעצר-כי-הוא-רוצה-ללמוד-תורה!!!

ואני? אישה קטנה בת 24 אמא ל-2 קטנטנים, מפחדת!!!

משקיעה את כל החיים שלי בשביל התורה של בעלי,

אבל מעצר נשמע כמו משהו שלא בכוחות שלי….

כאילו, בסמינר ובהרצאות השיח הוא על לוותר על עזרה, על כסף ועל עוד דברים מהסגנון הזה, לא לימדו אותנו להתמודד עם בעל שיושב בכלא בשביל התורה!

אז כל אחת שיש לה דברים מחזקים לרוח התקופה, מוזמנת לכאן בחום!"
אז קודם כל – חיבוק גדול והערצה לכל מי שיש לה עריק בסביבה שלה – אמהות, נשים, כלות, סבתות… למי לא, בעצם?
​ואולי זה הזמן שלנו דווקא להגביר את קול התורה, בתקווה שההתחזקות תסיר מעלינו את הגזירה, ואת הקטרוג שבמצב הנוראי הזה.
​וכמובן, מוזמנות לכתוב מילות של עידוד וחיזוק לכל אחת שנמצאת קרוב לפחד היומיומי הזה.
​בשורות טובות!
​שבי

הפוסט הוא חלק מהניוזלטר שלנו שנשלח פעמיים בשבוע – ביום שני וחמישי.
רשומה ולא קיבלת? תבדקי בקידומי מכירות או בספאם.
עדיין לא רשומה? בואי שבי איתנו : ) בלחיצה כאן