הבת שלי בת שנתיים וחצי בסיוטיםם מאזעקות
לא נרדמת שעות, רוצה שנהיה איתה כל הזמן, שנשמור עליה שלא נלך.
היא 4 שעות במיטה, לא נרדמת וכל כמה זמן אומרת בואו תשמרו עלי.
שהיא תישן איתנו בחדר לא אפשרי כי יש תינוק בחדר והיא מעירה אותו בדיבורים…
אנחנו ממש לא היסטריים מהאזעקות.
כן עושים מה שצריך יורדים 3 קומות למקלט אבל שנינו רגועים,
גם היא בבקרים רגועה -אבל בלילות סיוטטטטט.
יש לכם רעיונות איך לשחרר אותה?
וואי בהצלחה!
הרבה כוח
אני מדליקה מוזיקה אינסטרומנטלית בחדר בווליום נמוך, משאירה אור קטן
ונותנת המון חיבוקים נשיקות ומילים מרגיעות במהלך היום ולפני השינה
וגם בגיל כזה, קריאת שמע על המיטה ופרק תהילים יכולים ממש להרגיע.
בדיוק מה שאני חווה עם הבת שלי בת 3
דיברתם איתה?
הסברתם לה בהתאם לגילה ולרמת הבנתה מה זה אזעקה, למה יורדים למקלט, מה תפקיד המקלט, אמונה ובטחון בהתאם לגיל?
לפעמים הילדים בחרדות מדברים שאנחנו בטוחים שהבינו, אבל בעצם לא.
כדאי להסביר לה בפשטות.
וגם כשהיא בחרדה בלילה לנסות להבין ממה. לומר לה שכשיש אזעקה אתם מגיעים דבר ראשון לחדר שלה ולוקחים אותה איתכם למטה למקלט. שאין כזה דבר שהיא נשארת לבד.
ולך אמא,
לזכור שזו תקופה לא פשוטה ושבעז"ה יעבור
קשוח ממשש
אין לי עדיין נסיון אישי בתחום – לבת שלי בת חודש לא משנה כמה פעמים אני מוציאה אותה למקלט באמצע הלילה, היא ממשיכה לישון עלי 🙂
אבל שומעת מאחים ואחיות שזה ממש התמודדות והילדים בחרדות
מה ששמעתי מכמה שעזר להם ממש – להפוך את הירידה למקלט לחוויה
לקשט את הקירות, להכין יצירות וממתקים שמקבלים רק במקלט. אם יש עוד שכנים שיורדים אז לארגן משחקים משותפים וכו'
גם אם אתם לא חרדתיים מלכתחילה, לנסות כמה שאפשר שזו תהיה חוויה חיובית שאפילו מחכים לה
מנסיון אצל כמה אחים – עזר פלאים.
בדיוק כך היה לנו במלחמה הקודמת, התייעצתי עם מישהי מבינה בתחום והיא נתנה לי מבט כזה ברור על המצב שפשוט פתח לי את העיניים…
אני כל הזמן ניסיתי להרגיע אותה שהשם שומר עלינו ובעזרת ד' לא יקרה כלום, ואבא ואמא איתה וכו וכו, אבל באמת מה היא קלטה? שיש משהו מאד מפחיד שהשם צריך לשמור עלינו מפניו, ואפילו גם אבא ואמא צריכים לשמור עלי… כנראה מדובר במשהו מפחיד באמת.. בנוסף לקול של האזעקה והבומים זה באמת באמת מפחיד.
במקום זה שינינו כיוון לחלוטין, ארגנו שקית מיוחדת ליד הדלת עם סוכריות שוות במיוחד (ככה אנחנו לא קונים בכלל סוכריות…) וכן דפים, צבעים ומדבקות, וכל פעם שיש אואואו הולכים בשמחה לקחת את השקית ויוצאים למקלט עם כל הציוד, העניין הפך לחוויה שווה וכיפית, ממש חיכתה לזה:)
לפעמים הבאנו חב' עדשים והיא חילקה לכל השכנים… ב"ה המצב התהפך 180 מעלות. במלחמה כעת היא אמנם קופצת ברגע הראשון שיש אזעקה אבל מיד נרגעת ואנחנו יוצאים החוצה אחר כבוד עם כל הדברים השווים…
בהצלחה!