נסיעה בתוך העיר ושקט באוטו, היא משחקת בכפתורים של המערכת, מחפשת לחבר את הדיסק-און-קי לשירים. שלא יהיה כזה שקט, שירי סליחות מתנגנים ברכב, היא נשענת בחזרה על המושב, מסתכלת בחלון.
"אין משהו קצת יותר קצבי?"
"כמו מה למשל?"
"לא יודע, שימי משהו אחר."
היא מעבירה קדימה ואחורה, נעצרת על "מחשבות טובות" הישן והטוב שמתנגן במרץ.
אבל הנסיעה ממשיכה לשעמם אותה, מרגישה בתוך לולאה אין סופית, נחמד לה, אבל לא יותר מדי.
אחרי נסיעה של שעה בסידורים מכאן לשם, הם חוזרים הביתה, עוצרים את הרכב למטה ועולים לבית.
הוא פונה לחדר עבודה, צריך לסיים שם כמה משימות שהתחיל, יש לקוחות, היא פונה למטבח, מרתיחה מים.
"להכין לך תה?" היא שואלת, לא שוברת שגרה, כל יום אותו דבר.
"כן! תודה." גם הוא מקפיד על הליכה באותה מתכונת.
היא מכינה תה, מגישה לו עם שתי עוגיות שוקולד צ'יפס ליד.
נכנסת לקלחת של בית וילדים, מה כל אחד רוצה, למי להגיש ראשון, למי להקשיב, את מי לחבק עכשיו, מי צריך את העיניים שלה. נותנת לב, מושיטה יד, מזהה מי צריך עכשיו שקט ומפנה לו פינה + רבע לשבע ליד שוקו קר עם שלוש קוביות קרח בכוס גבוהה.
יודעת מצוין לתת הרגשה טובה, להיות רגישה, להיענות לצורך, להרגיש מה כל אחד צריך, לתת מענה.
רק עם הבעל היקר שלה, יובש ושממה, אפס התרגשות, עיניים נוצצות זה חלום רחוק, ישן לפני כמעט שני עשורים.
מול החלון בסלון היא רואה שקיעה, אברכים חוזרים הביתה אחרי לימוד מתוק, ילדים חוזרים מהחיידר, ריח של חביתות עולה באפה, אישה עמלה שם על ארוחת ערב שגרתית, מעלה ריח של חום ובית.
רק היא מרגישה שהשגרה מייבשת אותה, מתישה ושוחקת.
*****
מי לא מכירה את הרגעים האלו שעוטפים אותנו אחרי שבועות של שגרה ורוטינה קבועה, בלי חידוש ובלי גיוון שהכל ב"ה (אלף פעמים ברוך ה'!!!) אותו דבר – אין שינוי, הכל פשוט, רגיל, קבוע, ידוע מראש.
משעמם ומתחיל לעקצץ ולהרגיש שאולי משהו בזוגיות שלנו לא בסדר, משהו חסר לנו ומבקש תגובה והתייחסות, מבקש להיות ולהרגיש מחדש.
אז קודם כל אני כאן להזכיר – ב"ה שזה רגוע ושליו, ועל שעמום ויובש אפשר להתגבר!
וטוב שבא חודש אלול, ומנער לנו אבק ממסע של שנה שלימה.
זה תקין, נורמלי, חלק מהחיים!
אבל בכל זאת יש בנו רצון לחידוש, ככה ה' ברא אותנו, וכן צריך לרענן ולתת גוון חדש ועומק נוסף לזוגיות שלנו, ויש כמה תובנות שחשוב שנדע:
הרבה פעמים כאשר יש מדי הרבה זמן קירבה, הנפש מבקשת ריחוק, יש זוגות שהריחוק ביניהם יקרה על ידי פיצוץ, מריבה, ויכוח או משהו אחר שיפר את השגרה, שלאחריה בפיוס נכון וטוב נחזור להיות רעים אהובים, עם תובנות וחיבור מחודש וטוב.
זמני קירבה כאלו יכולים להיות ב"בין הזמנים", בתקופת חגים, נופש זוגי, או סתם בתקופה שמאפשרת קרבה גדולה יותר, וכאשר זה קורה לפעמים מומלץ ליצור "התרחקות יזומה" על מנת לא להגיע לריחוק בלתי נמנע.
וכמו שכבר כתבתי, יובש ושעמום בחיי נישואין הם חלק מהמערכת, והתפקיד שלנו כנשים הוא לעורר את ההתרגשות והחשק מחדש – אבל איך עושים את זה?
דבר ראשון – רוצים את הריענון הזה מאוד! רוצים ומאמינים שזה בידיים שלנו, ואנחנו יכולות לרענן לשנות ולהשפיע על הזוגיות שלנו, מפסיקים לחיות בחוסר ברירה, אני עובדת /עייפה / חלשה / אין לי זמן / אין לו זמן / אחרי החגים / כשיהיה לנו כסף / כשהילדים יגדלו / כשנפסיק לריב / כשהמשיח יבוא 😊
כשרוצים מאד, הקב"ה נותן סייעתא דישמיא, כוח ויכולת. רק תרצי ותחפשי דרכים ליצור את זה.
דבר שני – נשים שלומדות וקוראות על זוגיות טובה, וכל פעם מנסות ליישם נקודה אחת או שתיים, זה וודאי משדרג ושובר שגרה. אם עד עכשיו התנהגת בצורה מסויימת ופתאום גילית שיש דרך נוספת, תוכלי להיות בעמדת "חוקרת" או מנהלת פרוייקט ניסיוני לראות איך דברים שקראת עובדים בבית שלך, זה מעורר מחשבה, זה גורר תגובה חדשה ושונה וממילא שובר שגרה. (מזמינה אותך לנסות את הכלים שאני נותנת ברשימת התפוצה שלי 💛)
דבר שלישי – אחת לכמה זמן ליצור "חגורת בטון" איך עושים את זה? יוצרים רגע משותף וטוב, ישיבה במרפסת, ארוחת ערב חגיגית, יציאה לסיבוב קצר, משקיעים ברגעים קטנים ומשותפים, זה לא צריך לבוא בגלל שלא היה ביננו הרבה זמן קשר, גם לא צריך להיות שם שיחה עמוקה שתפתור את כל בעיות היקום. מספיק 20-30 דקות ליצירת רגעים מקרבים. בזמן הזה אין תלונות ואין בקורת, אפשר לשתף בדברים קטנים מהיום יום, אפשר לשתף בנקודות טובות שראינו אחד בשני, אם אתם מתקשים ליצור שיח, אפשר לשחק בקלפים קנויים, או ליצור משחק שמתאים לכם ולאופי הזוגיות שלכם.
אל תתייבשו! אנחנו מתחילות שנה חדשה עם כוחות חדשים, אהבה ושמחה גדולה.
שנה טובה מלאה מתיקות ושמחה אמיתית בקשר!
ציורים: רחל קארו – לאתר הציורים של רחל
לקבלת ציור – סיפור שבועי מאת ר. קארו לחצי כאן
עלו לך שאלות? מחפשת לדעת עוד?
בתאל טשיטיד – מדריכה זוגית מוסמכת לכלות ונשים – [email protected]
ניתן להאזין לתכנים מעולים בקו התוכן "על כולנה"- 0733834729
להזמנת סדנאות, הרצאות ופגישות אישיות: 0533106799
בתאל תודה על הטורים!
מה עושים אם רק לי מציק השיעמום והיובש?
אם כל הצעה שלי לשבת ביחד מתקבלת ב"יש לי עבודות דחופות"?
לא מצליחה להסביר לו מה מפריע לי, הוא עמוס ואין לו זמן לזוגיות ואולי כשמצבינו הכלכלי ישתפר יהיה לנו זמן…
ההורים שלו בדיוק כאלה, לא יודעים לשבת ביחד, ועכשיו בגיל 60 אי אפשר שלא לראות את זה, והוא לא מבין מה הבעיה בזה. ואני מגיעה מבית הפוך – ההורים שלי תמיד אכלו לפחות ארוחה אחת ביום ביחד ובלי ילדים איתם, גם כשהיו ילדים קטנים.
מאז שהתחתנו הוא לא רואה ענין לאכול ביחד ביומיום, אנחנו נשואים 7 שנים!
וכמובן שזה עוד דקויות שהוא לא מבין מה הצורך שלי, למה אני מבקשת מתנה אם אני יכולה לקנות לעצמי ועוד דברים כאלו… גם אצל ההורים שלו זה ככה…
בת אל יקרה
הטור שלך הגיע בדיוק בזמן
אבל ממש אשמח שתעני גם על השאלה הזו
בעלי אוהב מאד את השגרה ולא מרגיש שום צורך בריענון
ואני בן אדם שחי מריגושים ופשוט מתייבש בשגרה
יכולה להגיד לך שבעלי גם לא היה בקטע
התחלתי בדברים קטנים – כמו משחק קופסא למבוגרים. בהתחלה עשה לי "טובה" היום זה גם מגיע ממנו גם
חחחחחח מה הוא יגיב אם אני אציע לו משחק קופסא…
בתאל, אני ממש מקווה שתיכנסי להגיב כאן…
אני חווה תקופה כזו של יובש,
ולא בגלל בעלי אלא בגללי,
אני עובדת מאוד קשה ואין לי זמן לעצמי,
ולכן גם לא מצליחה להביא את עצמי לרגעים הזוגיים,
טכנית אני יכולה לפנות זמן, אבל איבדתי את היכולת לשוחח איתו בנחת בלי לפחד מהפרעות.
ולכן גם כשאני משתפת אותו בדברים- זה תמיד בלחץ ובשטחיות,
והשאלה היא,
אם יוצאים מנקודת הנחה שהעומס בחיים והעבודה הקשה הם נתונים שאי אפשר לשנות,
מה אני כן יכולה לעשות?
כל אחת מוצאת זמן למה שחשוב לה באמת, תשנני לעצמך שאם לא תשקיעי בך ובזוגיות- את תהיי מופסדת מאוד אחר כך, את תצליחי בעזרת ה' למצוא את הכוחות להזיז הכל ולהתפנק…
ולפעמים יש תקופות עמוסות באמת, יכול להיות שזה רק עכשיו, ואם יש לך צפי קצר שזה יעבור- אז לא נורא…
בהצלחה לכולנו!
אני מחפשת רעיונות שאפשר ליישם עם השקעה קבועה של זמן קצר, ולא משהו אחד בומבסטי ודרסטי שידרוש ממני להזיז הכול לצד.
זה נכון מאוד כל אחת מוצאת זמן למה שחשוב לה…
אבל זה בזמן טכני,
מה עם פניות, רוגע, שלווה?
בשבי להזוגיות לא מספיק לפנות זמן בשעון,
אלא צריך פניות ושקט נפשי שקשה מאוד להשיג בתקופות עמוסות…!
(מזמינה אותך לנסות את הכלים שאני נותנת ברשימת התפוצה שלי )
איך מצטרפים לרשימת התפוצה?
מצטרפת לשאלה.. לא מצאתי קישור בפוסט
תודה על הטור
שמתי לב שלא צריך דברים ענקיים בשביל לצאת משגרה… ולא צריך כסף/אוכל (אני בדיאטה)/והרבה זמן
למשל אני משחקת עם בעלי משחקי קופסא… יש משחקים למבוגרים וזה ממש כיף ולא לוקח הרבה זמן
תודה רבה!
איך אפשר להיצטרף לרשימת תפוצה שלך?
תכתבי לבתאל – [email protected]
תודה רבה!!
וואי, הגעת לי בטוב:) הולכת להכין משו קטן טעים כשיחזור מסדר ג'…
מגיבהכאן, אשתדל בעזרת ה' לקבץ את כל מה שעלה כאן בצורה מסודרת:
-"רק לי מציק היובש" (העור שלך פשוט רגיש יותר;)) הגיוני , טבעי ונורמלי שלך היובש, השגרה והשעמום מציקים יותר, ולא, לא רק בגלל שהגעתם מבתים שונים בנקודה הזו, אלא בגלל שבאופן טבעי לאישה זה מפריע יותר, למרות שיש גם הרבה גברים שיובש ושגרה משעממים אותם. מה את יכולה לעשות? א. לשתף אותו שאת צריכה את הרענון לך ובשבילך ואם הוא יכול לתת לך אותו, כשבעל מרגיש שצריכים אותו (לא מחייבים/ לא דורשים )זקוקים לו! בד"כ יותר קל לו להתגייס. ב. שימי לב לקבל את מה שהוא נותן בלי ציפיות גבוהות מידי, להודות על מה שהוא כן נותן וכמובן להעריך ולספר לך מה נתן לך ישיבה במרפסת, יציאה מסביב לבית, כוס קפה משותף ב5:30 בבוקר. וכו'.
-"אני בנ"א שמת משגרה"– הי, גם אני! ולכן אם הבעל פחות בעיניין שינויים וגיוון, ממנו תבקשי את מה שהוא כן מסוגל לתת,והוא מסוגל ועוד איך! ואת עצמך תמלאי בכל מה שיש לעולם הזה להציע, יש אנשים שיש להם בעירה פנימית, כנראה שהיא לא הולכת להכבות ב100 שנים הבאות, הם חיים משינויים ומגיוון לכן פשוט תמצאי את הדרכים שלך לעשות זאת, וממנו תבקשי רק מה שהוא מסוגל, אבל תצרי את את הגיוון בצורה שמותאמת לשניכם.
-"אבדתי את היכולת לשוחח בנחת.."- עומס של דברים תמיד יהיה ואם לא שהחיים יזמנו אותם אנחנו נביא אותם לעצמנו, כאשר אנחנו מפחדים להיות ברגע אינטימי אנחנו מייצרים מסיחי דעת… מזמינה אותך לבדוק את הנקודה הזו. ואם זו לא הנקודה. אז תתחילי בקטן ממש
למה אני מתכוונת – פעם בשבוע יציאה בלי טלפונים, ותקבלי גם אם הרגעים המשותפים לא יהיו מאה אחוז, זמן קבוע ומסגרת לזמן משותף יכולים להועיל מאוד.
– "רעיונות שאפשר ליישם עם השקעה קבועה של זמן קצר"- ברשימת התפוצה העליתי קובץ
רעיונות לרענון זוגי למעוניינות ניתן לשלוח מייל לכתובת [email protected] ואצרף אתכן לרשימה.
מקווה שעניתי לכולן, מאחלת לכולנו להתחדש ולהתרענן ותמיד לדעת להתחיל מחדש בכוח ובשמחה.