אני יודעת שהשמים מזילים עכשיו
דמעות
למאות מאות,
הזדהות לאימהות,
בבכי שאין לו סוף
ואין לו אח ורע
ויש לו התחלה.
אני יודעת שעיני העננים מגירים
את כובדם
על המון
אדם.
אני יודעת שעמוס להם מידי
בנפש,
כבד להם להכיל
את כל מה שהם רואים בסככה הלבנה.
את מה שהם שומעים
בין הדי הפיצוצים שמתנפצים עליהם.
יודעת שהם מגלגלים עלינו רעמים, העננים
שישחררו את כל מה שיש להם עמוק
בפנים.
יודעת שהם מקרקשים בקול רעם גדול
בשביל לבקש בקול דממה דקה.
ואין להם מילים, לעננים.
יודעת שבתוך ענני כבשה תמימים,
מסתתרים כל המחבואים של כולנו.
יודעת שהשמים מזילים עכשיו דמעות
למאות
על מה שהיה אתמול
על מה שהעם שלי חווה בימים
ובלילות.
אני יודעת
שהם לא רוצים להפסיק לבכות
ונגמר להם הכוח לחכות
ולכן הם מגיעים בלהקות להקות
ובעיניים כה רכות:
בבקשה, אבא,
אל תשיב אותנו בידיים ריקות,
אנחנו מכירים יותר מדי טוב
את
עשרת המכות.
© אפרת סער [email protected]
וואו.
מיוחד ונוגע עמוק בלב.תודה.
יש גם דמעות הודיה בתוך הדבר הזה,
נס מטורף שבתוך כל כך הרבה פצועים אין הרוגים!!
מרגש ונוגע
אפרת יקרה
איזה שיר
מבטא בדיוק את הרגשת הלב ההומה
טירוף הדעתתתת
אמאלה איזה מושלם!!!!!!
אומנות אמיתית!