שלום לכולן,
אני ב"ה לפני לידה, חלשה מאוד מאוד (לוקחת ויטמינים), ועם כאבים ובחילות.
ואני בלי כוח, כוח פיזי, נפשי ורגשי, כל דבר נראה לי גדול עלי, ושלא אצליח לבצע את זה, בעלי עושה הכל בבית, אני כמעט ולא הולכת לעבודה לא מכינה אוכל, מנקה או מסדרת בבית, הילדים הגדולים יותר (בני 5 ושלוש) מעסיקים את עצמם רוב היום לבד… אני לא חושבת שאני בדיכאון, מאמינה שבע"ה אחרי הלידה כשאחזור לעצמי הכל יחזור להיות בסדר, אבל כן בלי מצב רוח ובלי כוח….
אשמח לעצות!! תודה!
אל תלחצי מזה, ואל תפתחי רגשות אשמה ביחס לבעל ולילדים ,זה תקופה שתחלוף, ואת תחזרי לכוחות שלך, פשוט תנוחי כמה שאת יכולה עד הלידה.
קודם כל חיבוק גדול, נשמע לא פשוט.
דבר שני, דיכאון נפוץ מאוד בהריון והרבה פעמים הוא על אש נמוכה.. מתבטא בחולשה, עייפות, חוסר חשק והנאה. איך שלא תסתכלי על מה שכתבת זה לא נשמע תקין וזה חשוב שתלכי לקבל עזרה מקצועית ולברר האם יש ברקע דיכאון.
יש דרכים משמעותיות לטפל בדכאון קל ואין שום סיבה לסבול ולהעביר את הזמן. להיפך, דיכאון קל שלא מטופל עלול להפוך ליותר חמור אחרי הלידה ולא לחלוף תמיד מעצמו.
אפשר לגשת לאחות נשים בקופ"ח או רופאת נשים/ משפחה ולשתף אותה. הן פוגשות יום יום נשים כמוך ומפנות אותן לעזרה. יש לי לא מעט חברות כמוך שהצליחו לצאת מזה וגם הן חשבו ש'בקטנה' והיא מתפקדת סהכ, יעבור מעצמו וכו.. היום הן מאוד שמחות שהן קיבלו עזרה ולא חיכו וסבלו.
לידה ראשונה?
אם כן זה הגיוני, ההריון הוא סוג של טראומה לגוף, בפעם הראשונה הייתי עייפה ברמות על מטורפות, הייתי נרדמת אם ישבתי 5 דקות בלי לקום…
זוכרת את עצמי חושבת כל הזמן רק על הרצון ל-י-ש-ו-ן
אבל את רושמת שיש לך ילדים נוספים,
אז אמורים להיות עייפים אבל לא ברמה כזו,
את אוכלת בריא – 3 ארוחות ביום? מלא ירקות חלבונים וכו?
את לוקחת ברזל?
מומלץ לעשות בדיקות דם לראות שאין חסרים (גם רמה נמוכה זה חסר בהריון..)
והכי עוזר לקום – בכוח!!!, לפעול, לצאת להליכות ולהתעמלות – זה מזרים את הדם ונותן מלאאא כוח פיזי ונפשי!
ככל שתשכבי יותר תיהי יותר עייפה, ומדוכאת חבל…
תחפשי דברים שאת אוהבת לעשות ותעשי אותם,
היא כותבת שיש לה ילדים…
וואי שיהי בעז"ה בקלות ובידיים מלאות!! בריאים ושלמים!
אם בדקת ברזל וכו והכל בסדר
ואת שותה מספיק
אז זה הכי נורמלי בעולם
ואל תתאכזבי אחרי הליה, לוקח זמן עדג שחוזרים לכוחות
בידיים מלאות בעז"ה
זה שווה את זה 🙂
דיכאון זה לא מילה גסה, וכדאי באמת לבדוק
אבל כתבת שאת "לוקחת ויטמינים", לא כתבת האם זה כולל ברזל, והאם בדקת אותו לאחרונה…
לי בהיריון הקודם היה ממA קשה, בערך כמו התיאור שלך, ישנתי המון ובאופן כללי לא הצלחתי לחשוב כמעט, ובבדיקה פשוטה התברר שהיה לי מחסני ברזל (פריטין) 3, שזה מאוד מאוד נמוך!
קיבלתי עירויי ברזל, וזה הציל אותי
מציאה לך לבדוק את זה
אה – וחשוב מאוד!!!!!
תבדקי היטב את הענין של יום כיפור, אם יש לך חוסרים כאלו לא בטוח שאת יכולה לצום, זה עלול להיות מסוכן!
וואיי, אני ממש חושבת עליך גם לי היה תקופות כאלה
זה ממש לא קל, לא ציינת אם את בהתחלה או לקראת הסוף
אם זה כבר תקופה ארוכה, הייתי מציעה לך לבדוק/ להתייעץ עם משהו מקצועי
וכן, מציעה לך את המשקה של הרבנית קנייבסקי שיכול לעזור במצבים כאלה (לפעמים הויטמנים שלוקחים לא נספגים טוב) ואולי לשקול להחליף ויטמנים (יש של מקסי אלט שמיוחד לזמני חולשה בהריון, 3 כדורים ביום, אולי יכול לעזור לך) וכמובן להקפיד לשתות ולישון כמו שצריך ולהמעיט באכילת ג'אנק פוד שמחליש את הגוף
לאור התגובות – חייבת לציין,
יש הבדל שמיים וארץ בין להתעייף מהר, להספיק הרבה פחות וכו.. ללא לתפקד כמעט
השואלת מתארת מצב שהיא הפסיקה לעבוד, הפסיקה לנהל את הבית, חוסר חשק, חוסר יחס לילדים,
זה לא דבר שאמורים להמשיך איתו!!!
קומי תעזרי לעצמך, תתקשרי לניצה, תפני לאחיות בקופ"ח, תחפשי בנרות משהו שיעשה לך כיף, אל תשקעי בחוסר מעש זה לא בריא.
ממש ממש ככה.
כל מילה.
יש עייפה, חלשה, עם בחילות, חייבת לנוח
ויש חוסר חשק, אי הנאה, עזיבת עבודה בנסיבות לא רפואיות, חוסר יחס לבני המשפחה.
זה לא סימנים מחשידים לדיכאון
זה צ'קלקה מהבהבת!
ולהגיד זה יעבור זו רשלנות פושעת.
כי דיכאון לא מטופל עלול להחמיר חלילה.
נניח ואני חושבת שאני בדיכאון, מה לעשות? איך להתחיל לטפל בעצמי? לא יודעת למי לפנות, איפה אפשר למצא מטפלת טובה.
בהחלט נשמע כמו דיכאון הריון, אז קודם כל חיבוק ענק!! דבר שני, קומי תנסי לראות איך לעזור לעצמך, אחרי הלידה עם צניחת ההורמונים זה עלול להחריף… אל תילחצי אבל תהיי עירנית, שתגיעי ללידה עם כוחות גוף ונפש כי גם הלידה לוקחת המון כוחות והטיפול בבייבי בכלל שואב כוחות.
לי זה גם היה, ומה שעזר לי הוא שפשוט הכרחתי את עצמי לתפקד, לא ב100 אחוז אבל קצת כלים פה, כביסה בקטנה… לא יכלתי לצאת כי הייתי כבדה מאד (נולדים אצלי בסביבות ה4 קילו פלוס מינוס) אז ניסיתי לעשות לעצמי טוב בבית
יכול להיות שכמו שכתבו כאן-שמדובר בדיכאון,ויכול להיות שלא.
אני אישית עברתי את זה גם בהריון שלישי:חוסר תפקוד,חולשה עייפות,לא עובדת-ואני יכולה לומר שכשאני מסתכלת אחורה בדיעבד אני יודעת שה-7 באוקטובר השפיע על זה המון(למרות שלא הכרתי משהו שהיה בתופת/בן משפחה שנמצא בחזית וכו').
רק דיבורים על הנושא היו לי קשים מאוד(סבלתי מכאבים וחולשות מטורפות ברגע ששמעתי עוד משהו שקרה)-השתדלתי לא לשמוע,לצאת יותר(הרצאה,הופעה-לא משנה מה!!זו בריאות הנפש בסופו של דבר).
אח"כ ילדתי וחזרתי לעצמי ב"ה(מבחינת תיפקוד בבית ובחוץ,שמחה וכו').
יכול להיות שאולי הייתי צריכה ללכת לטיפול כדי לפרוק ויכול להיות שלא-אבל מהמקום שבו אני כן הייתי אני ממליצה לך מאוד מאוד לבדוק:יכול להיות שיש משהו בסביבה שלך הקרובה שמאיים עלייך(ומשפיע בעקיפין על ההריון)?אולי הלידה עצמה מאוד מלחיצה אותך מסיבותייך האישיות?ואלי את באמת נמצאת כל היום רק בבית ומבקרת את עצמך ביקורת שלילית ללא הפסקה(את לא מבינה כמה שזה גרוע ומשפיע,כי גם ככה ההורמונים שלך משתוללים ואת יותר רגישה!)???
תעשי בדק בית ותתחילי לחיות מעכשיו-אל תחכי לאחרי הלידה!
הילדים שלך מרגישים טוב טוב אותך והם ובעלך רוצים לראות אותך שמחה גם אם כל היום לא תעשי כלום בבית!!!
כל השמחה של הבית היא סביבך ולכן את צריכה להרים את המורל שלך:בין אם זה קניות לעצמך או לבייבי שצריך לבוא,לצאת עם חברה,לאכול משהו שאת אוהבת,אולי ללכת לטיפול רגשי,יציאה עם בעלך-לא משנה מה-אל תחכי לאחרי הלידה!תדאגי לעצמך כבר היום..זאת אומרת אתמול:)
זה שה 7 באוקטובר השפיע, עדיין לא אומר שזה לא דיכאון. לדיכאון וחרדות יש טריגר, הפעם לצערינו הרבה סובלים מהשפעת המלחמה.
ועדיין צריך טיפול (במידה וזה אכן מעבר לנורמה) ומפריע לה ולסובבים.
ממליצה מאד לעשות בדיקות דם נרחבות
אצלי זה הB12 שיורד בצורה קיצונית- וחשוב לדעת שזה משפיע על המצב רוח וגם המאגרי ברזל נמוכים –
רק השילוב של זריקות B12 ולאחריה עירוי ברזל עזרו לי לחזור לעצמי.