היי,
שלום, אשמח לעזרה רגשית והכלה.
הבכור שלי, בן 5, מאד מאתגר.
קשה לנו מאד להתארח איתו בשבתות. לי בכל אופן, בעלי יותר בטוח בו.
הוא מתוק מדבש, אבל מאד מתפרע. לא ברמה של שובבות אלא דווקא של אנטי. הוא מאד צועק על אנשים מבוגרים, יכול להגיע עד כדי הרבצה לסבא וסבתא.
תנו לי כוחות להתמודד. זאת אומרת כרגע נתחיל איתו סוג של טיפול רגשי,
אבל אני מרגישה שאני צריכה את הכוחות…
אנשים מסביב לשולחן יכולים ללגלג וזה גומר אותי!
מה הפתרון, לא להתארח?
אני מבינה שלפעמים זה משגע אותם. אבל תמיד אני יוצאת בהרגשה שכולם מסתכלים עלי במבט לא יודעת לחנך, או של אחת שלא אכפת לה מהסביבה.
תנו לי כוחות!!!
הדסה
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי ל: [email protected] וכולנו ננסה לעזור לך!
ליבי איתך!!!!
אחרי שנים רבות אני יכולה לומר לך שהרבה יותר אפקטיבי הדרכה /טיפול להורים, כך אומרים גם טובי הרופאים.
הם אפילו בוטים יותר וטוענים ששום טיפול לא יעזור אם ההורים לא מודרכים.
בכל מקרה מה שתעשי שתהיה לך סיעתא דשמיא.
חשוב מאוד שתזכרי: את לא אשמה!!!
את אמא נפלאה ללא ספק.
יש לך כאן הזדמנות להעשיר את הידע האמהי שלך
מחבקת אותך
הדסה יקרה,
אני קוראת והלב שלי יוצא אלייך ומזדהה איתך כל כך….
גם אני נמצאת בסיטואציה די דומה עם ילדון בגיל דומה שנמצא כבר שנה בטיפול רגשי…
אצל הבן שלי ספציפית זה ככל הנראה רגישות יתר (מושג שדי נכנס לאופנה אצלנו לאחרונה:)
הוא פשוט מוצף ומובך ברמה בלתי נסבלת עבורו (כי הוא מרגיש וחווה הכל בצורה מאד מאד חזקה!)
וכל המבוכה, ההתרגשות והבלבול מציפים אותו וגורמים לו להתפרע, לצעוק ולעשות המווווון שטויות מסוגים שונים
ובאופן כללי להגיב באופן מוגזם למתרחש…
מה שעזר לי להתמודד עם הסביבה זה היה פשוט להסביר ולתווך להם מה עובר עליו ומה גורם לו להגיב כך
וגם להסביר להם איך נכון לנהוג (לדוג' כשהוא נכנס לא להרים אותו לגובה כמו לשאר האחיינים ולדבר בטונים יותר מתונים וגם כשמשתולל כמה שפחות לעשות עניין וכו' וכו')
וכמובן לחזק את עצמנו שההתנהגות נובעת מקושי שלו ושאנחנו הורים מדהימים שעושים בשבילו הכל!
ובזמן האחרון שמנו לב שבזמן של יציאה מוויסות מאד עוזר לו גבול ברור וחזק מאד (לדוג' לצאת מהחדר כאשר משתולל או אפילו לאחר כמה אזהרות גם 'פאצ" קטן וסמלי, לא כואב, זה לא הכי אופנתי:)( אבל יכול מאד לאפס את הילד.
כמובן הכל מתוך מתן הסבר ברור לילד עם המון אהבה והבנה לרגשות שלו.
מקווה שעזרתי, המון הצלחה וסייעתא דשמיא, בטוחה שתרווי ממנו המון נחת!
הדרכת הורים. כמו שכתבו לך. הורים חושבים לפעמים בטעות שהדרכת הורים באה להדריך אותם כי יש להם איזה חסר או לקות בהתנהלות עם הילד שלהם. הם חוששים שיאשימו אותם ודברים דומים. אבל הדרכת הורים זה בעצם סוג של הדרכה שהופכת את ההורים למטפלים הכי טובים של הילד שלהם. יותר מכל טיפול רגשי. זה עובד הכי מהר. הכי אפקטיבי. הכי חזק.
יש לי המלצות נהדרות בשבילך להדרכות הורים מצוינות. מקצועיות מהשורה הראשונה. לפעמים בעבודה משותפת עם הילד. תוצאות מדהימות. את יכולה לבקש משבירגע לקשר אותך עם המייל שלי.
ובכל מקרה, המון נחת
המון כוחות
ולא לשכוח שאת האמא הטובה ביותר והמדויקת ביותר בשביל הילד שלך.
נ.ב. הדרכת הורים גם תיתן לך כוח לעמוד מול הסביבה כי זה נשמע ממש קשה ופוצע שהמצב כולל גם לגלוג ואי הבנה.
מבינה אותך ממש
נמצאת באותו מצב
ילד בן 5 עם הפרעת קשב חמורה, הפרקטיביות ואימפולסיביות, הכל זה מילים נרדפות
אבל הכל זה דברים שקשה מאד מאד מאד לשלוט בזה מחוץ לבית
בבית אני מסתדרת איתו יופי, אמא למופת, הגבולות נשמרים והכל "די" בסדר
מחוץ לבית זה קטסרופה, אני פשוט לא משתלטת עליו, מה שעובד בבית ממש לא עובד בחוץ
ולא, אין לי פתרון בשבילך
רק פשוט פחות יוצאת
יוצאת להורים פעם בכמה חודשים, לא לוקחת אותו לאירועים, אין מה לעשות, עד ששנינו נלמד להתסדר מחוץ לבית ככה זה יהיה
באמת רק יכולה להשתתף איתך, אין לי שום עיצה חכמה
וואי כמה שמבינה אותך, הבן שלי עם דברים ממש דומים בסעודת שבת אצל ההורים שלי תמיד רוצה את הצלחת של סבא!!! וכו' אבל אצלנו זה לא היה רק שם אלא כל ההתנהלות היתה מוזרה ולא שגרתית לילד
עשינו לו אבחון אצל הרב שטרן (אבחון לושר) אבחון מדהים ששלח אותי האמא לטיפול אצל מירב נחום ולאט לאט אנחנו רואים שיפור ב"ה איטי ובטוח
זה לא פרסומת, אבל המלצה חמה לאחר שקניתי ונהניתי,
לרב משה שטרן יש קורס על "ילד פיצוץ" הוא ממש מתאר שם למה זה קורה, ואיך להתמודד עם הילד,
ואפילו איך לחנך אותו מהבסיס,
לי זה ממש נתן מידע שלא ידעתי עד היום, ושינה לי את כל ההסתכלות,
מגיע בסרטונים יחסית קצרים,
מומלץ!
מנסיון אישי עם כמה ילדים: שינוי בגישה שלי מחולל נפלאות! וזו לא גוזמא.
איפשהו בעומק הנפש שלנו אנחנו מוציאות שדר שמעורר אצל הילדים כל מיני התנהגויות.
עבודה פנימית זו גאולה פרטית לאמא ולכל המשפחה.
ממליצה על **הסרטונים החינמיים באתר של בתיה וגשל**, גישה מדהימה ומחוללת ניסים!!
ואם יש לך אפשרות אז גם על הקורסים שלה.
רק מהסרטונים החינמיים ראיתי שינויים עצומים!!! באמת!!
אזהרת מסע: השינוי הפנימי לא פשוט ומלא בהתנגדויות פנימיות, אבל שווה מכל ההיבטים!
הדסה יקרה,
הלב שלי איתך, את ההבנה והעידוד אני אשלח לך ממקום של אמא,
חלק מילדי הם שובבים לא קטנים. וזה קשה, בעיקר כשמתארחים.
ילד מאתגר מכניס המון עומס רגשי ומתחים בבית במשפחה הגרעינית והמורחבת…….
חייבת לאמר שבכל משפחה יש מתנות יקרות ומאתגרות יותר וכשמדובר בבן הבכור, הסביבה הרבה פעמים בטוחה שזה קשור בחינוך, (אהההההה בן בכור….). וגם הביטחון העצמי שלנו כהורים מתערער.
אני מקווה שתקראי את התגובה שלי,
אני כותבת דווקא מכיוון אחר, כמישהי שעובדת עם ילדים מורכבים התנהגותית בדיוק בגילאים האלו,
גננת בגן התנהגותי רגשי ומנהלת גן ואשכול שכולל גנים רגילים, (שגם בהם משובצים כמובן גם ילדים מאתגרים מכיוונים שונים)
קודם כל: אני אהיה האדם הבוטה שציינה לאה- טיפול רגשי לא פותר את הבעיה.
וסליחה מכל המטפלות רגשיות למינהן כאן, וגם מהמטפלת הרגשית המדהימה שיש לי בגן…….
מניסיון של שנים ועשרות ילדים מאתגרים.
טיפול רגשי זה נפלא, בעיקר מרחב בשביל לתת לילד מקום להתבטא, אבל ממש לא פותר בעיות.
רק הדרכת הורים טובה מאוד וליווי עוזרים עד ממש פתירת הקושי ומציאת דרך חדשה.
מקום ראשון, הכי מומחים וטובים בתחום זה (אומנם לא חרדי, אבל ממש לא כפרני!):
* המרכז להעצמה הורית (חיים עומר)
* המרכז לסמכות החדשה בבית חולים שניידר
יש גם דתיות ויתכן אפילו חרדיות שעובדות אחרי הדרכה של פסיכולוגים אלו
ואוכל לברר לך שמות אם תהיי מעוניינת.
ספיציפית לגבי התארחות, מומלץ מאוד מנסיון גם אצלי בפרטי בבית וגם מהדרכות לעשרות הורים:
* הכינו את הילד לפרטי פרטים מה הולך להיות בשבת, עדיף בצורה של ציורים
ברמה של: מי הולך להיות, מה סדר היום במדויק (סבא חוזר מבית כנסת וכולם אומרים שבת שלום, שלום עליכם, קידוש, סדר ההגשה לשולחן, סדרי שינה, סדר הדברים בבוקר וכו',
עדיף להביא איתכם את הדפים ומדי פעם להזכיר לו מה הולך להיות (נותן שליטה במה שקורה ויותר יכולת לגייס את ההתנהגות החיובית)
* אל תצפו שהילד ישתתף בסעודה שלוקחת 3 שעות ומותאמת למבוגרים!
תכינו קופסא עם משחקים כמו פליימוביל וכו' שאותו הוא יוציא אחרי מנה ראשונה וישחק. תקראו לו ממש לפני מנה אחרונה, זה ידרבן אותו לאכול בצורה ממוקדת את העיקרית.
* תתנו לו זמנים קבועים וברורים של תשומת לב, כמו: אחרי הדגים אתה תראה לנו מה יש לך בתיקיה, בבוקר אני אקח אותך לחכות לאבא ליד הבית כנסת וכו'.
יפחית גרירת תשומת לב במקומות לא מותאמים.
תאספו הרבה הרבה כח,
ועוד תראו מלאאאאא נחת
ועוד דבר אם תרשי לי להוסיף שטיפול רגשי לילד בן 5 בד"כ לא כ"כ יעיל מכיון וקשה מאוד להוביל אותם לטיפול עמוק ושונה, בד"כ ממליצים על תרפיה באומנות
בהמשך לנושא של הדרכת הורים:
טיפול לילד זה פעם בשבוע
תארי לך שאת שולחת ילד ללמוד יפנית פעם בשבוע אבל בבית אתם מדברים עברית ורק אותה.
כמה זמן יקח לו ללמוד יפנית ולשוחח בה? אם בכלל ?
לעומת זאת, אם אתם דוברי יפנית אז הכל נראה אחרת.
קודם כל אני מזדהה איתך מאד!
עברנו את זה עם הבכור שלנו וגם כן חווינו המון זלזול ולעג מהסביבה.
ב"ה כשהבאים בתור ג"כ מגיעים לגיל הזה והכל כ"כ שונה
זה ממש מחזיר לי את הביטחון בהורות שלי.
בקשר לטיפול רגשי-
יש מצבים שזה כן בעיקר הטיפול.
כשהבן שלי היה בן 5 הוא התנהג כמו שאת מתארת,
גם בבית היה איתו מאד קשה.
היו לנו עוד סימנים מחשידים שחשדנו שעבר פגיעה
ולכן שלחנו אותו לטיפול באומנות.
ב"ה אחרי שנה בטיפול הילד היה פשוט עולם אחר!
ממה שעלה בטיפול התברר שחבר פשוט הפעיל עליו מניפולציות וסחט אותו
ולכן חווה את זה כפגיעה.
כמובן שהטיפול היה משולב בהדרכת הורים.
והילד נשאר רגיש ואימפולסיבי אבל אפשר לעבוד איתו, יש עם מי לדבר.
גם אצלינו כשהוא יוצא עדיין מידי פעם מויסות-גבול ברור אפילו פיזי מאד עוזר לו. (וזה התפקיד של בעלי…)
המון המון הצלחות,
והרבה נחת!
לילדים האלו יש נפש רחבה ועשירה כ"כ!