היי,
שלום, אשמח לעזרה רגשית והכלה.
הבכור שלי, בן 5, מאד מאתגר.
קשה לנו מאד להתארח איתו בשבתות. לי בכל אופן, בעלי יותר בטוח בו.
הוא מתוק מדבש, אבל מאד מתפרע. לא ברמה של שובבות אלא דווקא של אנטי. הוא מאד צועק על אנשים מבוגרים, יכול להגיע עד כדי הרבצה לסבא וסבתא.
תנו לי כוחות להתמודד. זאת אומרת כרגע נתחיל איתו סוג של טיפול רגשי,
אבל אני מרגישה שאני צריכה את הכוחות…
אנשים מסביב לשולחן יכולים ללגלג וזה גומר אותי!
מה הפתרון, לא להתארח?
אני מבינה שלפעמים זה משגע אותם. אבל תמיד אני יוצאת בהרגשה שכולם מסתכלים עלי במבט לא יודעת לחנך, או של אחת שלא אכפת לה מהסביבה.
תנו לי כוחות!!!
הדסה
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי ל: [email protected] וכולנו ננסה לעזור לך!



הבן שלי היה פעם בתרפיה באומנות ומאוד נהנה כי הוא תמיד נהנה ליצור ולצייר אז זה עזר לו מה שבטוח שאם יש בעיות התנהגותיות צריך גם סיוע תרופתי על מנת להרגיע את האימפולסיביות כמובן תואם גיל אבל בלי זה הוא מסכן יותר מהסובבים אותו הוא בעצמו לא רוצה להתנהג ככה
מענין אותי אם הבן שלך הוא גם מהנכדים הגדולים? או שהשאר בנות…
יש לנו בנים שובבים ולא תמיד הבית של סבא וסבתא מתאים לתכונה הזו
(אמנם לא הגענו עד כדי מכות לסבתא)
גם אני הייתי חוזרת אחרי שבתות כאלו בהרגשה קשה.
בשטח הייתי רוצה שיכילו אותם (שנים שקרובים בגיל) ובבית כועסת על איך שהתנהגו
היום כ5 שנים אחרי כבר הנכדים הנוספים גדלו והפוקוס לא רק על ילדי
א. התארחנו פחות
ב. הייתי מספרת ומשוויצה בהצלחות של הבנים (ונזכרת לעשות את זה בעיקר כשנראה שעומדות להגיע תלונות)
זה היה מדהים איך שנהיה שיח משבח ומגדל ("אהרון כבר קורה סיפור שלם לבד…", "שמואל עוזר המון בבית…")
ג. (גרם לקצת ריחוק מאחיותי)- אמרתי להן באופן ברור שרק אנחנו ההורים מחנכים
מנסיון עשיר מאוד מאוד… ראשית המון כוח והכי חשוב – אמון בילד שלך הילדים שלנו מאודדדד רגישים וקולטים נהדר את הלעג, הציניות והביקורת של הסביבה – מה שמחריף את ההתנהגות השלילית, במקום כשזה קורה הייתי ממליצה לך לקחת אותו בעדינות מהשטח, לומר לו בשקט שהוא הכי צדיק של אימא ובעצם "מעבירה לו נושא" ומחזירה לו את האמון בעצמו, הייתי ממליצה לך – כמו רבות וטובות לקחת אותו לאיבחון ריפוי בעיסוק לבדוק בעיית תחושה יכול להיות שהוויסות חושי שלו לא מאוזן, אנחנו בעצת מרפאה בעיסוק לקחנו את בנינו להידרותרפיה וראינו נפלאות!
יכול להיות שההתנהגות שלו נובעת פשוט מחרדה, הוא מרגיש חוסר שליטה במקום שהוא פחות מכיר – הוא לא מספיק מכיר את הכללים – מחה אסור מה מותר, הוא בלחץ מהגערה הקרובה ולכן יוצא משליטה ולכן הכנה מדויקת כמו שכתבה הגננת – יעילה מאוד,
ממליצה מאוד על הדרכת הורים של פסיכולוגית ילדים, אותנו זה הציל!!!
למי שהמליצה על סרטונים של בתיה וגשל, אשמח מאד לקבל קישור!
לא מכירה אישית את הקורסים אבל הייתי בוובינר של מירי הול והיה נשמע מענין מאד משכנע. תבדקי את זה.
היי
אני מצטרפת להמלצות על הדרכת הורים, נשמע לא משהו, אבל זו הדרך הקצרה לפתור בעיות.
מנסיון שלי, וגם של אחותי שעוברת את זה עכשיו עם ילדיה הגדולים…
כדאי לבדוק האם הסביבה שם, איפה שמתארחים אינה מתוחה מידי? אולי יש ציפיות מהנכדים שאינן תואמות מציאות? לפעמים הורים מבוגרים ואין להם כבר את הסבלנות לקטנים…
אפשר וכדאי להסביר למארחים שלילד יש קושי, רגשי/ קשבי/ התנהגותי… ואיך אפשר להקל עליו: כמו שכתבו כאן, פינת משחק שקטה עבורו, התאמת זמן הישיבה ליד השולחן… וכל מה שנראה לך שיעזור.
אני מוסיפה: לפני הקידוש תני לו משהו משביע לאכול, הרעב רק מוסיף לכל הכאוס….
ואפשר גם לשקול פחות להתארח…. וכשכן מתארחים להכין אותו לפני, לא באזהרות ולא בפרסים אלא מה יהיה ומה הוא יכול לעשות אם מרגיש שקשה לו… תחשבי יחד איתו מה יכול לעזור: חיבוק/ ללכת לחדר אחר…. שימי לב גם לתת לו זמן של תשומת לב אישית, שרק את והוא יחד, זה מאד מרגיע ומווסת.
המון כח, ובהצלחה רבה!!!
כאם לילד מתוק כזה.
בן 5 עם קושי קשבי וחוסר ויסות תחושתי שגרם גם לריחוק חברתי,
טיפלנו בו בחדר סנוזלן- חדר מדהים!!!! עם מדריכה עוד יותר מדהימה!!!!
הטיפול הזה משלב כל מה שכבו כבר: גם טיפול תחושתי עמוק לילד, תו"כ הדרכה לאמא איך להתנהג במצבים מסוימים ומה לעשות ביום יום.
יצרנו לילד "קופסת תחושה": קופסא עם כמה וכמה סוגי משחקים ומוצרים שנותנים תחושה כמו: כדור קמח, כדור קוצים, סקוצ' ברייט, מברשת כובעים וכו' וכשהוא מתנהג לא מספיק בתלם- הוא הולך לקופסא ל10 דקות בחדר שקט ויוצא בן אדם חדש.
כיום, לאחר מס' חודשים בודדים!!! שהוא מטופל בסנוזלן ותו"כ אני עובדת איתו ביום יום על התחושה והצורת התנהגות המצופה ממנו- יש לנו ב"ה ילד חדש!! מווסת, מתנהג כמו שמצופה וכו'.
(במקומות שפחות מכיר עדיין קשה לו אבל אני יודעת לפחות איך לנהוג איתו: לתת לו משהו להתעסק בו, לצאת לרחוב לכמה דק' וכו')
ממליצה מאד על החדר סנוזלן!! שווה כל שקל!
ומה שחשוב: הילדים האלו מתוקים ויצירתיים ברמה שכולם נהנים כשרואים את הילד ולא את ההתנהגות שלו!
בהצלחה רבה!!
תכלס איך אדע מה מתאים?
הנחית הורים? חדר סנוזלן? וכו'
אמא יקרה מאוד,
ההתמודדות שלך לא יוצאת דופן וההתנהגות של הבן שלך, במושגים של היום- שכיחה מאוד.
צרת רבים לא באה לנחם אותך אבל כן לעודד שיש כותרת ושם להתמודדות הזאת, והיום יש גם כלים מקצועיים שיכולים לעזור לך.
ילדים רבים שמתנהגים ב"צורה מוזרה" -סובלים מקושי בוויסות.
והנה חלק מהמאפיינים שלהם:
חשים רגשות וחויות בעוצמה גבוהה מידי,
מתקשים להסתגל לשינויים
;נראה שאינם לוקחים בחשבון את האנשים בסביבתם או אינם ערים לסיטואציה
והם "מרוכזים בעצמם"
קשה להם במיוחד עם דחיית סיפוקים- לחכות, לוותר
מוכרחים לקבל את מה שהם רוצים כאן ועכשיו
מתקשים להפנים היררכיה וגבולות
ועוד…
בדרך כלל מגיעים עם הילדים האלה למצבים בלתי נסבלים..
אני אצטרף לכל אלה שכתבו לפני,
כמדריכה התנהגותית ומנחת הורים טיפולית לילדים עם בעיות התנהגות וקשיי ויסות-
חבל לחכות. חבל לסבול.
הדרכה מקצועית יכולה לחסוך לכם הרבה התמודדויות ולעזור לכם להיות המטפלים הרגשיים הטובים ביותר לילד שלכם ולכל המשפחה.
בהדרכה התנהגותית- אתם תחושו בהבדל משמעותי בתוך שבועיים עד חודש
והיא תסתיים כעבור 3-6 חודשים מקסימום.
אם אתם הולכים לטיפול/להדרכה למעלה משנה והבעיה לא נפתרה- חשוב שתבדקו כיוונים נוספים.\
בהצלחה ,
והרבה כוחות לדרך,
א. מהרשל
"עוגן להורים"