שלום לכן,
אשמח לעזרתכן,
אני אמא ל – 6 ילדים ב"ה, מקסימים ומתוקים (ברור! אבל לא רק בגלל שאני אמא שלהם…. 😉)
הגדול בן 15, הקטן בן שנה, ואני מרגישה ש – א י ן ל י ז מ ן !!!
אני חוזרת מהעבודה מדי יום בשעה 16:00, עייפה… ישר לקטן שמתגעגע ורוצה קצת אמא (עדיין יונק),
לשאר הילדות שרוצות לספר חוויות. צריכות חתימות, עזרה בשעורי בית, מבחנים….
משתדלת ככל יכולתי עד שב – 17:00 אני עוצרת לנמנום של חצי שעה בערך שנותן קצת כח.
ואז – ארוחת ערב, מקלחות, השכבה, כביסות, אוכל למחר, כלים, נקיון, ועוד… בטח מכירות, אין צורך לפרט… חשוב לציין שבעלי הוא אדם מקסים ועוזר בהחלט בכלים ובהשכבה, אך עדיין רוב המטלות נשארו עבורי… ואז באזור השעה 1:30 אני סוף סוף מצליחה להיכנס לישון, וב"ה לקום לעוד יום כזה : )
אני מרגישה שלא נשאר לי אפילו טיפה של זמן לצאת קצת, אפילו לחתונה של בת דודה – אני מוותרת, כי אז יצטבר עומס של עבודה בבית ליום למחרת או לאותו לילה…
אז מה, ככה זה החיים של כולן??? טירוף של עומס ומטלות וחוזר חלילה?
אמא אחת
נשמע לי שאת לא מוכנה לותר על שום מטלה…
תחליטי על שעת שינה רצויה ותחליטי מה סדר העדיפויות של המטלות.
תבצעי מטלות עד שעת השינה – וכשמגיעה שעת השינה תכנסי לישון בהחלטה שזה הדבר הנכון לעשות ומותר לותר על מטלות בשלב הזה של החיים.
שתי דוגמאות לויתורים – ניקיון יומיומי, שטיפת כלים (להשתמש בח"פ).
חוץ מזה – עזרה מהילדים – טיפול בכביסה וכו'
בפירוש יש הרבה כמוך אבל אני חושבת שזו טעות. אישה עייפה זו טעות.
זה משפיע על היעילות שלך בתפקוד בעבודה ובבית ועל ההורות והזוגיות שלך.
שלא לדבר על הבריאות הנפשית והפיזית.
תחשבי גם איזו דוגמה את נותנת לילדים שלך…
באמת ממליצה לך גם לותר על מה שלא קריטי וגם להשקיע בללמד את הילדים לעזור בבית – זה יועיל להם בחיים בכללי וזו מתנה בשבילם.
לא הבנתי אותך מספיק, נניח שהחלטתי על שעת שינה 12:30 אבל לא הצלחתי עד אז להגיע לכביסות אז אני אלך לישון ולבת שלי לא יהיו גרביונים מכובסות מחר? או כל דבר אחר הכרחי?
אני מסכימה שצריך תיעדוף משימות, ואף אחד לא ימות אם יהיו כלים בכיור כמה ימים או רצפה לא נקיה, אבל יש דברים הכרחיים ואז לא עוזר להחליט על שעת שינה ופשוט ללכת לישון.
המלצות שלי ל'אמא אחת'
תקחי עזרה איפה שאת יכולה (בחורה שבאה לגהץ, לשטוף כלים, להכין ארוחות בכמות גדולה ולהקפיא, מנקה אם יש לך אפשרות וכדו') וכן לשתף את הילדים בעזרה בבית (לא באופן מכביד אלא מתוך שותפות וחינוך לעזרה)
יש בבתי טבע כדורים מיוחדים לחיזוק, תקחי באופן קבוע ובעז"ה תראי שיפור בכוחות ובאנרגיה (לא האמנתי עד שניסיתי)
לצאת פעמיים בשבוע ל 20 דקות של הליכה מהירה בחוץ – אני גם אמרתי שאין מצב ואין לי זמן וכח, אני פשוט גוררת את עצמי בערב החוצה, הולכת מהר וחוזרת עם הרבה יותר אנרגיות להתחיל לשקם את הבית, שווה לתת את ה 20 דקות האלו ולקבל חזרה שחרור ואנרגיה.
תוך כדי הליכה מהירה אני שומעת הרצאות שמאד נהנת מהן והן ממלאות אותי מבפנים – ממש ממליצה.
המון הצלחות! את בחברה טובה! ותזכרי תמיד שאת עושה רצון ד' בכל נשימה ונשימה שלך – זה ענק והכי אמיתי שאפשר!!
ל'- אני מזדהה לגמרי עם מה שכתבת, מה תעזור לי החלטה אם עדיין יש משימות שממתינות לטיפולי? לא רק זאת, אלא גם מתקיים בי "אם תעזבני יום- יומיים אעזבך"…. תודה על הרעיונות המעשיים שלך, בהחלט נתת לי כיוון!! תודות!!!
לל' – לא מסכימה איתך לגמרי.
אני חושבת שהתגובה של גיטי מהווה איזון שקול ונורמלי – השאיפה שלי להגיע לשם!
כן, אם לא נקבע זמן לשינה, ונלך לישון רק כשנסיים את כל המטלות או לחילופין כשנקרוס – זה לא יוכל להמשך כך לאורך זמן!
קודם כל, את יכולה לקנות כמות גדולה של גרביונים וחולצות תלבושת, כדי שלא תגיעי למצב כזה.
דבר שני, אם באמת הגרביונים קריטיים לך, תוכלי לשים מכונה בהשהייה ובבוקר להכניס למייבש. או, מה שהכי מועדף לדעתי (ולא שאני שם עדיין…) תדאגי לזה מראש, נניח בשעה 23.00, כדי שתוכלי ללכת לישון בשעה שקבעת לעצמך…
אין לי הרבה איך לעזור לך גם אני מתמודדת אם האתגרים האלו אומנם הנתונים שלי שונים אבל אני יכולה לתת לך כמה טיפים שעוזרים לי להתרענן אז ככה בדרך לעבודה ובחזור אני שומעת מוזיקה בנגן וככה אני עושה לעצמי הרפיה קלה באוטובוס וזה טוב לי.
טיפ שני אני מחביאה בארון מידי פעם שוקולדים שווים ומידי פעם לוקחת משהו מתוק.
וכן אני משתדלת עד כמה שאני יכולה לאכול מסודר כדי לא ליפול לבית רעבה אני לוקחת איתי לעבודה אוכל וכמה חטיפי אנרגיה.
וזהו בגדול.
בהצלחה
שנים חייתי כך, והרגשתי בסטרס מטורף,
כל הזמן לא מספיקה, כל חריגה גוררת "תאונת שרשרת" של הצטברות אינסופית של מטלות, כל הזמן עייפה, על הקצה, מגיעה בקלות לסף בכי, אפס זמן לעצמי, כל הזמן רק על מה "צריך", וצריך וצריך וצריך…… ומסביב את רואה כאלו שכן מצליחות ומספיקות הרבה יותר, וזה מוריד לך את הדימוי העצמי….. את מרגישה שאת אמא לא מספיק טובה, ולא מספיק בעלבוסטע, ולא מספיק תורמת למשפחה (בפטיפורים לגיסה שעשתה שמחה, קינוח לשבע ברכות של האחות וכן הלאה) בקיצור את "בלתי מספיק…"
כשזה הגיע לפגיעה בבריאות, ולהפלה, בעלי קלט שצריך לשים ברקס,
ואז הורדתי שעות בעבודה, הכנסתי עוזרת הביתה, ובהריון הבא לקחתי שמירה,
אני לא אומרת שזה הפיתרון, אבל זה הפיתרון שהתאים לי,
גם אם נראה ש- כ ווווו לללללל ן חיות כך ומסתדרות, זה ממש לא כך,
צריך להשתחרר מההשוואות לזולתינו (קל לומר…..)
וזה לא מתאים לכולן,
צריך לעצור בזמן לפני שנגרום נזק לעצמינו ולמשפחה שלנו,
ווואו יהודית, ריגשת אותי….איזו תגובה חמה ומכילה! אהבתי את הבהירות שלך בהחלטה נחושה לצאת פעם בשבוע למרות הכל. לו יהי…
יישר כח גדול!!
וואי, אני קוראת ולא יודעת מה לומר–
אם את זה קוראת אמא ל-6 מה אני אגיד?
יש לי רק בת אחת קטנה- בת שנה
והמצב המתואר הוא בול כמו בקטע שכתבה אמא אחת…
מה יהיה כשיהיה לי שישה ילדים???? לאיפה נגיע????
מצטרפת גם לבקשה, לקבל עצות, לקבל כוחות…
אין משהו אחר,
אלא ללמד לא להיות מושלמת ולנהל סדרי עדיפות.
כביסה זה דבר ראשון, לפני כלים וסידור הבית!
ואז לא מגיע מצב שמתי שצריכים ללכת לישון אין כביסה למחר.
אבל, קיפול כביסה זה לא הדבר הכי הכרחי, אפשר להשאיר בסלסלה ולשלוף משם..
הילדים יכולים לעזור בסידור הבית, שטיפת כלים, ארוחת ערב וקיפול כביסות, גם אם זה לא יהיה מושלם זה עדיף מכלום וגם נצרך לחינוך שלהם.
אם תשנני לעצמך שאלוקים לא רוצה שתקרעי את עצמך, זה עצת היצר הרע יהיה לך יותר קל לוותר על המושלמות..
החיים מאוד עמוסים ובאמת אי אפשר להספיק את הכל,
לכן חובה לזכור שאוכל, שינה וצרכים בסיסיים (כן גם דברים שמשחררים את הנפש) הם לפני הסדר ונקיון, ארוחות מושקעות או מחברות מטופטפות..
אני במצב כמו שלך.. רק הגדול עוד הרבה יותר קטן…
ואני יודעת שללכת לישון מאוחר – זה נזק.. לי ולכל המשפחה וממש לא איכות חיים!
ולכן מה שאפשר במטלות הבית – להקל, להפחית…
לדוג' –
1. שואב שוטף… כמה שזה יקר, קנינו לפני שנה ולא מתחרטים לרגע…
2. ארוחות – כשמבשלת לשבת – מכינה אוכל במיוחד לראשון שני. (אפשר אפילו להכין תבנית עופות/דגים ולאפות רק במוצ"ש / ראשון..)
צריכה לבשל רק פעם בשבוע – בשני בערב – לשלישי, רביעי.
חמישי אוכלים ציפס ופלאפל שמחממים בתנור…
3. חד"פ – כמה שיותר….
4. בישולים לשבת – אם היה שבוע עמוס.. הכי הכי מינימום… אפשר לקנות סלטים, עוגות, חלות…
כמובן שהכי כיף להכין לבד.. אבל אם היה עמוס.. יש לי את יום שישי להשלים מטלות בבית…
5. בחורף לא צריך לגהץ חולצות.. שמים כל 2 חולצות (איכותיות!) במייבש, ובכל מקרה לובשים סוודר…
6. פעם ב.. כשאני ממש קורסת מביאה ביביסיטר אחרי צהריים והולכת לישון שעה… ולפעמים מביאה בחמישי ומתחילה להתארגן קצת לשבת…
7. מצעים – מורידה, מכבסת, מייבשת ומחזירה….. מפחית את הכמות קיפולי כביסות.. וכך גם מגבות…
לדעת שזה מספר שנים.. שהחלונות פחות מבריקים… שאני לא מספיקה לאפות לחניות כוסמין ועוגיות בריאות בשוטף..
אבל עדיין החיים שפויים! ואני מוצאת זמן לצאת עם בעלי, קצת לכושר.. קצת עם חברות..
והבית בכלל לא נראה קטסטרופה!
ובקשר לגרביונים – לקנות מספיק… שלא יווצר מצב שאני צריכה להשאר ערה לחכות למכונה של הגרביונים…
ובאמת משתדלת להכין בגדים למחר – מייד אחרי ההשכבה של הקטנים, וככה גם אם יהיה חסר משהו, אגלה את זה בשמונה בערב ולא בשתיים עשרה בלילה….
תגובה ממש טובה!
רציתי לכתוב משהו כזה – וחסכת לי…
נשאר לי רק לחזק את דברייך.
זה חיים לעשירים
שעובדים בעבודה משרדית
הילדים שלי מתחננים לפיצות וכו
אבל אתרושש
ומה בעלי ואני נוכל ?
אומנם אני לא באותה סיטואציה (אני עם 4 קטנים, הגדולה שלי בת 7) אבל בכל זאת ארשום לך דברים שלדעתי יכולים לעזור.
ארשום לך איך אני מתנהלת (מדברים שגם למדתי עם הזמן) ואולי יהיו דברים שיעזרו:
אני לא נותנת לבית בדר"כ לצאת לגמרי מאיזון וזה אומר שהילדים גם שותפים בבית (גם אם הם לא עושים טוב, בסוף זה ישתלם) יש מקום קבוע כמעט לכל דבר בבית, אז להרגיל את הילדים שכשנכנסים לבית, שמים תיקים וסוודרים במקום ולא על הרצפה, לא מורידים נעליים בסלון (אפשר להוריד ולקחת לחדר), מסיימים לאכול – מפנים את הכלים לכיור, מורידים בגדים- לוקחים לסל כביסה, רוצים להוציא עוד משחק? תחזירו את הקודם למקום, רוצים לצאת לחברים? לפעמים אבקש מהם קודם לעזור במשהו קטן ואז לצאת.
כמובן שאני לא שוטרת ולפעמים אני מעגלת פינות! אבל הם כן יודעים שלא הכל אמא עושה..
אצלי הם הולכים לישון ב19:00 ואז תוך חצי שעה כבר הבית נקי! (אם נשארו משחקים בסלון הם יודעים שאני זורקת לפח- כמובן משחק יקר אני יחזיר למקום, אבל כל הקשקושים הקטנים אני זורקת והם יודעים לשמור על הדברים שלהם)
ממליצה גם לך שיהיה שעת השכבה מקסימלית (נגיד עד 21:00-21:30? אצלי מי שלא עייף יכול לקרוא ספר במיטה אבל העיקר להיות במיטה!) ואז יהיה לך זמן לסיים לאפס את הבית ולנוח קצת..
אוכל- אני לא כל יום מבשלת, אבל אפשר בהחלט לבשל מראש לפחות ליומיים
כביסות- לא כל יום אני עושה כביסה ואז המטלה הזאת יורדת לי מהראש בימים שאני מגדירה שאני לא עושה (מודה שאני מפעילה מייבש, אז אני מתקתקת הרבה מכונות ביום אחד > מקפלת ומחזירה לארונות. במקום כל יום לעשות מכונה ולקפל ולפזר שזה מעיקק!)
באופן כללי מאמינה באיזון, יש ימים ואפילו שבועות שאנחנו יותר חלשות וזה בסדר שלא תמיד הכל יהיה מתוקתק!
ויהיו תקופות שיש יותר אנרגיה וכח ואז הדברים יותר זורמים.
כמובן מתפללת לה' כל יום לפני שהילדים חוזרים מהמסגרות שיהיה אווירה טובה בבית!
ועדיין החיים עמוסים! אבל בהחלט אפשר לנסות לשפר ולייעל את דרכינו
אשרייך אמא יקרה
– אני שמעתי מאמא ל-10 קטנים וצפופים שלכל ילד אצלה (גם לילדה בת שנתיים) יש תפקיד ואחריות בבית,
היה נשמע ממנה שכמעט לא נשאר לה מה לעשות 🙂
אם מתאים לך ליישם זה יכול להקל מאוד (אני לבנתיים לא הצלחתי:)
זה דורש החלטיות, עקביות וסבלנות.
– תתעודדי שלא כל החיים יהיו ככה. יש לנו שנים עמוסות יותר או פחות.
– תנסי להוריד קצת עומס (סלטים לשבת, סדר מוחלט וכד')
– עצה מצוינת ששמעתי או קראתי: לקנות בגדי בסיס בכמות גדולה, זה תמיד שימושי ונצרך (גופיות, גרביונים וכד')
וגם גרביים רק מאותו הסוג בכמות גדולה כדי שלא יתבזבז זמן על חיפושים.
הרבה נחת!
וואו, איך נהניתי לקרוא
הרגשתי תיאור על עצמי במדויק! (יש לי 7 ילדים, הגדולה בת 10…)
לאחרונה לימדתי את הילדים לסדר את הבית בערב (מבצע עם פרסים..) זה מאד מקל
ביום חמישי אני נותנת להם מגבונים, והם מנקים תריסים, מסילות, וכל מה שבא להם,
אמנם לא נקיון מושלם אבל יותר טוב מכלום, במיוחד שזה על בסיס קבוע
ו..כן, השלמתי עם זה שיש דברים שאני לא מנקה בשוטף (תבניות תנור ועוד כמה דברים שאני מחביאה)
חמודה! תודה שכתבת….אמנם "צרת רבים נחמת שוטים", אבל גם להיווכח שיש נשים שמזדהות עם התיאור שלך- מנחם ומעודד….