שלום לכן,
אשמח לעזרתכן,
אני אמא ל – 6 ילדים ב"ה, מקסימים ומתוקים (ברור! אבל לא רק בגלל שאני אמא שלהם…. 😉)
הגדול בן 15, הקטן בן שנה, ואני מרגישה ש – א י ן ל י ז מ ן !!!
אני חוזרת מהעבודה מדי יום בשעה 16:00, עייפה… ישר לקטן שמתגעגע ורוצה קצת אמא (עדיין יונק),
לשאר הילדות שרוצות לספר חוויות. צריכות חתימות, עזרה בשעורי בית, מבחנים….
משתדלת ככל יכולתי עד שב – 17:00 אני עוצרת לנמנום של חצי שעה בערך שנותן קצת כח.
ואז – ארוחת ערב, מקלחות, השכבה, כביסות, אוכל למחר, כלים, נקיון, ועוד… בטח מכירות, אין צורך לפרט… חשוב לציין שבעלי הוא אדם מקסים ועוזר בהחלט בכלים ובהשכבה, אך עדיין רוב המטלות נשארו עבורי… ואז באזור השעה 1:30 אני סוף סוף מצליחה להיכנס לישון, וב"ה לקום לעוד יום כזה : )
אני מרגישה שלא נשאר לי אפילו טיפה של זמן לצאת קצת, אפילו לחתונה של בת דודה – אני מוותרת, כי אז יצטבר עומס של עבודה בבית ליום למחרת או לאותו לילה…
אז מה, ככה זה החיים של כולן??? טירוף של עומס ומטלות וחוזר חלילה?
אמא אחת


אני התחלתי לאחרונה לעשות ספונג'ה בכל הבית עם הילדים (הגדולה בת 7)
זה דורש הרבה כוח, אבל זה וואו.
קנינו מגב נוסף, ואת השלישי אפשר ללוות מהשכנים בקומה 😉
יש כאן כמה רווחים:
א. ניצול הזמן של שעות הצהריים שהילדים איתך, ובד"כ אי אפשר לעשות כלום בבית בזמן הזה
ב. הבית נקי לשבת (נקי מאוד! כי אני זאת שמסיימת את הפינישים ואת האנטי קאלק בשירותים וכו')
ג. הילדים מבסוטים עד הגג
ד. טוב לחינוך שלהם ולמודעות לניקיון
אחר כך אמבטיות ולישון.
שוב, כפי שאמרתי זה דורש כח מצידי, אז כשאני חלשה או עייפה לא עושה את זה.
אבל כשיש כוח ומצברוח זה מושלם.
בהצלחה