ל'- למה הוא מקשיב לאחרים ולי לא

הקדמה קצרה בעקבות התגובות שעולות כאן בטור:

• אני שמחה עם כל תגובה! תעלו, תעוררו, תחדדו, זה מלמד שהדברים נוגעים, וב"ה יש רצון לשינוי ולשלום בית נכון וטוב.
• מבקשת מאוד, יתכן שאצלך בבית מה שאני כותבת לא קורה! מעולה!
  אבל זה לא הופך את הסיפור לקיצוני / לא אמין / בעייתי וכו'. כשאת כותבת תגובה כזו זה גורם לנשים לחשוב שמשהו מאוד לא טוב קורה בבית שלהן ואם עד עכשיו הן חפשו פתרון ודרך לעזור לעצמן, אחרי תגובות קיצוניות ולא נעימות כאלה, הן מרגישות חלשות וחסרות אונים, ובמקום להשתמש בכלים שאני נותנת ולבדוק איך זה עובד להן, הן מתוסכלות יותר.

• המטרה בטורים להביא למודעות / ל"נרמל" כן בפירוש לנרמל ולתת לנשים להבין שהרבה ממה שקורה אצלם קורה בבתים נוספים, וכבר יש יותר כוח לעבוד ולראות איך הופכים את הבית למקום יותר טוב לחיות בו.
• אישה שיש לה בעיה קשה המצריכה טיפול / קושי שאין לו פתרון כמו שאני נותנת בטורים יודעת זאת ולא צריכה את הזעזוע של המגיבות להרגיש גרוע יותר.
• קשר זוגי זה דרך, תהליך, עם עליות ירידות שינויים לטוב ולמוטב, ואחת לכמה זמן אנחנו מחשבים מסלול מחדש ובודקים אם מה שעשינו עד עכשיו ממשיך להתאים לנו , או שצריך לעשות שינוי תפיסה, שינוי התנהלות, מסלול חדש… ולפעמים זה מפחיד לעשות שינוי, ואז אנחנו דבקים בעמדה שאנחנו מכירות, ומפחדות להיפתח לדרכים חדשות וזה יוצא בתגובות מתנגדות מאוד. אם אפשר לפני תגובה לקרא שוב, לבדוק פעם שניה, איפה זה פוגש אותי ולמה אני כל כך מתנגדת, ואת מה זה מעיר אצלי…

–

הוא מסיים לאכול, נוטל מים אחרונים, לוקח ברכון ומברך בזריזות.

היא מפנה את השולחן, מעבירה ניגוב על שאריות מארוחת ערב, עוברת על רשימת הקניות פעם אחרונה לוודא שלא שכחה שום דבר, מוסיפה שמפו לתינוק וגבינה משולשת.

הוא מסיים, מתארגן ליציאה.

"תלך לסופר 'שם טוב' יש שם עכשיו מבצע על כל קניה, משלמים 100 שקל פחות."

"מה? לא, מה פתאום?! איך אני אסחב את כל הקניות משם? זה שני אוטובוסים."

"אבל יש שם מבצע ממש שווה, לא חבל לך על הכסף??!"

"אני לא מאמין. בטוח עובדים על אנשים, הכל שם יקר בטירוף, אני לא מאמין למבצעים האלו. זה לא רק הכסף, זה גם זמן, אני צריך לשון מוקדם הלילה".

"אז תיקח מונית, זה מיותר לך 100 שקל??" היא עונה רק על הסוף של המשפט.

"את רוצה ללכת את? לכי את! אני לא הולך לשם וזהו."

הוא מתיישב חזרה בכיסא, הטלפון שלו מצלצל, מאיר מכיס החולצה, הוא עונה לאחותו, בפרצוף שאלה.

הקול שלה מתפזר במטבח, הוא מנמיך את הווליום.

"אז אתה חייב ללכת לשם!!! זה לא רק מאה שקל שמורידים לך בסוף הקניה, כל החנות במבצעים הזויים, לא יודעת מה קרה להם שם, אבל אסור לפספס כזו הזדמנות."

"מתי היית שם?" הוא שואל שאלה, רק בשביל לשאול.

"עכשיו, עכשיו אני חוזרת משם, טוב אני חייבת לנתק ולסדר פה את כל הקניות, אבל הייתי מוכרחה להתקשר אליכם, שלא תעזו לקנות בחנות אחרת!"

הוא מנתק, מניח את הנייד על השולחן.

היא עומדת, שומעת אותו מסכם "טוב, אני אלך ל"שם טוב", לא הבנתי שזה ככה".

היא ספק מרוצה, ספק פגועה, תמיד זה ככה, לה הוא לא מקשיב,

אבל אחר כך, את הדברים שהיא אומרת בדיוק, הוא עושה כאשר הוא שומע אותם ממשהו אחר.

****

זה לא קורה תמיד וגם לא בכל הבתים, אבל מי שזה כן קורה אצלה, ומכירה את ההתנהלות הזו, מוזמנת להבין מה בצורת הדיבור שלה "לא מובן" לבעל שלה וגורם לו להתנגד ולא לשמוע.

בפרשת בראשית שקראנו בשבוע שעבר מדברת בדיוק על הנקודה הזו.

כאשר אדם הראשון נשאל על ידי הקב"ה:

"המן העץ אשר ציוויתיך… ממנו אכלת?" עונה האדם הראשון "האישה אשר נתת עמדי היא אשר נתנה לי ואוכל".

אדם הראשון אומר – זה לא אני, זה קרה בגלל האישה – הקשבתי לה!

איך העונש שקיבלה האישה בא לתקן את הנקודה הזאת?

"והוא ימשול בך" – כאשר את, האישה, תבואי מלמעלה, ותאמרי לבעלך לעשות דברים, מיד תתעורר אצלו התנגדות חזקה, וגם אם יהיה הרבה הגיון במה שתגידי וגם אם הדברים שתאמרי יהיו חשובים / נכונים / מועילים ביותר. הוא לא יוכל להקשיב לך כאשר תבואי ותדברי מלמעלה, ותיקחי את השליטה, תנסי להחליט בשבילו, הוא פשוט יתנגד בכל הכוח (כל גבר בצורת ההתנגדות שלו…)

וכאן נשים תמיד שואלות: אני לא מבינה איך אני צריכה לדבר איתו? למה הכל עם הגברים כל כך מסובך ודורש ללכת עקום והפוך על הפוך??

זו באמת שאלה, אבל גם אם אין לי תשובה עליה, אם אני רוצה להשיג שיתוף פעולה והקשבה לדברים החכמים שיש לי לומר, ולאישה יש הרבה מאוד דברים חכמים לומר! הדרך היא לבוא מלמטה, ובכבוד אמיתי.

ואיך עושים את זה? לא קובעים עובדה!

כדאי לשאול: "מה אתה אומר? שמעתי שיש מבצע ב… לא יודעת אם זה נכון או לא, אבל אולי שווה לבדוק."

(כמו שאני מדברת עם בוס / מנהלת שלי, לא קובעת! להציע בענווה ובידיעה ברורה שהוא יכול לסרב.)

אני משאירה פתח לסרב, משאירה סמני שאלה, אם הוא ירצה ללכת הוא יברר אצלך פרטים נוספים ואת תראי שהוא בעניין, ואם לא, תביני שהוא לא מעוניין ותני לו להתנהל כהבנתו.

ועל המילים האלו "להתנהל כהבנתו" אני רוצה לומר כמה מילים:

יש נשים שחושבות שהן יותר חכמות מהבעל, יותר מבינות, יותר מצליחות, (ויתכן שהן גם צודקות בכך), ואם הן החליטו שהבעל צריך ללכת עכשיו לאן שהן חושבות שנכון ללכת, אז ככה יהיה.

השאלה מה הן מרוויחות בזה…

האמת שככה לא בונים קשר עם הבעל, הוא יעשה את מה שהיא תגיד לו (אולי),  אבל היא תפסיד בעל שרוצה לעשות את מה שהיא אומרת ומעוניין לשמוע אותה ולהקשיב לדברים שלה, וחושב שהיא חכמה ומבינה, וסומך עליה.

היא תקבל בעל חלש אופי, לא מחליט,  לא מנהל, מחכה להוראות…

ואז התסכול שלה רק ילך ויגדל.

דיבור עם בעל שונה מדיבור עם חברה או ילד, בדיבור עם הבעל נכון להשקיע מחשבה ושימת לב.

– כשאני מציעה, אני זוכרת שאני רק מציעה ולא קובעת.

– כאשר אני מדברת הקול, מומלץ שהטון יהיה בעדינות ובצורה נשית, ולא בנימה כוחנית ו/או שתלטנית.

– מומלץ לדעת פחות מיותר, ולדבר בפחות החלטיות ובטחון.

אם הטור הזה מדבר אליך, את מכירה אותו מקרוב, את יותר ממוזמנת לנסות ולבדוק איך עובד לך כשאת מדברת קצת אחרת.

אשמח לשיתופים חיוביים! זה יכול לתת כוח להרבה נשים לעשות שינוי ולראות שמילים הן לא רק מילים – הן יוצרות מציאות נעימה יותר, קרובה יותר.

חורף בריא!

ציורים: רחל קארו – לאתר הציורים של רחל

לקבלת ציור – סיפור שבועי מאת ר. קארו  לחצי כאן

עלו לך שאלות? מחפשת לדעת עוד? 

בתאל טשיטיד – מדריכה זוגית מוסמכת לכלות ונשים – [email protected]

ניתן להאזין לתכנים מעולים בקו התוכן "על כולנה"- 0733834729     

להזמנת סדנאות, הרצאות ופגישות אישיות: 0533106799